מאה שנה לחברת העובדים

שנים 100 2023 מרץ

3 שנים לחברת העובדים 100 מזה מאה שנים צועדת חברת העובדים בגאון לצדה של ההסתדרות. מאה שנים של שותפות, של עשייה ושל בנייה. מהימים שבהם הניחה חברת העובדים את התשתיות להקמת המדינה והיוותה תפקיד מפתח בתקומת העם היהודי בארץ ישראל, דרך המוסדות והמפעלים שניהלה – ועד ימינו אנו כיד ימינה של ההסתדרות. זוהי שותפות עם עבר מפואר, עם הווה חזק ועם .היסטוריה שעוד תיכתב בפרוס שנת המאה לחברת העובדים, חשוב להסתכל לא רק על המורשת האדירה – בתעסוקה, בחינוך, בתעשייה, בבנייה ואפילו בבריאות, אלא גם על הערכים והחוסן שהיא ביססה כאן בארץ. ערכים של סולידריות, של דאגה לאחר ושל ציונות הלכה למעשה. זוהי גם רוחה של ההסתדרות. חברת העובדים וההסתדרות חולקות לא רק עולם ערכי אלא גם מטרות – כשבראש ובראשונה טובת העובד והעובדת מעל לכל. בעשורים האחרונים פועלת החברה בהצלחה גדולה כזרוע הכלכלית והביצועית של ההסתדרות. בזכותכם, עובדי ועובדות החברה בשלל אגפיה – משפטי, כלכלי או נכסים, יש להסתדרות גב חזק יותר. וכאשר להסתדרות יש סלע איתן כמו חברת .העובדים – מי שנהנה מכך הוא ציבור העובדים המאוגדים בהזדמנות זו אבקש להודות לחברי לדרך, מנכ"ל חברת העובדים קובי טריפטו, שיודע לנווט בהצלחה רבה את דרכה של החברה, לחזק אותה ולקחת אותה הלאה ליעדים חדשים. הגם שיש בפניך אתגרים ותהליכים מורכבים, אני מאמין שתדע להפוך כל אבן ולהמשיך להציג הישגים. כפי שפעלתי בכל שנותיי להפוך את ההסתדרות למקום פתוח לכל, כך גם באמצעות חברת העובדים אנחנו פועלים כדי לפתח את נכסי הארגון. בין אם זה בהסבת שטחים לטובת דיור, בבנייה מחדש, בקידום תחום הנגישות, בשדרוג אולמות למרכזי תרבות, בפעולות שימור ועוד. לא בכדי קבעה לה חברת העובדים את הסלוגן "חזון, איכות ומקצוענות", מתוך כוונה להיות ראש חץ בתחום העיסוק שלה. אני מאחל שהיא תמשיך .להיות עוגן כלכלי ואיכותי להסתדרות והעובדים ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות ויו"ר מנהלת חברת העובדים שלכם, [צילום: אגף הדוברות בהסתדרות] ברכת יו"ר ההסתדרות ויו"ר חברת העובדים

4 חברת העובדים, שהוקמה לפני מאה שנים על ידי ההסתדרות, הניחה את אבני היסוד למשק הישראלי. המפעלים והמוסדות שהקימה בתחומי התחבורה, התעשייה, החינוך ובניין הארץ הם התשתית למדינת ישראל שאנו חיים בה היום. בכוח עמלם ואחדותם של העובדים בארץ ישראל, ובכוח חזונם של דוד בן גוריון וברל כצנלסון, החלום הציוני הפך למציאות. בעשורים האחרונים שינתה חברת העובדים את פניה, וכיום ניצבים בפניה אתגרים חדשים. המרכזי שבהם הוא להיות עוגן כלכלי להמשך קיומה ופיתוחה של הסתדרות העובדים. מלבד המבנים שהיא מעמידה לרשות ההסתדרות, נכסי חברת העובדים הם שמבטיחים את חוסנה הכלכלי של ההסתדרות בעת משבר. ברצוני להודות ליו"ר ההסתדרות ויו"ר חברת העובדים, ארנון בר-דוד, למנכ"ל קובי טריפטו, ולעובדים המקצועיים והמסורים בחברה. בזכותכם, חברת העובדים תמשיך לשרת .נאמנה את ציבור העובדים בישראל גם במאה השנים הבאות רועי שרעבי המשנה למנכ"ל חברת העובדים וסגן יו"ר ההסתדרות בברכה, ברכת המשנה למנכ"ל חברת העובדים וסגן יו"ר ההסתדרות

5 שנים לחברת העובדים 100 כרזה המציגה את חברת העובדים ומפעליה [ארכיון מכון לבון]

