עמיתים עמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים, עובדי המנהל והשירותים מהדורת חגי תשרי | , תשרי תשפ״ב 2022 ספטמבר לתיאטרון יש כוח ראיון עם מנהלת בית לסין על ההצגה "זוג" ועל תפקידו של התיאטרון להאיר את 24 ׳ עמ | החברה
העמותה לקידום מקצועי מזמינה אתכם להירשם למגוון הקורסים המיועדים לסקטור מנהלי מחלקות בפריסה ארצית. ₪ 190 שעות • עלות הקורס: 50 היקף הקורס: | ניהול משאבי אנוש ההון האנושי הוא עמוד התווך והמשאב היקר ביותר בכל ארגון. ניהול חכם ויעיל של העובדים תורמת להצלחתו ולשגשוגו של מקום העבודה. תכנית הקורס מקנה ידע מקצועי ומתקדם בניהול המשאב האנושי בארגון ובפיתוח מיומנויות תקשורת הדרו־ שות למילוי תפקידים בתחום. ₪ 380 שעות • עלות הקורס: 100 היקף הקורס: | ניהול ידע בארגונים ניהול הידע הוא עולם תוכן חדש בתוך תחום הניהול, הצומח ומתפתח בארץ ובעולם ומחייב למידה והתמקצעות. המשאב המרכזי של הארגון הוא הידע הקיים והידע החדש הנוצר, ויש לנהל אותו באופן מושכל. תכנית הקורס מקנה כלים יישומיים להטמעת תהליכי ניהול הידע בארגון. ₪ 190 שעות • עלות הקורס: 50 היקף הקורס: | מנהל עסקים תכנית הקורס עוסקת בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות וניהוליות בארגון, ומספקת מיומנויות נרחבות בתחום הניהול העסקי. ₪ 342 שעות • עלות הקורס: 90 היקף הקורס: | ניהול פרויקטים תכנית הקורס עוסקת בעקרונות היסוד בניהול פרויקטים ומקנה כלים לשיפור היכולת לנהל את הפרויקט בהצלחה על פי יעדים, לוח זמנים ומשאבים, תוך שימוש במתודות ניהול וידע. קורסים למנהלי מחלקות www.amitnet.co.il לפרטים ולהרשמה: או בוועד העובדים. חפשו אותנו ב- * הקורסים מתקיימים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. עמותות. * הקורסים מוכרים לגמול השתלמות. 2 משרה החבר ב- 100% * המחיר לעמית ב-
גיל בר-טל, עו"ד ברכת היו"ר 4 הילה קניסטר בר דוד ברכת המנכ"לית 5 טל כרמון סיכום סמינר הגברים ברומניה | אורח חיים בריא, ברוח גברית 6 אורן דגן ביקור בסמינר חינוך באילת | היי דרומה לאילת, לקחת אויר לנשימה 10 דני ואזנה ראיון עם סמדר שיר | סבתא בישלה ספר 14 דפנה בר שילון רשמים מהמסע לפולין | להבין שלעולם לא נבין 20 מאיה רונן ראיון עם ציפי פינס | לתאטרון יש כוח - להאיר את האפלה 24 טל כרמון 2023 לקראת סמינר נשים | לונדון מחכה לך 30 דני ואזנה 2023 לקראת סמינר גברים | בין גלאביה ליוקרה - בואו לדובאי 35 יעל אלנתן עצות לצרכנות נבונה 10 | להסתכל למדף בסופרמרקט בעיניים 40 מור הופרט תיירות בישראל | שמורות וגנים, זה בטבע שלנו 44 שעשועונים 52 עמיתים מדברים מהשטח 55 תוכן עניינים ציפי פינס. צילום: דור מלכה בשער: יו"ר: גיל בר-טל, עו"ד מנכ"לית: הילה קניסטר בר דוד מנהלת מערכת: סיגלית ברוך כהן המגזין הופק עבור העמותה לקידום מקצועי חברתי. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל דני ואזנה עורך: נעם בן-דוד עיצוב גרפי: דבר פלוס" - דבר העובדים בארץ ישראל מו"ל: "
4 2022 ספטמבר | עמיתים עמיתות ועמיתים יקרים, הינה עומדת לה בפתח השנה החדשה, שנת תשפ"ג, ואנו ניצבים נרגשים ומלאי תקוות ואיחולים לקראתה. סיימנו את השנה האחרונה שהיתה סוערת ומלאת אירועים, והצלחנו להתמודד באופן ראוי ומעורר השראה מול אתגרים רבים. כל זאת בזכות מאות אלפי עובדות ועובדים ביניהם אתם, שרואים בהסתדרות בית ובעמותה לקידום מקצועי מקום שמייצג את הטוב והיפה שבחברה שלנו. בזכות הפעילות העניפה רבים מכם השתתפו השנה בקורסים, הכשרות, כנסים וסמינרים וצברו חוויות רבות אישיות ומשותפות. כדרכנו בקודש, גם השנה לא רק נאחל לכם את שלל הברכות המרגשות מעומק הלב, אלא גם נפעל להעניק לכם בשיתוף העמותה לקידום מקצועי מגוון רחב ועשיר של פעילויות לימודיות חווייתיות, שיפתחו בפניכם אופקים חדשים ויציידו אתכם בכלים חשובים להצלחתכם, כל אחת ואחד מכם בדרכו. שתהיה השנה הזו הבאה עלינו לטובה מפרה את הדעת וגדושה בחוויות מהנות ובהזדמנויות חדשות להתפתחות אישית ומקצועית. כאן המקום גם לאחל לכולנו ברמה הלאומית רגיעה ביטחונית, יציבות כלכלית והקלה ביוקר המחיה, דגל אותו נושאת ההסתדרות בנחישות ובגאון רב בחודשים האחרונים. כולי תקווה לחיים שלווים ונוחים יותר, כי זה מגיע לכולנו. רגע לפני שמתחילים בתנופת העשייה של השנה החדשה, נצלו את תקופתהחגים כדי למלא מצברים, לרוות נחתמהטבע ומהגנים, להתמסר לחיק המשפחה ולחברים, ולחזור רעננים ובכוחות מחודשים. מי ייתן וכל הברכות והאיחולים יתגשמו. גיל בר טל - עו"ד יו"ר צילום: דוברות ההסתדרות
