20 תשתיות להתיישבות פועלים מפזרים חצץ וזפת לפני מעבר המכבש בעבודות סלילת כביש [ארכיון מכון לבון] חקלאים בקיבוץ גינוסר [ארכיון קיבוץ גינוסר / פיקיוויקי] ח ברת העובדים הקימה תשתיות לאומיות-כלכליות. התשתיות להתיישבות בארץ ישראל נבנו באמצעות , שהייתה 1934 הקמת גופים וחברות כמו ניר שהוקם בשנת אגודה שיתופית שרכשה את הקרקעות להתיישבות, וכל הפעילות הכלכלית של ההתיישבות העובדת עברה דרכה. , היה המוסד המרכזי 1916- שנוסד בדגניה בהמשביר, עבר שינוי 1930- לשיווק של התנועה הקואופרטיבית. ב ארגוני והפך ל"משביר המרכזי". המשביר התחיל כספק למצרכים בסיסיים לפועלים, ובהמשך שיווק מגוון רחב של מוצרים לקיבוצים, למושבים ולאגודות הקואופרציה הצרכנית. הייתה חברה לבניין וסלילת כבישים ברחבי סולל בונה הארץ, שהעסיקה פועלים יהודים, ובין היתר סיפקה חומרי בניין להקמת היישוב העברי בארץ. סולל בונה הייתה המפעל הקבלני הגדול בארץ לביצוע עבודות בנייה, סלילת כבישים בשם "המשרד 1921- ועבודות ציבוריות. החברה נוסדה ב לעבודות ציבוריות ולבניין" על ידי ההסתדרות, עסקה בארגון קבוצות קבלניות לביצוע עבודות ציבוריות ובניין, ביצעה משימות בנייה בעלות חשיבות לאומית ומילאה תפקיד מרכזי בבנייתה ובפיתוחה של מדינת ישראל. הייתה חברה לייצור ושיווק של פירות יכין-חק"ל הדר. החברה נטעה פרדסים והכשירה פועלים בארץ והיה בבעלות ההסתדרות 1952- ישראל. הקונצרן הוקם ב והסוכנות היהודית. היא חברת המים הלאומית שהוקמה על ידי מקורות חברת ניר בע"מ, הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית. הוגדר תפקידה של חברת המים שעמדה 1937- בתזכיר מ לקום: "להוציא לפועל ולעשות את כל הדברים הנחוצים, או המתאימים, להשגת מים, אגירתם, מכירתם, מסירתם, הפצתם והמצאתם". על התזכיר חתמו נציגי הסוכנות היהודית, קק"ל, חברת ניר ההסתדרותית, המרכז החקלאי ויישובים חקלאיים בעמק יזרעאל המערבי. לאחר מכן נרשמה החברה במשרדי נכנסה הממשלה 1957- ממשלת המנדט בשם "מקורות". ב נחקק חוק המים, ובעקבותיו 1959- כשותפה בחברה. ב הוכרה מקורות כרשות המים הארצית. ניר סולל בונה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=