בהתרגשות. "הוא תמיד חושב על טובת האחר ומאוד רגיש לזולת. הוא ילד שבא תמיד בחיוב לכל דבר, לא מפונק, לא מתלונן אף פעם ותמיד מקבל בהכרת תודה את כל מה שנותנים לו. לכן המון אנשים אוהבים אותו. הוא תמיד היה אהוב על הגננות והמורים בבתי ספר, ילד שכובש כל לב". נמרוד גדל ברחובות, למד בתיכון אורט בעיר והיה פעיל ו � וודריך בחוגי הסיירות של קק"ל לאורך כל שנות התבגר תו. "נמרוד הוא באמת נשמה מיוחדת. לא בגלל שהוא הבן שלי, הוא באמת כזה ילד מיוחד ורגיש", מספרת אמו. "יש לו עולם פנימי מאוד עשיר, הוא מאוד אוהב טבע, אוהב לטייל, אוהב מיומנויות שטח, והוא גם מאוד טוב בזה – להקים מחנה, להסתדר בכל מיני תנאים קשים, להבעיר מדורה בכל מקום. רק תנו לו לצאת לטבע. זה משהו שקיים אצלנו במשפחה, כל הילדים שלי היו בחוגי סיירות, גם אני הייתי כנערה, וכמשפחה היינו מטיילים המון בשבתות". לאחר סיום לימודיו החליט נמרוד להתגייס לשירות משמעותי והחל בשירותו בחיל השריון. אחיו הגדול, יותם ), השתחרר לאחרונה משירות קבע, ואחותו התאומה 23( ) התגייסה גם היא לא מזמן לצה"ל, בעוד אחיה 20( רומי כ � בבבי. "אנחנו משפחה פטריוטית, תמיד כולנו היינו מ וונים לזה שצריך לתרום את המקסימום שאפשר למדינה, מ � ללשות שירות משמעותי ולתת מעצמך כמה שיותר. נ רוד התגייס לשריון מתוך כוונה כזו". "הילד הזה, שהתגייס מתוך שליחות, מתוך רצון לתרום י � וותת כמה שיותר במה שהוא הכי טוב, הופקר על ידי מד נת ישראל פעמיים. פעם אחת בטנק שממנו הוא נחטף, במקום בו היו כוחות מדוללים ולא היה להם סיכוי מול ההמון הרצחני שפרץ את הגדר – כשהם עמדו מולם עם ציוד לא תקין וטנק תקול, מה שהביא לתוצאה העגומה של חטיפתו; ופעם נוספת הוא הופקר כל יום, כשהוא ושאר החטופים נמצאים שם כבר שנה וחמישה חודשים בשבי" זה לא קשה להגיד את המשפט 'אנחנו משפחה פטריוטית', למרות כל מה שקרה ולמרות שהבן שלך עדיין בעזה? "כן, בהחלט. וגם אלוהים יודע שאנחנו משפחה שיש לה פה ויודעת להעביר ביקורת, אבל אין לנו ארץ אחרת. זאת ו � ההדינה שלנו. יהודה עובד בהייטק, יכולנו לעשות ריל קיישן בקלות וזה גם הוצע לנו, אבל זו המדינה שלנו. פה המשפחה שלנו, פה גדלנו ופה גידלנו את הילדים שלנו ואנחנו מרגישים מחויבים וקשורים למדינה הזאת. יחד י � עע זאת, אנחנו גם מצפים שהמדינה תהיה מחויבת אל נו, האזרחים, ושתעשה כל מה שאפשר להחזיר לנו את נמרוד. כחייל, המדינה מחויבת לו פעמיים והפקירה אותו פעמיים. אז כן, יש תסכול". לסיום, כהן מבקשת לפנות לראש הממשלה ולממשלת ישראל – תעשו את הדבר הנכון, תצילו חיים. "יש שם ה � אאשים חיים שמחכים שם במרתפי החמאס, עמוק במנ ע � ררת, רעבים, כבולים, קופאים מקור, מוכים, סופגים הת ללות פיזית ונפשית, חלקם בודדים ופצועים, כולם רוצים פ � ללזור לחיק משפחתם ולחיים שהיו להם. אנחנו המש חות לא בחרנו להיות ציבוריות, הילדים שלנו ביום אחד פשוט נעלמו מהחיים שלנו, ואנחנו רוצים אותם בחזרה. תעשו כל מה שאפשר, וזה אפשרי, להחזיר אותם באופן ב � ממידי. אחר כך אפשר לטפל בחמאס ולעשות הרבה ד רים אחרים, אבל הדבר הכי חשוב עכשיו זה להציל אותם. החטופים שנשארו. להחזיר את 59 להחזיר עכשיו את כל ש � ההיים לשיקום וגם את החללים לקבורה מכובדת בי ראל, זה מגיע למשפחות שלהם". "אני רוצה גם להגיד תודה לכל הציבור הנפלא שנמצא ה � אאתנו, שכואב איתנו, שיוצא איתנו לרחובות, שמגיע ל פגנות ולעצרות ולכל מקום. אנחנו זקוקים לתמיכה שלכם, ⚫ תמשיכו לתמוך בנו ולהיאבק איתנו עד החטוף האחרון". 41 הסתדרות המעוף מנהיגות. מקצועיות. עשייה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=