חדשות עובדי המדינה מגזין חגיגי לחגי תשרי תשפ״ו , תשרי תשפ״ו 2025 ספטמבר
צור קשר עם הסתדרות עובדי המדינה במייל: medina@histadrut.org.il 03-6921271/2 לשכת יו״ר: 03-6921125 טל בורשטייןמנכ"ל הסתדרות עובדי המדינה 03-6921078 ארז אופינקרויו״ר האגף לאיגוד מקצועי באיגוד מנהלי חטיבות: 03-6921203 נילי יחיאלי 03-6921461 אבנר סולטני 03-6921108 לירון פריוב 03-6921438 ליאת בראשי 03-6921108 גיא רוטנברג מדור גמול השתלמות: )10:00-12:00 (בין השעות 03-6921289 אלינור אסיף גופי סמך: » 03-6138272/3/4/5 : העמותה לקידום מקצועי » 02-6542711 : קרן ההשתלמות לעובדי המדינה בדרוג מנהלי » 03-6957171 : עמ"י- החברה לניהול קופות גמל ענפיות » 02-6258343 : הקרן לביטוח הדדי » 08-9161002 "גם" עמותת הגמלאים בפנסיה תקציבית » 03-6953518 : מועדון נכון » 02-6465000 : מועדון טוב » 2616* בנק יהב
דברי פתיחה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד "מחזיקים את המדינה על הכתפיים״ עו״ד אופיר אלקלעי, יו״ר הסתדרות עובדי המדינה בית חולים תחת אש כך העביר הצוות של רמב"ם את הפעילות למתחם התת-קרקעי, ראיון עם חיה ספורטס מילואימניקים, מפונים וצעירים שירות התעסוקה מתמודד עם עולם עבודה משתנה ראיון עם ענבל משש עוברים לקריות התוכנית לייעול עבודתם של משרדי הממשלה, ראיון עם דן גונן מפעל ההנצחה המשפחתי לרועי דאוי שנפל במלחמה ראיון עם בטי דאוי באוקטובר מובילה את 7- האם ששכלה את בנה ב שימור המורשת של חבל התקומה ראיון עם שירה שפירא "המטרה שלי היא שעובד מס רכוש יעמוד בסלון השבור שעה אחרי הפגיעה ויתחיל לעבוד" ראיון עם ואדים אבנשטיין להיות חבר ועד זה מקצוע מהפכת ההשכלה של הסתדרות עובדי המדינה: ״עם כלביא״ בין אזעקות לטיפול מסור – מסע הסיורים של הנהגת הסתדרות עובדי המדינה סמינרים, הכשרות וימי עיון העמיתים בעמותות עובדי המדינה נהנים משדרוג תנאים מתווה תשלום השכר לעובדי המגזר הציבורי במהלך 'עם כלביא' 4 5 6 9 12 14 16 19 21 22 24 26 עורך: מאור הוימן עיצוב גרפי: נעם בן-דוד מו"ל: הסתדרות עובדי המדינה הפקה: דבר פלוס מבית דבר העובדים המגזין הופק עבור הסתדרות עובדי המדינה. אין לשכפל, לצלם או להעתיק ללא אישור המו"ל תוכן העניינים + דבר פלוס מבית ״דבר העובדים בארץ ישראל" ta199@davar1.co.il | 077-3354592 המגזין הופק על-ידי
דוברות ההסתדרותצילום: חברות וחברים יקרים, חגי תשרי הם זמן של חשבון נפש, התחדשות ותקווה. השנה, יותר מתמיד, אנו נכנסים לתקופה הזו מתוך מציאות מורכבת – מציאות של מלחמה מתמשכת, של אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, שמעמידים את החברה הישראלית במבחן. דווקא בימים כאלה, מתגלה עוצמתו של הציבור העובד בישראל - הלב הפועם של העורף האזרחי. העובדים והעובדות, ובמיוחד העובדים והחברים בהסתדרות עובדי המדינה, הם אלה שממשיכים להחזיק את השירותים החיוניים ולהעניק ביטחון, יציבות ותקווה - גם כשהמציאות מטלטלת. ההסתדרות ממשיכה לפעול בנחישות: להבטיח זכויות, לשמור על ביטחון תעסוקתי, ולחזק את העובדים בכל מגזרי המדינה. גם בצל המלחמה, לא עצרנו לרגע – חתמנו על הסכמים חשובים, קידמנו רפורמות, והובלנו מהלכים שמחזקים את העובדים ואת החברה כולה. אני מבקש להודות לכל אחת ואחד מכם בהסתדרות עובדי המדינה על המחויבות, על העשייה, ועל הרוח הישראלית שמובילה אתכם. תודה מיוחדת לידידי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי ולצוותו המסור, שמובילים את האיגוד בתקופה מאתגרת באחריות ובמנהיגות. מאחל לכולנו שנה טובה, שנה של התחדשות ושל עשייה פורייה. שלכם, ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות
ב ימים שבהם מדינת ישראל מתמודדת עם אחת התקופות הקשות בתולדותיה – תקופה של מלחמה, חטופים, אובדן, פצועים ושכול – אני מבקש להקדיש את הבמה לעובדי המדינה. אותם נשים וגברים שממשיכים לפעול, יום אחר יום, מתוך תחושת שליחות עמוקה, גם כשהלב כבד והמציאות מטלטלת. עובדי המדינה הם הלב הפועם של השירות הציבורי. הם אלה שמחזיקים את מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה, הבימ טחון האזרחי, המשפט והתרבות. הם אלה שמגיעים לעבודה גם כשילדיהם במקלטים, גם כשחבריהם לחיים מגויסים, גם כשחוסר הוודאות שולט בכל פינה. הם לא רק עובדים – הם לוחמים. לומ חמים בשירות הציבור, לוחמים למען החברה הישראלית. הם עם כלביא – קמים בכל בוקר, מתייצבים לעשייה, ומחזיקים את הממ דינה על כתפיהם. הסתדרות עובדי המדינה ניצבת לצדם בגאווה, אך גם באחריות. בתקופה האחרונה חתמנו על שורת הסכמים משמעותיים שמטרתם לשפר את תנאי העבודה, להבטיח ביטחון תעסוקתי, ולהרחיב את ההטבות לעובדים. דאגנו לתוספות שכר, להסדרת תנאים לעובדים בפריפריה, ולהכרה בעובדים חיוניים שפועלים תחת עומס נפשי ופיזי עצום. זהו תיקון עוול היסטורי – הכרה אמיתית בתרומתם של אלה שמחזיקים את המדינה גם בשגרה וגם בחירום. אחד המהלכים המרכזיים שאנו מובילים הוא מהפכת ההשכלה. מאות עובדים כבר השמ תלבו בתכניות לימודים