6 מ סדרונותיהם של משרדי חברת העובדים בבית הוועד הפועל בתל אביב עמוסים כרזות היסטוריות של החברות והמפעלים שהקימה: מ'כור', 'סולל בונה', 'בנק הפועלים' ו'יכין', עד הוצאת הספרים 'עם עובד' ורשת החינוך 'עמל'. על רקע התפאורה הזו מספר מנכ"ל החברה עו"ד קובי טריפטו על השינוי שעברה: מתשתית כלכלית ומשקית שעל בסיסה הוקמה והתפתחה מדינת ישראל, לגוף שמנהל את נכסי ההסתדרות ומהווה עבורה עוגן לעת משבר. "כל מה שהיו צריכים במדינה, הכול היה מכאן", אומר טריפטו, "להקים את 'משען', להקים את רשת בתי הספר 'עמל' לחינוך טכנולוגי, הוצאת הספרים 'עם עובד', מרכזי ספורט, טיפות חלב. השתמשו בכספי העובדים כמנוף כלכלי להקמת המפעלים. זה לא מקרה קלאסי של איגוד מקצועי כמו שמקובל בעולם, שבו האיגוד צריך לדאוג לזכויות העובדים. אבל בישראל קורים דברים שלא קורים בכל העולם. כמדינה צעירה, אפילו לפני קום המדינה, זה היה האמצעי הכלכלי היחיד כמעט שהיה אפשר להשתמש בו". שנים 100 חברת העובדים הוקמה לפני , שלוש שנים לאחר הקמת 1923- בדיוק ב ההסתדרות הכללית. המבנה התאגידי שלה נשמר עד היום: לצד ההסתדרות שהיא אגודה עות'מנית שנהנית מאוטונומיה רחבה בפעילותה כאיגוד מקצועי, חברת העובדים היא גוף נפרד שמאוגד כאגודה שיתופית, שחבריה הם חברי ההסתדרות, והמוסד העליון שלה הוא בית נבחרי ההסתדרות. "את ההפרדה הברורה הזאת ", מסביר 1923- בנו חכמים מאתנו עוד ב טריפטו, "הם אמרו: 'את האיגוד המקצועי נשאיר בצד אחד, וכל מה שקשור לפעילות כלכלית כזו או אחרת יהיה בצד אחר'". במשך כשבעה עשורים הוקמו מפעלים, נרכשו קרקעות ונבנו מוסדות, וחברת העובדים גדלה והתעצמה. "בשנות היו בהסתדרות שני מיליון חברים, 90- ה ובמקביל, חברת העובדים הפכה להיות שנות קיומה עמדה חברת 100 "לכל אורך העובדים לצדה ולשירותה של ההסתדרות והיא תמשיך בדרך זו גם בעתיד, יש הרבה משמעות למה שחברת העובדים עושה היום ולמה היא מתכוננת" ״אנחנו לא קיימים עבור עצמנו. בעלי המניות שלנו הם חברי ההסתדרות שסומכים עלינו״ מנכ"ל החברה עו"ד קובי טריפטו שנים להקמת חברת העובדים, 100 בראיון חגיגי לציון | " מספר על תפקיד החברה כעוגן כלכלי להסתדרות: "אנחנו צריכים להיות אדונים לגורלנו על היעדים לעשורים הקרובים: חברת העובדים תמשיך להתעצם כזרוע כלכלית ומקצועית על הסיפוק מהעבודה בגוף שאינו למטרות רווח: | עבור חברות וחברי ההסתדרות "אני קם בבוקר עם הרגשה שאני עושה משהו חשוב, למען החברה"

7 שנים לחברת העובדים 100 המעסיק הכי גדול במשק", מסביר טריפטו, "כל מה שאתה מעלה בדעתך היה שייך או קשור לחברת העובדים. לא הייתה יכולה לעבור תוכנית כלכלית בממשלה בלי להיות מונחת קודם על השולחן של חברת העובדים". העוצמה הרבה של חברת העובדים גרמה גם למתחים ובעיות. "אני מסכים עם מי שאומר שהיה במצב של חברת העובדים אז דיסוננס מובנה", אומר טריפטו, "כי אם פה אתה המעסיק הכי גדול במשק, ומעבר לדלת אתה האיגוד המקצועי המרכזי, משהו לא מסתדר". המשבר בהסתדרות . ניתוק 1994- נקודת השבר הגיעה ב החברוּת בקופת חולים כללית מהחברוּת בהסתדרות גרם כמעט בן לילה לצמצום 200- מיליון לכ 2- במספר החברים מכ אלף בלבד. אבל בהסתדרות עדיין עבדו עובדים, ועדיין היינו מחויבים 5,000- כ לקרנות הפנסיה, לקופת החולים ולעוד גופים שהשאירו את ההסתדרות במשבר כלכלי עצום. ההסתדרות הייתה על סף כליה. לא היה כסף לכלום, ואני מדבר איתך על כלום". בשלב הזה במקביל לתוכנית התייעלות משמעותית שערכה ההסתדרות נכנס לפעולה המנגנון שאיפשר לחברת העובדים להשתמש בנכסיה כדי להציל את ההסתדרות מקריסה. "ואז חברת העובדים התחילה לממש נכסים, למכור, ולהעביר אחזקות בעלות כמעט בכל גוף שהיה במדינה – בקופת החולים, בבנק הפועלים, בשיכון ובינוי, במשביר לצרכן, בתנובה. היא מכרה הרבה מאוד נדל"ן שהיה ברשותה, וכל זה כדי להעביר כסף זמין להסתדרות, שתוכל להמשיך להתקיים". מה קרה לחברת העובדים ולהסתדרות בעקבות התהליך הזה? פחות או יותר ההסתדרות 2006 "עד סיימה להחזיר את החובות שלה, וכבר לא הייתה צריכה כסף מחברת העובדים. מספר חברי ההסתדרות גדל מאז, וכיום היא יודעת להתקיים באמצעות דמי החבר של אלף חבריה. חברת העובדים נשארה 700- כ עם מה שהיא נשארה, וגם היא מתקיימת בעצמה, ממקורותיה, ופועלת כיחידה כלכלית עצמאית שמכניסה כסף, משקיעה, יודעת לשלם את המשכורות של העובדים שלה ומתנהלת כגוף נפרד לחלוטין". מנהלים נדל"ן ועוסקים בקידום פרויקטים לדברי טריפטו, חברת העובדים מחזיקה בנדל"ן הפרוסים על פני הארץ מקריית שמונה עד אילת. בחלקם של הנכסים עושה שימוש ההסתדרות למטרותיה, כמו מבני המרחבים ומועדוני גמלאים. בשאר הנכסים אנחנו מטפלים באופן מקצועי. אנחנו בעלי השליטה ברשת מת"ס (מרכזי תרבות וספורט) של ההסתדרות ב'משען' ב'עם עובד', וברשת 'עמל' (יחד עם ההסתדרות). אנחנו לא מנהלים אותן, הן מתנהלות עצמאית, אבל השליטה משמעה שליטה של העובדים, שהם הבעלים של חברת העובדים. אנחנו גם בעלי השליטה בשורה של תאגידים הסתדרותיים היסטוריים שמחזיקים נכסים. מנכ"ל חברת העובדים עו"ד קובי טריפטו [צילום: גיל רובינשטיין]

