ש � להוסיף קצבת ה 60 כמענה לשחיקה הזאת, החליטו בשנות הלמת הכנסה, שמיועדת לבעלי הכנסה נמוכה מרף מסוים". הוחלט להצמיד את קצבת הזקנה לשכר 70- בשנות ה הממוצע במשק, יחד עם עוד קצבאות. "כשהשכר הממוצע .1%- , קצבת הזקנה עלתה גם היא ב 1%- עלה בשנה מסוימת ב מהשכר הממוצע. 19% הקצבה כבר עמדה על 80- בשנות ה , כחלק ממדיניות יותר ניאו-ליברלית 2000- בתחילת שנות ה שמעוניינת לצמצם את תפקיד הממשלה והוצאותיה, הוחלט להקפיא, להוריד ואז להצמיד את הקצבה למדד המחירים הקצבה 2009- לצרכן, גם הפעם יחד עם קצבאות נוספות. ב מהשכר הממוצע". 15% כבר עמדה על לדברי ביבלש, ההצמדה מונעת את שחיקת הקצבה ביחס למא חירים ומקנה סל קבוע של מוצרים. "אבל עם השנים השכר של עובדים צומח, גם ריאלית – הם יכולים לקנות יותר ויותר עם המשכורת שלהם, דבר שפותח פער על האדם המבוגר שנמצא אחרי גיל העבודה. זאת השחיקה שמצאנו בשנים האחרונות. מהשכר הממוצע במשק". 13% הקצבה עומדת על 2023 בסוף אבל בשטח אנשים מרגישים שחיקה אמיתית, לא רק לעו־ מת אחרים. הם יכולים לקנות פחות מוצרים. "זה נכון. מדד המחירים מבוסס על ממוצע הצריכה במשק, אבל אוכלוסיות שונות צורכות דברים שונים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שמחירי מוצרים שצורכת אוכלוסייה מבוא גרת יותר, כמו בריאות, עולים יותר מהממוצע. יש אפשרות להצמיד למדד ייחודי לאוכלוסייה המבוגרת, אבל ראינו שהיה בעולם שימוש ציני במדד הזה דווקא כדי להוריד את קצבאות הזקנה. ראינו במחקר ששיעור העוני בקרב אנשים גבוה". 60 גבוה, וגם שיעור העובדים מעל גיל 60 מעל גיל יכול להיות ששיעור העבודה הגבוה מראה שלמבוגרים יש משמעות בעבודה והם רוצים להמשיך לעבוד? "אתה מעלה טענה מוכרת על עבודה בגיל מבוגר. במחקר שעא רכנו בין מדינות שונות מצאנו שיש מתאם גדול בין הכנסה נמוכה בתקופת הפנסיה לשיעור עבודה גבוה בקרב מבוגרים. זו לא סיא , אבל זה בהחלט מתאם שמראה דפוס: במדינות 100%- בתיות ב שיש הכנסה נמוכה לאדם בגיל מבוגר, הוא עובד יותר". 3 מהשכר הממוצע תעלה למדינה 15%- הצמדת קצבת הזקנה ל מהשכר הממוצע תעלה 20%- מיליארד שקלים בשנה, והצמדה ל מיליארד שקלים. "זה יוכל לעצור את השחיקה ארוכת השנים 15 של הקצבה הזאת. לא סתם הקצבה נקבעה במקור ביחס לשכר ולא למחירים. היא חלק מהפנסיה של מי שיוצאים לפרישה, יחד עם הפנסיה התעסוקתית (שנקראת לרוב הפנסיה) וחסכונות פרטיים. היא אמורה לספק תחליף לשכר, והמקורות שלה הם ברובם מהשכר שלנו – מדמי הביטוח הלאומי ששילמנו מהשכר לאורך כל שנות העבודה. אנחנו מבינים שזה יעלה יותר למדינה, ושיש עוד שיקולים, אבל השחיקה פוגעת באוכלוסייה המבוגרת שההכנסות שלה במצב לא טוב ביחס למדינות המפותחות". למה לא קראתם לשינוי של קצבת השלמת ההכנסה? הג־ דלת קצבה שמכוונת לאנשים עם הכנסה נמוכה לא הייתה מצ־ מצמת עוני ואי-שוויון? "הבחירה בין שתי הקצבאות היא גם בין שתי גישות למדינת רווחה – סלקטיבית ואוניברסלית (כללית). בגישה הסלקטיבית, שנקראת גם 'מדיניות סעד', גובים מס מכוא לם, אבל נותנים רק למי שצריך, למי שעני או נזקק. זה יותר זול למדינה ואמור לצמצם את האי-שוויון בצורה יעילה יותר. אבל הרבה מחקא רים מראים שדווקא הגישה האוניברסלית, שדוגלת בחלוקה יותר כללית של קצבאות עם עזרה נוספת למי שצריך, מצמא צמת את האי-שוויון בצורה טובה יותר". מה ההסבר לזה? "קודם כול, ככל שחלוקת הכסף מהמדינה סלקטיבית יותר, כך יש צורך ביותר ביורוקרטיה – פקידים שמקבלים טפא סים, ועדות שקובעות למי מגיע מה ואכיפה. כך ההוצאה הולכת על המנגנון ולא על האזרחים. נוסף על כך, כשקצבה או תמיכה מהמדינה תלויה במבחנים, מי שלא מצליח להבין מה ואיך לעשות הם בדרך כלל האוכלוסיות הכי חלשות – עולים ואנשים עם מוגבלויות – כך שהאי-שוויון דווקא גדל. "אבל לא פחות מכך, כשהמדיניות סלקטיבית, הציבור פחות ופא חות תומך ברווחה ופחות סולידרי. מתחזקת תחושה כללית בציבור שהמדינה דואגת לאחרים אבל לא לי. יש פחות רצון לשלם מסים, ומתחזקות סטיגמות רעות על עניים, ובאופן כללי על אנשים שמא קבלים קצבה. המדיניות האוניברסליות אינה זולה, אבל היא יעיא לה לא פחות, והיא מגנה על מדינת הרווחה גם בשביל העניים". גם אנשים שמכניסים הרבה מאוד, יורדים מאוד בהכנסה. "אנחנו רוצים שאדם שיוצא לפנסיה יחיה ברווחה כלכלית, ורמת החיים שלו לא תרד בצורה כל כך משמעותית. לא רק לחם ותרופות, גם לקנות איזו מתנה לנכדים וליהנות מהשא נים האלה. ראינו במחקר שגם אנשים שהרוויחו פי שניים מהממוצע מגיעים בפנסיה להכנסה נמוכה מהשכר הממוצע. גם אם עבדת כל החיים והגעת אפילו למשכורת יפה, יש לך ירידה דרסטית בהכנסה והרווחה הכלכלית מצטמצמת. הונהגה פנסיה חובה בישראל. זה אמור לחזק את 2008- "ב הפנסיה בעתיד, ויכול להיות שההכנסה לאחר פרישה תהיה גבוהה יותר, אבל בינתיים כל שנה יוצאים משוק העבודה אנשים שלא הופרשה להם פנסיה ברוב שנות העבודה שלהם. אולי בעוד כמה עשרות שנים הפער יצומצם, אבל היום זה בוודאות לא המצב". שירה בלבש. צילום: דנה קופל 27 | 2025 יולי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=