אקדמיות, קורסים מקמ צועיים והכשרות מתקדמות. אנו מאמינים שכל עובד זכאי להתפתח, ללמוד ולהגשים את עצמו. ההשקעה בהשכלה היא השקעה בעתיד השירות הציבורי, והיא מעניקה לעובדים כלים להתמודד עם אתגרי המחר – מתוך ידע, ביטחון עצמי ותחושת ערך. אנו פועלים להנגשת ההשכלה גם לאוכלוסיות מוחלשות, מתוך תפיסה שצמיחה אישית היא זכות בסיסית, לא פריבילגיה. אבל לא די בכך. ההסתדרות פועלת גם במישור החברתי. סייענו לעובדים ולבני משפחותיהם, יזמנו פרויקטים של התנדבות, ליווינו משפחות שכולות, חטופים ולוחמים שחזרו מהקרב הקמנו מערך סיוע ייעודי למשפחות שנפגעו, הפעלנו מערך תמיכה רגשי, והובמ לנו יוזמות קהילתיות שמחברות בין עובדים מכל רחבי הארץ. אנו מבינים שהכאב אינו נגמר עם תום הלחימה – ולכן אנו כאן, גם אחרי, גם בשיקום, גם בתקווה. אני מביט בעובדי המדינה ורואה גבורה. לא רק בשדה הקרב, אלא גם במשרדים, בבתי הספר, בבתי החולים, בתחנות המשטרה ובמוקדי השירות. אני רואה אנשים שממשיכים לפעול, גם כשהלב נשבר. אני רואה תקווה. אני רואה את ישראל האמיתית – זו שמורמ כבת מאנשים טובים, מסורים, שמאמינים בעתיד טוב יותר. לפנינו שנה נוספת מלאת אתגרים ואני מתבונן בכם – הרופאות והאחיות בבתי החולים הממשלתיים, הבקרים במעברי הגבול, אנשי ונשות השמאות של רשות המיסים, עובדי הביטוח הלאומי וכל העומ בדים והעובדות במשרדי הממשלה על שלל תפקידיכם החשובים – ואני גאה להיות חלק מכם, לעמוד לרשותכם בכל דרך ולסייע לקדם את מדינתנו למקומות של עשייה ומנהיגות אמיתית. הסתדרות עובדי המדינה תמשיך להיאבק עבורכם, תמשיך להוביל שינוי, ותמשיך להיות הבית שלכם – גם בזמנים של סערה. כי אתם לא לבד. כי אתם הופכים אותנו להיות עם כלביא. קובי קואנקסצילום: מחזיקים את המדינה על הכתפיים העובדים והעובדות בחזית הלאומית עו״ד אופיר אלקלעי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה מאת
6 הסתדרות עובדי המדינה ש עות אחרי תחילת המתקפה של ישראל על איראן במבצע עם כלביא, חדרי האשפוז בבית החולים רמב"ם בחיפה המיטות 900 . התרוקנו מאדם בבית החולים נעלמו ובבית החולים העמוס במטופלים, שבו נשמעים בימים כסדרם צפצופי המכונות תומכות החיים במאות מטופלים, שיחות הטלפון במזכירויות, שקשוק גלגלי המיטות והעגלות הנעות בין המחלקות, לפתע השתרר שקט. אך ירידה כמה קומות מתחת לפני הקרקע גילתה בית חולים חדש, שהועבר למתחם התת-קרקעי של בית החולים, במקום אלף 60 . שבו יממה קודם לכן עוד שימש כחניון מ"ר של מרכז רפואי מתחת לאדמה. "ברגע שקיבלנו הוראה להוריד את הממ טופלים לתת-קרקעי הייתה הורדה של כל בית החולים, כולל חדרי לידה, פגייה, דיאליזות, מונשמים, חדרי ניתוח, אשפוז, מעבדות – כולם התגייסו", מספרת חיה ספורטס, יו"ר ועד עובדי מנהל, משק וכוחות עזר ברמב"ם, ומנהלת מרמ פאות החוץ של בית החולים. "העובדים והמטומ פלים בבניין האונקולוגיה החדש נשארו בבניין, כי יש להם מתחם תת-קרקעי גדול בפני עצמו שערוך לקבל מטופלים". עובדי רמב"ם התגייסו להעברת 6,000- כ מ � עובדי ה 1,400 בית החולים לתת-קרקע, בהם נהל, המשק וכוחות העזר במרכז הרפואי שתרמו רבות להעברה ולתפעול המורכב, שנועד להעמיד מיטות אשפוז במתחם הממוגן. 2,000 מיטות אשפוז? 2,000 למה צריך "הגיעו אלינו מטופלים מבתי חולים נומ ספים, יש לנו אחריות גם עליהם. עברו אלינו מטופלים מבית החולים השיקומי פלימן, מבית החולים כרמל הועברו אלינו פגים, המון מטומ פלים מהלל יפה, מאסותא וגם חלק מוולפסון, מבית החולים שוהם שהוא גריאטרי לחלוטין, וגם מבית החולים שער מנשה, שהוא בית חומ לים פסיכיאטרי". איך מתנהלים בהעברה כל כך מורכבת? "אתן לך לדוגמה את הפגים, אלה תינוקות שחלקם נולדו במשקל של פחות מקילו. על כל פג יש שניים-שלושה צוותים רפואיים שנוסמ עים איתו באוטובוס מיוחד כדי לא להפסיק את הרצף הטיפולי". ואמרנו שהמתחם הזה ביום-יום הוא חניון, איך הופכים אותו למתחם סטרילי? "אין בעולם בית חולים תת-קרקעי שמיועד מיטות ולטובת זה הוא נבנה. ביום-יום 2,000- ל זו באמת חניה, אבל יש בה את כל האמצעים ואת כל המשאבות והכלים כדי להפוך את החניון הזה שעות לבית חולים סטרילי לחלוטין". 24 תוך הייתה פעילות שבוטלה או שינתה את האופי שלה? "לא היה אישור לקיים פעילות אלקטיבית (ללא אשפוז לילה) או אמבולטורית (מרפאות חוץ) מעל פני הקרקע, אז העברנו אותה לממ תחם התת-קרקעי, ומה שהיה אפשרי להעביר לתור מרחוק העברנו, גם כדי להפחית את העומס וגם כדי לא לסכן את המטופלים שלנו. 3%-3.5% במלחמה עם איראן ראינו עלייה של בטיפולים מרחוק". למה לא להעביר לטיפול מרחוק את מי שא־ פשר, ומי שלא פשוט לדחות? "אנחנו לא רוצים להפסיק את הרצף הטימ מטופלים אמבולטוריים בכל 3,000 פולי, יש לנו חיה ספורטס, יו"ר ועד עובדי מנהל, משק וכוחות עזר ברמב"ם ומנהלת מרפאות החוץ של בית החולים, מספרת על ההיערכות המיוחדת בעקבות הטילים מאיראן, ועל העובדים שהתגייסו ותוגמלו: "מנהל בית החולים אמר את זה הכי טוב: העובדים הם הלב של בית החולים. בלעדיהם שום דם לא יזרום לאיברים, אבל כשהלב במצב טוב, הגוף יכול לתפקד" אור גואטהמאת בית חולים תחת אש: כך העביר הצוות של רמב"ם את הפעילות למתחם התת-קרקעי ״אין בעולם בית חולים תת-קרקעי שמיועד מיטות ולטובת 2,000- ל זה הוא נבנה. ביום-יום זו באמת חניה, אבל יש בה את כל האמצעים ואת כל המשאבות והכלים כדי להפוך את החניון הזה שעות לבית חולים 24 תוך סטרילי לחלוטין" דוברות רמב״םצילומים:
7
8 הסתדרות עובדי המדינה יום, בהם אנשים שמחכים חודשים לטיפול. אנחנו לא רוצים לבטל להם את התור ואז הם יצטרכו לחכות עוד כמה חודשים. אלה דברים שעלולים לפגוע בבריאות שלהם, לכן גם העלייה בטיפולים מרחוק הייתה מתונה יחסית". אבל אני מניח שיש ירידה בהיקף העבודה של מרפאות החוץ. מה עושים העובדים במצב כזה? "מי שלא היו במרפאות בזמן משמרת עבדו בתור רשמים, מזכירות, התעסקו בכל האופרציה הלא שגרתית הזו של תפעול בית חולים במתחם התת-קרקעי". עובדים שהגיעו למרות הכול במהלך המלחמה עם איראן נורו יותר טילים על חיפה. שלושה עובדים בבתי 100- מ הזיקוק במפרץ חיפה נהרגו מפגיעה ישירה של טיל במפעל, ותעשיות רבות בעיר הושבתו. שלומ דקות נסיעה מחיפה, 10 שה נוספים נהרגו מרחק בעיר טמרה. מאות רבות של אזעקות נשמעו ט � ימי המלחמה האינ 12 בחיפה ובסביבותיה בנסיביים ביוני, וגם נסיעה קצרה לעבודה הייתה יכולה להסתיים באסון. איך העובדים הסתדרו בזמן הזה? הם הצליחו להגיע באופן סדיר במהלך המלחמה? "אז היו עובדים שיכלו לעבוד מהבית, וחלק מהעובדים נתנו להם אישור לעבוד מהבית כמו מתן זימונים וביטולם. מי שנדרש בבית החולים ככלל הגיע, אבל מי שגר רחוק או שיש לו בעיית פרט שבאמת לא מאפשרת לו להגיע, לא הגיע וקיבל על זה שכר מלא, וזה שינוי גדול שהגיע בהסכם האחרון שחתמנו יחד עם ההסתדרות מול האוצר". איך עובדים שהגיעו התמודדו עם עניין המ־ רחק מהילדים? "פשוט מאוד, פתחנו פה מעון יום מגיל לידה . היו פה המון 12 עד 3 ומעון לילדים מגיל 3 עד כיתות, משחקיות וכל מה שצריך כדי שהילדים יוכלו לעבור את היום במקום בטוח קרוב להורים, כדי שההורים יוכלו להתרכז בעבודה. מנהל בית החולים, פרופ' מיקי הלברטל, אמר את זה הכי טוב לדעתי: העובדים הם הלב של בית החולים. בלמ עדיהם שום דם לא יזרום לאיברים, אבל כשהלב במצב טוב, הגוף יכול לתפקד". "מי שנדרש בבית החולים ככלל הגיע, אבל מי שגר רחוק או שיש לו בעיית פרט שבאמת לא מאפשרת לו להגיע, לא הגיע וקיבל על זה שכר מלא, וזה שינוי גדול שהגיע בהסכם האחרון שחתמנו יחד עם ההסתדרות מול האוצר"
9 2025 חגי תשרי תשפ״ו, ספטמבר א ת יומה הראשון בתפקיד מנכ"לית שירות התעסוקה עשתה עינבל משש בלשכת התעסוקה בחיפה. משש הגיעה לשם תחת גשם סוער והצפות ששיתקו חלקים גדולים במדינה. הימים היו ימי הלחימה בלבנון ומטחי טילים נורו על העיר שכונתה פעם "עיר הפועלים". הסערה האקלימית והביטחונית שליוותה את ביקורה של ראש המערכת החדשה בלשכה שבפימ נת הרחובות ואדי סאליב ושיבת ציון בחיפה, היו רק קדימון למציאות התעסוקתית הסוערת שהיא תיאלץ להתמודד מולה. רק בחודש שקדם לכניסתה אלף עובדים נעדרו מעבודתם 100- לתפקיד יותר מ בעקבות המלחמה, עשרות אלפים עדיין היו מפונים מבתיהם ועשרות אלפי מילואימניקים סיימו סבבי מילואים כשהם מחשבים מסלול מחדש. ממדים לתעסוקה "חיילי מילואים הם בהרבה מאוד מקרים אנמ שים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה, אנשים שממ שרתים את המדינה וצריך לסייע להם לחזור חזרה למקומות העבודה ולתת להם גם כלים שנדרשים", אומרת בנחרצות משש, שבעלה ובנה משרתים באוקטובר. "מבחינתנו, את 7 בחזית הלחימה מאז הנשמה אנחנו רוצים לתת להם". בשירות התעסוקה זיהו את הצורך ויזמו יחד עם צה"ל את תוכנית 'ממדים לתעסוקה'. "זו שאלה שעלתה מהשטח – האנשים האלה בשלבים הכי קריטיים של החיים שלהם מבחינת תעסוקה, מה אנחנו יכולים לעשות בשבילם? וככה נוצרה התומ כנית, שגם השתדרגה לאורך הזמן מבחינת נגישות ומגוון המענים שמשרתי המילואים מקבלים". מדובר בתוכנית שזכאים לה כל משרתי המימ לואים ובני או בנות הזוג שלהם, ובה הם יכולים לקבל הכוונה תעסוקתית, קורסים וסדנאות בחינם או בסבסוד גדול, ייעוץ תעסוקתי אונליין וייעוץ תעסוקתי אישי, מהסוג שבשוק משלמים עליו מאות ולעיתים אלפי שקלים, וכמובן הכוונה לממ שרות רלוונטיות וגם ייעוץ בנוגע לכניסה לתחומי תעסוקה חדשים. "אחרי כמה חודשים טובים שמילואימניק לא היה בשוק העבודה, הוא רוצה עכשיו לחשב מסלול מחדש", מסבירה משש. "הוא עבד בעבודה מסוימת, החליף תפקידים, קריירות. הוא שואל את עצמו 'מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדול?' הוא שומע באז-וורד למשל, בינה מלאמ כותית, אז הוא רוצה להבין מה זה, הוא רוצה להמ עינבל משש, מנכ"לית השירות, מספרת על הניסיון להתאים לכל אחד ממבקשי העבודה את השירות המתאים, עם הכשרה והשמה שתענה על צרכיו ועל צורכי המשק: "שוק העבודה הוא העבודה שלנו" אור גואטהמאת מילואימניקים, מפונים וצעירים: שירות התעסוקה מתמודד עם עולם עבודה משתנה רשות התעסוקה צילומים:
10 הסתדרות עובדי המדינה שתלב בענף ההייטק, והוא רוצה להבין ממגייסים בהייטק איך בדיוק נכנסים ומה סיכויי הקבלה שלו, הוא רוצה להבין את עולם העבודה העתידי". בשירות התעסוקה השיקו אתר ייעודי לתומ כנית, עם מסייע מבוסס בינה מלאכותית בשם ג'ובוט. עד כה נעזרו בו עשרות אלפי מילואימניקים כדי לעשות צעדים לבניית הקריירה הבאה שלהם. "זה מה שאנחנו עושים, להושיט יד, לתת את הממ תנות האלה, לא רק למילואימניקים. שוק העבודה הוא העבודה שלנו". לאחרונה נוספו לתוכנית גם שורת קורסים ,Elevation בבינה מלאכותית באמצעות חברת שכמו חברות נוספות להכשרה והשמה בענף ההייטק, הגדילה לאחרונה את ההכשרות והייעוץ שהיא מעניקה למבקשי עבודה. "שוק העבודה משתנה במהירות והכשרות מקצועיות בתחום הבימ נה המלאכותית הופכות למבוקשות ביותר", אמרה לאחרונה משש והתייחסה למשרתי המילואים. "זו השקעה חשובה במי שתרמו למדינה ועכשיו זקומ קים לכלים מקצועיים עדכניים". "ייחודה של התכנית הוא בשאיפתה להעמ מיד פתרונות תעסוקתיים מותאמים אישית לכל משרתי המילואים ולבנות ובני זוגם הנעזרים בה. במסגרת זו, מוצעים מגוון רחב של סדנאות לחימ זוק מיומנויות, קורסי הכשרה, הסבות מקצועיות, ייעוצי קריירה, קואצ'ינג תעסוקתי ועוד. הדגש הוא, כאמור, לא עוד פתרונות מדף גנריים כי אם פתרונות מותאמים אישית. כי הנחת העבודה היא שלכל אחד ואחת הצרכים, האתגרים, המאפיינים והשאיפות הייחודיים לו, והדבר צריך להשתף גם בפתרונות התעסוקתיים" חשיפה לצפון אלף ישראלים פונו מהצפון 60- אחרי שיותר מ שהיה נתון לאיומים ולמתקפות במשך יותר משנה, מרביתם כבר חזרו לבתיהם. לצידם יש מי שהתקשו להתאושש מהטראומה והחליטו לא לחזור לצפון, ולעומתם רבים שהחליטו דווקא עכשיו לעבור צפונה כדי לחזק את הגליל, ועם תקווה גדולה שההשקעה של הממשלה בשיקום הצפון אכן תביא איתה גם חיזוק של התעסוקה ותממש את התקווה ארוכת השנים לפיתוח הגליל. "האתגר הגדול של מדינת ישראל ביחס לצפון הוא להחזיר לשם את הצעירים", אומרת משש. "לנו יש חלק פרקטי ומעשי בהבאת הפתרונות כדי שאותם צעירים יגיעו לצפון, ביצירה של מקומות תעסוקה מותאמים לאוכלוסייה החזקה שאנחנו רוצים להביא לצפון, אבל זו מין ביצה ותרנגולת, כי מעסיקים אומרים 'אם לא יהיה הון אנושי חזק ומותאם אנחנו לא נבוא, כי אנחנו צריכים עובדים איכותיים'. מצד שני הצעירים החזקים אומרים 'אם לא יהיו מקומות עבודה, אין לנו מה לעשות בצפון' – אז זו ספירלה שאנחנו מנסים לטפל בה, כמה שיותר להביא את תל אביב לצפון". איך עושים את זה? "לפני חודשיים עברה החלטת ממשלה להקמ מת האב תעסוקה אזורי בקריית שמונה ולאחרונה גם הושקו העבודות על הרכבת שתקשר יותר בקמ לות את אצבע הגליל והגליל העליון לשאר חלקי הארץ, אבל זה ייקח עוד זמן". ומה עושים עד אז? "קודם כול יש רצון לחזק מיומנויות עבודה מרחוק ולאפשר את זה יותר, זה תיווך שאנחנו צרימ כים לעשות בין צורכי העובדים למעסיקים. דבר שני, הקמת אזורי התעשייה צפויה לקחת פחות זמן מאשר הרכבת למשל. דבר שלישי, שהוא אולי הראשון, הוא יצירת הכשרות רלוונטיות שמעסימ קים קיימים בצפון צריכים ולחבר באמצעותן בין מעסיקים לעובדים, אבל זה אתגר. צריכה להיות פה התגייסות רצינית". יש רצון לדחוף גם להקמה של תשתיות לאומיות כמו שדה תעופה משלים בצפון, שייצר עוד מקומות תעסוקה? "יש המון תוכניות ממשלתיות שמדברות על השקעה בצפון והרבה מאוד כספים ממשלתיים שמושקעים בצפון כיום. אנחנו בקשר גם עם תנומ פה בצפון ותקומה בדרום, והקמת שדה תעופה בצפון – ודאי שזה ייצר יותר מקומות תעסוקה, והמשמעות שלנו בתוך האירוע הזה היא להיות חלק מהשיח של מקבלי ההחלטות וגם לגרום לדמ ברים האלה לצאת אל הפועל ולתת מענה לאותן חברות הייטק שרוצות להגיע לצפון, כי יש חברות שמתעניינות. חשוב שיהיה מענה לאותו שדה תעומ פה שיקום בצפון בדמות ההון האנושי וכוח האדם שנדרש כדי להפעיל אותו". שטח וחיבור למקום לשכות ממג'דל 70- לשירות התעסוקה יותר מ שמס וקריית שמונה ועד אילת, שמשוייכות למחומ זות.. הלשכות, המחוזות וגם המטה נדרשים להיות בקשר רציף עם מעסיקים בשוק הפרטי והציבורי, עם דורשי העבודה וגם עם ראשי הערים והמנגנומ נים התומכים בתעסוקה. "בשיחות שיש לי עם ראשי ערים אני מבינה שיש שני דברים עיקריים שמעניינים אותם: חינוך ותעסוקה. אלה מנועי הצמיחה של העיר. תעסוקה זו גם הסתכלות אזורית, זה אחד מהעורקים הכי חיוניים שיש במדינה, זה נושא עם השלכות חבמ רתיות וכלכליות, כשאתה מסתכל על הנושא של עבודה, זה הרבה יותר מפרנסה. יש לזה רובד של חינוך, יש לזה רובד של בריאות, יש לזה רובד כלמ כלי, זה מגלם בתוכו כל כך הרבה רבדים, ומשמעות מאוד מאוד גדולה לאיך המדינה שלנו נראית". אחד הנושאים שמובילים את הפעילות של משש בשירות הוא הרחבת קהלי היעד. הביטוי יכול להישמע מוזר כשאחת מהמטרות ה"צרות" של שימ רות התעסוקה היא ליצור עבור האנשים מצב שבו הם לא זקוקים להשמה מקצועית, הרחבת קהלי היעד היא מהדברים החיוניים לשירות התעסוקה בעולם העבודה המשתנה, במיוחד במציאות הישראלית. "הרצון שלי הוא לדייק