5 עמיתות ועמיתים יקרים, השנה שחלפה עמדה בסימן התחדשות וחזרה לשגרת החיים שאליה כל כך התגעגענו לאחר שנתיים בהן חווינו כל כך הרבה שינויים ותהפוכות. זה קרה כמעט בלי שהרגשנו, תוך עשייה גדושה ומהנה עם שפע של חוויות ופעילויות מעשירות שקיימנו. כמו בכל שנה, עשינו את זה בגדול; מלאות ומלאי תשוקה להגשמה עצמית, להתפתחות אישית ומקצועית ולהרחבת האופקים, הוכחנו שוב כי כוח החיים, הלמידה, ההתחדשות והרצון להיפגש ולהיות יחד חזק מכל דבר. ברוח התקופה הרעננה צברנו אין-ספור חוויות משותפות בשלל סמינרים מעצימים, סדנאות, כנסים ומסעות מיוחדים ברחבי הארץ והעולם, ימי כיף, השתלמויות ועוד, שאותם גיבשנו עבורכם מתוך מחשבה עמוקה לחדש, לחזק ולקדם. העשייה הזו לא נפסקת ואף מתרחבת, ובגליון החגיגי שלפניכם תוכלו למצוא קצת ממה שחווינו בחודשים האחרונים והרבה ממה שצפוי לנו קדימה בעתיד – וההפתעות הן רבות! מי ייתן ובשנה הבאה עלינו לטובה, ישמשו הכלים החשובים שרכשתם להגשמת שאיפותיכם המקצועיות והאישיות, לצמיחה ולהתרחבות. ערב השנה החדשה, עם התבוננות אופטימית ונרגשת לקראת הבאות, אני רוצה לאחל לכולכם להמשיך להיפתח להזדמנויות חדשות, להגשים חלומות ישנים וחדשים, לגלות את עצמכם ואת האחר, להביט אחורה אל העבר בסיפוק ולהפנות מבט סקרן לקראת העתיד, ולהמשיך לצעוד בנחישות ובהתלהבות קדימה. שתהיה לכולכן ולכולכם, עמיתות ועמיתים יקרים, שנהמדהימה, שנהשל נחת ואהבה עם החברים ועם המשפחה, של התקדמות מקצועית, פריחה ושגשוג והצלחה בכל תחומי החיים. אמן. הילה קניסטר בר דוד מנכ"לית צילום: קובי קואנס
6 2022 ספטמבר | עמיתים ארבעה ימים גדושים בסדנאות מרתקות, טיולי ג'יפים, סיורי מורשת, אוכל כפרי ואותנטי, מרחצאות מרפא מפנקים ואחווה גברית אמיתית – כל אלה הפכו את הסמינר "ספורט, אתגר ואורח חיים בריא", שהתקיים באביב האחרון ברומניה, לחוויה יוצאת דופן שסימנה את ראשיתה | טל כרמון | של מסורת חדשה בעמותה לקידום מקצועי – מסע לגברים בלבד. אורח חיים בריא, ברוח גברית
7 ס מינר הגברים הראשון מבית העמותה לקידום מקצועי יצא לדרך בחודש מאי האחרון ופתח מסורת חדשה שתימשך כבר בשנה הבאה גברים השתתפו 80־ בדובאי. לא פחות מ בסמינר החוויתי – "ספורט, אתגר ואורח חיים בריא", שיצא אל הפועל כמענה לצרכים המגוונים של העמיתים ולגיוון ההיצע המרשים של הסמינרים שמעמידה העמותה לרשות עמיתיה. כותרת הסמינר מעידה על מטרתו החשובה – הגברת מודעותם של משתתפי הסמינר לאתגרי אורח החיים הבריא, והכל באווירה מרעננת ובלתי שגרתית במסע שיועד לראשונה לקבוצת משתתפים המורכבת מגברים בלבד. הסמינר נמשך ארבעה ימים מרתקים, במהלכם ביקרו המשתתפים במגוון אתרים ונהנו מסדרת סדנאות מרתקות. הראשונה שבהן התקיימה בהרי הקרפטים, שם זכו המשתתפים לקבל סדנת אאוטדור, שמטרתה גיבוש הקבוצה, תרגול שיתוף פעולה, פיתוח מוטיבציה ועבודה בצוות. החלק המעשי בסדנה כבר היה מאתגר יותר – ומה מאתגר ומגבש יותר את החבר'ה מטיול ג'יפים וטיול בטבע אליו יצאו המשתתפים בגאוות יחידה. בהמשך הסמינר נחשפו המשתתפים לסיפורה של יהדות רומניה ולקשר העמוק שלה לישראל. בין היתר, הם ביקרו בבית הכנסת בברשוב או בשמו המוכר: "בית הכנסת הגדול" – השני בגודלו ברומניה המכיל מושבים. בית הכנסת שרק 650־ לא פחות מ , שופץ לציון 2001 לפני כשני עשורים, בשנת שנים להיווסדו, משמש גם כיום כמרכז 100 היהודים שנותרו בעיר 300 יהודי פעיל עבור ברשוב. שם, ברחבת הכניסה לבית הכנסת, במקום בו הוקמה האנדרטה לזכר יהדות רומניה שנכחדה בשואה, ערכו משתתפי הסמינר טקס זיכרון מרגש במיוחד, שהשלים ביקור מרגש נוסף שערכו המשתתפים בגן ע"ש יצחק רבין ז"ל לצד הפסל שהוקם לזכרו של ראש ממשלת ישראל המנוח. ואיך אפשר לטייל ברומניה בלי לבקר באחד האתרים המפורסמים בעולם – הטירה של דרקולה. את זה עשו המשתתפים כשהגיעו עד הכפר הסמוך במלוא הכבוד הראוי למשלחת הצנועה – בנסיעה מהנה במרכבות רתומות לסוסים, שם חיכתה להם גם ארוחת צהריים חווייתית מסורתית. ביום השלישי לסמינר הגיעו המשתתפים לעיר הבירה בוקרשט. שם ערכו סיור מרתק, שכלל ביקור במספר מוקדי תיירות, ובהם שער הניצחון, בניין הפטריארכיה, בית העיתונאים, פארק קרול ובית הכנסת צילום: באדיבות בית השנטי
8 2022 ספטמבר | עמיתים קרול, אנדרטת החייל האלמוני, האגם המלאכותי והמרחצאות החמים. היום הגדוש והמהנה הפגיש את המשתתפים עם ההיסטוריה המרתקת של רומניה – ארץ בעלת עבר מפואר, החל מסיפורי ערפדים, דרך ימי הדיקטטורה הקשים ועד הפיכתה לדמוקרטיה מתקדמת, שפותחת את שעריה לעולם כולו בגאווה גדולה ומרחיבה את התיירות הנכנסת אליה בלי להחביא את עברה ועם פניה לעתיד. את הביטוי הבולט ביותר לכך יכלו משתתפי הסמינר לקבל בביקור שערכו בבניין הפרלמנט המפואר והשני בגודלו בעולם, שם הם הכירו, בין היתר, את שני בתי הרשות המחוקקת. רגע לפני הטיסה חזרה לישראל הספיקה החבורה המגובשת לבקר בקניון הגדול. אחרי הכול, שופינג הוא כבר מזמן אירוע חוצה מגדרים ומתנות כולם אוהבים. את החוויה