15 2025 חגי תשרי תשפ״ו, ספטמבר ר בנופלו, היה מפקד 20 ועי דאוי, בן 31- בגדוד צבר ונפל באסון הנמר ב . אימו בטי דאוי 2023 באוקטובר מספרת על העשייה שלה, של בעלה, של בתה ושל בנה להנצחתו. "התחלנו ביצירה של עמותה בשם 'אור לרועי'", היא מספרת. "התחום הראשון שהתחלנו בו הוא חינוך, עם חלוקת מלגות לתלמידים שלומדים תקשורת". הפעילות לזכרו ולהנצחתו של רועי ענפה וחולשת על תחומים רבים: החל בהכנסת ספר תורה בבית הכנסת שבו אב המשפחה מתפלל או הכנסת עמדת תפילין למסעדה באזור מגוריה של המשפחה; דרך תרומות של תיקים מלאי תכולה לבתי ספר ולגנים; התרמות דם וחלוקת מתנות לילדים בבתי חולים; ועד לסיירות התנדבות של שיפוצים ונטיעות. נראה שהבחירה להיות בכל מקום שבו צריך עזרה והושטת יד אינה מקרית. לפני שהתגייס השתתף דאוי במכינת 'דרך ארץ' באשלים. במכינה סיפרו עליו שכשהיה צריך לעשות משימ מה שאף אחד לא רצה לעשות, התנדב ואמר: "איפה שצריך 'מישהו', אני אהיה ה'מישהו' הזה". המשפט הזה מאפיין גם את ההנצחה שלו – למצוא את המקומות שבהם אפשר להיות ולעזור. אימו מספרת שההנצחה באופנים השונים לא באה מתוך תוכנית עבודה סדורה ומקדימה, אלא מתוך זיהוי צרכים, וההחמ לטה לתת מענה למה שמגיע: "כל פעם שעולה משהו זורמים איתו". היום הם עובדים על התמ שתית והפורמליות של העמותה, כדי שיוכלו להגדיל את העשייה דרכה. הקשר עם המכינה נותר קרוב גם לאחר האסון, ופעולת ההנצחה באה לידי ביטוי גם במכינה: אביו של רועי שיפץ כיתת לימוד במכינה. בספטמבר הקרוב יחנכו את הכיתה ויחלו להשתמש בה. "ההנצחה של רועי דורשת המון עבודה וממ חשבה". ביום הזיכרון האחרון החליטו לתלות ציטוט של רועי בכניסה לירושלים: "ורק תתחזק מהכול". אלו היו מהמילים האחרונות של רועי, והמשפחה חשבה שזה יכול להיות מסר לאומה – לחזק את העוברים והשבים. הם רצו שמי שהיה לו יום קשה יוכל להרים את הראש, להסתכל על השלט, לקבל פרופורציות ולדעת שאפשר לעבור ימים קשים ולנצח כל דבר. ציטוטים נוספים של רועי, מחזקים וחשומ בים, עושים את דרכם לאוזניהם של הציבור דרך פרסומים בפייסבוק של עדן, הבת הבכורה של בטי. המשפחה בחרה לא להקים עמוד הנמ צחה, אלא להפיץ את האור של רועי במרשתת דרך העמוד של עדן ודרך מחברת ציטוטים של רועי. עדן לקחה על עצמה את התפקיד של השגרירה והשליחה. היא אומרת שהיא הולכת להחיות את רועי בלבבות של האנשים. פעילות ההנצחה מביאה גם מפגשים שומ נים, לפעמים עם אנשים שהיו עד אותה נקודה זרים לחלוטין עבור בטי. בפורים עדן הוציאה חוברת מתכונים לזכרו של רועי, שמאוד אהב מתוק. הסתבר שבנות עם אוטיזם ומוגבלות בגבעת וושינגטון לקחו את המחברת של רועי ואימצו אותה למשך כל השנה, ובכל פעם היו מכינות מתכון אחר. המשפחה לא ידעה על כך, עד שבסוף השנה הזמינו אותם מגבעת וושינמ גטון לערב חשיפה כדי לבשל יחד מהמתכונים שהיו בחוברת. "שימח אותי לראות איך אנשים לקחו ללב". במקרה