ןוחמש ןבו ץיניד | םיבלתשמ םזימ - הקיטקרפל הנחבאמ חל שינוי בתפיסת ההבדלים שבין סוגי המתמכרים. כיום אושש שקיים דמיון במאפייני ההתמכרויות וכי ניתן לטפל בסוגי ההתמכרות השונים תחת קורת גג אחת התמכרות מאופיינת כהתנהגות כפייתית החוזרת על עצמה ופוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה בהיבטים חברתיים, מקצועיים ובריאותיים. על פי הספרות המחקרית, יש כיום שתי קטגוריות מובחנות להתמכרות: קשורה לצריכת חומרים התמכרות לחומרים פסיכו־אקטיביים ומשלבת תלות פיזיולוגית ותלות רגשית. החומרים הבולטים בסוג זה של התמכרות הם אלכוהול (אלכוהוליזם) וחומרים פסיכו־אקטיביים .)Flores ,2004( ) (נרקומניה יוצרת תלות רגשית ומאופיינת התמכרות להתנהגויות בהגברת ההתנהגות למרות הסבל לפרט ולסביבתו. ההתמכרויות ההתנהגותיות הנפוצות ביותר הן הימורים .)Farre et al., 2015( ומין בשנים האחרונות חלו שינויים בהגדרת ההתמכרות - מראייה דיכוטומית לראיית ההתמכרות כמצויה על רצף ובעלת דרגות שונות של חומרה. כך גם חל שינוי בתפיסת ההבדלים שבין סוגי המתמכרים. כיום אושש שקיים דמיון במאפייני ההתמכרויות וכי ניתן לטפל בסוגי ההתמכרות השונים תחת קורת גג אחת. על ) ציינו את הצורך 2021( אף האמור, תורג'מן ויעקב בהתייחסות לייחודיות של כל סוג התמכרות ובהכשרת צוותים לתחומים חדשים (אינטרנט, קניות, מין). נתפסים כמפחיתים באופן ישיר גורמי החוסן את הסבירות לשימוש בחומרים ממכרים ומקטינים את השפעת גורמי הסיכון על הפרט. למשל, לכידות קהילתית והתקשרות לסביבה חברתית חיובית, חשיפה לחברים מצליחים, שליטה עצמית ודימוי עצמי חיובי. הספרות המקצועית הציעה התבוננות ביעילות הטיפול בפרספקטיבה של חומרת השימוש, וכן התייחסות למסלול כרוני חוזר ונשנה של כמה פרקי טיפול - שביניהם מושגת הינזרות למשך תקופת ביניים - וחזרה להתמכרות. מסלול זה יכול להימשך שנים מספר, ובכך גם מוגברים השחיקה והכרוניות של המחלה. סקירת מענים ויעילותם משרד הרווחה ומשרד הבריאות נמצאים בחזית הובלת הטיפול בנפגעי התמכרויות ואמונים על פיתוח מענים רפואיים ופסיכו־סוציאליים. המענים מתפרסים על פני שלושה צירים מרכזיים, בהתאם לרצף התפתחות הטיפול: ציר הטיפול החוץ־ביתי, ציר הטיפול בקהילה וציר מזעור הנזקים. נשירה מטיפול והקושי בהתמדה נבדקו בכלל השירותים המופעלים על ידי משרד הרווחה. הנתונים הצביעו על מהמטופלים 15% ממסגרות אלו, כשרק 30% נשירה של הצליחו להשיג את יעדי השיקום. ), במחקר הערכה מעצב שנערך 2021( תורג'מן ויעקב ביחידות האמבולטוריות של משרד הרווחה, מצאו כי מהמטופלים השלימו את מלוא תקופת הטיפול, 39% ולאחר תום הטיפול חזרו חלקם להשתמש בחומרים בתקופות זמן שונות. באחד ממרכזי היום דווח שרק מהמטופלים מצאו את המסלול המוצע להם 12%־ כ כמתאים לצורכיהם. לאור המצב הארצי, שתאם נתונים עירוניים, ערכנו חשיבה בפרקטיקה ביקורתית על אודות מרכזי היום, שהם בבחינת גשר בין הליך הגמילה הפיזית להליך הטיפול והשיקום בסביבתו הטבעית של המטופל (משרד .)2012 , הרווחה תמורות ומגמות במרכזי יום אשדוד מרכזי היום הוקמו במסגרת תוכנית כוללת לשיקום שכונות בשם "נקודת קישור". התוכנית היוותה מודל קהילתי לטיפול במכורים לחומרים פסיכו־אקטיביים הנמצאים בקהילת מגוריהם, כאלטרנטיבה שהוצעה למי שאינם מתאימים להשתלבות במסגרות חוץ־ביתיות בשל הקושי לעמוד בניתוק הנדרש מהמשפחה והסביבה. צורך זה עלה בקנה אחד עם המגמה הכללית שהתפתחה בשירותי התקון בישראל, לפיה יש להעדיף שיקום בקהילה הטבעית של הנזקק על פני הוצאתו אל מחוץ לבית. קיימת התייחסות להתמכרות גם ברמה החברתית והקהילתית, בהיבט של גורמי סיכון וחוסן: הם גורמים שמגבירים את הסבירות גורמי הסיכון לתחילת ההתנסות בחומרים ממכרים, את השימוש לרעה ואת ההתמכרות. למשל, התנהגות אימפולסיבית, פיקוח משפחתי נמוך, חשיפה לחברים המשתמשים בחומרים פסיכו־אקטיביים. מודלים תאורטיים עכשוויים מאמצים פרספקטיבה סוציו־אקולוגית המעידה על מספר רב של גורמים ליצירת תהליך זה ולהתהוותו. בין הגורמים המצוינים נמצא אחריות משותפת של אינדיווידואלים, משפחות, קהילות והחברה הרחבה ליצירת מצבים של התמכרות. לכן, דרכי התמודדות המוצעות הן לרוב שיתופיות ורב־מערכתיות. 30 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=