האדירה מסכם יבגני קוגן, תושב לוד ועובד חברת מקורות: "ממש נהניתי. דבר כזה לא קרה לי הרבה זמן. קודם כול הקבוצה היתה נהדרת, האנשים היו מאוד נחמדים. המדריך והמדריכה וכל הארגון היה מאלף ועד תו. הכל היה מסודר, מתוכנן לפי לוח זמנים ומלא בחוויות. היה ממש מעניין. לא הייתי ברומניה לפני כן, ובעזרת המדריכים המעולים ראיתי עד כמה רומניה יפה ומרתקת. נהניתי מהכל; מהאוכל, מהמלון, מהטיול, מהארגון, מהאנשים, היה כיף גדול, כולם נהנו." לא פחות נלהב מהחוויה המרגשת נשמע גם דניאל מליקר, תושב אילת ועובד עירית אילת: "היה מעולה. הצוות היה טוב ולמדנו מהסמינר הרבה. זה לא היה "כבד" מדי, אבל מאוד מלמד ומעשיר." ואיך אפשר לטייל ברומניה בלי לבקר באחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם - הטירה של דראקולה. את זה עשו המשתתפים כשהגיעו עד הכפר הסמוך במלוא הכבוד הראוי למשלחת הצנועה - בנסיעה מהנה במרכבות רתומות לסוסים. צילומים: יבגני קוגן
9 משתתפות 50 * הפעילות מיועדת לקבוצות הומוגניות בנות מינימום .(17:00 )החל מהשעה * מוגבל לפעילות אחת בשנה. * הרצאה מתוך מגוון הרצאות ייחודיות לשיח נשים. * סרט מהמגוון המוצג בבתי הקולנוע או טרום בכורה כאשר מתאפשר. * ט.ל.ח הרצאות מיוחדות במגוון נושאים מפי מיטב המרצות: • להיות הכי טובה שאני יכולה להיות - כלים להעצמת החוזקות והתמודדות עם ביקורת עצמית. • אתגרי היום יום - איך אנו צולחות אותם בדרך הטובה ביותר. • לחבק את השינוי - אלו שאנו בוחרות ואלו שלא. • משפחה, זוגיות והורות - הרצאות מבית מכון אדלר. • סיפורים אישיים של צמיחה כנגד כל הסיכויים מפי נשים מדהימות. ₪ 129 מחיר לנלווית: | ₪ 69 מחיר לעמיתה: לפרטים ולהרשמה: www.amitnet.co.il יש לפנות לוועד העובדים עמיתה יקרה, לקחת הפוגה קלה מהיום יום, לצאת יחד לחוויה אנו שמחים להזמינך לשיח נשים. משותפת, מעשירה, מהנה ומפנקת. ניפגשאחר הצהריים לארוחה קלה ולאחריה אשר נבחרה בקפידה מתוך מגוון משובח. נצא להפסקה מהרצאה מיוחדת נהנה קצרה בה נצטייד בפופקורן ושתיה ונסיים בסרט.
10 2022 ספטמבר | עמיתים ס מינר חינוך מבית ה”עמותה לקידום מקצועי” מתקיים זו השנה הראשונה במתכונתו הנוכחית. זהו סמינר שנהגה ונחשב במשך תקופה ארוכה וסוף-סוף ניתן להוציאו לפועל במלואו לאחר שנתיים של סגרים וצמצום פעילות. הסמינר, כמיטב המסורת של הסמינרים של העמותה לקידום מקצועי, כלל אירוח מפנק במלונות הטובים ביותר בעיר, הרצאות מעשירות עם מיטב המרצים, הופעות מלהיבות והמון זמן איכות עם המשפחה והחברות לעבודה. הכנס השנתי שקיימה העמותה לקידום מקצועי במהלך הקיץ באילת הגיע בעיתוי מושלם עבור מאות העמיתים שהשתתפו בו, מרביתם נשות חינוך מרחבי הארץ; סייעות, גננות של החינוך המיוחד, נשות צוותי חינוך וייעוץ של הרשויות המקומיות, מלונות שונים 12 שהתפרשו על פני ברחבי העיר. אחרי שנת לימודים עמוסה ועם סיום סבב אחד או שניים של עבודה מאתגרת בקייטנות הקיץ, הן הרחיקו לעיר הקיט הדרומית כדי לנפוש ולשכוח לפחות לשבוע ימים את טרדות היום ואת מאבקן הממושך על תנאי השכר והטיפול בבעיות השורש של מערכת החינוך. "החופשה הזאת נותנת לנו אוויר לנשימה אחרי שנה כל כך עמוסה,” אומרת מלכה בנגלין, סייעת באחד הגנים בחולון, שהגיעה לכנס יחד עם קבוצה גדולה של סייעות לאירוח בבית מלון יוקרתי במחיר מסובסד. "אנחנו ממש זקוקות לזמן הזה. עבדנו כל כך קשה ומגיע לנו לצאת לחופשה מאורגנת.” סדר היום בכנס סיפק לעמיתות חוויה מושלמת וייחודית, שהותירה להן גם זמן איכות לנפוש עם המשפחה וליהנות מהאטרקציות ומהשלווה שהציעו העיר והמלון המפנק, וגם להעשיר את עצמן בסבב הרצאות מרתקות עם מיטב המרצים. אחד מהם הוא השחקן בן סלע, המכונה ד”ר התלהבות, שמקפיד להגיע לכנסים הללו כבר שבע שנים ברציפות ולהעביר בהתלהבות רבה, איך לא, את הרצאתו "זריקת אנרגיה לחיים ככלי להצלחה” – הרצאה שנעה בין מופע סטנדאפ להרצאה פרקטית ומצחיקה על התלהבות מהחיים, הכרת תודה וניהול הקשיים שיש לכולנו בזוגיות, בהורות ובעבודה. הוא הבטיח להעניק לעמיתים זריקת אנרגיה מטורפת וגם קיים, כשסיפק שלל תובנות ועצות והנדסת CBT לחיים, המבוססות על שיטת התנהגות שבה הוא שולט היטב. לא פחות מלהיבה ומרגשת הייתה הרצאתו של הפזמונאי והיוצר נועם חורב "מתנות קטנות”. חורב, כפי שרק הוא ומעטים יודעים לספר, שיתף בהומור וברגש רב במסע חייו על רקע יוקר המחייה הגואה שהרחיק השנה את הנופש המשפחתי מהישג ידם של ישראלים רבים, זכו אלפי עמיתים ועמיתות להשתתף בסמינר חינוך המשולב בנופש מסובסד ומפנק בעיר אילת. כשכל הטוב הזה מגיע לנשות ולאנשי חינוך מרחבי הארץ בעיצומו של משבר במערכת החינוך, זו כבר סיבה טובה לעשות את כל הדרך דרומה על כביש הערבה ולהצטרף לאחד משבעת מחזורי הסמינר כדי לראות ולפגוש את העמיתות והעמיתים בשטח. | אורן דגן | היי דרומה לאילת, לקחת אוויר לנשימה
