תמונות מדברות בעד עצמן – היכל התרבות המשופץ בנהריה מקומות 600־ מכיל לא פחות מ ישיבה, ובכל זאת, כמעט בכל הופעה שמגיעה לעיר הצפונית קשה למצוא י � בבולם רחב הידיים מושב אחד פנוי. "המכ רות מדברות בעד עצמן. הכרטיסים נגמרים ו � ללני כל הופעה כל פעם מחדש", מספרת ע פרה אלקיים כהן, יו"ר נעמ"ת בגליל המערבי ומנכ"לית ההיכל. אשר שמואלי, יו"ר מרחב ההסתדרות בגליל המערבי, מוסיף: "המיזם התרבותי שהגה יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, וזה שמוביל כיום יוסי וולף חצבאני רב הכישורים, מציע לכל חברי ההסתדרות ליהנות ממוסדות התרבות המחודשים שלה, שקמו לתחייה בהשקעה ניכרת, ומסבסוד מאסיבי של מופעים, שמאפשר לכל חברי ר � ההסתדרות וחובבי התרבות באשר הם, ל כוש כרטיסים למגוון אירועים איכותיים, ובהם הופעות, הצגות והרצאות – כל זאת במחירים נוחים וללא צורך לעזוב את אזור פ � ממוריו. "המיזם הזה חולל פה במרחב מה כה של ממש בתרבות", מספרת אלקיים כהן. "אנשים שחיים בפריפריה הצפונית, חלקם הגדול בישובים סמוכי גדר, נוהרים לנהריה כדי לראות הצגות בעלות זולה יותר וקרוב , אין FRIEN S יותר מתל אביב. בזכות כיום מוסד תרבותי בגליל המערבי שמתחרה בהיכל". שמואלי ואלקיים כהן יודעים היטב על ממושב 52 מה הם מדברים. אלקיים כהן, בת מעונה, מנהלת את היכל התרבות כבר יותר שנים. שמואלי, יליד העיר נהריה, צועד 27־ מ דרך ארוכה עם ההסתדרות בתפקידו הנוכחי כיו"ר מרחב גליל מערבי. "את ההיכל פתחנו 27 , האחרון בשורה של 1988 כבר בנובמבר אולמות שקמו ברחבי הארץ", נזכר שמואלי. "למרות שמרבית האולמות נסגרו בתקופות ז � ההשות שעברו על ההסתדרות, אנחנו הח קנו את ההיכל עם הציפורניים. כשבאתי אז א � ללזבר האגדי של ההסתדרות, ארתור ישר לוביץ' זכרונו לברכה, וביקשתי ממנו עזרה ד � בבוגע לאולם, הוא אמר לי בצער גדול שה בר היחיד שהוא יכול לקנות לי הוא מנעול" למרות השנים הקשות, בחרו במרחב גליל ו � ממרבי שלא לוותר על ההיכל. "ידענו, וגם ת שבי העיר ידעו, שאין עוד מוסד תרבות כזה בצפון. גם כשבתי הקולנוע ומוסדות התרבות ק � , אנחנו החז 90־ שש נהריה נסגרו, בשנות ה נו את ההיכל, טיפחנו אותו ולא סגרנו אותו אפילו ליום אחד. ידענו שאנחנו אבן פינה פה בנהריה, ולמרות הקשיים עשינו כל מה שצריך כדי שהוא יחזיק. למזלנו, היה לי את עופרה, שתמיד מצאה מה לחדש ולהביא". כ � ההפנה הגיע אחרי תקופת הקורונה, נז רת אלקיים כהן. "תקופת הקורונה לא הייתה פשוטה. גם כלכלית וגם מפני שהאנשים היו סגורים כל היום בבתים. השתדלנו להוציא אותם כל פעם כשזה היה אפשרי. יום אחד ארנון בר דוד הגיע לכאן לסיור. הוא ראה א � אא ההיכל, וסיפרתי לו על כל הדברים ש נחנו עושים כאן. וזהו, פתאום היה לו חזון – לקחת את הדבר הזה, לשדרג אותו ולשכפל את זה לכל ההסתדרות. המיזם הזה התחיל ממש כאן". העובדה שמציינת אלקיים כהן מעוררת בשמואלי התרגשות: "יום אחד זימנו אותנו לפגישה דחופה אצל אבי יחזקאל, יו"ר אגף ארגון ומרחבים בהסתדרות. בהתחלה חששנו מעט, אבל עם הזמן הבנו איזה דבר חשוב קם ה � פפ. צריך לתת מילת הערכה לארנון, ש פעיל חשיבה ודמיון והחליט