8 מלבד זאת, אנחנו נותנים שירותי ניהול לגופים בבעלות ההסתדרות, כמו ביחד בשבילך, עובדים בריא ועוד ומנהלים גופים כמו עמותות 'תנופה לצמיחה' ."המסייעת למפעלים במצוקה מה מרכז הפעילות של החברה כיום? "אנחנו כבר לא המעסיקים הכי גדולים במשק, ולא שואפים להיות. מה אנחנו כן עושים? אנחנו מנהלים את הנדל"ן שברשות ההסתדרות, וכמו כל חברת נדל"ן עוסקים בהשבחתו, בהשכרה, בשינויי תב"עות ובהתקשרות בעסקאות קומבינציה. אנחנו מנסים להעצים את הרכוש של חברת העובדים, ומאחר שהמצב הכלכלי כיום שונה וכבר לא צריך להזרים כספים להסתדרות, את כל העודפים אנחנו משקיעים בנדל"ן חדש. אנחנו משקיעים ורוכשים נכסים מכל סוג. זה יכול להיות סניף קופת חולים בבית שמש, סניף סופרפארם בהוד השרון או משרדים במגדלי אלון על איילון. השקעות .נדל"ן מובהקות "כגוף קטן, ומן הסתם יעיל, אנחנו גם מוציאים לפועל פרויקטים עבור ההסתדרות. ראיתם פה פיגום בפינה הדרומית של בניין הוועד הפועל? אנחנו מתחילים בפרויקט שימור של המתחם הזה לטובת הדורות הבאים. אנחנו מטפלים בהנגשה של מבני ההסתדרות, ומניחים עליהם קולטני אנרגיה סולארית. "במשפט אחד, הייתי אומר שאנחנו זרוע ניהולית-כלכלית-מקצועית של ההסתדרות בתחומים שאנחנו מטפלים בהם, כשהפריזמה היא תמיד שזה יהיה לטובת ההסתדרות ולטובת העובדות והעובדים, בין אם עכשיו, ובין אם לעתיד לבוא. אנחנו מתכוננים לכל תרחיש. "התובנות שלי על החיים השתנו כשראיתי מאבקים וכאב של עובדים" , נולד וגדל בבאר שבע. 53 טריפטו, בן הוא היה חניך בתנועת הצופים, ומספר: "בימי הנערות שלי זה היה מרכז החיים שלי". בצה"ל שירת כקצין קשר, ולאחר שהשתחרר למד משפטים בלונדון. כשחזר, שנה כעורך דין במשרד גדול 15- עבד כ באזור הדרום, והתמחה בתחום הנדל"ן, מקרקעין ומיסוי מקרקעין. בהמשך השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן. לחברת העובדים הגיע כיועץ משפטי , בשלהי תקופת ההתאוששות 2008- ב .90- מהמשבר של שנות ה "באתי ומצאתי משרדים ריקים, עם הרבה מאוד קלסרים וניירות", הוא מספר. "לא היה לנו אפילו מסד נתונים מה יש לנו ומה אין לנו. עשינו מיפוי מחדש של כל עסקאות מכירת הנדל"ן שנעשו בעטיו של המשבר, ובמהלך מאוד יסודי ומורכב בנינו מחדש את חברת העובדים בתצורה החדשה שלה". אחרי שלוש שנים וחצי בתפקיד, טריפטו נקרא לשמש ראש מטה יו"ר ההסתדרות. "בהתחלה התלבטתי, הייתי במסלול מקצועי אחר לגמרי. בסוף שוכנעתי לבוא עם הבטחה שאם אני לא מרוצה, אני יכול לחזור. אבל הוא מונה למנכ"ל 2015- לא חזרתי". ב ההסתדרות וכיהן בתפקיד כארבע שנים. "בתקופה הזו למדתי עוד כמה דברים על החיים, על ההסתדרות, על איגודי עובדים, דברים שהיו רחוקים ממני מאוד. לא באתי מהתחום הזה בכלל. כשארנון , קיבלתי את 2019- בר-דוד נבחר ליו"ר, ב תפקיד מנכ"ל חברת העובדים, וחזרתי למה שאני הכי אוהב לעשות, מה שאני מאמין שאני הכי טוב בו מקצועית". "קיבלתי את אמונו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לשמש בתפקיד ואני מודה לו על כך. אני עובד עם ארנון באופן צמוד. ארנון הוא יו"ר חברה שמצד אחד מעורב ומודע לכל מה שמתרחש ומצד שני מאפשר לי את חופש הפעולה לנהל את החברה להוציא לפועל את מדיניותו. אני למד ממנו על בסיס קבוע". ספר על המפגש הראשון שלך עם ההסתדרות. "אבא שלי זכרונו לברכה היה עצמאי, וניהל מסגריה גדולה מאוד בבאר שבע. עובדים, לא היה שם מושג 70-60 היו שם כמו ועד עובדים או הסתדרות. היה לי פנקס של קופת חולים שהיינו מדביקים בו את הבולים. אני זוכר אפילו איפה הייתה לשכת המס בבאר שבע. הפעם הראשונה , בתור 1998- שנתקלתי בהסתדרות הייתה ב מתמחה בעריכת דין, כשהמשרד שלנו ייצג בהתנדבות את הפועל באר שבע בכדורגל. הייתה שם העברת בעלות בין בעלי השליטה, והיינו צריכים לקבל את חתימתו של גזבר ההסתדרות. הגעתי לבניין, וחשכו עיניי ממה שראיתי פה. הבניין היה מוזנח בעקבות המשבר. אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי בו עד שבאתי לעבוד פה". איך השנים שלך בהסתדרות השפיעו על תפישת העולם שלך? "התובנות שלי על החיים השתנו אחרי שראיתי דברים כמו הסכמים קיבוציים, מאבקים של עובדים או כאב של עובדים שמעסיקים מתעמרים בהם ועושים בהם מה שהם רוצים, גם אם יש ועד עובדים. "יו"ר הסתדרות חושב תמיד על אחרון העובדים, את אותו עובד אני רואה כבעל הבית שלי. כשאנחנו עושים מהלך כמו העלאת שכר המינימום או הסכם שכר למשל, אנחנו מביאים בחשבון מה אנחנו תורמים לאותו עובד, גם אם הוא לא משלם דמי חבר להסתדרות. הפריזמה הזאת הייתה גם במאבק לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, במשבר הקורונה או במהלך שיזמה ההסתדרות נגד יוקר המחיה. במהלך מגפת הקורונה, למשל, ההסתדרות שיחקה תפקיד מרכזי בהסדרת המשך הפעילות של המשק גם בעת חירום. בזכות המנהיגות האחראית שהפגין יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ההסתדרות סייעה לייצב את הכלכלה המקומית, להציל מקריסה מקומות עבודה כמו חברת אל על (גם באמצעות עמותת תנופה לצמיחה) ולעזור למדינת ישראל להתאושש מערכות בחירות, ובין כל 5 מהמשבר. בין המשברים שחוותה החברה הישראלית בשנים האחרונות, ההסתדרות ביססה את מעמדה כגורם מאזן במשק וכגוף שמצליח לגשר בין כל צדי המפה הפוליטית. כל זה הביא אותי להבנה שמה שאנחנו עושים פה הוא הרבה יותר גדול מהעשייה שלנו כבעלי מקצוע. אנחנו עושים פה משהו גדול עבור החברה הישראלית בכללותה. "יו"ר הסתדרות חושב תמיד על אחרון העובדים, את אותו עובד אני רואה כבעל הבית שלי. כשאנחנו עושים מהלך כמו העלאת שכר המינימום או הסכם שכר למשל, אנחנו מביאים בחשבון מה אנחנו תורמים לאותו עובד, גם אם הוא לא משלם דמי חבר להסתדרות"