11 Unsplash : צילום
12 2022 ספטמבר | עמיתים המפותל, החל מתקופת ילדותו בעפולה, שם רקם את חלומותיו הראשונים לכתוב שירים לאומנים הגדולים ביותר, ועד שהפך בעצמו לאחד היוצרים המבוקשים בארץ. המסרים שהעביר חורב – האמונה בדרך, הגשמה עצמית, מסוגלות, התמדה ועשייה ללא פשרות; ובעיקר קטעי השירה ששיתף מתוך ספרו "טיוטה של אושר”, ריגשו ושבו את לב הקהל, ורבים התקשו להסתיר את הדמעות. חורב מרצה בסמינרים של העמותה לקידום מקצועי לאורך השנה האחרונה ומקפיד לשמור בהרצאותיו על אותה התלהבות ורוח שליחות כפי שעשה בהרצאותיו הראשונות. העובדה שהתפרסם כל־כך לא פגעה באותנטיות של חורב לא פוגע באותנטיות שלו ובקשר הבלתי אמצעי שהוא מקיים עם הקהל, שמחזיר לו אהבה והרבה. אחד מהם הוא בנימין סינג מראשון לציון, שהתלווה לאשתו, מנהלת בית לחינוך מיוחד בראשון. "אני לא מתבייש להגיד שסיימתי את ההרצאה שלו עם דמעות בעיניים,” הוא מתוודה. "אני בוגר גדוד של גולני, וההרצאה של חורב והשירים 51 שלו הזכירו לי מאוד את תקופת השירות שלי ואת החברים שאיבדתי.” מי שעד אז הצליח לכבוש את רגשותיו נכנע להן ללא תנאי כשהוקרן סרטון של להקת "שלווה” מבצעת את שירו של חורב "מתנות קטנות”. את החוויה המרגשת סיכם סינג: "עשר שנים אשתי חברה בעמותה לקידום מקצועי וזאת הפעם הראשונה שיצאנו לנופש כזה. אני לא מבין איך לא עשינו את זה קודם.” מפגש נוסף שסחף רבות מהעמיתות התקיים עם גלית יצפאן, מומחית לטיפול בילדים ובמבוגרים בעלי הפרעות קשב ובטיפול בילדים ונוער עם הפרעה תקשורתית חברתית, שפיתחה את גישת "אבדות ומציאות” המעניקה כלים מעשיים ושיטות יצירתיות להתמודדות עם הקשיים הקטנים והגדולים שמייצרת הפרעת הקשב על בסיס קבוע. עם עשרים שנות ניסיון ברזומה כמרצה ותיקה בתחום, מנחת קבוצות, מדריכת הורים ומטפלת, מספרת יצפאן בהרצאתה על שיטת טיפול חדשנית שהיא מיישמת במרפאה הפרטית שלה ברמת השרון ובמפגשיה עם ילדים ונערים בעלי לקויות תקשורתיות, חברתיות והפרעות נפשיות. המפגש המרתק עמה מסתיים, איך לא, בצילום סלפי למזכרת ובכמה שאלות פרטיות, רגע אחרי שהקהל המרוצה יצא מהאולם. בחלק מהסמינרים התקיימה גם הרצאתה של סמדר שיר, סופרת הילדים והעיתונאית האהובה. בהרצאותיה היא מספרת על עצמה ועל תהליכי הכתיבה שלה, על גישתה לחינוך לילדים ולמבוגרים, ומעודדת את הקהל להגשים חלומותיו. יחד עם ההרצאות נוספות זהו מקום לעמיתים לשתף ולחלוק דילמות הקשורות לחינוך ולמפגש בין ילדים ומבוגרים ובינם לבין עצמם. בשעות הערב התכנסו כאלף משתתפות הכנס, עמיתות העמותה לקידום מקצועי, להופעתן המלהיבה של הזמרות דקלה, שריגשה עם קולה העמוק, ונסרין קדרי שלא היססה לעלות לבמה עם בטן הריונית ולהקפיץ את הקהל במיטב הלהיטים שלה. אווירת השחרור והיציאה המהנה מהשגרה ניכרו מאוד לאורך כל ימי הסמינר. הלובי של המלון המה עד השעות הקטנות של הלילה באנשי ובנשות חינוך, שישבו באווירה טובה ודיברו על החיים, על החוויה המרעננת, צילומים: מערכת "דבר" ו"העמותה לקידום מקצועי" הלובי של המלון המה עד השעות הקטנות של הלילה בנשות ואנשי חינוך, שישבו באווירה טובה ודיברו על החיים, על החוויה המרעננת, וכן, גם על יוקר המחייה, הפרנסה ועל הבעיות בתחום מערכת החינוך בארץ.
13 וכן, גם על יוקר המחיה, הפרנסה והבעיות בתחום מערכת החינוך בארץ. "אתה רואה אותנו מבלות ונהנות, אבל סיימנו שנה מאוד קשה. יש מחסור גדול מאוד בכוח אדם, אין לנו עזרה ולא נראה שתגיע כזאת בזמן הקרוב. צריך לעשות עבודת עומק רצינית בגיוס ובהכשרת סייעות חדשות.” על רקע יוקר המחייה הגואה, למחיר המסובסד והשווה לכל נפש של הסמינר הייתה תרומה לא מבוטלת להיענות הגבוהה. בהתאם לכך, התאימה העמותה לקידום מקצועי גם את התכנים לכלל המשפחה. ברכה דוד ונעמה אלגליס, סייעות מנשר, מודות שאלמלא הסבסוד הן היו מתקשות לנפוש בעיר הדרומית. "זאת לא השנה הראשונה שלנו בכנס של העמותה לקידום מקצועי, אבל לא היינו יכולות להרשות לעצמנו להתארח בשיא העונה במלון ברמה כזאת גבוהה במחיר מלא, המחיר לעמיתים מאוד מפנק.” כמותן, גם חן כהן, מתפעלת מהעלות הנמוכה של הכנס בימים שבהם מחירי הנופשים באילת בשמיים: "המחיר המסובסד מאוד מושך ואטרקטיבי,” היא אומרת. "אנחנו אחרי שנת לימודים עמוסה וזקוקות מאוד לחופשה. בלי המחיר המסובסד לא היינו יכולות להגיע לאילת בשיא העונה ועוד לקבל הרצאות והופעה. זה מאוד מאוד עוזר לנו.” "העובדה שהסמינר נערך במסגרת מקום העבודה משחררת מאוד”, אומרת מזל שרעבי מרחובות. "לא יכולנו פשוט לנסוע לנפוש באילת אם זה לא היה מטעם העבודה. יש כאן הרצאות והעשרה וזהו ערך מוסף, שתורם מאוד לתחושה שלא השארנו בבית את הילדים והבעל סתם אלא אנחנו באמת עוברות משהו מיוחד.”
