דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תוכן מקודם

עו"ד גירושין אסתר שלום – "מה עושים כשהגבר לא משלם מזונות"

FREEPIK
FREEPIK

אחת הבעיות המרכזיות שנשים רבות שעברו הליך גירושין נאלצות להתמודד איתן, היא אי תשלום מזונות על ידי בן זוגן לשעבר, וזאת בין אם מדובר במזונות ילדים ובין אם מדובר במזונות אשה. לפי הערכות, לפחות כשליש מהגברים שמחויבים בתשלום מזונות בארץ אינם עומדים בחיוב זה.

החיוב של הגבר לתשלום דמי המזונות יכול לנבוע משני מקורות: פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או הסכם שנכרת בין ההורים ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני באופן שנתן לו תוקף של פסק דין.

כאשר הגבר לא משלם מזונות, עומדות לרשות הנשים שתי דרכים לגביית חוב המזונות: פניה ללשכת ההוצל"פ לצורך נקיטת הליכים  לגביית החוב כנגד הגבר, או פניה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת מזונות, כאשר במקביל המוסד נוקט בהליכים לגביית החוב כנגד הגבר.

לא ניתן להשתמש בשתי הדרכים הללו בו זמנית, ולפיכך, אם האשה מקבלת קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, אין באפשרותה לנקוט במקביל גם בהליכים לגביית חוב המזונות באמצעות לשכת ההוצל"פ, למעט במקרה שבו סכום קצבת המזונות נמוך מסכום המזונות שהיא זכאית לקבל לפי פסק הדין או ההסכם, שאז היא זכאית לנקוט בהליכי הוצל"פ רק לצורך גביית ההפרש בין הסכומים הללו. אם האשה תנקוט בהליכי הוצל"פ כאשר לא קיים הפרש, היא תחדל לקבל קצבת מזונות מטעם המוסד לביטוח לאומי.

 

נקיטת הליכי הוצל"פ לצורך גביית חוב מזונות

ניתן לפנות ללשכת ההוצל"פ לצורך נקיטת הליכים שונים לגביית חוב המזונות כנגד הגבר. הליכים אלו כוללים הטלת עיקולים, ולרבות עיקולים של המשכורת, כספים, כלי רכב, ומטלטליו; הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ; התליית רישיון הנהיגה; ובמקרים חריגים אף הוצאת פקודת מאסר.

לשם נקיטת הליכים אלו ניתן לבחור בין שני מסלולים: מסלול רגיל ומסלול מזונות.

המסלול הרגיל הינו מסלול ההוצל"פ הרגיל לנקיטת הליכי הוצל"פ, כמו בכל תיק אחר. במסגרת הליך זה האם ובא כוחה מנהלים בעצמם את תיק המזונות, ומחליטים בעצמם באיזה הליכי הוצל"פ לנקוט כנגד הגבר ומתי.

מסלול המזונות הינו מסלול ספציפי וייעודי לנקיטת הליכים לגביית חוב מזונות בלבד. במסגרת הליך זה, לשכת ההוצל"פ היא שנוקטת בהליכים לגביית החוב כנגד הגבר, בעוד האם כמעט ואינה מעורבת בהליכים אלו.

ההחלטה באיזה מסלול לבחור כדי לגבות את חוב המזונות נתונה בידי האשה, ובאפשרותה גם לעבור ממסלול אחד למשנהו תוך כדי ניהול ההליכים. בכל מקרה מומלץ להקפיד ולפתוח את תיק המזונות תוך שנתיים לכל היותר לאחר צבירת חוב המזונות, וזאת כדי לחסוך את הצורך לקבל את אישור בית המשפט כדי לגבות חוב ישן יותר, וזאת לאור סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, שקובע כי "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט."

 

קבלת קצבת מזונות מטעם המוסד לביטוח לאומי

כדי לקבל קצבת מזונות מטעם המוסד לביטוח לאומי, יש לעמוד בתנאי הזכאות לכך, וזאת לרבות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 ותקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972.

לפי תנאי הזכאות, קצבת המזונות משולמת לכל אשה או ילד תושבי ישראל, שיש להם פסק דין למזונות והם אינם מקבלים את תשלום המזונות מהחייב במזונות, וזאת בתנאי שהוא היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהוא היה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין. בנוסף, הזכאות מותנית במבחן הכנסות האשה מעבודה או מקורות אחרים, כגון דמי שכירות וכיו"ב.

