17 שנים לחברת העובדים 100 "חברת העובדים נמצאת בזיקה הדדית גם עם כל המערכות הקואופרטיביות האחרות, ויש לה נציגות בתוכן אבל הן לא שייכות לה. הן נמצאות בבעלות של החברים שלהם, לדוגמה תנובה, המשביר המרכזי, מקיימת זיקה הדדית עם המשק המוסדי, אבל היא מאוגדת בעצמה. המערכות הקואופרטיביות פועלות כמרכזים אוטונומיים אבל לא עצמאיות, הן כפופות ארגונית וזהותית להסתדרות. המערכת ההסתדרותית דאגה לערבות הדדית של המפעלים שלה. אם בחברת העובדים מפעל נקלע לקושי, מפעלים אחרים אמורים לתמוך בו". סוד הכוח, הקשיים והמורשת הדבר המשמעותי ביותר שעזר לתשתית להתקיים היה הקואופרציה כלפי פנים וכלפי חוץ. "זה היה מכשיר אדיר", אומרת פז ישעיהו. "זה ציבור שאין לו יכולות כספיות אדירות, אבל הוא מאוד מסור, מאוד מעוניין לקדם רעיונות חברתיים ובעיקר לאומיים ביחד. זה שהוא מצליח להתארגן ביחד נותן לו כוח אדיר. הביחד הזה הוא וולונטרי. אף אחד לא כופה על אף פועל להיות מאוגד. הפועל מחליט להיות מאוגד לא רק כי כדאי לו, אלא כי זו הדרך. מההתחלה הם מבינים שאם לא יתאגדו ביחד, הם לא ישיגו שום דבר. "עוד יתרון גדול זה שאפשר לשמור על העקרונות החברתיים. אפשר לחלק את ההון באופן הוגן. המערכת הפועלית יכולה להיות בעלת המשאבים. הציבור הפועלי יכול לדאוג לזכויות יסוד, ולהקים מערכות שאפשרו רווחה יחסית. המערכת של העזרה ההדדית אפשרה למערכות היצרניות לשרוד, כי היא הבטיחה שאם משהו רעוע באופן זמני, מערכת אחרת תתמוך". אילו בעיות היו? "היתה בעיה של דמוקרטיה. מצד אחד, אני מקים מערכת של שיתוף עובדים. ככל שהמערכת מתרחבת, שיתוף עובדים פחות קיים. כל פועל יכול להגיע למועצה פעם בשנה, אבל הניהול הוא לא בידי הפועלים, אלא בידי ההנהגה. האם ההנהגה מייצגת אותם? מאפשרת להם להתבטא ולהביע את דעתם? לא בדיוק. ככל שהמערכת הזו הולכת וגדלה, נוצר ניכור בין ההנהגה לפועלים, וזה לא עוזר שדווקא במפעלי ההסתדרות מי שזכה להיות דאגו לו לזכויות סוציאליות. הפועל מרגיש שאין לו אמירה בקבלת ההחלטות ובהתוויית היעדים. ככל שהמערכת הזו גדלה, היא הלכה והסתאבה, ונוצרו בה ניצול והשחתה". במבט לאחור, איזו השפעה הייתה לחברת העובדים? "אדירה. חברת העובדים הקימה את התשתית המשקית של המדינה שבדרך. מבחינת המסה, חברת העובדים והמערכת של המשק העצמי הקימו את התשתית הכלכלית של מדינת ישראל. "המערכות ההסתדרותיות פעלו בשנים שלפני קום המדינה כדי להקים מערכת לאומית יהודית בארץ ישראל, ולהקים משק יהודי שלא היה. היישוב הישן לא הצליח להקים משק שאפשר היה להישען עליו. תנועת הפועלים הקימה את כל המערכת המשקית הבסיסית. זו הייתה מערכת אדירה. היו גם ארגונים אזרחיים, אבל הם לא פעלו בהיקף, בעוצמה ובצורה מרחיבה ברמה לאומית משותפת כמו שהמערכות האלה עבדו. אי אפשר להמעיט בחשיבות של זה. "ההסתדרות פעלה כמערכת ארגונית ארצית של הפועלים שהיו מאוגדים בה, כארגון מקצועי וכמערכת משקית ארצית של תנועת הפועלים. אבל המשק ההסתדרותי פיתח את המשק הכללי, וכשקמה המדינה, הוא התפתח איתה הלאה". סולל בונה. פועלות ופועלים העובדים בסלילת כביש עפולה [ארכיון מכון לבון]
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=