14 2022 ספטמבר | עמיתים ה סופרת סמדר שיר כבר עברה כמה משברים בחייה ואלה לא הניחו לה גם בשנתיים האחרונות. שבץ מוחי שממנו נחלצה בנס הודות לערנותו של בעלה, פרופ' עמי סידי, רופא בכיר בבית חולים וולפסון; הקורונה שהסתערה עליה בעוצמה רבה, ותאונת דרכים שהסתיימה רק בדרך נס עם פציעות קלות והתקף חרדה חולף – כל אלה לא עצרו בעדה להמשיך להתמסר במרץ ובחדוות עשייה לשתי האהבות הגדולות 400־ בחייה, כתיבה ומשפחה. עם למעלה מ ספרים פרי עטה על המדף ושמונה נכדים שממלאים באושר את ביתה החם שבסביון, נדמה שכסבתא גאה היא מעולם לא הייתה כה מלאת אנרגיה. "בעבר כשכתבתי הייתי צריכה לעמוד בלוחות זמנים, היום זה רק כשיש לי מה להגיד, אבל ממש ברמה של צורך עמוק, שאם לא אוציא את זה אני אתפוצץ, ממש ככה," היא אומרת. בכל זאת, ההספק שלך מדהים, להוציא ספרים זה בלתי נתפס 400 לאור "אני לא בקטע של הספק. ממש לא. במיוחד לא בשנים האחרונות. עובדה שאת הרומן האחרון שלי "שירלי טמפל קופצת שנים ולא הטריד אותי 6 ככה" כתבתי במשך כשאמרו לי 'מה, עוד שבוע ספר בלי משהו חדש?' כן, קורה, אין ספר חדש. אם יש לי פחות מה לומר אז לא צריך. זה לא משהו שאפשר להכריח, לכפות, יש תקופות שבנאדם צריך להתמלא. כתיבה זו לא מכונה שעובדת על שנים הפכתי בפעם הראשונה 6 הספקים. לפני לסבתא. מאז אני כבר סבתא לשמונה נכדים. תמיד ידעתי שאהיה סבתא שבאה מאהבה, שאוספת את הנכדים מהגן, שלוקחת אותם לבריכה. היום הם באים אליי כמו ללונה פארק. יש לנו בריכה, קניתי להם טרמפולינה, מלא צעצועים, זו תקופה משמעותית בחיי. כל החשיבה משתנה." מה זה עשה לך? 24/7 "כשאת אימא ויש לך תינוק בבית את כל הזמן זמינה לילד כי את חייבת להיות זמינה. כשאת סבתא את כל הזמן מתגעגעת. אני אוהבת שהם מגיעים, שהם רבים מי יישאר לישון אצלנו. זה אושר, זה פשוט ממלא, זה ספרים לילדים ולמבוגרים 400־ היא פרסמה למעלה מ ונחשבת לאחת הסופרות המצליחות בארץ, אבל אם תשאלו אותה, היא מעל הכול סבתא גאה ומשקיעה. ), סמדרשיר, סופרת ועיתונאית, 65( ממרום ניסיונה וגילה מדברת על הרגלי הכתיבה שלה, על הורות וקריירה, על 'שנאת העשירים' שמקוממת אותה ועל מצב המדינה שמעורר בה דאגה. | דני ואזנה | סבתא בישלה ספר צילום: אביגיל עוזי
15
16 2022 ספטמבר | עמיתים נותן לי אנרגיה להכל, זה נותן לי שמחה. אנחנו משתוללים, זה כיף חיים. הלוואי ויכולתי שכולנו נגור סביב ובחמולה, יש בזה משהו יפה ונורא הרמוני, אני אוהבת את זה, צריך הרבה אנשים כדי לגדל תינוק אחד, ואני רואה כמה שהם חברים טובים ביניהם. אבל הקרבה הרצופה הזאת בטח הייתה גם מלחיצה ויוצרת תככים. כאימא גם הייתי כזאת, הקדשתי את כולי לילדים." העיסוק עם הנכדים מעניק לך השראה גם בכתיבה? "בהשראת הנכדים עדיין לא כתבתי ספר, אבל ברומן האחרון שלי, "שירלי טמפל קופצת ככה", לגיבורה הראשית יש נכדה בת עשר, ובמערכת היחסים שבין הסבתא לנכדה אלה המקומות שהעלילה מתקדמת ומקבלת ביטוי לדרך שבה אני תופסת את הסבתאות. הגיבורה בסיפור היא סבתא, וגם החברה הכי טובה שלה היא סבתא, אבל בדיוק ההיפך ממנה - היא סבתא מוכחשת." סבתא מוכחשת? "כן, כזאת שאוסרת למשל על הנכדים שלה לקרוא לה סבתא כשהם במקדונלד'ס או במקומות ציבוריים. הספר מעלה כל מיני פערים, למשל כשהסבתא שואלת האם זה הגיוני שהיא פוחדת שאם הנכדים יקראו לה סבתא היא תפסיד איזה חתיך. יש לי חברה שיש לה נכד בכיתה ג', הם ציינו את יום המשפחה בבית הספר וכל ילד הביא את האוכל של סבתא, אז היא הלכה וקנתה במבה. זה האוכל. זה לא קיים בבית ספרי, זה לא עובד ככה. הילדים שלי מילאו אותי. לא נראה לי שהחמצתי איזושהי הזדמנות להיות הורה מלווה בטיולים עם הילדים, וככה אני גם עם הנכדים." "כשגרנו בארצות הברית בזמן שבעלי עשה פוסט דוקטורט וקיבל משרה של ניהול מחלקה שם, היו חברים בני גילנו שאמרו לנו 'אנחנו נחכה עם הילדים עד שהבעל יסיים ללמוד', אצלי הילדים לא היו אף פעם מעצור, לא ראיתי בהם מכשול או גורם מעכב. להיפך. זה נכון גם היום לגבי הנכדים. זה מגבש, מחזק, מפרה, זה נותן לי המון אנרגיה בחיים. לפעמים כשאני שקועה בכתיבה, אפילו אם הגעתי לנקודה בעלילה שבה אני מתלבטת איך להמשיך, והנה פתאום הם נכנסים כולם ושואלים 'סבתא איפה השניצלים?' אני כולי איתם. אתה יודע מה קרה לי כשהנכד שלי, בן השלוש, אמר לי שהשניצלים שלי טעימים כמעט כמו בצהרון? שבוע הסתובבתי עם כתר על הראש בתחושת 'עשיתי את שלי'." כשאת כותבת