20 הסתדרות עובדי המדינה בעקיפין על כלל רכיבי השעות הנוספות, הפרמיה וההפרשות של העובדים שיהיו זכאים לתוספת. לא שכחנו את המעטפת, ובימים אלו גם התחלנו משא ומתן שהולך לדאוג לשיפור התנאים של עובדי הגבייה והשירות". מראשון לציון, 2+ , נשוי 63 אבנשטיין בן שנה במחלקת מס הכנסה ברשות 30 ועובד המיסים. כיום הוא משמש מנהל המרכז הארצי למידע ושירות. כבר בשנה השנייה בעבודתו נבחר לחבר ועד העובדים, ומאז 15- נחשב דמות מפתח מוכרת ומכובדת בו. ב השנים האחרונות הוא יו"ר הוועד, וגם סגן יו"ר ההסתדרות. עבודתו של אבנשטיין בחרבות ברזל התחילה עם תחילת המלחמה. מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', פנה אליו בבקשה להקים מוקד חירום לטיפול בנזקים בגמ ליל המערבי והקריות. באותם הימים קמו מוקדים חדשים שנדרשו לאנשי מקצוע 15 מיומנים וותיקים שיקימו אותם מלמטה לממ עלה. "ברגע אחד כולנו הפכנו לאנשי 'מימ לואים'. פניתי אישית לכל עובד ושאלתי: אתה יכול לבוא? ותאמין לי – אנשים באו". איך היית מגדיר את עבודתה של קרן הפיצויים של מס רכוש? "למיטב היכרותי, אנחנו מהגופים היחימ דים בעולם שנותנים פיצוי ציבורי לאזרחים במקרה של אסון או מלחמה. יש לך ביטוח, אין לך ביטוח – לא משנה. נפגעת? תקבל פיצוי. כל אזרח יודע שיש מדינה שמפצה אותו והאחריות שלנו היא לגרום לפיצוי הזה לצאת לפועל". הוא מספר על עבודה מאומצת בממ לחמה. "אלו היו ימים קשים של נפילות בקריות, פגיעה בהיקף גדול בהרבה ממה שהכרנו. בהרבה מקרים היינו מגיעים ראשונים לזירה. בהתחלה נאסר עלינו להיכנס, אבל ברגע שיש אישור, נכנסים במהירות לדירות עם המחשבים והמצלמות שלנו כדי תת לאנשים מענה מיידי. להיות כתובת לאדם, גם אם הוא נמצא בהלם. הממ טרה שלי היא שעובד עם הווסט של מס רכוש יעמוד בסלון השבור כבר שעה אחרי הפגיעה ויתחיל לעבוד. זה משדר לתושב שהמדינה פה ורואה אותך. איש מס רכוש, שמאי המבנה ושמאי הרכב. כל אחד פה עובד בשבילך. "אני חושב שזה שינה את הסטיגמה שהייתה עלינו. לא עוד 'עובדי מדינה פרמ זיטים', אלו שאומרים עליהם שהם רק יושמ בים מאחורי השולחן באיזה משרד ומנותמ קים מהצרכים של השטח. הוכחנו שהאנשים שלנו בשטח. שיפרנו מאוד את השירות שלנו תוך כדי המלחמה. "בחורף הגענו למטולה, קריית שמונה, מנרה ומרגליות – שם העבודה הייתה מאוד קשה, המון הרס. אלה מקומות שהוזנחו במשך הרבה מאוד זמן, ואני מרגיש שהמ רשויות ראו אותנו ואת העשייה הרצימ נית שלנו. אהבתי לשמוע מראשי מועצות שהאנשים שלנו עובדים מצוין והנוכחות של האנשים בשטח מקלה עליהם". ב׳עם כלביא׳ אבנשטיין טיפל בזירה בנס ציונה. "זו הצלחה פנומנלית, יש לנו אפימ לו תעודת הוקרה". אחר כך עבר לבני ברק. "זו זירה מאוד קשה, ואנחנו עדיין עובדים בה. משכתי לתוכה הרבה עובדים מהצפון, כי נדרש הרבה כוח עבודה. הסיבות לקושי שלה מורכבות. זה אזור סוציו-אקונומי חלש שתושביו וההנהגה המקומית מראש מגיעים בגישה של אי-אמון