במידה שהאשה עומדת בתנאי הזכאות הללו, המוסד לביטוח לאומי ישלם לה קצבת מזונות חודשית ובמקביל הוא יפעל לגבות את התשלום מהגבר החייב. ניתן לערוך חישוב משוער של סכום קצבת המזונות באמצעות המחשבון שמופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

סכום קצבת המזונות החודשית הינו הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח לאומי, לפי הנמוך מבין השניים.

אם הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות גבוה מהסכום שמופיע בתקנות המוסד לביטוח לאומי, המוסד ישלם לאשה את ההפרש ביניהם רק לאחר שהוא יגבה את התשלום מהגבר החייב. במידה שהמוסד לא יצליח לגבות ממנו את ההפרש, האשה תהיה רשאית לפעול נגדו באופן ישיר, ולשם כך עליה לקבל אישור לגביית הפרשי מפקיד התביעות במחלקת מזונות בסניף המוסד לביטוח לאומי.

אם הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות נמוך מהסכום שמופיע בתקנות המוסד לביטוח לאומי, ייתכן שהאשה תהיה זכאית לקבל בנוסף גם השלמת הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי.

קצבת המזונות משולמת החל מיום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי. אם האשה מעוניינת לקבל קצבת מזונות גם עבור התקופה שקדמה לבקשה, עליה להגיש בקשה מפורשת לכך, ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לקבל תשלום רטרואקטיבי עד שנה לפני כן, וזאת בתנאי שבאותה תקופה היא לא קיבלה תשלומים מהגבר וגם לא נקטה בהליכי הוצל"פ נגדו.

גביית חוב מזונות במסגרת הליך חדלות פרעון

אם הגבר שחייב בתשלום מזונות נקלע להליכי חדלות פרעון (הליכי פשיטת רגל, לפי שמם הקודם), ניתן להגיש בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 179 חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (שהחליף את סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל).

קציבת סכום המזונות נועדה לאפשר לזכאי המזונות להמשיך ולקבל מזונות שוטפים גם בתקופת הליכי חדלות הפרעון של החייב.

הזכאות לקבלת קציבת מזונות שוטפים ניתנת לכל מי שיש לו פסק דין למזונות כנגד החייב (כגון אשה או ילד), והיא תשולם להם מלאחר מתן צו לפתיחת הליכים ועד לסיום הליכי חדלות הפרעון. תשלומי קציבת המזונות משולמים לזכאים מהכנסתו השוטפת מעבודה של החייב או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה שלו.

כיצד מורים על קציבת המזונות השוטפים?

אם ידוע על קיומו של חוב המזונות עוד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, על הממונה על החוק (הכנ"ר, בשמו הקודם) להורות לשלם לזכאי למזונות סכום קצוב למזונות, וזאת בגובה הסכום שניתן לחייב לפני הצו לפתיחת הליכים, כלומר, לפי סכום המזונות שנקבע לפני פתיחת הליכי חדלות הפרעון, אלא אם הממונה מצא שיש מקום להפחית סכום זה, וזאת על מנת לאזן בין זכויותיהם של הזכאים למזונות לבין זכויותיהם של יתר הנושים של החייב (לממונה אין סמכות להגדיל את סכום המזונות, אלא רק להפחית אותו).

לפי הנחיית משרד המשפטים, סכום המזונות המינימאלי לא יפחת מסך של 1,500 ש"ח לילד וזאת לעד ארבעה ילדים למשפחה, ומסך של 1,300 ש"ח נוספים לכל ילד נוסף.

אם נודע לנאמן על קיום חוב המזונות לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, עליו להגיש לבית המשפט בקשה לקציבת סכום המזונות, שישולם לזוכה מעת לעת ועד לסיום תקופת התשלומים של החייב. במידה שניתן לחייב הפטר לאלתר, כלומר, הפטר מיידי מתשלום יתרת חובותיו במסגרת צו השיקום הכלכלי שלו, תשלום המזונות ישולם עד למתן ההפטר לפי צו זה.

האם צו ההפטר חל על חוב מזונות העבר?

ככלל, צו ההפטר לא יחול על חוב מזונות עבר. כלומר, החייב לא יוכל לקבל פטור מתשלום חוב המזונות העבר במסגרת צו ההפטר (סעיף 175(א)(3) לחוק). יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך להורות שההפטר יחול גם על חוב מזונות העבר, במידה שקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות זאת, וגם להתנות זאת בתנאים, במידת הצורך (סעיף 175(ב)(2) לחוק).

פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג דמי מזונות וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!

קראו עוד

יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

עו״ד אסתר שלום

דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204

טלפון: 052-970-6731

https://ester-law.co.il

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!