את מתכננת את העלילה מראש? "לא. יש לי מושג כללי על מה יהיה הספר, מי יעמוד במרכז. לפעמים יש לי גם את שם הספר עוד לפני שאני מתחילה, כי השם הוא זה שמוליך אותי לכל ההרפתקה, אבל יותר מזה אני לא מכינה מראש כלום. אני חייבת להיות כל הזמן מסוקרנת "אצלי הילדים לא היו אף פעם מעצור, לא ראיתי בהם מכשול או גורם מעכב, להיפך. זה נכון גם היום לגבי הנכדים. זה מגבש, מחזק, מפרה. נותן לי המון אנרגיה בחיים. לפעמים כשאני שקועה בכתיבה, אפילו אם הגעתי לנקודה בעלילה שבה אני מתלבטת איך להמשיך, והנה פתאום הם נכנסים ושואלים "סבתא איפה השניצלים?" אני כולי איתם." עם משתתפות בכנס החינוך של העמותה אילת, צילום: העמותה לקידום מקצועי
17 בתהליך הכתיבה. אני לא מבינה את הסופרים שעושים טבלאות אקסל עם כל מה שיקרה בכל פרק. אחר כך, כשהם מגיעים לשלב של הכתיבה כל מה שנשאר להם זה לצקת את התוכן לתוך התבנית. איפה ההפתעות, הסקרנות, הריגושים? אני צריכה להיות כל הזמן על קוצים, אני רוצה להרגיש כל הזמן שאני דואגת לגיבורים שלי, זה מה שיקים אותי מהמיטה בשתיים בלילה כדי לבדוק משהו בעלילה. אני יכולה לישון בשלווה עד הדמות 20 שפתאום יבוא לי לראש שבעמוד לבשה שמלה עם פסים ואחר כך היא לבשה שמלה פרחונית, אז מתי היה לה זמן להחליף? ואז אני אקום בשתיים בלילה למחשב כדי לראות שזה באמת ככה. זה רק בגלל הסקרנות, זה המנוע שדוחף אותי כל הזמן, גם בעבודה העיתונאית וגם בכתיבה האישית. כל הזמן אני רוצה לדעת, להמציא, לחוות דברים שלא קורים במציאות." את ממש חיה את הדמויות ואת העלילה "ממש ככה. אני כל היום, כל יום, אוספת דברים למעבדה שיש לנו במוח. סופר הוא כמו שודד. הוא כל הזמן מכניס לך את היד לכיס וגונב ממך, הוא מסתכל ומלקט רעיונות. אני מסתכלת על בנאדם ואני לא יודעת אם מה שקלטתי ייצא החוצה באיזושהי עלילה שאכתוב. בהרצאות לילדים בבתי הספר אני אומרת להם שלכתוב זה כמו להכין סלט פירות והם נורא צוחקים מזה. אני אומרת להם 'כן, סלט פירות. אם אנחנו רוצים שהסלט יהיה יותר מגוון ויותר עשיר אז אנחנו לא מסתפקים בפרי אחד. אנחנו ניקח גם תפוח, גם אפרסק, גם תות שדה, נוסיף סוכר ואולי גם רום. אותו הדבר אנחנו עושים בכתיבה – מכניסים לתוכה זיכרונות, דברים ששמענו ברדיו, כותרת שקראנו בעיתון, וגם דברים שאנחנו לא מודעים אליהם שליקטנו בדרך, דברים שנמצאים בתת המודע." איך ואיפה את נוהגת לכתוב? "ילדים תמיד שואלים אותי, 'סמדר, אם בא לך רעיון באמצע הלילה את כותבת אותו בפנקס שמונח לך לצד המיטה?' אני אומרת להם לא. ליד המיטה יש לי מוצץ וחיתול של הנכדים. אני לא רושמת. אם הרעיון הזה נשכח ממני עד הבוקר סימן שהוא לא היה מספיק טוב. אם הוא טוב הוא לא ייתן לי מנוח, הוא יהיה כמו זבוב שכל הזמן יזמזם לי. גם כשאגיד לו די הוא ימשיך, וזה יישאר עד הבוקר. לפעמים אני יושבת בערב במרפסת עם בירה קטנה או יין, וכשבעלי חוזר מהעבודה הוא אומר לי 'איזה כיף, אני שמח לראות שאת נחה.' אני אומרת איזה נחה, עכשיו אני עובדת הכי קשה. הראש משתולל מרוב מחשבות על העלילה." את נוהגת לשתף את הסביבה הקרובה שלך במהלך הכתיבה, נעזרת בהם לפתור איזה פלונטר בעלילה? "לא, אני פוחדת מלידות פגים. לספר משהו לפני שהוא מוכן ולפני שפתרת את כל החידות בראש. אני לא צריכה את זה, אני לא יכולה, כי ברגע שאני אתחיל להסביר בעל פה על כל דמות אני בעצם מקבעת ומגדירה אותה. נורא חשוב לי להשאיר אותה פתוחה לשינויים. אני לא יכולה להסביר את הפעולות שלה לאדם אחר כי זה הופך לרציונלי. אני לא יכולה שהכתיבה תהיה רציונלית, אני חייבת להשאיר אותה רגשית." זה תהליך מאוד קשה לחיות עם עצמך חודשים, אולי שנים, עם עולם שלם בראש בלי לשתף אף אחד "כתיבה זו בדידות. זה לחיות את הספר בכל רגע נתון. יש לי הרגל מגונה. ברגע שאני מסיימת לכתוב ספר, אני סוגרת את הקובץ, כותבת ביומן את התאריך ולא נוגעת בטקסט במשך חודש שלם. אני כל הזמן מול המחשב, כל הזמן ליד הקובץ, מדי פעם אני לא מתאפקת, מציצה לרגע בקובץ ומיד סוגרת אותו, ולא קוראת אותו חודש שלם. חודש של גמילה, שהמטרה שלה היא להביא אותי למצב שבו אהיה כמה שיותר אובייקטיבית כלפי הטקסט ואוכל לקרוא אותו כבר בעיניים אחרות, בעיניים של עורכת – לראות איפה יש את הבורות, להבחין בנפילות, לדעת איפה צריך להוסיף משהו ואיפה להוריד. זה חודש קשה ברמות על, חודש שבו אני מאוד סקרנית. זו בפירוש גמילה. כך הגרסה הראשונה הופכת לשלד ואז יש את