ברשויות המדינה. אם נרצה או לא, האחריות להתמודדות הזו נומ פלת בסופו של דבר עלינו". מה לדעתך הציבור לא מבין בעבודה שלכם? "אתה מגיע לזירה ואתה רואה את הבית, שבמקרה הטוב, נשארו ממנו רק קירות. אנשים שאיבדו את הכול בשנייה. וזה לא רק עניין המחיר של הרכוש. אלה הסנטימנטים. התמונות, התכשיטים. דברים אישיים. אתה עומד שם ורואה את הטרגדיה בעיניים של האנשים. אם אנשים חושבים שאנחנו מגיעים לשם בכובע של המקצומ עיות ומה שחשוב לנו זה רק הטבלאות וזה לא עושה לנו כלום בלב – הם טועים. זה עושה הרבה מאוד. "העובדים שלנו עברו במאות בתים שהתחולל בהם טבח – זו טראומה שהולכת איתם כל הזמן. זה רודף אחריך. אנחנו לא אנשי חילוץ והצלה ולא רגילים לסימ טואציות כאלה, ולא יכלו להכין אותנו לזה. אני מסתכל על השנתיים האחרונות ורואה איך השתנתה התפיסה שלנו את עצמנו ואת העבודה שלנו. יש גאווה גדולה ואמיתית. ברגע הקשה הזה אתה מבין שאתה באמת עוזר. שאתה נמצא שם בשביל האנשים ברמ געים האיומים האלו. "ויש לנו עוד הישגים. בשנה האחרונה פתחנו הרבה יותר מוקדים שיתנו מענה לתושבים על מצבם וזכויותיהם, גייסנו עומ בדים שידעו להסביר ולהרגיע. הצלחנו להמ גיע לזמן המתנה של כמה דקות. צריך לזכור שאנחנו לא קובעים את מה שאזרח יקבל או לא – את זה עושה שמאי שאינו עובד רשות המיסים, וגם הוא פועל לפי טבלאות הפיצוי של המדינה. אני מקבל כל ביקורת, וביקומ רת זה דבר טוב. אנחנו לא ארגון אידיאלי – אבל ביחס לגודל האירוע ומספר הפגיעות, אנחנו נותנים את כל מה שאנחנו יכולים, ומעבר". איך אתה רואה את מקומו של הוועד בתוך כל זה? "הוועד הוא הפטריוט הכי גדול של הממ ערכת. אנחנו שומרים על הארגון, שיהיה טוב וחזק. אם יש על מה להתווכח – נתווכח, אבל תמיד מתוך מקום של הערכה ואמונה במערכת. המטרה שלנו היא לקדם את הארמ גון, את השירות, ולהביא אותו להישגים. גם בתוך המלחמה אנחנו הצלחנו לגבות מעל האומדן, ואני גאה באנשים שאני מייצג אותם והביאו את ההישגים האלו". יש זיכרון מהשנתיים האחרונות שהולך איתך עד עכשיו? "היינו באביבים בבית שנבנה כמה חודמ באוקטובר. הזוג הצעיר עוד לא 7 שים לפני נכנס לשם. כשנכנסו לשם לא נשאר ממנו הרבה, אבל מה שכן שרד היה שלט ברכה בכמ ניסה מעל הדלת שהיה כתוב בו ציטוט בסגנון 'לחיים טובים ומאושרים'. הסתכלתי עליו ובימ קשתי שיצלמו אותי לידו. מבחינתי התמונה הזו הייתה סמל והצהרה לזה שמפה אנחנו, העם, רק נקום. רק נבנה. כן, גם בזכות מס רכוש. שאנשים יקבלו בדיוק את מה שהבית היה שווה, ובהרבה מהמקרים גם יותר, שיהיה לנו עוד הרבה יותר טוב". "הוועד הוא הפטריוט הכי גדול של המערכת. אנחנו שומרים על הארגון, שיהיה טוב וחזק. אם יש על מה להתווכח – נתווכח, אבל תמיד מתוך מקום של הערכה ואמונה במערכת. המטרה שלנו היא לקדם את הארגון, את השירות, ולהביא אותו להישגים" קובי קואנקסצילום: ואדים אבנשטיין.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=