על הפיגומים - גיליון 53 - ינואר 2023

הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 37 עו"ד הודיה בלנס מרציאנו עובדת כמזכירת איגוד מקצועי במרחב אשדוד בהסתדרות כבר ארבע שנים, אבל רק לאחרונה קיבלה על עצמה גם את תיק ענף הבניין והתעשיות הנלוות במרחב. זה לא לקח לה הרבה זמן להתאהב, וכבר יש לה חלומות גדולים לעתיד – להמשיך להגן ולהילחם על זכויות העובדים, לפעול להקטנת התאונות ולראות עוד נשים בתפקידי מפתח בענף. "אנחנו מקבלים מקרים פרטניים של אנשים שנפגעו להם זכויות בעבודה", מסבירה בלנס מרציאנו. "הם מגיעים לפה ומקבלים מעטפת של כלים להתמודד מול המעסיק – משפטיים, פרוצדורליים, ועד סיוע בהגעה לבית הדין לעבודה. אנחנו פה לסייע לו, והוא לא צריך לשלם המון כסף עבור זה. אני עורכת דין, זה הידע שלי, ועובד שנפגע, או שיש לו שאלות, יקבל ממני כל דבר שאני יכולה לתת לו מהבחינה הזו". לענף הבניין והתעשיות הנלוות היא נכנסה לפני כמה שבועות, אך הענף כבר הותיר עליה רושם רב. "קבלת הפנים הייתה מאוד מקצועית ומאוד חמה", היא מספרת. "מהמעט שאני נמצאת בענף, זה פשוט מדהים לראות שיש גוף כל כך גדול, חזק ומשמעותי שאת כל המשאבים שלו מרכז כדי לדאוג לעובדים ולהצלחתם. אני מקווה שגם אני אהיה גורם משפיע ומוביל בקידום זכויות העובדים". "זה הדבר הכי חשוב בעולם" ), תושבת אשדוד, 33( בלנס מרציאנו נשואה למאור, עובד חברת החשמל, ) ולביא 3( ), אוריה 7( ואם לשלושה: רפאל ). היא אמנם עורכת דין צעירה, אך 1.5( כבר בעלת ניסיון רב. עד לפני ארבע שנים במשרד 8 שנים היא עבדה במשך ראש הממשלה, החל מהשחרור ותוך כדי ההתמחות שלה בעריכת דין, ושם שירתה גם בשירותה הצבאי. "מילאתי שם תפקידים מדהימים שאני לא יכולה לדבר עליהם", היא אומרת וצוחקת. לאחר שעברה את ההתמחות שלה בעריכת דין, היא הגיעה לעבוד במרחב אשדוד בהסתדרות. "זה תפקיד רב תחומי. אני מלווה עובדים, מקומות עבודה, הסכמים קיבוציים, ענפיים", היא מסבירה. מבחינתה, מדובר בעבודה עם ערך מוסף של שליחות. "נכון, לא חסרה היום עבודה במגזר הפרטי, אבל מאוד רציתי לעבוד במקום שיש בו ערך מוסף, להרגיש שאני תורמת מהידע שלי לאנשים שהכי צריכים אותו. אני חושבת שזה תפקיד שנותן לי הרבה יותר ממה שאני נותנת, זה פשוט ממלא לי את הנפש. "אני עובדת עם אנשים שעובדים קשה. להגן על הזכויות שלהם זה הדבר הכי חשוב בעולם. מבחינתי, להילחם על להעלות לאנשים שעובדים המון שנים את אחוזי השכר, לשפר את ההעסקה שלהם, להילחם עבורם על קרן השתלמות, על אופק שירות, על ביטחון תעסוקתי – זה הכי חשוב שיש, וזה ממלא אותי". "הלוואי שאהיה שחקנית חיזוק שתאפשר להפחית את התאונות" בלנס מרציאנו הייתה רוצה רק להוסיף לענף. "אני מרגישה שאני מגיעה למקום שאני צריכה רק לשמר את העשייה המאוד חיובית שמובלת