9 שנים לחברת העובדים 100 "בחברת העובדים ובהסתדרות אני קם בבוקר עם הרגשה שאני עושה משהו חשוב מעבר לזה שאני מתפרנס. כמי שבא מהשוק הפרטי, והתנהל כל חייו על כדאיות כלכלית ורווח והפסד, זה מאוד שונה. נכון שגם שם הייתי עושה בצד פעילויות לתועלת הציבור, כמו ייצוג בהתנדבות, או לשבת כדיין בבית הדין של לשכת עורכי הדין, אבל המינון של מה אתה עושה עבור החברה ומה אתה עושה עבור עצמך הוא שונה בתכלית. את זה אני מאוד אוהב פה בהסתדרות, את ההרגשה שאני עושה משהו למען הכלל. "אנחנו חייבים להיות אדונים לגורלנו" טריפטו אומר שמטרתה של חברת העובדים היא להמשיך לקדם פרויקטים עבור ההסתדרות, עבור חברות וחברי ההסתדרות ובהתאם למדיניותו של יו"ר חברת העובדים ויו"ר ההסתדרות . "זה התפקיד שלנו. אנחנו ממשיכים ברכישה של נכסים על בסיס קבוע במסגרת האמצעים שלנו. אנחנו עוסקים בהשבחה של נכסים, הופכים כל אבן כדי למצוא נכסים שאפשר לעשות איתם משהו. גם לתועלת חברת העובדים וההסתדרות, וגם לתועלת הכלל. אלו סוגיות שאנחנו עוסקים ומתחבטים בהן על בסיס קבוע. "אנחנו שואפים גם להרחיב את תחומי העיסוק שלנו. למשל, במגרשים בבעלות פרטית של חברת העובדים או של ההסתדרות על גופיה השונים, אנחנו יכולים לשנות תוכניות. עשינו את זה באצטדיון חדרה למשל. אנחנו צריכים לבוא ולבנות פה היום זרוע שתדע לנהל את הדבר הזה, שפעם לא היה וזה חלק מהתוכנית שלנו לשנים הבאות, להמשיך ולהתמקצע בתחומים נוספים. "השנה הזו היא שנת המאה לחברה, ומאחר שיש לנו אמצעים כיום יותר ממה שהיו בעבר, אנחנו מצויים בעיצומו של תהליך דיגיטציה. לגופים בחוץ זה נראה טריוויאלי, אבל פה לא היה לנו ממשק כזה. בנינו לעצמנו תוכנה מאוד בסיסית ועבדנו איתה. עכשיו, לפי חזונו של יו"ר החברה ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, וביוזמה שלי, אנחנו מעמיקים את נושא הדגיטציה ובכל נושאי הליבה ותהליכי העבודה של החברה. עובדות ועובדי החברה הם המנוע האמיתי שלנו, חברות וחברי ההסתדרות הם בעלי המניות שלנו "את כל מה שאנחנו עושים אנחנו מצליחים לעשות באמצעות צוות מקצועי, יעיל, קטן מימדים, של אנשים מופלאים שעובדים לצדי בחברה העובדים. שלושת אגפי החברה יחד עם מזכירות החברה, כולם עובדים יחד בסנכרון שאני מטפח ואני משוכנע שהוא הבסיס לכל תהליכי העבודה וההישגים שלנו. מגיעה תודה והערכה גדולה לכל הצוות שלי על כל המאמצים שהם משקיעים, והם משקיעים בעבודה כאן, לפעמים בשעות לא שעות ולפעמים גם בחופשים. אני גאה שמאז כניסתי לתפקיד הצלחנו להדביק את הפערים המגדריים בחברת העובדים וכיום אין למעשה כל פער כזה, לא בתפקידי הנהלה בכירים ולא ברמת העובדות והעובדים בחברה. יש הרבה משמעות למה שחברת העובדים עושה היום ולמה היא מתכוננת, גם אם היא בכוחות הרבה יותר קטנים ממה שהיו לה פעם. יש לה משמעות ליום פקודה, ואנחנו נהיה שם אם נצטרך עבור שולחנו. "בסופו של דבר, אנחנו לא קיימים עבור עצמנו. בעלי המניות שלנו הם חברי ההסתדרות, שסומכים עלינו שנעשה מה שצריך עם הרכוש שלהם, והוא לגמרי שלהם. זה מה שאנחנו משתדלים לעשות. בניגוד לחברות פרטיות או חברות ציבוריות, אצלנו אין חלוקת דיבידנדים ואנחנו לא מנפיקים בבורסה. גם הזכות של חבר ההסתדרות בחברת העובדים היא אישית ולא ניתנת להעברה, והיא נשארת כל עוד אתה חבר הסתדרות. לכן בסופו של דבר, אנחנו תמיד מחויבים לפעול לטובת חברות וחברי ההסתדרות". איך היית מנסח את תפקיד חברת העובדים בעשורים הבאים? "אני מאוד מאמין בבנייה מחדש, בהתעצמות וצמיחה ובביסוס מחדש של חברת העובדים וההסתדרות. גם כשהייתי מנכ"ל ההסתדרות, וגם כיום כשאני מנכ"ל חברת העובדים, אני חושב שאנחנו חייבים ללכת למקום שבו, קצת כמו שאומרים על מדינת ישראל, אנחנו אדונים לגורלנו. אין לנו לסמוך אלא על עצמנו. עכשיו צריך לחשוב מה צריך לעשות בשביל זה". מנכ"ל חברת העובדים עו"ד קובי טריפטו [צילום: גיל רובינשטיין]

