אם יש משהו שאי אפשר להגיד על המדינה שלנו, זה שמשעמם פה. בזכות הספרייה הלאומית אפשר לחזור לאירועים משמעותיים במדינה שלנו – כמו גם לאירועים שקרו בעולם ודווחו בעיתונות שלנו. ארכיון העיתונות מאפשר לנו לחוות מחדש רגעים חזקים ומרגשים, כאילו הם קורים ממש עכשיו, וחלקם גם מביאים סקופים מפתיעים שאולי נשכחו, ואולי לא הודגשו בזמן אמת. אז מוכנים למסע בזמן? הידקו חגורות, הנה זה מגיע!

פעם ידעו לעשות כבוד לקבוצות מנצחות: מכבי תל אביב בכדורסל, 1977, חוזרים לארץ

10 לאפריל, 1977 – עיריית תל אביב מקדמת את פני כדורסלני מכבי תל אביב בהפנינג ענק בגני התערוכה, לאחר הניצחון המופלא באליפות אירופה. עיתון דבר הציב תמונה של טל ברודי מניף את גביע אלופת העולם בסיום המשחק ההיסטורי בבלגרד. מתוך הכתבה, באדיבות ארכיון העיתונות של הספריה הלאומית:

"עשרות אלפי האוהדים של מכבי תל־אביב לא יוכלו לראות את אליליהם שחקני הקבוצה בבואם לנמל התעופה בן גוריון,  הם יצטרכו להתאזר בסבלנות עד אשר יגיעו שחקני הקבוצה לתל־אביב, מאחר והמטוס של "אל־על" שיביאם הבוקר מבלגרד לא ינחת בנמל התעופה  בן־גוריון אלא בשדה תעופה אי־שם בארץ — על כך נמסד לכתב עתי"ם ביום ו' ממנהלת נמל התעופה בן גוריון. כתב עתי"ם בנמל התעופה מוסר כי ביום ו' התנהלו דיונים קדחתניים בהשתתפות מנהל הנמל מר עזרא בלס, מפקד משטרה נמל התעופה סגן ניצב אברהם מוספיה וקצינים בכירים של משטרת המחוז הדרומי. הם עמדו בקשר מתמיד עם ראשי אגודת מכבי ת"א בדיונים הובע החשש לתקריות או אף אסונות, במקרו; שרבבות אוהדים ינסו להניע לנמל  בן־גוריון ואולי גם להסתנן לרחבת המטוסים. הועלו גם חששות מפני צפיפות יתר, בעיות בטחוניות, בעיות של בטיחות ובעיות אחרות. צויין, שאפילו עם כוח אדם משטרתי רב, ספק אם יוכלו השוטרים להתגבר על האוהדים ולפיכך הוחלט לבסוף שהמטוס שיחזיר את השחקנים לא ינחת בנמל בן־גוריון".

הרצח המיסתורי של ארלוזרוב

בתאריך 16 ליוני 1933 נרצח חיים ארלוזרוב, שהיה ראש מחלקה מדינית שהיה דמות שנויה במחלוקת עבור אנשים רבים (מה שהקשה על פיענוח הרצח שלו). יומיים לאחר מכן, במהדורה מיוחדת של "דבר" שהופיעה ב-18 ביוני 1933, תואר כך:

"ארונו של ארלוזורוב הוצב בבוקרו של אותו יום בבית ההסתדרות. יריעות שחור לבן כיסו את הקירות, הגויה הונחה על במה, כוסתה טלית, דגל עברי ודגל אדום עטופים שחורים. למראשות המת שהיה מוטל גלוי פנים…למשפחה האבלה ולמספר ידידים סודרו שורות של כיסאות, וזרם הקהל עבר שעה ארוכה, נכנס בדלת אחת ויוצא בשנייה, ועיניו רואות את מנהיגנו."

בתאריך 26 ליוני 1933 מתפרסמת בעמוד 4 של עיתון כתבה על ההספד שנישא לזכרו של ארלוזרוב, תואר איך הקהל עמוד דום במשך דקה שלמה, ועל דברי ההספד שנישאו עבורו על ידי אבא חושי.

ואי אפשר בלי קצת גלאם הוליוודי: ידיעה על מותה של מרילין מונרו

בתאריך שישי לאוגוסט 1962, מכריז עיתון חירות: מרילין מונרו נמצאה מתה לאחר שבלעה כמות גדולה כדורי שינה. דווקא הכתבה הזו, מתוך ארכיון עיתונות של הספרייה הלאומית, מביאה ידיעה פחות ידועה –  בהקשר של פיטוריה של מרילין מחברת הסרטים פוקס:

"דווקא בקשר לפרשה זו הפגינה הוליווד לאחרונה אהדה יוצאת מגדר הרגיל לגב' מונרו: כל השחקנים, אשר נתבקשו על ידי חברת פוקס, לחדש את עבודתם בהסרטת אותו סרט, סרבו כאיש אחד להיענות לתביעה זו, כל עוד לא תוחזר גם מרילין מונרו לעבודתה בסרט. לא מכבר פרסמה מרילין מונרו בשבועון אמריקאי מאמר, החדור מרירות ועצב. במאמר זה הרחיבה השחקנית את הדיבור על חוסר-ערכה של התהילה, וחזרה והדגישה מספר פעמים שלא זכתה לאושר בחייה. בין היתר ציינה, כי שהקנית הינה "מכשיר עדין" שמן הדין היה לטפל בו ביתר התחשבות. את מאמרה סיימה הגבר' מונרו בקטע, שנודעת לו עתה משמעות רבה:

"יהיה בזה, אולי, משום הקלה לגמור עם כל אלה… התהילה יכולה לבוא, ואחר כך בבוקר יפה אחד היא תלך לה. אם אמנם תלך — הרי ידעתי ממילא שהינה הפכפכה. אולם לפחות ידעתיה. אך היא אינה תוכן חיי."