הטיוטה השנייה והשלישית. בכל טיוטה את בודקת אם הבלטות ברצפה ישרות, אם מתגי החשמל במקום, אם הכל משתלב יחד, זו עבודה. גם אחרי שהספר יוצא לאור צריך " להמשיך ללוות אותו, כי אז צריך לקדם אותו. הספר הוא כמו ילד קטן שמגיע לכיתה חדשה ואין לו חברים, צריך לתווך לו את המציאות, לעזור לאנשים להכיר אותו ושהוא יכיר אחרים." זה מעבר חד, מבדידות הכתיבה לאור הזרקורים "היום יש מעט מאוד דברים שמבהילים אותי. פעם כשסיימתי לכתוב הייתי מרגישה שזהו, התרוקנתי לגמרי, אין לי מה להגיד עוד בחיים. ממש חרדה. היום זה שונה, אני אומרת לעצמי 'או קיי, אני אצטרך קצת להתמלא. בשבועות הקרובים אצטרך לכתוב כמה שפחות, לראות כמה שיותר הצגות, לקרוא יותר ספרים של אחרים, ללמוד משהו, למלא את עצמי, וזה עוזר. כשאני נמצאת עמוק בתהליך הכתיבה אני לא מסוגלת לקרוא ספרים של אחרים. אני לא מסוגלת להתרכז, אני מוצאת את עצמי קוראת שתי שורות ולא מבינה מה הקשר ביניהן. עד כדי כך. הילדים היו צוחקים עליי. בתקופות שכתבתי כמה ספרים שבהם הגיבור הוא זכר, קרה שהיו מתקשרים מבית הספר בצהריים והייתי עונה 'כן, איפה אתה? מה איתך, מה שלומך? (בזכר)." סמדר שיר בהרצאה בכנס העמותה לקידום מקצועי אילת, צילום: העמותה לקידום מקצועי
18 2022 ספטמבר | עמיתים חייו של סופר מרתקים לדעתך? "אני מודה לקדוש ברוך הוא כל בוקר. זה לא רק שהוא נתן לי את הכישרון, הוא גם נתן לי את היכולת המדהימה לגוון. תאר לעצמך ששבוע שלם אני לא צריכה לצאת מהבית. אין לי הסעות, אין לי קניות בסופר, אני יכולה רק לשבת ולכתוב. אז יום אחד אני אכתוב על עץ המוצצים ועל ילדה בת שנתיים וחצי שמתקשה להיפרד מהמוצץ שלה, ויום אחד אני אכתוב על אישה שנמצאת במשבר, ויום אחר על תיכוניסטית שבורחת מבית הספר ומסתבכת. אני חיה כמה דמויות, זה ממש לחיות את הדמויות בעוצמה הכי גבוהה. מצד אחד זה סוחט ומצד שני זה מפרה כל הזמן. לפעמים אני מרחמת על אנשים שלא כותבים. אני אומרת לאנשים בהרצאות שלי, תכתבו לא רק בשביל להוציא ספר, למי יש בכלל זמן לקרוא את כל הספרים שיוצאים היום, אבל תכתבו בשביל עצמכם. אם תכתבו ותהיו כנים עם עצמכם תוך כדי כתיבה אתם תבינו כל כך על עצמכם, מה גרם לכם להתנהג ככה ולא אחרת, מה עומד מאחורי ההחלטות שקבלתם, ממה אתם פוחדים." כולם כותבים היום המון, אבל קצר ובעיקר בוואטסאפ "לפני עשרים שנה משרד החינוך ביטל והוציא ממערכת השעות את מקצוע החיבור, זו הייתה הטעות הכי גדולה שנעשתה. לי הייתה ביסודי מורה מכשפה, קשוחה, רעה, מסוג המורות שמעמידות אותך מול הקיר ומכריחות אותך לכתוב אלף פעם אני לא אדבר יותר בשיעור. אבל פעם בשבוע ישבנו וכתבנו חיבור בכיתה. כל שבוע היא נתנה לנו נושא אחר, פעם לכתוב משהו מהדמיון ופעם לכתוב טור דעה על נושא אקטואלי כלשהו. זה היה בקטנה, מינורי, אבל זה לימד אותך להביע את עצמך. היום אני מספרת שפעם היה שיעור חיבור אז שואלים אותי אם היה גם שיעור חיסור. הם בכלל לא קולטים מה זה לכתוב חיבור, להביע דעה בכתב בעד או נגד. כבר עשרים שנה שאין שיעורי חיבור בבתי הספר. זה מחדל אדיר." איך זה מתיישב עם העובדה ששוק הספרים מוצף וכל אדם שלישי כותב וחולם כבר להיות סופר גדול? "כי זה נהייה מאוד פשוט להוציא ספר לאור. כשאני התחלתי לכתוב כתבתי מתוך רצון להמציא. כשבתי הבכורה התקשתה להיפרד ממני בפתח הגן המצאתי בובה שתחבק אותה במקומי, חיבוקי". כשרציתי להמציא שיטה לגמילה לחיתולים אז המצאתי את הקלטת 'בלי חיתולים'. אצלי הכתיבה מגיעה מתוך מפגש עם צורך או מחסור במשהו שצריך להמציא וליצור אותו. היום עוד לפני שמישהו פותח קובץ וקורא לו בשם זמני, הוא כבר שואל 'אז כמה כסף אני אעשה מזה?' או 'איזה מו"ל יציע לי את התנאים הכי טובים?' אני אומרת לו על מה אתה מדבר, אתה רק התחלת, אתה פג, יש לך עוד דרך ארוכה. והוא מתעקש ואומר 'אני רוצה לדעת שמשתלם לי להשקיע בזה.' סליחה, כתיבה זו לא תעודת ביטוח. אף אחד לא יודע מה שווה ומה לא שווה. הם ישר חושבים על שיווק ויחצנות. כתיבה היא צורך שמנחם, שממלא, אתה לא יכול להיכנס לזה ומיד לחשוב על מהדורות ותחרויות. הכל היום נהיה טכני, בלי שאר רוח. אבל לא יכולה להיות אומנות בלי שאר רוח. אני קוראת ספרים ומגיעה עד לעמוד האחרון ואומרת לעצמי או קיי, אז מה? מה הסופר רצה להגיד? מה נשאר לי מזה? מה ניקח הביתה. אין שם כמעט כלום. יש ספרים שאני מגלה שעד שהגעתי לסוף הספר שכחתי מה היה בהתחלה, זה לא טוב." בכל זאת, רוב