בו, אם זה הכשרה מקצועית לכל העובדים בענף, מסלולים לקידום מקצועי, ועוד המון דברים מבורכים". לדעתה, הדבר החשוב והדחוף ביותר בענף כיום הוא אכיפת התקנות ומניעת תאונות. "יש המון מקרים של עובדים שנפגעים וחלילה נהרגים במהלך העבודה, וזה אחד הנושאים שהכי כואבים לי. אדם מגיע לעבודה לפרנס את ביתו ומשפחתו, והוא לא חושב שהוא יגיע הביתה נכה, או חלילה לא יגיע הביתה. זה לא יכול להיות בעיני. "זה אחד הדברים ששמנו בענף במרכז – לאכוף את תקנות הבטיחות, לעשות הדרכות, להכשיר ולשמור על העובדים כמה שיותר. הלוואי שאהיה שחקנית חיזוק שתאפשר להקטין ולו במעט את התאונות ואת המוות והפגיעות המחרידות האלה". דבר נוסף שהיא מציינת הוא מעמד העובדות בענף והגדלת מספר הנשים בכל הדרגים והתפקידים בו. "כששומעים 'ענף הבנייה', חושבים מיד על גברים", היא אומרת, "אבל מבדיקה שעשיתי, מהענף זה נשים. 20%- גיליתי שכ וככל שהזמן עובר, יש יותר ויותר נשים בתפקידים מרכזיים ומשפיעים בענף. המטרה שלי היא שהאחוז הזה ימשיך לגדול, בכל הדרגים. היום כבר אין מגדר, השוויון הולך וגדל. זה היעד שלי, להגדיל אותו עוד יותר. שלא תהיה תקרת זכוכית לאף אחד ואחת". "בהסתדרות מטפלים בכל אדם ונותנים לו את כל הזכויות" בלנס מרציאנו אומרת שההסתדרות נמצאת במקום טוב מאוד כיום. "יש לנו את ארנון בר-דוד, שמאוד תומך, מגיע לכל מקום ולכל ענף ויודע לגעת בכל אחד, לשמוע ולעזור גם לענפים וגם לפרט, לא משנה אם הוא נמצא תחת הסכם קיבוצי או ענפי, אם הוא תחת טיפול פרטני או בכלל גמלאי – ובענף הבניין רואים את זה מאוד יפה. "יש פה מגוון של אנשים מכל הסוגים, הצבעים, המוצאים, המגדרים והמגזרים, וההסתדרות זה אחד המקומות הבודדים שיש בו שוויון לכל אחד. לא משנה מאיפה הוא מגיע, לא משנה מה המוצא שלו, לא משנה אם הוא עובד זר או לא, לא משנה אם הוא יהודי, ערבי, פלסטיני, ישראלי, רומני או סיני – הוא מקבל הגנה משפטית מלאה. אנחנו לא בוחנים את האדם, אנחנו מטפלים בו ונותנים לו את כל הזכויות שמגיעות לו. זה דבר מאוד יפה בעיני בהסתדרות". היא מתכננת להישאר כאן עוד שנים רבות. "אני מאוד אוהבת ומעריכה את ההסתדרות ובמיוחד את הענף שלנו. אני רואה את עצמי כאן לעוד הרבה שנים, מתקדמת בתוך הארגון, אולי בתפקיד ניהולי בעתיד – בכל מקרה תוך עבודה על שמירת זכויות העובדים – בפן המשפטי, הכלכלי, הסוציאלי. זה מה שאני אוהבת לעשות, זה מה שמדרבן אותי לקום בבוקר, והמטרה היא רק יותר ויותר להתמקצע במה שאני עושה". "אחד הדברים ששמנו בענף במרכז הוא לאכוף את תקנות הבטיחות, לעשות הדרכות, להכשיר ולשמור על העובדים כמה שיותר. הלוואי שאהיה שחקנית חיזוק שתאפשר להקטין ולו במעט את התאונות ואת המוות והפגיעות המחרידות האלה"

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=