10 [צילום: יסמין גיל] 2023 צוות העובדות והעובדים של חברת העובדים, מרץ

11 שנים לחברת העובדים 100 חברת העובדים כיום - עם הפנים קדימה

12 מזכירות האגודה והתאגידים המזכירות אמונה על מתן ייעוץ משפטי לממשל תאגידי תקין לחברת העובדים ולחברות בנות, לרבות טיפול בסוגיות של ממשל תאגידי וריכוז עבודת המטה סביב החלטות הדירקטוריון (עריכת הסכמים, שינוי תקנונים ועוד) בהתאם לכל דין, הכללים וההוראות הרלוונטיות לאותה חברה. המזכירות אחראית לכינוס וניהול ישיבות דירקטוריון ואסיפות כלליות, לניהול מרשמים ולעריכת פרוטוקולים לרבות הכנת חומר רקע לישיבות, עריכת דו"חות שנתיים, ניסוח החלטות דירקטוריון ומעקב אחר ביצוען, ביצוע דיווחים לרשם האגודות ורשם החברות, מינוי דירקטורים וסיום כהונתם, פירוק חברות וכו'. שנים אחרי הקמתה, לחברת העובדים יש מזכירות ושלושה אגפים פעילים: האגף המשפטי, שאחראי על ייעוץ לחברה, להסתדרות ולגופים הקשורים להן; אגף הנכסים, שמקדם את הפעילות העסקית של החברה; ואגף הכספים, שאחראי לפעילותה התקציבית. 100 האגף המשפטי האגף אמון על כלל הייעוץ המשפטי של חברת העובדים, ובכלל זה טיפול משפטי בנדל"ן של החברה, של ההסתדרות ושל הגופים הקשורים אליהן. האגף עוסק בטיפול השוטף בנכסיה הקיימים של החברה, הן במסגרת הליכים להשבחתם של נכסים אלו, והן בהרחבת המאגר. בין היתר, האגף מלווה הליכי יזמות בנכסי החברה, עריכה וליווי התקשרויות של החברה על סוגיהן השונים, ובהן התקשרויות עם יועצים ומתכננים, עסקאות שכירות, עסקאות מכר, עסקאות קומבינציה, הסכמי חכירה, התקשרויות בנושא קידום נגישות בנכסים, התקנת מערכות סולאריות, קידום הליכי שימור בנכסים, טיפול וליווי בנושאי מימון, וקידום של הסדרת הזכויות בנכסי החברה להשלמת רישומן. נוסף על כך, האגף אמון על ניהול כלל ההליכים המשפטיים שמגישה החברה או שמוגשים נגדה, ובהם תביעות אזרחיות, תביעות פיצויי הפקעה, תביעות ירידת ערך, התנגדויות לתוכניות שונות ועררים, ייצוג בוועדות תכנוניות, תביעות ביטוח, תביעות פינוי, הליכי הוצאה לפועל, עררי היטל השבחה ועוד.

13 שנים לחברת העובדים 100 אגף הנכסים האגף אמון על קידום ליבת הפעילות העסקית ומשמש מוקד ידע בתחום השבחה וניהול נדל"ן. האגף עוסק בניהול מערך הנכסים של החברה ושל חברות בנות, בקידום תהליכי ייזום והשבחת הנכסים, בהובלת תהליכי רכישה של נכסים חדשים וניהול מיזמי הקמה ושדרוג נכסים ותשתיות. בין היתר, האגף מטפל בקידום תוכניות בניין העיר משביחות וניהול סטטוטורי במסגרת חוקי התכנון והבנייה, ניהול וקידום עסקאות קומבינציה מורכבות, הפעלה של יועצים ומתכננים הנדסיים במגוון דיסציפלינות והתמחויות, ניהול מערך טיפול בהיטלים ומסים עירוניים, ניהול פרויקטים הנדסיים מורכבים וטיפול בתהליכי השכרה, גבייה ותחזוקה של כלל נכסי החברה והחברות הבנות. אגף הכספים האגף אחראי לתכנון וניהול תקציבי החברות ולמימון לפעילות, לפיקוח, בקרה וביקורת שוטפת על הפעילות הכספית בחברות, לניהול ודיווח חשבונאי ותזרימי של הפעילות .הכספית של החברות, ולהפקת הדו"חות הכספיים ודו"חות המס נוסף על כך, אחראי האגף על מערך השכר בחברת העובדים, כולל עריכת הסכמי עבודה, טיפול בנוכחות, תשלומי שכר וביצוע ניתוחים פיננסיים. גם גיוס האשראי בהתאם לצורכי החברה נמצא בתחום האחריות של האגף, בעיקר למינוף רכישת נכסים מניבים או השבחת נכסים קיימים. המינוף מהווה אמצעי לחברה למקסום התשואה על ההון. האגף נותן שירותים כספיים וחשבונאיים לגופים השייכים להסתדרות, בהם מועדון ביחד בשבילך, עובדים בריא, פורום ארלוזורוב ודבר העובדים, ובין השאר מנהל את חשבונות הבנק והתקציבים, מכין את הדו"חות הכספיים ואחראי למיסוי, לשכר ולסיוע למנכ"לי החברות בכל פעילות כלכלית וכספית נדרשת. האגף מטפל גם באבטחת המידע בחברה. ]Eurovaran / מגדלי אלון [צילום: ויקימדיה קומונס