שבכל הארץ, ובמיוחד בדרום ובצפון, ההסתדרות תדאג לתרבות". העיניים של אלקיים כהן זורחות כשהיא ו � נננסת להיכל המשופץ. שיפוץ שהובל וב .FRIEN S צע בזכות הפעילות של רשת ״שנים חלמתי להפוך את המקום הזה להיכל ת � ממקדם. תמיד רציתי להביא לנהריה את ה ו � ררות הגבוהה והאיכותית ואת הנוחות הטכנ לוגית, והינה אחרי הרבה שנים זה התאפשר. בשיפוץ שנעשה פה הוספנו מקומות ישיבה, טכנולוגיית שמע, חדרי אומנים, והנגשנו את המקום לבעלי מוגבלויות, הנגשה ברמה הכי גבוהה – אפילו לבמה יש מעלית". ההיכל לא משמש רק להצגות והופעות. את הקפיטריה הנעימה מעטרות גלריות, ובהן נערכות תערוכות מתחלפות המציגות מגוון נושאים: על החטופים, החיים בעיר והאלימות כנגד נשים. כיו"ר נעמת במרחב ע � אאי משתדלת תמיד למצוא גם את הדרך ל שות את החיבור בין פמיניזם ותרבות ולהביא גם את הפרספקטיבה של הנשים". תרבות בכל מקום "גם כשהיינו במלחמת קיום, ידעתי שאני אחראי להביא את התרבות לפריפריה", מספר שמואלי. "לא יתכן שבשביל הצגה ס � טטבה העובד יצטרך לנסוע לתל אביב. הה תדרות הקימה את המדינה. פעם, היא דאגה לכל תחומי החיים – חינוך, רפואה, תרבות, ו � ססורט, היא דאגה לכל הצרכים של הפ נ � עע. אחרי השנים הקשות שהיא עברה, א שים התחילו להתייחס אל ההסתדרות כמו אל רופא, אתה בא אליה רק כשצריך. אבל אני גדלתי בהסתדרות, גדלתי בנוער העובד, וראיתי את זה קורה. ארנון גם ראה את זה, ומה שהוא עשה מחזיר את ההסתדרות לכיוון הזה". גם עבור משה מזרחי, יו"ר מרחב חיפה, הקשר הזה ברור. "כבר כשנבחרתי, בשנת , אירועי תרבות היו בעינינו יעד. הקהל 2017 שלנו פה בחיפה מאוד מגוון, הרבה מאוד עובדים במפעלים, בתעשייה, מכל הדתות, פשוט לא היו יכולים להרשות לעצמם להגיע להופעה של אמנים מסוימים, כמו שרית חדד למשל. הם פשוט לא יכלו. אז היינו מסבסדים את זה לוועדים, והיו באים בהמוניהם, כי הם היו צמאים לזה, אבל זה היה יקר ולא פשוט" בשונה מנהריה, כך מספר מזרחי, בחיפה ס � ההפרטו בעבר כל שירותי התרבות של הה תדרות, ובמרחב היו צריכים להשתמש כל FRIEN S , פעם במבנה אחר. "במובן הזה נתנו לנו מתנה גדולה. בזכות הרעיון שארנון הגה שם בנהריה, ובזכות יוסי וולף חצבאני, שהוא איש סופר מוכשר ורציני, שמביא את הציונות התרבותית לחיפה והקריות". בזכות היציבות והמחירים המוזלים, כמות האירועים ואיכותם עלתה משמעותית בחיפה ובקריות. ביטוי לכך ניכר באיכות האמנים ו � ששגיעים – אמנים גדולים מהשורה הראש ו � ננ, וכן בהצגות שמגיעות מהתיאטראות המ בילים בישראל. "אפשר לראות את זה בצורה הכי טובה בקריית אתא. התיאטרון שם נמצא נ � בבכונה, אין מה להגיד, קשה מאוד – הא שים הכי שקופים במדינה, האולם עמד שם FRIEN S מוזנח, וארנון הביא את רשת "המיזם הזה חולל פה במרחב מהפכה של ממש בתרבות", מספרת אלקיים כהן. "אנשים שחיים בפריפריה הצפונית, חלקם הגדול בישובים סמוכי גדר, נוהרים לנהריה כדי לראות הצגות בעלות זולה יותר וקרוב יותר מתל אביב. בזכות , אין FRIENDS כיום מוסד תרבותי בגליל המערבי שמתחרה בהיכל" ה 25 2025 אפריל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=