על מנת לדעת האם הגיע הרגע לעבור לגור ביחד תצטרכו לשאול את עצמכם כמה שאלות קשות. החל מהנושא הכלכלי, דרך ביקורי חברים ועד מפגשי משפחות – הנה המדריך לחיי זוגיות מושלמים גם בבית המשותף
מחקרים מתחום מדעי החברה הראו לאורך השנים שמגורים משותפים לפני החתונה מהווים גורם סיכון לגירושין. עם זאת, מחקר מקיף שפורסם ב-2015 גילה שהמשתנה החשוב הוא לא האם בני הזוג התחתנו לפני שעברו לגור ביחד, אלא באיזה גיל הם החליטו לעשות את זה.
לפי המחקר, 60% מהזוגות שהתחתנו או עברו לגור ביחד בגיל 18 בסופו של דבר התגרשו. לעומת זאת, אצל זוגות שעברו לגור ביחד בסביבות גיל 23 נרשמה צניחה ל-30% בשיעורי הגירושים. המחקר לעיל נערך בארצות הברית ולכן הוא לא מביא בחשבון את המאפיינים המיוחדים של ארץ הקודש ובעיקר את הגיוס לצבא, אז סביר להניח שאצלנו הגיל המומלץ יהיה 3-4 שנים קדימה.
כך או אחרת, רוב הזוגות בסופו של דבר מחליטים האם לעבור לגור ביחד לפי תחושת בטן ואינטואיציה. הנתונים האמפיריים טובים רק עד גבול מסוים, כי אף אחד לא יעשה צעד כל כך מחייב בלי להרגיש בטוח בזה. השאלה החשובה היא אם כן מהם השיקולים שיש להתייחס אליהם לפני שעוברים לגור ביחד וכיצד הם באים לידי ביטוי.
הפן הכלכלי: מחיר האהבה ואיכות החיים שלכם
החלום לישון יחד על מיטה זוגית בבית של שניכם לא שווה כלום אם אין לכם איך לגמור את החודש. כתוצאה מכך, אתם צריכים לשאול את עצמכם כבר עכשיו איך מחלקים את התשלומים על שכר הדירה, מי משלם על מה ומהם תחומי האחריות. זה אמנם לא נעים לדבר על כסף בין אוהבים, אבל אין לכם ברירה.
במקביל, להיבט הכלכלי יש משמעות לוגיסטית והשפעה ישירה על איכות החיים שלכם. התחילו לדבר ולתאם ציפיות לגבי סדר וניקיונות, נטילת יוזמה על קניות ובישולים ותדירות הביקורים במסעדות ומקומות בילוי. ככל שתקדימו לענות על השאלות הקשות, כך תצמצמו דרמטית את הסיכוי לעוגמת נפש.
הפן האישי: שינוי של 180 מעלות בכל מה שהתרגלתם אליו
המטרה של בני זוג שמחליטים לגור ביחד היא לבלות יותר זמן אחד עם השנייה ולמסד את הזוגיות. זה אומר שינוי של 180 מעלות בכל מה שהתרגלתם אליו עד היום, אז כמובן שישנו גם שיקול אישי ואינדיבידואלי. קחו בחשבון שמצב שמתאים לאחד מכם עלול לא לעבוד עבור הצד השני, אז נדרשות התאמות מסוימות על מנת שכולם יהיו מרוצים.
חשבו עם עצמכם מה חשוב לכם בזוגיות, מה חייב להיות שם ועל מה אפשר לוותר. שתפו גם את הצד השני בשיקולים שקשורים לבילויים ביתיים, שמרו על ערוץ תקשורת פתוח ונצלו אותו כדי לשוחח על האופן שבו כל אחד מכם רואה לנגד עיניו את זמן האיכות המשותף בשבתות וימי חופש. החליטו האם להקצות מראש אפשרות לפינה פרטית של כל אחד בבית, והתייחסו ברצינות לסוגיות שאותן אתם לא רואים עין בעין.
הפן החברתי: מה עושים עם חבר שלא רוצה ללכת הביתה?
רגע אחרי שתעברו לגור ביחד תגלו שכל חיי החברה שלכם משתנים. סביר להניח שתעדיפו לבלות בבית, תפסיקו לצאת ואולי גם תנתקו את הקשר עם מי שלא משתייך למעגל הראשון. זה לא יקרה בגלל סיבות אישיות, אלא משום שחיי הזוגיות מלווים בתופעות לוואי של עצלנות, אדישות ואפתיות מסוימת לסביבה הקרובה.
מצד שני, ייתכן שבני הזוג שוב יגלו שהמציאות מורכבת מכפי שהם חשבו ושכל אחד מהם מעדיף לבלות את שעות הפנאי שלו בצורה מעט שונה. לכן השיקולים החשובים בהקשר הזה הם מה מתאים ופחות מתאים מבחינת ביקורי חברים, מה עושים אם חברים רוצים להישאר לישון ואיך מתנהגים אם אירוע חד פעמי הופך להרגל קבוע.
כמובן שבני זוג שאוהבים לארח יתגברו בקלות על המכשול הזה, בעוד אחרים עלולים לראות בו את הקש ששבר את גב הגמל. הבעיה היא שאחרי שתעברו לגור ביחד כבר לא יהיה לכם לאן לברוח, אז עדיף כבר עכשיו להציב גבולות ברורים.
הפן המשפחתי: מקור בלתי נדלה של ויכוחים
יכול להיות שעכשיו הכל נראה ורוד: אמא שלו היא החברה הכי טובה שלך והאבא שלה הוא הראשון שתרים אליו טלפון אחרי שייגמר משחק כדורגל בניצחון נוסף של מכבי תל אביב. מנגד, הכל עלול להתהפך אחרי שתעברו לגור ביחד ותגלו שאותם אנשים הם חלק בלתי נפרד מהמשפחה החדשה שלכם.
החליטו מלכתחילה מה מתאמים מראש מבחינת ביקורי משפחות, למי מותר להגיע סתם ככה לביקור והאם זה בכלל אפשרי. זכרו שבני הזוג מתייחסים ברגישות מוגברת לכל מה שקשור למשפחה שלהם – ובצדק – אז בצעו את ההתאמות הנדרשות. הקדימו לתאם ציפיות וכך לא תצטרכו לספוג שחיקה במערכת היחסים גם אחרי שתקימו בית חדש בישראל.