את המענה שאנחנו נותנים למבקשי התעסוקה", אומרת משש. "מימ לואימניק שמגיע אליי שונה ממי שעבד בשירות שנה, או ממי שעד עכשיו היה בהייטק, 20 הציבורי או ממי שנמצא במציאות של דלת מסתובבת. אנחמ נו מתאימים לכל אחד מהם תוכנית אחרת לקבלת כלים בסיסיים יותר בשוק התעסוקה, כדי שיצליחו להשיג מקצוע ולעבוד בו למשך שנים". בשירות התעסוקה בנו "מסע לקוח" לכל מי שמגיע לקבל שירות. מסע לקוח הוא ביטוי מעומ לם השיווק, שנעשה בו שימוש רווח בשוק הפרטי ונועד למקסם את הרווחיות שמגיעה מכל לקוח. במקרה של השירות, המטרה היא למקסם את היכולות של אותו לקוח, ולהביא אותו למימוש הפוטנציאל שלו בצורה המיטבית. משש מכירה כל פרט ונכנסת לנימי המאפיינים של הדמויות השונות שעומדות לנגד עיניה: צעיר שסיים עבודה שנה 30 ראשונה ועוד לא הלך ללמוד; מי שעבד
11 2025 חגי תשרי תשפ״ו, ספטמבר ; עובד מיומן 50 במפעל ומחפש עבודה חדשה בגיל שמתקשה בשפה העברית; מילואימניק שמחשב מסלול מחדש ועוד. קצרה היריעה מלהכיל את מאות ירידי התעמ סוקה שהשירות מקיים בכל חודש למבוגרים, לבני נוער, למילואימניקים ולבני מיעוטים, ואת עשרות הפרויקטים והמיזמים לעידוד הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים, לימודי שפה והשמה במקומות עבודה נדרשים. בהקשר זה, מבקשת משש לשבח את עובמ די שירות התעסוקה, "אנחנו מובילים כאן שינוי אדיר באופן שבו אנחנו מסייעים לדורשי העבודה, בדיוק, בהיקף, בשירות ובמגוון התחומים בהם אנחנו עוסקים. כל זה מתאפשר בזכות שש מאות עובדי השירות, המקצועיים כל כך ולא פחות מזה המסורים והמחויבים כל כך" עולם עבודה משתנה מאז הקורונה שוק התעסוקה השתנה, והרבה מאוד צעירים לא מעוניינים לעבוד חמישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום בשעות קבועות, אלא באופן דינמי, לא מחייב ולעיתים קרובות בכמה עבודות במקביל – אם בכלכלת פלטפורמה כמו וולט, ואם בעבודות של יומיים בשבוע כדי ללמוד ביתר הימים או לעבוד כעצמאים. "יש שינוי בשוק העבודה, יש דור חדש ואחר, והתופעה הזו למשל, של עובדים בחלקיות משרה ובמקומות שונים, זה לא דבר פסול. זו תופעה שממ תרחשת בהרבה מקומות בעולם. אז נכון שהמענה של שעתיים בעבודה אינו מתאים למשטרה למשל. אבל כשאתה רוצה לקלוט סייעות בגני ילדים, וכמ שיש חופשה של סייעת פתאום, הרי אם סייעת לא הורים לא יכולים גם הם 30 מגיעה לעבודה, אז ללכת לעבודה, כי אי אפשר לפתוח את הגן. אבל אם אתה עושה לך מאגר של אנשים רלוונטיים, או סטודנטים, או פנסיונרים, או אנשים שנמצאים בין עבודות, ורוצים לעבוד רק יומיים בשבוע, זה יכול לפתור נקודתית בעיות מהסוג הזה. צריך להיות מאוד יצירתיים במציאות הנוכחית, אבל ככה אתה מרחיב את הקהלים. צריך לראות את ההזדמנויות של השינויים בשוק התעסוקה. "כשהמציאות משתנה, הארגון משתנה. כיום הציפייה של האזרח משירות ממשלתי היא קודם כול שיהיה שירות עם ערך, משמעות, שירות מקמ צועי, שירות אנושי וגם שירות נגיש בכמה ערוצי שירות. אנחנו פה כדי לשרת את הציבור. זו המהות של שירות התעסוקה, לסייע לאנשים, לצמוח, לפתח את הקריירות שלהם, שיותאמו לשוק העמ בודה, ולתת שירות טוב לאזרחים, אנחנו גם עומ שים חישוב מסלול מחדש של שירות התעסוקה, כדי תמיד להישאר רלוונטיים, עדכניים, עם ערך, משמעות, משפיעים ומובילים, גם במה שאנחנו נותנים לעובדים שלנו באמצעות חיזוק תשתיות והון אנושי, הכשרנו את כל העובדי בסדנאות בינה מלאכותית, בתוכנית "ממדים לתעסוקה" הכשרנו את כל העובדים במשך ארבעה ימים במרכז למדעי ההתנהגות של צה"ל". השינויים שמשש מדברת עליהם נוגעים גם לעצם השירות, כמו יצירת לשכות וירטואליות כדי לאפשר למחפשי עבודה לקבל שירות בכל זמן וממ העובדים שתחתיה במגוון 600 קום, וגם להכשרת תחומים. מזה עשור ששוק העבודה, בישראל כמו בעומ לם, עובר שורת תמורות- הוא יותר דיגיטלי, דינמי ומהיר, מקצועות בו משתנים וקודם לפרוץ הקורומ נה היו חוקרים שהעריכו כי כמחצית מהמקצועות המוכרים לנו ישתנו בצורה משמעותית וחלקם אף ייעלמו. תמורות אלו הואצו במהלך הקורונה, שהפכה את העבודה מרחוק לשכיחה יותר, ובצורה דרמטית עוד יותר עם כניסת הבינה המלאכותית בשנה האחרונה. הדבר היחידי שקבוע בשוק הנומ כחי הוא השינוי, ולמול יש להיערך אסטרטגית. במסגרת זו מובילה משש מאמץ לאומי לגיבוש אסמ טרטגיה לאומית להיערכות שוק העבודה הישראלי לעבודה בעידן הבינה המלאכותית. תחת הכותרת "בינה בתעסוקה" מובילה משש שותפות בין מגמ זרית שתביא בחודשים הקרובים טיוטת החלטה לאישור הממשלה. אשקלון-רשות האוכלוסיןמנכ"לית משרד התקשורתמנכ"לית שירות התעסוקה שנים באשקלון, שם 49 משש נולדה לפני גדלה להורים שעבדו שנים ארוכות בעיריית אשמ שנה החלה לעבוד ברשות 20- קלון. לפני יותר מ האוכלוסין וטיפסה עד לתפקיד הבכיר של ראש מנהל עובדים זרים. בדרך הספיקה לעשות שני תארים ראשונים במשפטים ובמנהל ומדיניות צימ בורית, תואר שני במנהל עסקים והסמכה כעורכת דין. היא בוגרת תוכניות מנהיגות יוקרתיות, בהן ו � , מובילים דיגיטליים, המאסדרים ומ MAOZZ בילי שירות בממשלה. כיום היא מתגוררת בקיבוץ זיקים, נשואה לאבי ואימא לשני בנים, אחד מהם נמצא בחזית מאז תחילת המלחמה. תשעה חודשים לפני שמונתה לתפקידה הנומ כחי התיישבה לראשונה על כיסא המנכ"ל במשרד התקשורת. "לא הכרתי את השר לפני, הוא שמע עליי ועל היקפי הפעולה שלי ברשות האוכלוסין כשחיפש מנכ"ל, הגעתי לריאיון כמו רבים אחרים אני מניחה, וקיבלתי את המשרה. עשינו דברים מאוד גדולים במשק התקשורת, במיוחד בזמן המלחמה והיכולת לאפשר תקשורת לאזורים שנמ מצאים תחת מתקפה, שטח צבאי סגור או אזורים עם שיבושי לוויין. אבל צריך לזכור שבזמן חירום מדברים על שלושה היבטים שמאפשרים למשק לפעול: תקשורת, אנרגיה וכוח אדם. "בסופו של יום היינו במציאות שהרבה אנשים היו בחל"תים מאוד ארוכים, והמשק היה בחלקו הגדול מאוד סגור, אבל היה צריך שיהיה מזון, שאמ נשים יגיעו לסופר, והרבה דברים שהיה צריך לשמ מור שימישיכו לעבוד. לכן עמדנו בחמ"ל תעסוקה, לבדוק כל הזמן ולנטר מה הצרכים של המשק ולתת להם פתרונות". משיחה עם משש אפשר בקלות לטעות ולחמ שוב שהיא נמצאת בשירות התעסוקה כמה עשורים, ולא רק עשרה חודשים. ניכר שהנושא בוער בליבה והיא בקיאה בכל פרט קטן כגדול. את המעבר בין המשרדים השונים היא רואה כיתרון. "זה נותן לי הסתכלות יותר רחבה. ברשות האוכלוסין למדתי על שירות ממשלתי, מגזר עסקי, צרכים של משק, שיפור שירות ועוד המון דברים. במשרד התקשורת למדתי על תחרות, רגולציה, תשתיות, משק תקשומ רת, רציפות תפקודית, המון דברים שלקחתי אותם גם כהכנה לתפקיד הזה שלי, כי בסוף גם כשאתה מכניס עובדים זרים, גם כשאתה משפר תשתיות תקשורת וגם כשאתה דואג לתעסוקה לאנשים, בסוף המטרה שלך היא האזרח בקצה, ואני שמחה וגאה שיש לי את הזכות לתת את השירות הזה".
קרית הממשלה בירושלים ממעוף הציפור מ שרדי הממשלה עוברים שינוי מקיף 2038 של מעבר לקריות מרוכזות. עד ייבנו ויוגדלו קריות ממשלה בשורת ערים, בהן חיפה, באר שבע, עפולה, מיליון מ"ר. תוכניות 1.5- ורמלה, ב נוספות הושלמו לאחרונה, כמו בנתניה, וגם בירושלים צפוי שינוי מקיף, שיכלול בין היתר קריה של כל יחידות הטכנולוגיה ו"מגדל דגל ירוק" של כל תחום הבינוי. דן גונן, מנהל חטיבת נכסי המדינה וסגן החשב הכללי באוצר מספר על השינויים הגדולים במשרדים ועל ההשפעה שלהם על העובדים בהם. אז מה התפקיד שלך ביחס למבנים של מש־ רדי הממשלה? "אגף החשב הכללי בראשותו של מר יהלי רוטנברג - החשב הכללי, בראשותו של מר יהלי רוטנברג - החשב הכללי, אחראי על כמה תחומ מים בהתנהלות הממשלה: ניהול תקציב המדינה, גיוס החוב הממשלתי וניהולו, הניהול השוטף של פעילות משרדי הממשלה באמצעות החשבים במשרדים, והיבטים טכנולוגיים שלהם כמו מעמ רכת התשלומים הממשלתית. תפקיד חשוב נוסף הוא ניהול נכסי המדינה. אני אחראי על החטיבה הזאת, שכוללת נכסים שהמדינה קיבלה מהסדמ רי הבראה והפרטה, נכסים שהממשלה שוכרת וכאלה שהיא בנתה. האחריות כוללת גם רישום, אחזקה, ארנונה, גביית חובות ומכירה. "אנחנו אחראים לספק את הצרכים של המשרדים. בעבר נטינו לשכור נכסים עבור הממשלה, שזה צעד יקר. אך החשב הכללי החמ שנה לרכז את המשרדים 20- ליט לפני קרוב ל השונים בקריות ממשלה, גם ברמה הארצית בימ רושלים וגם ברמת המחוזות ברחבי הארץ. לפני ארבע שנים נבנתה תוכנית אסטרטגית מסודרת , שמותאמת לצרכים 2038- למטרופולינים עד ל מיליון מ"ר. 1.5 הקיימים והעתידיים, בשטח של דן גונן, מנהל חטיבת נכסי המדינה וסגן החשב הכללי באוצר, מספר על התוכנית שתשפר את התנאים עבור עובדי המשרדים ואת השירות שיתנו לציבור יובל לקח מאת עוברים לקריות: התוכנית לייעול עבודתם של משרדי הממשלה 12
13 2025 חגי תשרי תשפ״ו, ספטמבר זה נשמע רחוק, אבל בינוי משרדים הוא תהליך ארוך של ייזום, תכנון, בינוי, הרצה ואכלוס". אילו תוכניות לקריות כאלה יש בדרך? "קודם כול יש כמה תוכניות שכבר אוכלסו בשנים האחרונות: יש קריה ממשלתית בנתניה שכבר אוכלסה, הקריה המחוזית בירושלים כומ ת � אלף מ"ר וצפויה להתחיל אכלוס ב 58 ללת ) בירושלים 3 . פרויקט הדיפו (ג'נרי 2026 חילת יצא לדרך ויאכלס את משרדי החינוך והקליטה. אלף מ"ר 13 קריית הממשלה בעפולה בשטח של תכלול בית משפט מחוזי, יש זכיין, היתרי חפירה ואנחנו מקווים להתחיל בבנייה בעוד כמה שבומ ק � . יש פרויקט ל 2029 עות, והצפי לאכלוס הוא ראת אישור של קריה מחוזית ובית משפט ברממ לה. אנחנו מתכננים בניין קריה עם חיפה בשטח אלף מ"ר ויש לנו גם תוכניות בבאר שבע". 