הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות | 39 בחברת 'אופק שלי' הרגישו את המלחמה כבר מהיום הראשון. החברה שנוסדה וצומחת במהירות נמצאת 2000 בשנת בנתיבות, וכך גם החברות הנלוות שהקימה כדי לתמוך בפעילות שלה. החברה מבצעת פעילות יזמות וביצוע עבור גופים גדולים בכל רחבי הארץ, בהם מנהלת צה"ל, מנהלת המשטרה, גופים מוסדיים, רשויות מקומיות ועוד, אך הלב של החברה נשאר בדרום. "התחלנו כקבלני ביצוע", אומר רענן חלילי, מ׳כ"ל החברה ובעליה יחד עם דוד בן-זקן. "רוב הפעילות שלנו הייתה עבור החברות הגדולות בדרום, י.ח. דמרי, בוני הנגב, בוני התיכון וחברות נוספות. עם 2015- השנים גדלנו והגדלנו את הסיווג, וב -, הסיווג הכי גבוה שמאפשר 5' הגענו לסיווג ג לנו לבצע פרויקטים בכל היקף. אז גם התחלנו לרכוש קרקעות והחלטנו שאנחנו מתקדמים לתחום היזמות, שבו אנחנו ."2017- נמצאים מ מה היקפי הפעילות של החברה? 600- "בשנה הנוכחית אנחנו מעסיקים כ העובדים שלנו, 180- עובדים סינים, חוץ מכ ועובדים כמובן עם קבלני משנה, קבלני מיליון שקלים 700-600- ביצוע ועוד. כ בשנה בביצוע פרויקטים. אנחנו מתחילים יחידות דיור, וזה 800-600 בשנה בנייה של המספר שאנחנו גם מסיימים בכל שנה. אנחנו הולכים ומתמקדים ביזמות שלנו. רוב הפעילות שלנו היא בתחום הדיור, אבל בשנים האחרונות נכנסנו גם לתחום של מרפאות, משרדים וקניונים, ובתחום המלונאות בנינו עבור ישרוטל, בראון ומלונות נוספים". איך נראית הפעילות בתחום היזמות? 2,500 "בשנתיים האחרונות רכשנו יחידות בשתי החברות שלנו, 'אופק שלי יזמות' ו'א.ש. יגל', הרבה מאוד קרקעות באזור המרכז, והרבה מאוד מהן ייצאו לביצוע בשנה הקרובה". מה האתגרים של החברה בתקופה הזו? "קודם כול להיות חלק מהמלחמה, שמבחינתנו זה ליישב את הארץ, לבסס את המקום שלנו כאן. כולנו אוהבים את המדינה, רוצים שכל החטופים שלנו יחזרו הביתה בשלום, שהחיילים יחזרו בשלום ושעם ישראל יתאחד, כי רק ככה ננצח את המלחמה". איך מתמודדים עם האתגרים מבחינת התפעול? "כבר מתקופת הקורונה נתקלנו באתגר של העיכוב בהגעה של חומרי גלם מחו"ל, ומהר מאוד התאפסנו והחלטנו שאנחנו לא מחכים ועושים את רוב הייבוא של החומרים מחו"ל בעצמנו. ככה התמודדנו עם המחסור וחוסר הוודאות שהיו בענף, ויכולנו לתכנן ולעמוד בלוחות הזמנים שיש לנו בלי להיות תלויים ביותר מדי גורמים נוספים. פתחנו גם מפעל לייצור אלומיניום שמספק לנו את החומרים". חוויתם קושי בהגעה של עובדים? "אין קבלן בארץ שלא חווה את הקשיים של מחסור בעובדים, וכמובן גם לנו היה מחסור, כי תמיד צריך יותר ידיים עובדות. אבל הצלחנו ואנחנו עדיין מצליחים גם במלחמה להתמודד עם מה שיש". איך תפסה אתכם המלחמה? "חווינו את המלחמה מיומה הראשון, אנחנו גרים בנתיבות. בשבוע הראשון היינו משותקים לגמרי, לא העובדים הזרים ולא הישראלים היו מוכנים בכלל לצאת מהבית. באזור המרכז המשכנו לעבוד כמעט כרגיל, אבל אחרי שבוע גם באזור הדרום חזרנו לעבוד בהיקפים הרגילים של הפעילות. דווקא משום שהיה מחסור בעובדים ולא רצינו להפסיד זמן יקר, השקענו הרבה מאוד כדי להעמיד לעובדים שלנו אמצעי מיגון למקרה של אזעקה". איך נראה הקשר עם ההסתדרות? "לפחות פעם בשבוע אנחנו עומדים בקשר עם אנשי ההסתדרות, משתפים מה עובד, מה צריך. הקשר טוב ואנחנו בשיתוף פעולה תמידי. על כל צורך שההסתדרות יכולה לענות היא עונה, אבל יש דברים שגם המדינה צריכה לעשות". מה אתם מצפים מהמדינה? "דבר ראשון שהפוליטיקאים שלנו יתעוררו ויבינו שבשביל לנצח מלחמה צריך להמשיך לבנות את המדינה. הם מסתכלים עלינו ורואים שככל שאנחנו בונים יותר, המוטיבציה שלהם לנסות לכבוש אותנו תרד, ובלי עובדים זה לא יקרה. בניין שנבנה ועומד מהר זה נוכחות בשטח, זה עוצמה". יש תהליכים שהיית רוצה שהמדינה תקדם כדי לאפשר לענף להתפתח? "יש מחסור עצום מבחינת תקינה של מהנדסים בערים שיבדקו את החומרים כדי לאשר היתרי בנייה. אנחנו לא יכולים לבוא בטענות לעיר כזאת או אחרת, כי המדינה היא זו שצריכה לאפשר להם לעבוד ולהגדיל את התקינה, וזה יאפשר לצמצם את זמני הבנייה בבטחה". החברה גדלה מאוד בשנים האחרונות. מה המטרות שלכם לעתיד? "קודם כול להמשיך לבנות וליישב את הארץ, בעיקר בדרום ובצפון. הצמיחה שלנו היא הצמיחה של המדינה". ״לפחות פעם בשבוע אנחנו עומדים בקשר עם אנשי ההסתדרות, משתפים מה עובד, מה צריך. הקשר טוב ואנחנו בשיתוף פעולה תמידי. על כל צורך שההסתדרות יכולה לענות היא עונה, אבל יש דברים שגם המדינה צריכה לעשות" מימין: ימין יוסף שריקי סגן יו״ר ההסתדרות במרחב הנגב, רענן חלילי, אליהו עוזר. צילום: חברת אופק שלי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=