14 חברת העובדים: היסודות הראשונים של כלכלת ישראל משקים חקלאיים, בתי חרושת, בתי מלאכה, קואופרציה ואפילו בנק: | חברת העובדים הקימה את התשתית המשקית של המדינה שבדרך מסבירה איך הכול התחיל אי שם ד"ר אביגיל פז ישעיהוהחוקרת בתחילת המאה הקודמת, מה היו האתגרים ומה נשאר מהמערכות שהוקמו אז א יך הוקמה התשתית הכלכלית של מדינת ישראל? כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לחזור , ולמה שהיה 20- אחורה לתחילת המאה ה בארץ ישראל מבחינת מערכת משקית ותנועת פועלים. "חברת העובדים היא המערכת המשקית של ההסתדרות", מסבירה ההיסטוריונית ד"ר אביגיל פז ישעיהו, שחוקרת את תנועת העבודה. "התאגדויות פועלים היו קיימות לפני, כבר בעלייה הראשונה. בעלייה השנייה בוודאי היו ניסיונות של קואופרציה פועלית, בין אם במרחביה ובין אם בהקמת קבוצת דגניה . גם התרחבותה 1916- ובהקמת המשביר ב של ההסתדרות לגליל וליהודה ושומרון .1916-1911- אירעה ב היא אומרת שכבר בהתאגדויות האלה היו התארגנויות להשיג ביחד עבודה, להסדיר טיפול רפואי וליצור מערכת תרבותית משותפת. "כשמדברים על הקמת ההסתדרות, ברור לגמרי שמה שהציבור הפועלי מחפש זו מערכת שלמה שתעזור לו קודם כל להתארגן. זו מערכת שנשלטת על ידי המנדט הבריטי. הציבור 1918- מ היהודי הוא עדיין לא הרוב במדינה, הכלכלה נחשלת ביותר, מצב שהשאיר השלטון הטורקי. הפועלים צריכים להתקין עבור עצמם משק שיסייע להם להתקיים ולקדם את המערכות שמאפשרות קיום כאן". מה היו השאיפות שלהם בהקמת התארגנות פועלית? "יש להם הרגשה שמאחר שאין כאן כלום, המשק היהודי היה לא מפותח במיוחד, והם יכולים להקים הכול מהתחלה. , שנייה 1920- זה מוליד כל מיני רעיונות. ב לפני הקמת ההסתדרות, מסתובבת בארץ מפלגת פועלי ציון ועולה תוכנית שלמה של איזה מין משק צריך לבנות כאן. לפי התוכנית של המפלגה, תוקם מערכת שבה כל אוצרות הטבע והמשק יהיו קניינים של כלל הציבור. הקואופרציה מבחינתם היא מכשיר ליצור תשתית לאומית רחבה. לא מדברים עדיין על מדינה, אבל כן על תשתית להקמת בית לאומי". מה הם מבינים שצריך להקים? "הם מקדמים התאגדות של כלל הציבור היהודי להקמת משקים חקלאיים, בתי חרושת, בתי מלאכה וכל הדרוש כדי לארגן משק יצרני על יסודות קואופרטיביים. הם בונים תשתית שלמה, כשהעבודות הציבוריות והנחת התשתיות ינוהלו על ידי התנועה הפועלית עבור כלל הציבור היהודי בארץ ישראל. זה היה מעין מבנה פירמידה דמוקרטי שמתחילות התארגנויות קואופרטיביות. ברית של קואופרטיבים מתחומים שונים, שתייצג את כל המפעלים השונים שיוקמו ויופעלו על ידי תנועת הפועלים, ושתקבל החלטות עבור הפועלים". איך הרעיונות האלה התגלגלו להקמת ההסתדרות? "לדוד בן גוריון היה רעיון נוסף. הוא אמר: 'בואו נקים קומונה משקית, ומי שיארגן אותה תהיה ההסתדרות'. ארגון של כל המשק ההסתדרותי כקומונה ארצית. חינוך מרכזי של ילדי העובדים, לדוגמה. לנהל באופן ריכוזי את כל המשק ההסתדרותי, ושכל יחידה עובדת באופן עצמאי ומבוזרת. להשוות את שכרם של כל הפועלים, לא חשוב מה סוג עבודתם. גם מורים אקדמאים שווים לפועל שעובד עם טוריה. זה לא עבר ככה, אבל היה ברור שאם תנועת הפועלים רוצה לקדם מערכת שלמה שתשתיתה היא מערכת לאומית, לא רק מערכת פועלית, היא צריכה לפעול ביחד, להתאגד ביחד. קודם כל, כי אין לה משאבים גדולים משל עצמה. היא צריכה לאגם את המשאבים. היא צריכה מערכת שתוכל להכווין את כל מי ששייך אליה

15 שנים לחברת העובדים 100 לשם הקידום של היעדים המשותפים". מה היה הייחוד בהקמת התארגנות כוללת כזאת? האם היה משהו דומה לזה בעולם? "לא. קודם כל, תנועת הפועלים הארץ-ישראלית לא צמחה ממעמד פועלי קיים. בעולם, התאגדויות פועלים קמו כחלק ממאבק על תנאי קיום. אנשי העלייה השנייה והשלישית היו בני נוער מהמעמד הבינוני-נמוך, שהגיעו ממניעים של ציונות וסוציאליזם וממצב קשה בארצות המוצא שלהם. הם רצו להיות פועלים, אבל זה לא מעמד שנוצר מדור לדור. הם הגיעו לכאן, והרבה מאוד לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה. "נוסף על כך, בעולם, ההתאגדויות הפועליות בדרך כלל היו קשורות במעבר מהכפר לעיר, ואז פתאום נוצר פרולטריון בערים, וניצול פועלים, ותנאי העסקה קשים. בארץ, לעומת זאת, המעמד הפועלי של העליות הראשונות בא במטרה להקים ולעודד התיישבות חקלאית. הם אומרים: 'אנחנו האלמנט שיאפשר להקים את זה בכלל'. "כמו כן, בעולם ניהול הכלכלה והחברה התבצע על ידי מדינות קיימות, וההתאגדות הפועלית נעשתה בתוך המדינה ונגד מוסדותיה. בארץ תנועת הפועלים הייתה צריכה להקים בעצמה את המשק והמסגרות הכלכליות שלה. זו הייתה תנועה וולונטרית שפעלה תחת שלטון זר, ולכן המערכת הזו לא יכלה להיות רק מערכת פועלית פר-סה לעניינים מקצועיים. היא פעלה לקידום עניינים פועליים מדיניים. הם שואפים להקמת בית לאומי בארץ ישראל, הם שואפים להקים משק עצמאי על בסיס כלכלי סוציאליסטי, כי אם מקימים, אפשר להקים משהו כמו שצריך, ואם כבר מקימים על יסודות כלכליים סוציאליסטים, אפשר ליצור חברה שתתנהל על פי אותם עקרונות". כדי שכל הרעיונות האלה יקרמו עור וגידים, הקימו הפועלים תחילה את ההסתדרות הכללית, ובתוכה את התשתית המשקית. "בוועידה השנייה של ההסתדרות מקימים את חברת העובדים", אומרת פז ישעיהו. מסתובבת בארץ מפלגת 1920- ״ב פועלי ציון ועולה תוכנית שלמה של איזה מין משק צריך לבנות כאן. לא מדברים עדיין על מדינה, אבל כן על תשתית להקמת בית לאומי" הועידה השניה של ההסתדרות בה נוסדה חברת העובדים . דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי ויוסף שפרינצק יושבים במרכז [ארכיון מכון לבון]