הספרים כיום מתורגמים. שכר הסופרים עלוב, יש בעיות "המצב לא טוב, אבל כל אחד עושה את החשבונות שלו עם עצמו. גם אני יכולתי להגיד 'או קיי, אני אומנית, יהיה לי סטודיו מול הים, אני אכתוב כל יום מעשר עד שתיים עשרה בצהריים ואלך לנוח קצת, אכתוב עוד קצת בשקיעה, וזה נוח. מאוד קל להתמכר לאורח חיים של שנטי בנטי יצירתי, אבל אני זו שבחרתי לעבוד כעיתונאית וכסופרת, העבודה הזאת מאוד מפרה אותי, האנשים שאני פוגשת מדי יום ביומו אלה חוויות שלא הייתי מגיעה אליהן בשום דרך אחרת וזה מפרה, מעשיר, פותח אותך לכל מני כיוונים. זו גישה בחיים. האם אתה קם ואומר איזה באסה או שאתה קם ואומר איזה יום מדהים יהיה לי. מזה הכל מתחיל." את מנצלת את הכתיבה או את ההרצאות שאת מעבירה ברחבי הארץ גם להעברת העמדות שלך על המצב במדינה? "ברור. גם ברומן האחרון שלי 'שירלי טמפל קופצת ככה' זה קרה. הגיבורה מדברת על פוליטיקה, על הכל. אם הדמות היא עכשווית יש לי את הצורך לומר את מה שאני חושבת, בוודאי. היא מספרת שם על בן גוריון שהגיע לסופיה בתחילת המאה שעברה להביא את היהודים כדי לבנות את ארץ הקודש ואז היא מעלה תהיות, 'אולי חבל שהוא בא, חבל שהגענו לג'באליה. אני מאוד מחוברת לאקטואליה ומעניין אותי מה שקורה פה גם פוליטית. אני חושבת שזה שאנחנו הולכים ״אם תכתבו ותהיו כנים עם עצמכם תוך כדי כתיבה אתם תבינו כל כך על עצמכם, מה גרם לכם להתנהג ככה ולא אחרת, מה עומד מאחורי ההחלטות שקבלתם, ממה אתם פוחדים.״ עם חבריה הטובים מוניר בן מלך מימין ומשה דץ משמאל ועם ספרה האחרון. צילום: אלבום פרטי
19 למערכת בחירות חמישית זה התאבדות בכיכר העיר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה. במיוחד כשנכנסנו לדפוס שכל ממשלה חדשה מתנערת לגמרי ממה שהאחרת עשתה לפניה, כל שר לא עולה בדעתו להמשיך את התכניות של קודמו. אנחנו צועדים אחורה. המדינה מתדרדרת." איפה את פוגשת את זה ביום יום? "אני רואה את זה בדברים שהכי נוגעים אליי, בחינוך ובבריאות. אני נשואה לרופא מנתח, בתי כרמל סיימה רפואה בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב, ושניים מארבעת חתניי הם רופאים – דרכם אני מודעת לעולמם הלא פשוט של הרופאים והמתמחים. שעות העבודה של המתמחים לא הגיוניות וגם המשכורות לא. זה לא הגיוני לראות את תלושי השכר של הרופאים. זה לא צריך להיות ככה." ומה לגבי השסעים בחברה הישראלית, הם מדאיגים אותך? "שם המשפחה שלי כבר ארבעים שנה זה סידי. התחתנתי עם ספרדי טהור, הילדים שלי סידי, הבעל שלי גדל ביפו. מהיום שנישאתי ידעתי שאני סידי, גם אם ידעתי שאשמור על שם המשפחה שלי כי התחלתי לכתוב קודם לכן. אז מה, היום כולם מעורבבים. היום מייצרים פה שסעים בגלל הפוליטיקה. אני יכולה להבין למה יש אנשים שמרגישים מקופחים, למה יש אנשים שמרגישים שלא סופרים אותם, אבל אני יכולה להגיד לך שגם בצד השני של המטבע לא הכול ורוד." למה הכוונה? מי אלה בצד השני? "כשהבת שלי היתה קטנה ושאלו אותה איפה היא גרה אז היא תמיד אמרה בבקעת אונו, היא לא אמרה סביון. כשמדברים על שסעים, אף אחד לא רואה את הצד השני. יש כאן בארץ 'שנאת עשירים'. מצד שני, בראש השנה ובפסח הטלפון כל הזמן מצלצל, עמותות מתקשרות לבקש סיוע, כי אנשים בישוב כמו שלנו, ברוך השם, הם אנשים מבוססים. יש כאלה שירשו ויש כאלה כמונו שעבדו והגיעו לזה בעשרים אצבעותיהם. הרווחה במדינת ישראל סגרה את הדלת והעבירה את כל הטיפול לאנשים המבוססים. אנחנו נושאים על כתפינו את המשימה הזאת, כל אחד כאן תורם, לפני חגים אנחנו עומדות ואורזות ארגזים של מזון לתרומה. זה לא מגיע ממקום של שופוני, על זה אף אחד לא יודע, זה בא ממקום טהור של נתינה, ובסוף נותנים לנו להרגיש לא בנוח ואומרים 'אתם העשירים', מה זה אנחנו העשירים? אני עובדת עשרים שעות ביממה, אני על הרגליים עשרים שעות ביממה. לא רק בגלל שאני עיתונאית וסופרת, בגלל שאני אימא וסבתא במשרה מלאה. כשיש מתיחות בדרום אנחנו הראשונים שמשכנים כאן את תושבי הדרום, אנחנו באמת רחוקים מהתדמית שמנסים להדביק לנו." זה יכול להיות חומר מצוין לספר הבא שלך. תכתבי על זה? "זה לא דחוף לי." עם הנכדים. צילומים: אלבום פרטי ״הכל היום נהיה טכני, בלי שאר רוח. אבל לא יכולה להיות אומנות בלי שאר רוח. אני קוראת ספרים ומגיעה עד לעמוד האחרון ואומרת לעצמי או קיי, אז מה? מה הסופר רצה להגיד? מה נשאר לי מזה?"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=