55 ויש גם שני מכרזים בדרך: "היכל ומגדל אלף מ"ר שיחברו בין בית המשפט 100 , המשפט והפרקליטות המחוזית, כולל יחידות אכיפה וגמ בייה, יחידת תביעות של המשטרה ועוד. התוכנית הזאת תחסוך זמן יקר של נסיעות בין בתי המשמ פט למשרדי הפרקליטות. גן חוצבים צפוי להיות אלף מ"ר עם שלושה בניינים 270 פרויקט של והוא יהיה קומפלקס של כל יחידות הטכנולוגיה הממשלתיות, יחידה עם צביון הייטקיסטי. אנמ . אנחנו 2032- חנו מצפים לסיים את הפרויקט ב מתכננים גם קומפלקס של כל היחידות הקשומ רות בבינוי ומקרקעין, בין היתר משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל והמרכז למיפוי ישראל שיושב בתל אביב. זה צפוי להיות פרויקט שייבנה לפי עיקרון של אפס פליטות, אנחנו מתמ כננים שיהיה בו הרבה הרבה ירוק. זה יהיה מגדל אייקוני, 'מגדל דגל ירוק' שבו הממשלה מובילה ונותנת דוגמה לשוק הפרטי. אנחנו פועלים יחד עם גורמים בשוק הפרטי על הפרויקט". מה הוביל אתכם לתכנון המקיף הזה? "אנחנו רוצים יעילות תפעולית, יעילות אנרגטית וסביבת עבודה חדשנית ונעימה. יש לנו היום יחידות בערים שבעיניי אינן מתאימות להיות מרחב עבודה לבני אדם, בטח לא לעובמ די מדינה, וזה מטריד אותי. במקרי קצה אנחנו מוצאים פתרונות שכירויות מיידיים, אבל יש הרבה מבנים שאינם מתאימים לתקופה ואינם מאפשרים לעובדים לתת שירות ראוי: הם לא עומדים בתנאי נגישות, רעידות אדמה, בטיחות אש, יעילות אנרגטית ועוד. עובד שמגיע למקום נעים ומזמין גם ייתן שירות טוב יותר לציבור". אז אילו שינויים צפויים לתנאים של עובדי המדינה במשרדים? "אז אנחנו מתכננים אזורי הסבה, מקומות לשבת להתרענן, שיהיו תאים מודרניים לשיחות זום. אני יכול לספר שאנחנו בשיח טוב מאוד עם הסתדרות עובדי המדינה בראשות עו"ד אופיר אלקלעי ויחד עם אבנר סולטני. הקשבנו לבקמ שות של ההסתדרות ועשינו שינויים בהתאם. הגדלנו שירותי הסעדה, הוספנו חדרי כושר. גם השטחים הציבוריים באזור יהיו מפותחים, עם אודיטוריומים, חדרי למידה, בית כנסת, לפעמ מים גם כמה מקומות הסעדה, אנחנו יודעים שזה עקב אכילס של לא מעט מהמשרדים. "עובד צריך לשמוח כשהוא בא למקום עבודתו. לצד זה אנחנו מנסים להיזהר מתוכנית מנופחת, כי אנחנו לא רוצים להגזים בגודל ולמ ראות חדרים שנשארים ריקים לאורך השבוע, כי בסופו של דבר זה יורד מהכיס של כולנו. יכול להיות שיש משרד סגור באמצע היום מסיבות ראויות – עובד במילואים, עובד ביום מחלה, עובדת אחרת יצאה לסיור ואחרת ביום עיון, אבל זה אומר שצריך לעשות ניהול נכסים נכון יותר". יותר תחבורה ציבורית מתקד־ מת, פחות מקומות חנייה הממשלה קבעה מדיניות של צמצום אזורי חניה במקומות שקיימת בהם או שתיבנה בהם מערכת להסעת המונים – רכבת קלה או מטרו. "אם תבדוק תגלה שאכן רוב הפרויקטים האלה צמודים לרכבת קלה או מטרו. יהיו פחות מקומות חניה לעובדים, וגם הציבור יבוא לקבל שירות בתחבורה ציבורית". זה נשמע הגיוני, אבל יש משרדים שייבנו לפני שהפרויקטים האלה יושלמו, למשל חלק מהקווים בירושלים. "זה נכון, אנחנו לא עוצמים עיניים ואנחמ נו נתמודד עם תקופת הביניים הזאת. יש לנו כמה תוכניות: אנחנו נחתום על הסכמים עם חניונים סמוכים, נגביר היסעים ממשלתיים במקומות שצריך, נבחן מחדש את אופן השימ מוש במשרדים, שיש בהם יותר שימוש באמ מצע השבוע, ונעבוד יחד איתם כדי למנוע עומס בשני עד רביעי, לצד דלילות יחסית בראשון וחמישי, ויסות שיקל גם על החנייה. מהלך רביעי, שהוא אולי הכי מורכב, זה לקדם קארפול ממשלתי. יש פה היבט טכנולוגי של יצירת הפלטפורמה המתאימה, יש היבט חברמ תי הכולל שינוי הרגלי הנסיעה של העובדים, ויש היבט של תמרוץ כלכלי לעובד שיוסיף דקות בבוקר לאיסוף. 10-5- את ה אתה מתאר מהלך של שינוי מסיבי של המי־ קומים של המשרדים, ובתוכו יהיו עובדים שמ־ קום העבודה שלהם יתרחק מאוד מהבית שלהם. ,gov share "יש לנו מחשבה להוסיף מתחמי יש לנו היום בירושלים ובתל אביב, משרדים לא צבועים, כמו וויוורק, אנחנו כנראה נכשיר חלל כזה במודיעין. אני מאמין שבמקרים שבהם עובד מתקשה להגיע לעבודה, ככל שהעבודה מאפשמ רת, יוכל להגיע לחלל כזה, לתפוס עמדה, להתמ חבר לווי-פי ולעבוד, זה בעיניי פתרון טוב שהוא גם ניצול טוב של שטחי העבודה". "עובד צריך לשמוח כשהוא בא למקום עבודתו. לצד זה אנחנו מנסים להיזהר מתוכנית מנופחת, כי אנחנו לא רוצים להגזים בגודל ולראות חדרים שנשארים ריקים לאורך השבוע, כי בסופו של דבר זה יורד מהכיס של כולנו" בהרו טקלהצילום:
, מקדישה את חייה מאז לעשייה חברתית 2023 בטי דאוי, ששכלה את בנה רועי באסון הנמר באוקטובר וחינוכית ברוחו של בנה: "רועי היה מלאך גם בחייו וגם במותו, אהב אנשים והיה לו כבוד לאדם" טלם הרן נהרהמאת מפעל ההנצחה המשפחתי לרועי דאוי שנפל במלחמה: "אנחנו מגלים את הכוחות שלנו בכל יום מחדש ומחזירים במעגלי הטוב" אלבום פרטיצילום:
15 2025 חגי תשרי תשפ״ו, ספטמבר ר בנופלו, היה מפקד 20 ועי דאוי, בן 31- בגדוד צבר ונפל באסון הנמר ב . אימו בטי דאוי 2023 באוקטובר מספרת על העשייה שלה, של בעלה, של בתה ושל בנה להנצחתו. "התחלנו ביצירה של עמותה בשם 'אור לרועי'", היא מספרת. "התחום הראשון שהתחלנו בו הוא חינוך, עם חלוקת מלגות לתלמידים שלומדים תקשורת". הפעילות לזכרו ולהנצחתו של רועי ענפה וחולשת על תחומים רבים: החל בהכנסת ספר תורה בבית הכנסת שבו אב המשפחה מתפלל או הכנסת עמדת תפילין למסעדה באזור מגוריה של המשפחה; דרך תרומות של תיקים מלאי תכולה לבתי ספר ולגנים; התרמות דם וחלוקת מתנות לילדים בבתי חולים; ועד לסיירות התנדבות של שיפוצים ונטיעות. נראה שהבחירה להיות בכל מקום שבו צריך עזרה והושטת יד אינה מקרית. לפני