דיווחים בתקשורת, אפילו אם הם בשידור חי, לא רק מיידעים אותנו אודות התרחשויות מעניינות – יש להם גם השפעה מעצבת הפועלת על כל אחת ואחד מאיתנו אישית, ועל החברה כולה.
חשוב מאוד לא להתעלם מההשפעה של תקשורת ההמונים, ולהבין את החלק האקטיבי שיש לה ביצירת המציאות בה אנו חיים. נדיר לפגוש מישהו שלא רואה בכלל אקטואליה, ומעניין לבדוק כיצד סדרות העוסקות בנושאים חמים על סדר היום הציבורי מעצבות את דעת הקהל ופני החברה. לפניכם סקירה קצרה של כמה תיאוריות מעניינות בנושא, וכיצד השפעתן המיידית באה לידי ביטוי בתוכניות אקטואליה מובילות :

מערכת היחסים בין החברה לטכנולוגיות מידע ותקשורת

לתקשורת המונים כוח עצום. זו הסיבה שמנהיגים ניסו – ויש האומרים שמנסים עד היום – לרכוש השפעה גדולה ככל האפשר על מה ואיך יפורסמו דברים באמצעי תקשורת. בעבר היו אלה עיתונים ורדיו, בהמשך כיכבה הטלוויזיה – שמהווה עדיין כוח מרכזי בזכות האופן בו תאגידי שידור מנגישים את התוכן הטלוויזיוני, כולל סדרות אקטואליה, באמצעות רשת האינטרנט המעניקה גישה בצפייה ישירה גם לתוכן המוקרן בשידור חי.

תאוריה מרכזית בתחום ההשפעה של תקשורת המונים נקראת "ההבנייה החברתית של הטכנולוגיה".
על פי תאוריה זו, אין לבחון את ההשפעה של טכנולוגיה חדשה על החברה במנותק מן הצרכים החברתיים שהובילו לפיתוח הטכנולוגיה. ככל שהדבר נוגע לטלוויזיה ותוכניות אקטואליה, נראה שיש "הסדר חברתי" הפועל בשני הכיוונים. לגורמים הנמצאים בראש הפירמידה החברתית, מובילי דעה, מנהיגים ובעלי הון, יש עניין לעודד התקדמות טכנולוגית בתחום תקשורת ההמונים אבל בה בעת הם מעוניינים לאפשר לעצמם יכולת צנזורה. מי שנמצאים בקרב ההמון, מנסים להיעזר בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם אינטרסים חברתיים העשויים להיות שונים מאוד מאלה של אותם גורמים רבי השפעה.

האמת כפי שהיא נתפסת בעיני המתבונן

פעם הנחנו שדבר מה הוא אמת לאמיתה פשוט משום ש – "כך כתוב היה בעיתון". כיום, אנחנו נוטים לקבל כמציאות כל מה שמראים לנו בתוכניות האקטואליה השונות בטלוויזיה.
חשוב להבין שאי אפשר לתאר עובדות באובייקטיביות טהורה – ולכן, כל דבר שאנו נחשפים אליו בתוכנית אקטואליה נגוע במידה כזו או אחרת של פרשנות. לא פעם משהו שמוצג כעובדה בתוכנית אחת, יכול להיראות אחרת לגמרי בתוכנית אחרת.
לנו כצופים חשוב לזכור שיכול להיות פער בין מה שקורה באמת לאיך שהדברים מוגשים לנו – אפילו כשמדובר בתוכניות שמעצם הגדרתן אמורות לשקף את המציאות כפי שהיא, כגון – מהדורת חדשות, תוכניות ריאליטי, תחקירים עיתונאיים ועוד. כדי למזער עיוותים, מומלץ לצרוך תוכן טלוויזיוני באופן ביקורתי ורב גוני.

תוכניות המעידות על נושאים שמעניינים את הציבור
בתאגיד השידור כאן מפיקים כמה תוכניות שאפשר לצפות בפרקים שלהן בשידור חי, ביניהן "כאן חדשות" ותוכנית התחקירים "זמן אמת". יש תוכניות נוספות שהפופולאריות שלהן מעידה על כך שהן עוסקות בנושאים המעניינים אותנו כחברה – כך למשל תוכנית הריאליטי "טיול אחרי צבא", סדרת המתח העלילתית "פמת"א" (פרקליטות מחוז תל אביב), סדרת הדרמה "מונא" ועוד.

אנו הישראלים אוהבים להיות מעודכנים ולדעת על אירועים ביטחוניים, פרשיות מסעירות, התפתחויות פוליטיות וכל דבר אחר שעשוי להשפיע על חיינו. כשהיה בארץ רק ערוץ טלוויזיה אחד, מהדורת החדשות המרכזית בשמונה בערב הייתה התוכנית הנצפית ביותר. מרגע עלייתו של ערוץ 2 לאוויר, ניטש מאבק עז על רייטינג בין מהדורות החדשות המרכזיות ששודרו בשני הערוצים ("מבט לחדשות" בערוץ 1 ו- "חדשות 2" בערוץ השני).
תאגיד השידור כאן מפיק כמה תוכניות חדשות הזמינות לצפייה ישירה גם בשידור חי, חדשות הערב עם דוריה למפל, חדשות הלילה בהגשת רינת ספיבק, "מהצד השני" עם גיא זוארץ, "השבוע" עם ירון דקל, "חדשות השבת", "רואים עולם", "שישי בחמש", "העולם היום", "הכל פוליטי" ועוד.
הסדרה "פמת"א" מאפשרת הצצה אל האופן בו מתנהלים הליכים משפטיים פליליים בישראל, והיא זוכה להצלחה בזכות היותה עשויה היטב ומשום שאנו חיים בתקופה בה הפרקליטות נתונה תחת ביקורת ציבורית, למשל – סביב פרשת רצח הנערה תאיר ראדה ומאסרו של רומן זדורוב.
תוכניות טיולים תמיד עניינו חלק נרחב בציבור הישראלי. למשל צעירים רבים יוצאים לתור את העולם כתרמילאים, והסדרה "טיול אחרי צבא" מסקרנת כי היא מעניקה לפבלו רוזנברג וגל תורן הזדמנות להשלים טיול כזה, תוך שאנו נוטלים בו חלק – ולו רק כצופים.

כדי לצמצם את הפער בין טלוויזיה ומציאות, אל תבססו את עמדותיכם על מה שאתם רואים בתוכנית כזו או אחרת אפילו אם היא מרשימה אתכם כאיכותית ומקצועית. חפשו מקורות נוספים, אפשרו לעצמכם לשמוע ביקורת, להכיר גישות שונות, שימרו על ראש פתוח וגבשו עמדות משל עצמכם.