הצדרסו וקנ׳צמורח | המחלמב םידלי ישראל באוקטובר פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת טרור 7־ ב מסיבית על ישראל, שהתחילה, בין היתר, בהפלת גדר הגבול במקומות רבים והתפתחה לטבח באוכלוסייה חיילים ואזרחים, בהם תינוקות, ילדים, 1,200־ אזרחית. כ נחטפו לרצועת עזה. 257־ נערות וקשישים, נרצחו, ו ישראלים הפכו לעקורים, פליטים בארצם, 300,000־ כ פזורים ברחבי הארץ בפתרונות דיור עצמאיים או במרכזי פינוי. האוכלוסייה האזרחית בישראל חיה במתח מתמשך עקב אזעקות ואירועי אובדן (חיילים שנהרגים או נפצעים). המלחמה משפיעה על חיי היום־יום של כלל האוכלוסייה, במיוחד על הילדים. מי אנחנו? הוא ארגון הומניטרי Early Starters International חינוכי, המספק תנאים לילדות בריאה לילדים צעירים במצבי חירום ובקהילות פגיעות ברחבי העולם. גישה למקום למידה בטוח ומגן היא זכות אוניברסלית וצורך בסיסי לכל ילד. מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה הקימה Early Starters International לאוקראינה, ומפעילה מרחבים בטוחים לילדים אוקראינים בחמש מדינות הקולטות פליטים אוקראינים, כמו גם לילדים עקורים בארצם, פליטים פנימיים באוקראינה. מרחבים בטוחים אלה מתמקדים בצרכים התפתחותיים של ילדים צעירים והוריהם, במטרה לצמצם את השלכות האירועים הטראומטיים והמשבר ההומניטרי ולהבטיח לכל ילד מקום בטוח לשחק, ללמוד ולהתפתח בו. מרחבים בטוחים לילדי ישראל 17 הארגון הקים והפעיל העקורים במרכזי פינוי, וממשיך להפעיל מרחבים בטוחים באוקראינה ובישראל ולהכשיר אנשי מקצוע בשתי המדינות. נוסף על כך, הארגון מפעיל מרחבים בטוחים בעוטף עזה ובניו יורק עבור ילדי פליטים מדרום אמריקה. מתוך הכנס בכנס, שהיה מורכב מהרצאות ופאנלים, הציגו אנשי טיפול וחינוך מובילים מישראל ומאוקראינה דוגמאות לפרקטיקות מיטביות, שסייעו לאנשי מקצוע בעבודתם עם ילדים בגיל הרך בתוך המשברים המלחמתיים בשתי המדינות. רן כהן אהרונוב, יזם חינוכי בתחום הגיל הרך ומנכ"ל ", הציג מודל Early Starters International ארגון " להפעלת מרחב בטוח לילדים במצבי משבר במזרח אירופה ובישראל. המודל מבוסס על ניסיון אישי: אימו של כהן אהרונוב גדלה בזמן השואה במשפחה מאמצת בהולנד, חוויה שצמצמה את השפעות טראומת המלחמה על חייה. כהן אהרונוב פירט את עקרונות המרחבים הבטוחים ואת השתלבותם בהכשרת אנשי מקצוע בחינוך מודע־טראומה. ויקטוריה כריסצ'נקו, יו"ר ועדת החינוך במועצת העיר לביב, אוקראינה, תיארה את התארגנות מערכות החינוך עם תחילת המלחמה כדי לספק את כלל הצרכים החדשים שנולדו באותה עת. המערכות השונות ואנשי החינוך נדרשו להתארגן הן בנושא הביטחון והמענים הפיזיים, והן בהכשרת אנשי צוות וביצירת תכנים חינוכיים וטיפוליים. פרופ' כרמית כץ, סגנית מנהל מכון "חרוב", דיברה על תהליכי קליטה ושיקום שניהל משרד הרווחה עבור ילדים חטופים החוזרים משבי חמאס. כץ הציגה בכנס הן מניסיון העבר, אשר הצטבר במקרים דומים ברחבי העולם, והן את תוכנית העבודה שגיבש מכון "חרוב", שעושים בה שימוש אנשי מקצוע במשרדי ממשלה וברשויות הקולטות. מרים שפירא, פסיכולוגית קלינית וראשת עמותת מהו"ת - מרכז היערכות והתמודדות בחירום, הציגה התבוננות בתהליך התערבות שנעשה עם משפחות עם ילדים בעקבות ההתנתקות מגוש קטיף, ואת המסקנות שניתן לגזור מתהליך זה על תהליכי עבודה עם משפחות מפונים בזמן הזה. סולומיה בויקוביץ, מובילת מסגרות לגיל הרך באוקראינה, הציגה פרקטיקות ליצירת סביבה מרפאת בגן הילדים מתוך נקודת מבט הרואה את הצרכים הסנסוריים והרגשיים של ילדים במשבר ונותנת להם מענה הוליסטי. ד"ר מאיה ויזל, אשת חינוך וחוקרת, הייתה חלק ממערך הגיוס וההכשרה של אנשי צוות לגיל הרך, אשר הקימו 7 מסגרות מענה חירומי לילדי קיבוץ שפונה בעקבות באוקטובר למלון בים המלח. היא הציגה בכנס מסקנות פרקטיות מתוך מהלך ההקמה, הקשורות לדגשים על גיוס, הכשרה, ליווי ותמיכה של צוות שנדרש למשימה כל כך מורכבת בזמן כל כך קצר. פאנלים שהתמקדו 14 בנוסף להרצאות, התקיימו בכנס בעבודה עם ילדים בגיל הרך והמבוגרים התומכים בהם וחיברו בין הידע מישראל לידע מאוקראינה. הנושאים כללו: עבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים בזמן מלחמה, אובדן עמום, הכשרת צוותים חינוכיים בחירום, עבודה עם ילדי מפונים, יצירת מרחבים מרפאים, גישה מערכתית למשבר, טיפול הורה-ילד ממוקד טראומה, ומשחק ילדים ככלי טיפולי. בימים אלה נכתב נייר עמדה, אשר מבוסס על הפרקטיקות שהוצגו בכנס ומאגד עבור מקבלי החלטות בזירות החינוך והטיפול המלצות שניתן ליישם בעת משבר - ובכך לתת מענה טוב יותר לילדים בסיטואציות ||| חירום. קישור לתוכנית הכנס המלאה: כאן קישורים להקלטות הכנס: באנגלית (שפת המקור): היום השני | היום הראשון בעברית (תרגום סימולטני): היום השני | היום הראשון PDF להורדת המאמר בקובץ 58 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=