שהתגייס השתתף דאוי במכינת 'דרך ארץ' באשלים. במכינה סיפרו עליו שכשהיה צריך לעשות משימ מה שאף אחד לא רצה לעשות, התנדב ואמר: "איפה שצריך 'מישהו', אני אהיה ה'מישהו' הזה". המשפט הזה מאפיין גם את ההנצחה שלו – למצוא את המקומות שבהם אפשר להיות ולעזור. אימו מספרת שההנצחה באופנים השונים לא באה מתוך תוכנית עבודה סדורה ומקדימה, אלא מתוך זיהוי צרכים, וההחמ לטה לתת מענה למה שמגיע: "כל פעם שעולה משהו זורמים איתו". היום הם עובדים על התמ שתית והפורמליות של העמותה, כדי שיוכלו להגדיל את העשייה דרכה. הקשר עם המכינה נותר קרוב גם לאחר האסון, ופעולת ההנצחה באה לידי ביטוי גם במכינה: אביו של רועי שיפץ כיתת לימוד במכינה. בספטמבר הקרוב יחנכו את הכיתה ויחלו להשתמש בה. "ההנצחה של רועי דורשת המון עבודה וממ חשבה". ביום הזיכרון האחרון החליטו לתלות ציטוט של רועי בכניסה לירושלים: "ורק תתחזק מהכול". אלו היו מהמילים האחרונות של רועי, והמשפחה חשבה שזה יכול להיות מסר לאומה – לחזק את העוברים והשבים. הם רצו שמי שהיה לו יום קשה יוכל להרים את הראש, להסתכל על השלט, לקבל פרופורציות ולדעת שאפשר לעבור ימים קשים ולנצח כל דבר. ציטוטים נוספים של רועי, מחזקים וחשומ בים, עושים את דרכם לאוזניהם של הציבור דרך פרסומים בפייסבוק של עדן, הבת הבכורה של בטי. המשפחה בחרה לא להקים עמוד הנמ צחה, אלא להפיץ את האור של רועי במרשתת דרך העמוד של עדן ודרך מחברת ציטוטים של רועי. עדן לקחה על עצמה את התפקיד של השגרירה והשליחה. היא אומרת שהיא הולכת להחיות את רועי בלבבות של האנשים. פעילות ההנצחה מביאה גם מפגשים שומ נים, לפעמים עם אנשים שהיו עד אותה נקודה זרים לחלוטין עבור בטי. בפורים עדן הוציאה חוברת מתכונים לזכרו של רועי, שמאוד אהב מתוק. הסתבר שבנות עם אוטיזם ומוגבלות בגבעת וושינגטון לקחו את המחברת של רועי ואימצו אותה למשך כל השנה, ובכל פעם היו מכינות מתכון אחר. המשפחה לא ידעה על כך, עד שבסוף השנה הזמינו אותם מגבעת וושינמ גטון לערב חשיפה כדי לבשל יחד מהמתכונים שהיו בחוברת. "שימח אותי לראות איך אנשים לקחו ללב". במקרה אחר, חיילת שנשארה בקשר עם המשפחה לאחר האזכרה הגיעה לקורס קצימ נים, ונשבעה שכשתהיה קצינה תגיע לקבר של רועי ותשים לו סיכת מ"מ על הקבר. היא עשתה זאת, והמשיכה לספר למשפחה כיצד רועי נמצא איתה בלב. בטי מספרת שחלק מהיכולת שלהם להנמ ציח את רועי היא ההתגייסות והתמיכה שהם מקבלים. לפעמים התמיכה הזאת מגיעה גם בצורות מפתיעות: על הקבר של הנופלים הנומ כחים במערכה האחרונה יש הרבה חפצים ועמ צמים, וגם אצל רועי. אחד החפצים ששמו לו על הקבר הוא בובה של ברווזון קטן עם כתר, בעקבות סיפור שסיפר רועי לבת הזוג שלו, ניצן, על כך שלכל אחד יש ברווזון שמסתתר בתוכו, והלוואי שתמצא את הברווזון בתוכה. הברווזון עם הכתר, כך התברר בדיעבד, הוא ברווזון נדיר שקשה להשיג. לאחר תקופה הגיעה המשפחה לקבר וגילתה שהברווזון נעלם. לאחר שחיפשו רבות ולא מצאו, החליטו לפרסם פוסט, וההיעמ נות הייתה רחבה מאוד. עכשיו הבית שלהם מלא בברווזונים, עם כתרים ובלעדיהם. "לא שוכחים אותנו, הקהילה והאנשים סביבנו מביאים לנו חלה כל יום שישי מהמ פרשת חלה, יש קבוצת ווטסאפ שמי שראה סטיקר של רועי מצלם ושולח. קוראים לזה 'דרישת שלום' מכל מיני מקומות". המשפחה בקשר עם גדוד צבר שבו שירת רועי. במבצע "אמץ חטיבה" המשפחה תגיע לתמוך בחטיבה באירועים כמו מסע כומתה. הלוחמים בגדוד ילמדו באימון המתקדם ערכים ברוחו של רועי. רועי האמין בעיניים טובות – לא אהב ריכומ לים, לשון הרע או סטיגמה ראמ שונית. הוא ידע לדאוג לחברים ולחיילים סביבו, לשאול לשלומ מם, להתחשב, אפילו בדברים הקטנים ביותר, כמו לוודא שחבר אכל ודאג לעצמו, או להציע להמ חליף בשמירה את מי שקשה לו. "רועי היה מלאך גם בחייו וגם במותו, אהב אנשים והיה לו כבוד לאדם. אפשר לראות 7- במילים האחרונות שלו. מ שבו נפל, היו 31 באוקטובר עד חשובים לו החטופים". היא מספרת שבזמן שנלחמו בעזה, הגיע חייל מהלוגיסטיקה לטנק שלהם. רועי מיד שאל אותו, "יש עסקה?" החיים של החטומ פים היו חשובים לו מאוד. "הוא הלך להילחם כדי להציל חיים". במחברת שלו כלוחם כתב רועי את עשרת ערכי צה"ל. הראשון הוא חיי אזרחים, והאחמ רון כבוד. רועי היה מפקד כיתה של טירונים, והם השתחררו לפני שבועיים. כשפיקד עליהם, כתב במחברת שלו שחשוב לו לדבר לחיילים בגובה העיניים. הוא הבין אותם, ידע איך הם מרגישים ולמה הם זקוקים. "היום ראיתי משפט: 'לא בחרתי בחיים – החיים בחרו בי'. אני לא האדם השמח שהייתי קודם, השממ חה נעלמה. אנחנו מנסים לחיות את היום, ולעמ שות אותו הכי טוב", אומרת בטי. "פעם לימדתי את רועי שאם לא למדת משהו חדש כל יום, היום לא היה שווה. גם אנחנו ההורים, השכומ לים, מגלים את הכוחות שלנו בכל יום מחדש. כל מי שמגיע לבקר אותנו מרגיש את 'באתי לחזק ויצאתי מחוזק'. אנחנו מחזירים במעגלי הטוב שאנחנו יכולים". אלבום פרטיצילום:בטי ורועי דאוי בטקס חלוקת הכומתה שלו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=