16 "זו הזרוע המשקית של ההסתדרות. קשורות אליה גם המערכת המקצועית הפועלית, המערכת החקלאית, שהיא לא בתוך חברת העובדים, התשתית התעשייתית והתחבורתית בערים, כל המערכת של בריאות ועזרה הדדית והמערכות הארציות לקידום ."תרבות, חינוך והשכלה הכוונה היא להקים תנועה שהיא לא רק תנועת פועלים. "הייחוד של תנועת הפועלים בארץ ישראל היה שהיא פעלה כתנועה של עם, ולא רק כמערכת של פועלים. מההתחלה היא הבינה שאם היא רוצה להקים בית לאומי בארץ ישראל ומערכת פועלית שתהווה את התשתית הבסיסית של המדינה הזו, היא חייבת לנקוט מדיניות מרחיבה. היא צריכה לבנות את המערכות הכלכליות וכל המערכות הקואופרטיביות שלה מלמעלה למטה. בארץ קמות המסגרות השיתופיות, ואליהן מאגדים את האנשים. מערכת שמראש מחליטה על איגום משאבים ובניית מסגרות". מה היו היתרונות בהתארגנות כזאת? "בעזרת המערכות הקואופרטיביות האלה, אפשר להקים משק יהודי עצמאי שמאורגן באופן ריכוזי, וכולו בנוי על שותפות. השותפות הזו מאפשרת איגום משאבים וקידום יעדים משותפים. אפשר לבנות בעזרתה במקומות שאולי כלכלית לא כדאי, אבל נחוצים מבחינה לאומית, מכיוון שיש מספיק איגודים שערבים זה לזה". איך נראה המבנה של ההסתדרות ביחס לעקרונות שדיברת עליהם? "המבנה הכללי של ההסתדרות נשען על ארבע זרועות: הזרוע המשקית – שמחולקת למשק המוסדי שמורכב מהתאגידים של חברת העובדים, ולמשק העצמי שכולל את ההתיישבות העובדת, הקואופרציה השיכונית וקואופרציית האשראי, מוסדות שלא היו שייכים לחברת העובדים אבל התקיימו בזיקה הדדית איתה; הזרוע הארגונית – שהייתה אחראית על איגוד מקצועי, ניהול מוסדי של ההסתדרות וניהול משפטי של תחום העבודה; הזרוע החברתית – קופת חולים, שירותי הרווחה, קרנות העזרה ההדדית; והזרוע התרבותית – עיתוני הפועלים, תנועות הנוער, תרבות עממית, תיאטרון האוהל, חוגי זמר". איך מקימים מערכת כזו כשאין פה מערכת כלכלית מוסדרת? "כדי להקים את כל המערכת המשקית של ההסתדרות, היה ברור שצריך להקים מערכת כספית שתוכל לתמוך בזה. לשם . הבנק 1921- כך הוקם בנק הפועלים ב לא מוקם כקואופרטיב. הוא לא רק בשליטה של הפועלים, אלא גם בשליטת ההסתדרות הציונית. אבל המטרה שלו היא לתמוך בכל המערכות הקואופרטיביות שתנועת הפועלים תקים ובכל המערכת ההתיישבותיות של תנועת הפועלים ושל המערכות הכלכליות של ההסתדרות. שתהיה מערכת פועלית, בנק עצמאי בארץ ישראל שינהלו נציגי הפועלים, והרעיון שלו לקדם את היעדים הלאומיים וחברתיים של תנועת הפועלים. "הבנק הזה אמור לסייע במתן אשראי לפיתוח קואופרטיבים, למימון משקים בתעשייה ובמלאכה וכו'. מאחר שאין מערכות בנקאיות בארץ, הוא מקים מערכת של קואופרציה אשראית, שמבוססת על קופות מלווה וחיסכון של העובדים. המערכת הזו מוקמת בכל מיני אזורים של פועלים. היא קשורה לבנק הפועלים, אבל פועלת באופן מקומי. לא שלוחה, אלא התאגדות קואופרטיבית מקומית שהיא בעצמה אגודה שיתופית. המערכת הזו היא גם המערכת הכספית שחברת העובדים נשענת עליה". מה כלול בחברת העובדים? "המערכת של 'סולל בונה'. המערכת הזו גם מארגנת את העבודות הציבוריות, עוסקת בהבניית תשתיות, וככזו, היא מקימה מערכת יצרנית שתאפשר לה לעשות את זה. כדי לבנות כבישים ותשתיות, אתה צריך לסדר נגריות, לארגן מחצבות, להקים מפעל לבטון. זו המערכת שעושה את הדברים האלה. "המערכת הזו גם מאוד חשובה. יישוב יהודי שעדיין אין לו עצמאות, אם הנקודות, 11 אחר כך צריך להקים את להתארגן להקים את גדר הצפון או להקים יישובים במסגרת חומה ומגדל, זו מערכת ארגונית שיכולה לבצע דברים כאלה. זו לא רק מערכת שמספקת עבודה, אלא גם עומדת ביעדים. מקימה 'סולל בונה' את ׳אבן 1929- ב סיד׳, את מפעל האינסטלציה ׳חירות׳, את ׳פניציה׳ מפעל לזכוכית ועוד. המערכת הזו גדלה מאוד, ובסופו של ׳דבר׳, היא כבר תפריד בין המערכת הזו 1944- ב לתעשיות שהיא יצרה ותקים את ׳כור׳. "במסגרת של חברת העובדים, יש את כל הקואופרציה השיכונית. צריך לחשוב איפה ואיך לשכן את הפועלים. החל משכונות עובדים קואופרטיביות ובניית קריות פועלים גדולות שמתנהלות כמו קואופרטיבים בהתחלה. אתה מקים שכונת עובדים, אתה מערב את 'סולל בונה' ושיכון עובדים, אתה מארגן את המערכת הצרכנית שהיא לא בתוך חברת העובדים אבל שייכת להסתדרות, אתה מקים גני ילדים וכו'. כל המערכות האלה פועלות בסנכרון. חברת העובדים כוללת התאגדויות חקלאיות כמו יכין חק"ל ואיגום מים כמו מקורות, ובהמשך התאגדויות של צים שעוסקות בספנות. זו המערכת הגדולה של המשק המוסדי". מה היה הקשר בין המערכת המשקית לשאר המערכות של ההסתדרות? "הייחוד של תנועת הפועלים בארץ ישראל היה שהיא פועלת כתנועה של עם, ולא רק כמערכת של פועלים. מההתחלה היא הבינה שאם היא רוצה להקים בית לאומי בארץ ישראל ומערכת פועלית שתהווה את התשתית הבסיסית שלו, היא חייבת לנקוט מדיניות מרחיבה"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=