אופקים. היו מחבלים באזור והתקבלו התל רעות כל הזמן, אבל עוד לא ממש הבנו את ההתרחשויות. כשיש שיבושים באספקת החשמל – אנחנו יוצאים לדרך, בכל מצב. אין שאלה". מה התפקיד שלך? "אני עוסקת בתיקון תקלות, החלפות ותיקון ציוד תקול כמו שנאים, ראשי כבל לים, חוטים קרועים וכן הלאה. מרכז ביצוע נגב כולל בין היתר את חצבה, ערבה, ספיר, ים המלח, דימונה, רהט, שדרות ויישובי העוטף". איך אתם מתמגנים? "הבמה שאנחנו עובדים עליה בגובה ממוגנת, וכולנו עם אפודים וקסדות. כשאת מטר ויש אזעקה, אין זמן להוריד 17 בגובה במה ולרוץ לתפוס מכסה. האמת שברוב המקומות שעבדנו בשטח הפתוח אין בכלל מחסה. ההנחיה היא להתכופף, ואם אפשר לשכב על הרצפה עם ידיים על הראש. ואני מוסיפה: להתפלל. בהמשך התלווה לצל וותים איש ביטחון עם נשק. זה תרם קצת לתחושת הביטחון שלנו". היו לכם אבדות בנפש? "איבדנו במלחמה ארבעה עובדים שטיל פלו בתקלות ברחבי הארץ, והיו עוד מספר עובדים שנפצעו. הסיפור המפורסם של דני אלוש ז"ל, שנהרג מאש כוחותינו במהלך עבודת תיקון בעוטף, הוא הסיפור האישי שלנו. דני היה ראש הקבוצה שלי, איש יקר, חבר קרוב והאבא של כולנו. המוות שלו פגע בכולנו. לא תיפקדנו כמה ימים. זה אירוע שקשה להבין ולעכל". את לא מפחדת? "בטח שכן. מפחדת מאוד. אבל אני מאל מינה בבורא עולם ובשליחות של העבודה באוקטובר אנחנו בחושך 7- שלי. גם ככה מ אחד גדול, אז אם אני יכולה להביא קצת אור ונחמה – זו מצווה. כשאין חשמל ואנל שים יושבים בחושך ובקור בלי חימום, או בקיץ בלי מזגן, אז אם אני מתמקדת בכך שאני יכולה להדליק להם חזרה חיים, זה ממלא אותי בכוחות". למה אין יותר נשים בשטח? "זו לא עבודה שגרתית לאישה. עבודת שטח, סביבה גברית, תנאים קשים: חום, קור, בוץ, גשמים, אזעקות, יש הרבה ויתול רים שלא כל אישה מוכנה לעשות. יש גם סיכון בעבודה הזו, וצריך להביא בחשבון שזו עבודה פיזית לא קלה". ובכל זאת את עושה אותה. "נכון. אני אוהבת מאוד את העבודה. את האתגרים וגם את הקשיים. זו עבודה מגוונת, כל יום אנחנו במקום אחר ויש לי הרבה סיפוק. אני גאה בעצמי על הדרך שאני עוברת. כל יום לומדת משהו חדש, גם בעבודה וגם על עצמי". מה את לוקחת איתך מהחודשים האלה? "בעיקר משפט שדני היה אומר לנו כל הזמן: תגידו תודה כל יום שאתם חוזרים הביתה בריאים ושלמים. הוא כבר לא יאמר אותו, אז אני אמשיך את דרכו". "הפעם ההתגייסות עוצמתית וגדולה" בבוקר באותה שבת קיבל 07:00- כבר ב , שעובד בהרכבה חשמלית חיים גרוטס באשכול צפוני בחברת החשמל, קריאה להגיע לימ"ח במחנה נחל שורק. גרוטס נשוי עם ארבעה ילדים, סב לנכד ומתגורר בקריית אתא. במילואים הוא רס"ר גדוד ב � בתותחנים, הכוח האלטילרי הי MLRSS שתי הגדול ביותר של צה"ל. "בהתחלה נעל רכנו לירידה של כל הגדוד לעוטף", הוא מספר. "כשהתחיל להתחמם בצפון, הגדוד התחלק וחלק עלה לרמת הגולן. אנחנו שם בכוננות דרוכה". חיים גרוטס. צילום: אלבום פרטי חיים גרוטס, עובד הרכבה חשמלית באשכול "היו לא מעט הפסקות חשמל ספורדיות צפוני: במקומות שבהם פגעו שיירי יירוט או רקטות בעמודי מתח ובמתקנים אחרים של החברה. עובדי החברה פועלים במסירות ובאחריות ראויה לשבח לתיקון הפגיעות והצליחו להחזיר את אספקת החשמל הסדירה לתושבים" 30
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=