אחר, חיילת שנשארה בקשר עם המשפחה לאחר האזכרה הגיעה לקורס קצימ נים, ונשבעה שכשתהיה קצינה תגיע לקבר של רועי ותשים לו סיכת מ"מ על הקבר. היא עשתה זאת, והמשיכה לספר למשפחה כיצד רועי נמצא איתה בלב. בטי מספרת שחלק מהיכולת שלהם להנמ ציח את רועי היא ההתגייסות והתמיכה שהם מקבלים. לפעמים התמיכה הזאת מגיעה גם בצורות מפתיעות: על הקבר של הנופלים הנומ כחים במערכה האחרונה יש הרבה חפצים ועמ צמים, וגם אצל רועי. אחד החפצים ששמו לו על הקבר הוא בובה של ברווזון קטן עם כתר, בעקבות סיפור שסיפר רועי לבת הזוג שלו, ניצן, על כך שלכל אחד יש ברווזון שמסתתר בתוכו, והלוואי שתמצא את הברווזון בתוכה. הברווזון עם הכתר, כך התברר בדיעבד, הוא ברווזון נדיר שקשה להשיג. לאחר תקופה הגיעה המשפחה לקבר וגילתה שהברווזון נעלם. לאחר שחיפשו רבות ולא מצאו, החליטו לפרסם פוסט, וההיעמ נות הייתה רחבה מאוד. עכשיו הבית שלהם מלא בברווזונים, עם כתרים ובלעדיהם. "לא שוכחים אותנו, הקהילה והאנשים סביבנו מביאים לנו חלה כל יום שישי מהמ פרשת חלה, יש קבוצת ווטסאפ שמי שראה סטיקר של רועי מצלם ושולח. קוראים לזה 'דרישת שלום' מכל מיני מקומות". המשפחה בקשר עם גדוד צבר שבו שירת רועי. במבצע "אמץ חטיבה" המשפחה תגיע לתמוך בחטיבה באירועים כמו מסע כומתה. הלוחמים בגדוד ילמדו באימון המתקדם ערכים ברוחו של רועי. רועי האמין בעיניים טובות – לא אהב ריכומ לים, לשון הרע או סטיגמה ראמ שונית. הוא ידע לדאוג לחברים ולחיילים סביבו, לשאול לשלומ מם, להתחשב, אפילו בדברים הקטנים ביותר, כמו לוודא שחבר אכל ודאג לעצמו, או להציע להמ חליף בשמירה את מי שקשה לו. "רועי היה מלאך גם בחייו וגם במותו, אהב אנשים והיה לו כבוד לאדם. אפשר לראות 7- במילים האחרונות שלו. מ שבו נפל, היו 31 באוקטובר עד חשובים לו החטופים". היא מספרת שבזמן שנלחמו בעזה, הגיע חייל מהלוגיסטיקה לטנק שלהם. רועי מיד שאל אותו, "יש עסקה?" החיים של החטומ פים היו חשובים לו מאוד. "הוא הלך להילחם כדי להציל חיים". במחברת שלו כלוחם כתב רועי את עשרת ערכי צה"ל. הראשון הוא חיי אזרחים, והאחמ רון כבוד. רועי היה מפקד כיתה של טירונים, והם השתחררו לפני שבועיים. כשפיקד עליהם, כתב במחברת שלו שחשוב לו לדבר לחיילים בגובה העיניים. הוא הבין אותם, ידע איך הם מרגישים ולמה הם זקוקים. "היום ראיתי משפט: 'לא בחרתי בחיים – החיים בחרו בי'. אני לא האדם השמח שהייתי קודם, השממ חה נעלמה. אנחנו מנסים לחיות את היום, ולעמ שות אותו הכי טוב", אומרת בטי. "פעם לימדתי את רועי שאם לא למדת משהו חדש כל יום, היום לא היה שווה. גם אנחנו ההורים, השכומ לים, מגלים את הכוחות שלנו בכל יום מחדש. כל מי שמגיע לבקר אותנו מרגיש את 'באתי לחזק ויצאתי מחוזק'. אנחנו מחזירים במעגלי הטוב שאנחנו יכולים". אלבום פרטיצילום:בטי ורועי דאוי בטקס חלוקת הכומתה שלו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=