16 "זו הזרוע המשקית של ההסתדרות. קשורות אליה גם המערכת המקצועית הפועלית, המערכת החקלאית, שהיא לא בתוך חברת העובדים, התשתית התעשייתית והתחבורתית בערים, כל המערכת של בריאות ועזרה הדדית והמערכות הארציות לקידום ."תרבות, חינוך והשכלה הכוונה היא להקים תנועה שהיא לא רק תנועת פועלים. "הייחוד של תנועת הפועלים בארץ ישראל היה שהיא פעלה כתנועה של עם, ולא רק כמערכת של פועלים. מההתחלה היא הבינה שאם היא רוצה להקים בית לאומי בארץ ישראל ומערכת פועלית שתהווה את התשתית הבסיסית של המדינה הזו, היא חייבת לנקוט מדיניות מרחיבה. היא צריכה לבנות את המערכות הכלכליות וכל המערכות הקואופרטיביות שלה מלמעלה למטה. בארץ קמות המסגרות השיתופיות, ואליהן מאגדים את האנשים. מערכת שמראש מחליטה על איגום משאבים ובניית מסגרות". מה היו היתרונות בהתארגנות כזאת? "בעזרת המערכות הקואופרטיביות האלה, אפשר להקים משק יהודי עצמאי שמאורגן באופן ריכוזי, וכולו בנוי על שותפות. השותפות הזו מאפשרת איגום משאבים וקידום יעדים משותפים. אפשר לבנות בעזרתה במקומות שאולי כלכלית לא כדאי, אבל נחוצים מבחינה לאומית, מכיוון שיש מספיק איגודים שערבים זה לזה". איך נראה המבנה של ההסתדרות ביחס לעקרונות שדיברת עליהם? "המבנה הכללי של ההסתדרות נשען על ארבע זרועות: הזרוע המשקית – שמחולקת למשק המוסדי שמורכב מהתאגידים של חברת העובדים, ולמשק העצמי שכולל את ההתיישבות העובדת, הקואופרציה השיכונית וקואופרציית האשראי, מוסדות שלא היו שייכים לחברת העובדים אבל התקיימו בזיקה הדדית איתה; הזרוע הארגונית – שהייתה אחראית על איגוד מקצועי, ניהול מוסדי של ההסתדרות וניהול משפטי של תחום העבודה; הזרוע החברתית – קופת חולים, שירותי הרווחה, קרנות העזרה ההדדית; והזרוע התרבותית – עיתוני הפועלים, תנועות הנוער, תרבות עממית, תיאטרון האוהל, חוגי זמר". איך מקימים מערכת כזו כשאין פה מערכת כלכלית מוסדרת? "כדי להקים את כל המערכת המשקית של ההסתדרות, היה ברור שצריך להקים מערכת כספית שתוכל לתמוך בזה. לשם . הבנק 1921- כך הוקם בנק הפועלים ב לא מוקם כקואופרטיב. הוא לא רק בשליטה של הפועלים, אלא גם בשליטת ההסתדרות הציונית. אבל המטרה שלו היא לתמוך בכל המערכות הקואופרטיביות שתנועת הפועלים תקים ובכל המערכת ההתיישבותיות של תנועת הפועלים ושל המערכות הכלכליות של ההסתדרות. שתהיה מערכת פועלית, בנק עצמאי בארץ ישראל שינהלו נציגי הפועלים, והרעיון שלו לקדם את היעדים הלאומיים וחברתיים של תנועת הפועלים. "הבנק הזה אמור לסייע במתן אשראי לפיתוח קואופרטיבים, למימון משקים בתעשייה ובמלאכה וכו'. מאחר שאין מערכות בנקאיות בארץ, הוא מקים מערכת של קואופרציה אשראית, שמבוססת על קופות מלווה וחיסכון של העובדים. המערכת הזו מוקמת בכל מיני אזורים של פועלים. היא קשורה לבנק הפועלים, אבל פועלת באופן מקומי. לא שלוחה, אלא התאגדות קואופרטיבית מקומית שהיא בעצמה אגודה שיתופית. המערכת הזו היא גם המערכת הכספית שחברת העובדים נשענת עליה". מה כלול בחברת העובדים? "המערכת של 'סולל בונה'. המערכת הזו גם מארגנת את העבודות הציבוריות, עוסקת בהבניית תשתיות, וככזו, היא מקימה מערכת יצרנית שתאפשר לה לעשות את זה. כדי לבנות כבישים ותשתיות, אתה צריך לסדר נגריות, לארגן מחצבות, להקים מפעל לבטון. זו המערכת שעושה את הדברים האלה. "המערכת הזו גם מאוד חשובה. יישוב יהודי שעדיין אין לו עצמאות, אם הנקודות, 11 אחר כך צריך להקים את להתארגן להקים את גדר הצפון או להקים יישובים במסגרת חומה ומגדל, זו מערכת ארגונית שיכולה לבצע דברים כאלה. זו לא רק מערכת שמספקת עבודה, אלא גם עומדת ביעדים. מקימה 'סולל בונה' את ׳אבן 1929- ב סיד׳, את מפעל האינסטלציה ׳חירות׳, את ׳פניציה׳ מפעל לזכוכית ועוד. המערכת הזו גדלה מאוד, ובסופו של ׳דבר׳, היא כבר תפריד בין המערכת הזו 1944- ב לתעשיות שהיא יצרה ותקים את ׳כור׳. "במסגרת של חברת העובדים, יש את כל הקואופרציה השיכונית. צריך לחשוב איפה ואיך לשכן את הפועלים. החל משכונות עובדים קואופרטיביות ובניית קריות פועלים גדולות שמתנהלות כמו קואופרטיבים בהתחלה. אתה מקים שכונת עובדים, אתה מערב את 'סולל בונה' ושיכון עובדים, אתה מארגן את המערכת הצרכנית שהיא לא בתוך חברת העובדים אבל שייכת להסתדרות, אתה מקים גני ילדים וכו'. כל המערכות האלה פועלות בסנכרון. חברת העובדים כוללת התאגדויות חקלאיות כמו יכין חק"ל ואיגום מים כמו מקורות, ובהמשך התאגדויות של צים שעוסקות בספנות. זו המערכת הגדולה של המשק המוסדי". מה היה הקשר בין המערכת המשקית לשאר המערכות של ההסתדרות? "הייחוד של תנועת הפועלים בארץ ישראל היה שהיא פועלת כתנועה של עם, ולא רק כמערכת של פועלים. מההתחלה היא הבינה שאם היא רוצה להקים בית לאומי בארץ ישראל ומערכת פועלית שתהווה את התשתית הבסיסית שלו, היא חייבת לנקוט מדיניות מרחיבה"

