45 עדיין על זכויות בסיסיות. עבורי המפגש היה אמביוולנטי. ניסיתי להבין אילו יתרונות יכו־ לים לצמוח מהמפגש הגלובלי עבור העובדים הישראלים וגיליתי שאנחנו במצב די טוב יח־ סית לאחרים". איך מגשרים על הפערים הגדולים בין האתגרים שאיתם מתמודדים עובדים במדינות שונות? אזולאי: "הפערים בולטים במיוחד בכל הקשור לזכות ההתארגנות. כמעט כל הסוגיות שעלו היו קשורות למאבק על ההתארגנות 51% והיציגות. במלזיה דרושות חתימות של מהעובדים כדי להכיר ביציגות. זה כמובן מופרך, כי קשה מאוד, עד כמעט בלתי אפ־ שרי, לאגד חלק גדול כל כך מהעובדים לפני שקיים הסכם ויש הישגים. אלה בדרך כלל עובדים במפעלי ייצור ועובדי שירות, שנמ־ צאים בשלב שונה משלנו בשרשרת הייצור". "הסוגיות המרכזיות שעולות במו"מ אצ־ לנו קשורות לביטחון תעסוקתי ולשימור תנאי ההעסקה של העובדים", מוסיף אזולאי. "בשוק קטן כל כך, ובטח כשמדובר בחברה קטנה ברמה המקומית, התחרות יכולה לגרום לצמצום משמעותי של העבודה. החשש שלנו היה מהיום שאחרי. להבהיר איך הדבר ישפיע על תנאי ההעסקה של העובדים, למשל אילו זכויות יהיו למפוטרים ומה גובה הפיצויים שיקבלו. חשוב להבין שברגע שמתארגנים ונ־ כנסים למערכת יחסי עבודה עם ההנהלה, זו דרך חד סטרית וצריך לטפל בכל ההיבטים". רומן: "הנושאים שעומדים במרכז המו"מ שלנו עם ההנהלה בשנים האחרונות, במיוחד מאז מגפת הקורונה, מאוד מאפיינים מדינות מערביות וקשורים בעיקר לעבודה מרחוק. בספרד יש לנו סעיף בהסכם שנוגע ל"ניתוק דיגיטלי", שאנחנו מאוד מרוצים ממנו". איך מגיבה ההנהלה הראשית להתארגנות הגלובלית של העובדים? אזולאי: "החברה מארחת את המפגשים במטה שלה בשוודיה, ונציג בכיר מההנהלה הראשית שותף לאחת הישיבות במפגש. הם מתייחסים לדבר במלוא הרצינות. הם לא מב־ טיחים כלום, אבל הם קשובים. יחד עם זאת, אנחנו לא יודעים איך זה משפיע בסופו של דבר על ההחלטות". רומן: "קורה שסוגיות מסוימות מגיעות למבוי סתום במו"מ מקומי. הישיבה בפורום הגלובלי המשותף מאפשרת לנו לסמן את הנושאים האלה, לזהות אותם כמוקדים אפ־ שריים לבעיות, ולשים לב כשהם צצים במקו־ מות שונים. זה מאפשר לנו גם להתייצב יחד מאחורי הנציגים מהמדינות השונות ולהעביר להנהלה מסר משותף שאנחנו פוקחים עין". "מנקודת המבט של העובדים באירופה, במקרה שלי, אין לנו בעיות שנוגעות לזכויות אדם וזכויות עובדים", מוסיף רומן. "אבל הקונספט הגלובלי הוא של "עין הנץ", שבו־ חנת את האתיקה העסקית ואת השמירה על זכויות האדם של העובדים בכל מדינה. התפ־ קיד שלנו הוא לתמוך במדינות שבהן זכויות העובדים לא מפותחות ולא מפוקחות". יחד עם זאת, לדברי רומן, חשוב לפורום הגלובלי לשמור על קשר טוב עם הנהלת החברה. "המטרה שלנו היא לעבוד עם החב־ רה," הוא אומר. "התפיסה שלפיה החברה היא האויב שלנו היא מיושנת. אנחנו עובדים יחד, זו החברה שלנו. אנחנו רוצים שהחברה תצליח וזאת האחריות שלנו לעזור לחברה, במקרה הצורך. כשאנחנו מדווחים לחברה שעלולות להיות בעיות בנושאים מסוימים שהם לא מודעים להם, זה עוזר לחברה והפידבקים טובים". "כך למשל, סוגייה שעלתה בפורום המ־ שותף שהתקיים יחד עם נציג משאבי האנוש ממטה החברה, בנוגע לפעילות החברה באפ־ ריקה. החברה פועלת במספר מדינות ביבשת, תחת הנהלה אזורית אחת, אלא שלמדינות השונות ישנם חוקי עבודה נפרדים ושונים ויש לכך השפעה על תנאי ההעסקה של העו־ בדים. הבעיה הוצפה בדיון וזכתה להתייחסות גם מצד החברה". לדברי אזולאי, הצפת הסוגיות חשובה מאוד, למרות שבשלב זה לא מתקבל פידבק מההנהלה לגבי אופן הטיפול בהן. "עוד נצ־ טרך להגדיר איזה מן דין וחשבון אנחנו מעו־ ניינים לקבל." איך מגיבות ההנהלות המקומיות? אזולאי: "ההנהלה המקומית בישראל מו־ דעת לשיתוף הפעולה הזה ולמפגשים שאנחנו מקיימים. זה עולה בשיחות מסוימות, אבל בגלל שיש לנו הסכם עם ההנהלה המקומית ויחסים טובים איתה, זה לא עניין גדול. יש ערך וחשיבות לקשר עם ההנהלה המקומית, ולא רק לדיאלוג עם ההנהלה במטה החברה בשוודיה. הם אלה שאיתם אנחנו מנהלים משא ומתן. מה גם שהאוריינטציה העסקית והניהולית במטה הארגון בשוודיה שונה מזו של ההנהלה בישראל". מה התפקיד שמייעדת לעצמה ההתארגנות הגלובלית של העובדים? אזולאי: "השאלה לגבי תפקידה של ההתארגנות הגלובלית של עובדי אריקסון לפני שנתיים גם אנחנו התמודדנו עם אתגר גדול ואפשר לראות את האמפתיה שקיימת בין העובדים, כי היינו במצב דומה. הפגישה עם הנציגים ממדינות שונות, שמכירים את ההתמודדות הזאת, היא באמת חוויה טובה. באופן אישי, היה חשוב לי גם לפגוש את הוועד השוודי המקומי, ליצור איתם קשרים ולהציג בפניהם סוגיות שאפשר לעבוד עליהן במשותף". בני אזולאי, ועד אריקסון ישראל מסביב לעולם מימין בני אזולאי ואלברטו רומן, צילום: באדיבות המצולמים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=