על הפיגומים - גיליון 55 - אפריל 2024

עלהפיגומים 32 | "כשאני מסתכלת על בניין אני רואה עוצמה. אני מתפעלת איך מכלום נוצר דבר גדול ויציב", אומרת בילי רובין בעיניים נוצצות. "היכולת לקחת מקום שלא היית מאמינה שיהיו בו מגורים והנה, יש בניין לתפארת. מרגש אותי לראות מבנה עשוי טוב ולדעת שנתתי לבן אדם ביטחון, מקום לגור בו. כשאני יודעת שמישהו גר בבית הכי טוב שיכול להיות, אני מרוצה". בענף הבנייה היא מוכרת בתור קבלנית ביצוע ויזמית נדל"ן שלא מעגלת פינות, מקצועית ונמרצת. היא מתמחה בהתחדשות עירונית בתל אביב וסביבתה, וכבר מזמן לא מיידלע. "פעם הכירו אותי בתור הקבלנית האישה הראשונה והיחידה (בינתיים)", היא אומרת, "אבל מאז הרווחתי ביושר ומקצועיות את מעמדי בתחום". עם קפה 05:30- היום שלה מתחיל ב ומיילים. היא פותחת את היום בביקור באתרים, יושבת עם הפועלים על קפה ופיתה עם זעתר עטופה בנייר עיתון. "אני יושבת עם מנהלי העבודה שלי, רואה שכולם יודעים מה מתוכנן ליום, שמתחילים להתנהל ונכנסים לעבודה. "מנהל טוב צריך להיות בשטח, לעבוד עם כל הגורמים ולמצוא ביחד פתרונות לבעיות שעולות מהשטח. לפעמים לרצף יש פתרונות הרבה יותר טובים ומתאימים מאלה שלי או של המהנדס. הוא רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת". לדבריה, מהעובדים היא לומדת הרבה על האתר. "הם רואים הכול ויש להם פרספקטיבה חשובה על האתר ועל הבעיות שצצות. לא תמיד בכיוונים שאנשי משרד חושבים עליהם. שווה להקשיב לאנשי השטח. אנחנו לפעמים יותר מדי 'אנשי החליפות'. אי אפשר באמת לנהל את הכול רק מעמדה של חליפות". איך הגעת לתחום? "מילדות אהבתי לבנות עם אבא שלי בלגו בניינים לגובה. יש בי אהבה ליצירה שבבנייה. בעולם הנדל"ן התחלתי בגיל בתור אשת שיווק בפרויקטים, אבל 25 פחות התחברתי לזה. תמיד אהבתי לרדת לשטח, להראות לאנשים את הדירות, לדבר איתם. הייתי יושבת עם פועלי הבניין, לומדת מהם. אני אוהבת את התהליך. את ישיבות האסטרטגיה שלנו לפני שעושים, את התכנון והפריטה לתוכניות חלופיות, דרך הביצוע ועד לתוצר הסופי. אני הכי אוהבת לראות איך הדברים הולכים ונבנים". זכית ליחס אחר בגלל היותך אישה? צילום: באדיבות המצולמת

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=