הבדלי שעות בין מדינה למדינה הם תוצאה של שימוש בקווי אורך ורוחב על מנת למצוא מיקום מדויק. למרות שכבר התרגלנו לחשב את השעון לפני כל טיסה, רבים עדיין לא יודעים איך להתמודד עם הג'ט לג. בדיוק בשבילם הכנו מדריך מסודר עם טיפים מעשיים
השעה בכל מקום בעולם נקבעת לפי ההבדל בין שעון קיץ לשעון חורף ולפי אזור הזמן. כל אזור זמן על פני כדור הארץ מציין שטח מסוים שבין גבולותיו השעה והתאריך הרשמיים זהים, בעוד ממזרח או ממערב לו הם מתחילים להשתנות.
כמו כן, קו דמיוני שעובר בסמוך לקו האורך 180 ונגדי לקו האורך 0 נקרא "קו התאריך" משום שהתאריך משני צדדיו הוא שונה: מי שחוצה אותו עובר לאזור זמן אחר, בו התאריך הוא מוקדם או מאוחר יותר בהשוואה לתאריך במדינה שבה שהה לפני כן. נראה מסובך? האמת שלא כל כך, רק צריך להבין את ההיגיון ואת האופן שבו נקבע החישוב.
כך הפך כדור הארץ לדו-ממדי
עוד לפני אלפי שנים עקבו היוונים הקדמונים אחר צלליתו של כדור הארץ בזמן ליקוי ירח, וכך קיבלו הוכחה להשערה שלפיה הארץ כדורית. בעקבות הגילוי המרעיש החליטו היוונים לסמן קווים על שרטוט של הכדור בניסיון להראות את הזווית שבה פוגעות קרני השמש בארץ. בעקבות השרטוט הם גילו שיש קו ארוך מכל השאר ולו קראו "קו המשווה". מאז ועד היום אנו יודעים שאותו קו משווה דמיוני מקיף את כדור הארץ באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי, באותו אופן שבו מוגדרים קווי המשווה של כוכבי לכת אחרים.
בעקבות הקווים הרוחביים נמתחו גם קווים אורכיים שחוצים במרווחים שווים את קו המשווה ומתחברים בקטבים. כמו שאתם בטח זוכרים משיעורי הגיאוגרפיה בבית הספר, זו הדרך הפשוטה ביותר לשרטט מערכת קואורדינטות לתיאור כדור הארץ ולהעביר אותו מתלת ממד למשטח דו-ממדי. במאה ה-16 חל זינוק נוסף במספר התגליות אך הניווט הימי נותר מאחור עם המון קשיים. בראשית המאה ה-16 הציע גליליאו שיטות אסטרונומיות (שימוש בזוויות ביחס לכוכב הצפון או ביחס לשמש) לחישוב קו האורך ומיד לאחר מכן גם הבין שאין ברירה אלא לבנות שעון מדויק.
סליחה, מה המיקום?
ההמצאה המהפכנית של גליליאו הייתה למעשה שעון לחישוב המיקום. הוא יצא מנקודת הנחה שאם נדע מה השעה במיקום ספציפי בים או ביבשה, נוכל לחשב את קו האורך שבו אנו נמצאים על פי ההפרש בין אותה שעה לבין זמן גריניץ' – אותו קו אורך שעובר בין הקוטב הצפוני לדרומי וחוצה את מצפה הכוכבים המלכותי של לונדון.
מה שיותר מעניין הוא מדוע חולק היום ל-24 שעות וכאן הדעות חלוקות. הנחה הרווחות היא שהשיטה העשרונית היא פשוט הקלה ביותר, אך הבבלים העדיפו שיטה מתמטית המבוססת על כפולות של 6. זה גם יכול להסביר למה יש 60 דקות בשעה: המספר 6 מתחלק ליותר מספרים מאשר 10 והשעה היא שישית מ-360 מעלות – מספר הימים בשנה שבהם בערך מסיים כדור הארץ הקפה אחת של השמש.
מחלקים ל-24
מהרגע שבו נקבעה השעה האוניברסלית בקו האורך שעובר באנגליה כבר היה קל יותר לחלק את העולם לאזורי זמן. בכל מקום על פני כדור הארץ השמש אמורה להיות במרכז הרקיע בשעה 12, בעוד חצות הוא מחצית הלילה. 24 שעות היממה חילקו את קווי האורך ל-24 אזורי זמן, וכל 15 מעלות אורך הן בפועל שעה הפרש.
בנוסף, אם תיסעו מזרחה מגריניץ' השעה תתאחר, בעוד בנסיעה מערבה היא תהיה מוקדמת יותר. קו דמיוני שיוצא 12 שעות מזרחית לגריניץ' וקו שיוצא 12 שעות מערבית ייפגשו, באזור לא מיושב באמצע האוקיינוס השקט שהוא קו התאריך הבינלאומי.
כדאי לציין שיש מדינות בעולם עם אזורי זמן שונים שהחליטו להנהיג בתוכן אזור זמן אחד בלבד. הדוגמא הקלאסית לכך היא הודו שעל פי קווי האורך אמורה להיות באזורים שונים מקו גריניץ', או לחילופין ארצות הברית שבה דווקא בחרו להישאר עם אזורי זמן שונים בין החוף המזרחי והמערבי.
מה זה ג'ט לג ואיך מונעים אותו?
כל האמור לעיל פוגש אתכם במאה ה-21 רק כאשר אתם עולים על טיסות בינלאומיות. האנושות עוד לא לגמרי הצליחה למנוע ג'ט לג (בעברית "יעפת"), אבל יש כמה טיפים שיכולים לסייע. ראשית, דעו שזו לא עייפות רגילה אלא תוצאה של פעילות השעון הביולוגי הפנימי, המהווה חלק ממערכת העצבים. שנית, יש גורמי סיכון שמגבירים את הסימפטומים ובהם תזונה לא מתאימה, התייבשות וגיל מעל 50.
לא כדאי להגיע לשדה התעופה עייפים מדי ורצוי להתרגל לשעות ביעד כבר ביום האחרון לפני הטיסה. מומלץ לשתות הרבה מים בטיסה עצמה, להימנע מאלכוהול וקפאין ולהשתדל לישון בהתאם ללוח הזמנים של היום למחרת. אחרי הטיסה רצוי להיכנס מיד לשגרת היום המקומית ולעסוק בפעילות פיזית להעלאת הדופק.
