עם החלום שגם לאנשים האלה תהיה גישה לתרבות – והם ממלאים את האולם. עשינו פה דבר ענק". מזרחי צמח בעיריית חיפה ושימש כיו"ר ועד עובדי העירייה. כיום הוא אחראי על אחד המרחבים המתועשים ביותר בישראל: 75־ ראשי ועדים ו 235 "יש אצלנו במרחב ה � אחוז מ 90" . אאף עובדים", הוא מספר בעיות שהם מספרים לי עליהן, אני בוחר שיהיו בעיות גם שלי. זה חלק מהשינוי שקורה היום בהסתדרות עם ארנון, ורשת זו דוגמא טובה לכך. FRIEN S מועדוני ו � ההום אנחנו מחזירים את המעטפת של הע בדים. פעם הייתי סוגר הסכמים עם בוסים, היו אומרים לי: 'להילחם אתם יודעים, אבל ש � ממ אתם עושים עם הכסף?'. אמנם אז ה תמשנו בכסף כדי להיאבק ולשרוד, היום ההסתדרות שינתה את פניה. התדמית של י � ההסתדרות בעליה, אנשים מצטרפים אל נו, וזה מתגבר מפה לאוזן. יש אצלי אלפי חברים חדשים. כיום, גם המנהל שאני סוגר איתו הסכם אומר לי 'וואלה, שווה להיות בהסתדרות'". גם בנהריה השינוי מורגש היטב. "פתאום אנשים רוצים להיות חברי הסתדרות. מגיעים ד � ללתחם שלנו, שנמצא בתוך מתחם ההסת רות, ומרגישים טוב", מספרת אלקיים כהן ושמואלי מאשר: "אנשים מצטרפים, או באים ד � דדך חברים. פתאום אדם שלא חבר הסת ת � ררת ולא יכול להירשם לאירוע מסוים, מ באס ומתחיל לברר אם יש לו חבר שהוא חבר הסתדרות, זה גורם לחברים שלו להיות גאים בזה שהם חברי הסתדרות". FRIEN S זמן קצר אחרי שרשת מועדוני הושקה פרצה מלחמת ״חרבות ברזל״ וגררה את הצפון ואת נהריה בפרט לתקופה ארוכה של ר � אא ודאות, פחד והתמודדות עם אתגרים ומו נ � ככויות. "היו פה אזעקות, מפונים ודאגה אי סופית" מספרת אלקיים כהן. "הייתי קרועה כל הזמן בין הרצון להוציא את האנשים מהבית, במיוחד המפונים ונשות המילואים, ולתת להם סיבות לחייך, לבין החשש מאזעקות". ג � עעדנו בתיאום עם פיקוד העורף ואר נו אירוע בכל פעם שהיה ניתן, אבל בסוף זה פגע. פעם אחת האזעקה תפסה אותי עם איש באולם. הרגשתי פחד עצום, אחריות 300 עצומה, אבל איכשהו ניהלתי את זה, הרגעתי נשים שממש בכו ודאגתי שאנשים לא יתפרעו. זה היה מהרגעים הכי מפחידים שקרו לי בחיי. אין לי מושג איך הצלחתי לפעול בקור רוח כזה, אבל אני זוכרת את היום הזה דקה אחרי דקה. אחרי זה סגרנו לתקופה ארוכה, אבל בסוף חזרנו – אי אפשר להשאיר את המקום סגור, כל פעם התפללתי שלא תהיה אזעקה". חלומות ויעדים עם דעיכת הלחימה בצפון שב ההיכל המשופץ לפעילות תוססת מתמיד. "כיום אנשים באים ארבע פעמים בשבוע, והאולם מלא", מספר שמואלי. "אני חולם להגדיל מקומות ישיבה ומעלה. 1,000־ את האולם ל יש זמרים היום שפשוט לא מוכנים להגיע כ � ללקום שיש בו מעט מקומות כי זה לא כל לי. אני רוצה את זה גם עבור העיר, שתצמח ותגדל". "החלומות שלי כבר התגשמו", מספרת אלקיים כהן. "במשך שנים חלמתי להפוך את המקום לאבן שואבת, וחשבתי אילו אמנים אביא לפה, אילו שירותים וטכנולוגיות. את ו � ררבם הגדול הגשמתי בשלוש השנים האחר , אבל אולי החלום הכי FRIEN S נות עם מרגש היה עם פוליקר. תמיד חלמתי להביא "יום אחד זימנו אותנו לפגישה דחופה אצל אבי יחזקאל, יו"ר אגף ארגון ומרחבים בהסתדרות. בהתחלה חששנו מעט, אבל עם הזמן הבנו איזה דבר חשוב קם פה. צריך לתת מילת הערכה לארנון, שהפעיל חשיבה ודמיון והחליט שבכל הארץ, ובמיוחד בדרום ובצפון, ההסתדרות תדאג לתרבות" עופרה אלקיים כהן ואשר שמואלי. צילום: דורית ריטבו פינה של תרבות ישראלית FRIENDS 26
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=