"הכתובת הייתה על הקיר, המשבר היה בלתי נמנע, והממשלה פשוט חדלת אישים, לא אכפת לה באמת ולכן לא עשתה דבר. המשבר לא נפתר, אלא 'נדחה' למועד אחר – ולא בפעם הראא שונה". לדבריה, הממשלה חייבת להיכנס לאירוע ולמצוא פתרון אמיתי וארוך טווח לסוגיה, במקום לגלגל אותה הלאה ולקוות שהמשבר יגיע לשיאו במשמרת של הבאים בתור. "המצב מוא רכב ומאתגר, זה ברור, אך לא ניתן להמשיך בגלגולי העיניים וההתעלמות מהבעיות. זה מתכון לאסון. חובה לדון ולקדם פתא רונות אפשריים לענף הביטוח ובהם ביטוח סיעודי חובה, חובת הפרשה לסיעוד מתוך הפנסיה או נוסף לה, או ביטוח סיעודי ממלכתי, כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי". רייטן-מרום חושבת שביטוח סיעודי ממלכתי הוא הפתרון הראוי ביותר למדינה שדואגת לאזרחיה, כמצופה ממדינת רווחה. "החלופות האחרות צפויות לפגוע במידה מסוימת בשא כבות החלשות שיתקשו לעמוד בתשלומים של ביטוח נוסף, או שהפנסיה שלהם ממילא רזה ועלולה להיפגע עוד יותר מכך שחלקה יופנה לביטוח הסיעודי. ק � מיליארד ש 5 "על פי הערכות, המחיר של חוק כזה הוא כלים אילו ויתרה הממשלה על הכספים הקואליציוניים של תקא , המדינה הייתה יכולה לקדם את הרפורמה. 2025 ציב "לא בכדי גם ועדת הבריאות של הכנסת, שערכה דיון בנושא , הגיעה למסקנה שראוי שיחוקק חוק ביטוח סיעוד 2024 ביולי ממלכתי. עלינו כחברה לדאוג לקשישים ולסיעודיים ולא להא פקיר אותם לגורלם. לכן העליתי את הצעת החוק שלי בנושא, אך לדאבוני הממשלה הפילה אותה לפני כמה חודשים משיא קולים פוליטיים". לטענתה, הפתרון לא יבוא מהממשלה זו, שדואגת רק לשא רידותה ולא לרווחת האזרחים. "חייבים הרכב ממשלה אחר כדי למצוא פתרון למשבר ולהבטיח שכל ישראלי יוכל להזדקן בכבוד". ח"כ אתי חוה עטיה (הליכוד), יו"ר הוועדה המיוחדת לעובא דים זרים, מקדמת אף היא את הנושא, והגישה הצעת חוק להא קמת ביטוח סיעודי ממלכתי בישראל, שבינתיים אינה מקודמת. "ביטוח סיעודי הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר במערכת הבריאות והרווחה בישראל", אומרת עטיה. כיום אלפי משפא חות מוצאות את עצמן במציאות קשה: מחירי הטיפול הסיעודי גבוהים מאוד, והמענים הציבוריים אינם נותנים פתרון מספק ומקיף לכלל האוכלוסייה. "מדובר בסוגיה לאומית המחייבת פתרון מערכתי. יש לחזק את המענה הציבורי באמצעות הגדלת התמיכה של הביטוח הלאומי, לצד יצירת קרן לאומית לטיפול סיעודי שתבטיח מענה לאזרחים הנזקקים לכך. במקביל, יש לבחון מודלים ביא טוחיים חדשים המשלבים מימון ציבורי ופרטי, באופן שיבטיח את יציבות המערכת לטווח ארוך". לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים הוא המימון, ולכן יש לשקול כמה מקורות אפשריים. "ייעול המערכת וצמצום ביורוקרטיה כך שכספים קיימים ינותבו בצורה אפקטיבית יותר למימון שירותי הסיעוד, שיתוף פעולה עם גורמים פילנתרופיים לטובת חיזוק מערך השירותים הסיעודיים, הקצאת חלק מהכנסות המדינה ממיסוי צריכה בעלת השפעה שלילית על הבריאות לטובת קרן סיעודית או יישום דמי ביטוח סיעודי בהשתתפות סמלית של הציבור והמעסיקים כמו ביטוח הבריאות הממלכתי. "הזדקנות בכבוד היא ערך יסודי שעלינו להבטיח לכל אזרח במדינה. זהו אתגר שחוצה מגזרים ודורש חשיבה מערא כתית, אחריות ציבורית ושיתוף פעולה רחב. אני מחויבת לקידום פתרון בר-קיימא שיבטיח לכל אזרח מענה סיעודי ראוי בשעת הצורך". "גם ח"כ אפרת רייטן-מרום (הדמוקרטים): ועדת הבריאות של הכנסת, שערכה דיון , הגיעה למסקנה שראוי 2024 בנושא ביולי שיחוקק חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. עלינו כחברה לדאוג לקשישים ולסיעודיים ולא להפקיר אותם לגורלם" "יש לחזק את ח"כ אתי חוה עטיה (הליכוד): המענה הציבורי באמצעות הגדלת התמיכה של הביטוח הלאומי, לצד יצירת קרן לאומית לטיפול סיעודי שתבטיח מענה לאזרחים הנזקקים לכך. במקביל, יש לבחון מודלים ביטוחיים חדשים המשלבים מימון ציבורי ופרטי, באופן שיבטיח את יציבות המערכת לטווח ארוך" 19 | 2025 יולי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=