17 שנים לחברת העובדים 100 "חברת העובדים נמצאת בזיקה הדדית גם עם כל המערכות הקואופרטיביות האחרות, ויש לה נציגות בתוכן אבל הן לא שייכות לה. הן נמצאות בבעלות של החברים שלהם, לדוגמה תנובה, המשביר המרכזי, מקיימת זיקה הדדית עם המשק המוסדי, אבל היא מאוגדת בעצמה. המערכות הקואופרטיביות פועלות כמרכזים אוטונומיים אבל לא עצמאיות, הן כפופות ארגונית וזהותית להסתדרות. המערכת ההסתדרותית דאגה לערבות הדדית של המפעלים שלה. אם בחברת העובדים מפעל נקלע לקושי, מפעלים אחרים אמורים לתמוך בו". סוד הכוח, הקשיים והמורשת הדבר המשמעותי ביותר שעזר לתשתית להתקיים היה הקואופרציה כלפי פנים וכלפי חוץ. "זה היה מכשיר אדיר", אומרת פז ישעיהו. "זה ציבור שאין לו יכולות כספיות אדירות, אבל הוא מאוד מסור, מאוד מעוניין לקדם רעיונות חברתיים ובעיקר לאומיים ביחד. זה שהוא מצליח להתארגן ביחד נותן לו כוח אדיר. הביחד הזה הוא וולונטרי. אף אחד לא כופה על אף פועל להיות מאוגד. הפועל מחליט להיות מאוגד לא רק כי כדאי לו, אלא כי זו הדרך. מההתחלה הם מבינים שאם לא יתאגדו ביחד, הם לא ישיגו שום דבר. "עוד יתרון גדול זה שאפשר לשמור על העקרונות החברתיים. אפשר לחלק את ההון באופן הוגן. המערכת הפועלית יכולה להיות בעלת המשאבים. הציבור הפועלי יכול לדאוג לזכויות יסוד, ולהקים מערכות שאפשרו רווחה יחסית. המערכת של העזרה ההדדית אפשרה למערכות היצרניות לשרוד, כי היא הבטיחה שאם משהו רעוע באופן זמני, מערכת אחרת תתמוך". אילו בעיות היו? "היתה בעיה של דמוקרטיה. מצד אחד, אני מקים מערכת של שיתוף עובדים. ככל שהמערכת מתרחבת, שיתוף עובדים פחות קיים. כל פועל יכול להגיע למועצה פעם בשנה, אבל הניהול הוא לא בידי הפועלים, אלא בידי ההנהגה. האם ההנהגה מייצגת אותם? מאפשרת להם להתבטא ולהביע את דעתם? לא בדיוק. ככל שהמערכת הזו הולכת וגדלה, נוצר ניכור בין ההנהגה לפועלים, וזה לא עוזר שדווקא במפעלי ההסתדרות מי שזכה להיות דאגו לו לזכויות סוציאליות. הפועל מרגיש שאין לו אמירה בקבלת ההחלטות ובהתוויית היעדים. ככל שהמערכת הזו גדלה, היא הלכה והסתאבה, ונוצרו בה ניצול והשחתה". במבט לאחור, איזו השפעה הייתה לחברת העובדים? "אדירה. חברת העובדים הקימה את התשתית המשקית של המדינה שבדרך. מבחינת המסה, חברת העובדים והמערכת של המשק העצמי הקימו את התשתית הכלכלית של מדינת ישראל. "המערכות ההסתדרותיות פעלו בשנים שלפני קום המדינה כדי להקים מערכת לאומית יהודית בארץ ישראל, ולהקים משק יהודי שלא היה. היישוב הישן לא הצליח להקים משק שאפשר היה להישען עליו. תנועת הפועלים הקימה את כל המערכת המשקית הבסיסית. זו הייתה מערכת אדירה. היו גם ארגונים אזרחיים, אבל הם לא פעלו בהיקף, בעוצמה ובצורה מרחיבה ברמה לאומית משותפת כמו שהמערכות האלה עבדו. אי אפשר להמעיט בחשיבות של זה. "ההסתדרות פעלה כמערכת ארגונית ארצית של הפועלים שהיו מאוגדים בה, כארגון מקצועי וכמערכת משקית ארצית של תנועת הפועלים. אבל המשק ההסתדרותי פיתח את המשק הכללי, וכשקמה המדינה, הוא התפתח איתה הלאה". סולל בונה. פועלות ופועלים העובדים בסלילת כביש עפולה [ארכיון מכון לבון]

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=