www.a-gam.co.il | gimlaim@a-gam.co.il | 08-9161004 | 08-9161002 | ט.ל.ח | 2024 מרץ הכל זהב 34 אסתר עיני שכלה את נכדתה שיר ביטון בפשיטה על מוצב נחל עוז: "היא אהבה לעזור לזולת, תמיד רצתה לעזור, להציל אנשים" שנה, 35 עיני עבדה והתנדבה בבית החולים אסף הרופא שנה במרכז למיפוי ישראל. 40 ובעלה עבד יש להם שלושה ילדים ושמונה נכדים, שאחת מהם, באוקטובר בקרב במוצב נחל עוז ששירתה 7 שיר ביטון ז״ל, נפלה בבו: "היא חסרה לנו מאוד ואין יום שאנחנו לא חושבים עליה ״. אסתר עיני עם נכדתה שיר ביטון ז״ל אסתר עיני, גמלאית אשר עבדה שנים רבות ואף התנדבה בבית החולים אסף שנים בקרן 40 שנה. בעלה עבד 35 הרופא גמלאי המדינה. לאסתר יש שלושה ילדים ושמונה נכדים. נכדתה שיר ביטון ז"ל נרצחה באוקטובר. 7- בבסיס נחל עוז ב שיר ביטון הייתה במוצב נחל עוז כשהחלה המתקפה הרצחנית של חמאס היא הצליחה 06:45- באוקטובר. ב 7- ב לעדכן את ההורים מתוך המיגונית, בהודעה שהקליטה מטלפון של חברה. "אני לא כל כך יודעת מה קורה, תכף נבין", היא אומרת לאימה. "כנראה יש פשיטה. אני אוהבת אותך". מעט אחר כך, המחבלים השליכו רימונים לתוך המיגונית. שיר הצליחה לברוח משם לחדרה, שם ניהלה קרב עם אחד המחבלים וחיסלה אותו. כשניסתה , נתקלה 08:15- לצאת שוב מחדרה, בערך ב במחבלים במסדרון והם הרגו אותה במקום אסתר התארחה באותה שבת אצל בתה, אימה של שיר, באשדוד. "ישנתי בממ"ד. בשעות הבוקר המוקדמות ראיתי שכולם נכנסים לחדר, שאלתי מה קרה, ואמרו לי אזעקה". היא משחזרת את השעות הראשונות, מורטות העצבים: "הבת שלי התקשרה לחובש שהיה איתם, וניסתה להבין מה קורה עם שיר. הוא אמר לה שהוא מפונה לבית חולים והוא לא יודע מה קורה. היא חשבה שהוא מפנה לבית חולים כי הוא חובש קרבי. אחרי כמה שעות היא התקשרה אליו שוב והוא חזר ואמר שהוא נפצע. בתי התקשרה למפקדת של 11:00- "ב שיר, והיא אמרה שככל הנראה הם במיגונית. גם המפקדת לא הייתה איתם בשטח, וכנראה לא ידעה מה מתרחש בפועל". השעות התארכו, ורק ביום שני קיבלה המשפחה הודעה שזוהתה גופתה של שיר "ייעודה היה לטפל באנשים" ", מספרת 16 "שיר התנדבה במד"א מגיל אסתר. "החלום שלה היה להיות רופאה, והיא חיה את עולם הצלת החיים בכל מאודה. כבר אז ידעה שהיא רוצה להיות רופאה בחדר טראומה או בקרדיולוגיה. זה דבר מאוד ייחודי לגיל כה צעיר. ההורים שלה אמרו לה: 'שיר, רפואה זה מקצוע קשה, זה לילות, זה שבתות', היא אמרה להם בצורה מפוקחת: 'זה מה שאני רוצה וזה הייעוד שלי'. "עוד לפני שהתגייסה לצה"ל, שיר ידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות בצבא. בתור מתנדבת מד"א שהצלת חיים וטיפול באחרים זורמים בעורקיה, היה לה ברור שהיא תהיה חובשת. ובאמת, לפני כשנה שיר התגייסה לחיל הרפואה והחלה בקורס החובשים. במהלך הקורס היא עשתה הכול כדי להעלות את הפרופיל שלה כדי לקבל את התפקיד שרצתה כל כך – חובשת בניידת טיפול נמרץ צבאית. היא סיימה את הקורס ושובצה לתפקיד חובשת בצוות ניידת טיפול נמרץ במוצב נחל עוז. "כשהייתה חוזרת מהצבא הביתה, הייתה הולכת למשמרת התנדבות במד"א. אין דבר כזה לחזור מהבסיס הביתה ולא לתת משמרת. עשינו במד"א חדר הנצחה על שמה – חדר הצלה. רצינו שתאפשר הצלת חיים גם במותה. שזה יהא זיכרונה". קשר של אהבה אסתר הייתה קשורה מאוד לשיר. "היא הייתה מתקשרת אליי כל שבוע. 'סבתוש, מה שלומך? את יכולה להכין לנו ג'חנון לבסיס?', והייתי מתמלאת שמחה ועונה 'איזו שאלה?' הייתי באה אליהם הביתה, והיא הייתה יושבת ולומדת שעות בחדר. הייתי אומרת לה: 'שירוש, תצאי קצת', והיא הייתה אומרת: 'לא סבתא, יש לי מבחן ואני לומדת'. ראיתי כמה היא נחושה, וזה עורר השראה. היא אהבה לעזור לזולת, תמיד רצתה לעזור, להציל אנשים. היא חסרה לנו מאוד ואין יום שאנחנו לא חושבים עליה". המתנדבת שהיא העוגן על הקשר לעמותה אומרת אסתר, "אהוד המנכ"ל הגיע לביקור אצלי ואחת המתנדבות היקרות, שמחה גמזו שמה, כל הזמן בקשר איתי, היא העוגן שלי. שנים אני מכירה אותה, עוד כשבעלי היה בחיים היא הייתה מגיעה אלינו, וגם כשהוא חלה היא באה לבקר הרבה. היא באה אליי הביתה וגם אני הולכת אליה, אנחנו בקשר רציף וזה ממש מסייע". | קרדיט: עדי פאר |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=