11 אז שאור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי שוחררו ממנהרות החמאס והגיעו ארצה מורעבים וחלשים, נתונה דניאל אלוני תחת לחץ נפשי וגוו פני ודאגה עמוקה. "הם מתים שם כל יום מחדש", היא אומרת כשהיא יודעת בדיוק על מה היא מדברת. את המנהרות הארורות מכירה אלוני היטב מתוך שהותה תקופה יום בשבי החמאס יחד עם 49 מייסרת של בתה הקטנה אמיליה. דוד קוניו גיסה של אלוני, ואחיו אריאל, עדיין חטופים בעזה. בשבילם ובשביל החטופים הנוספים שנשאו רו מאחור, אלוני מגיעה לדבר בכל מקום אפשרי – ולאילת היא הגיעה כדי לספר את סיפורה האישי, שהפך לסיפור לאומי. מאות המשתתפות בכנס היו מרותקות לסיפורה של אלוני, הגיבו בקריאות ואף בכו לאורך ההרצאה. בין היתר, אלוני סיפו רה לקהל איך חג משפחתי בקיבוץ ניר עוז הפך לסיוט. בליווי תמונות, הקלטות וסרטוו נים מהבוקר הארור של החטיפה, היא תיארה שעות ארוכות של פחד בממ"ד עם אחותה שרון, גיסה דוד, אמיליה בת החמש ויולי ואמה בנות השלוש – שעות איומות שבהן שרון ודוד החזיקו את ידית הממ"ד בכל כוחם בניסיון למנוע מהמחבלים הארורים להיכנס פנימה, עד שנמלטו דרך החלון לאחר שהבית הוצת ונלקחו מפתח החלון על ידי מחבלים לתוך עזה. את הפחד, החנק, הסירחון, הרעב והשעו מום במנהרות החמאס, תיארה אלוני באוזני הקהל המזועזע והכואב, כך גם את התושייה והיצירתיות שהפעילה כדי לשמור על אמיו ליה הקטנה, כשהיא משחקת איתה במשחקי דמיון, בונה איתה שגרת ניקיונות, ומלמדת אותה קצת ערבית כדי ש'אפילו מחבל לא יוכל לסרב לילדה קטנה שמבקשת אוכל'. "שידרתי לילדה חוסן וביטחון שיוציאו אותו נו משם למרות שלא היה לי מושג אם נמות שם או לא," היא משחזרת בכאב. "תפקיד האימהות שמר עלי והכריח אותי לשמור על תקווה". תוך שהיא משתפת את הקהל, סיפרה גם אלוני על מצבה הנוכחי ותיארה כיצד היא ואמיליה משתקמות לאט לאט. "קשה לדעת מה תהיה ההשפעה של השבי בטווח הארוך על האישיות שלה ושל שאר הילדים שנחטו פו", אמרה אלוני. "היא הגיעה מעולם ילדותי, עטופה בצמר גפן מתוק, והיא ראתה דברים איומים שיישארו איתה הרבה זמן – היא יודו עת שיש רוע בעולם. אנחנו מנסים ליצור לה סביבה תומכת, סטרילית ומחודשת, אבל היא יודעת מה עובר על בנות הדודות שלה יולי ואמה שעדיין מחכות שאבא שלהן יחזור מהו שבי". מתוך הכאב הזה אלוני קוראת בקריאה ברורה, "הגיע הזמן להציל את כולם עכשיו". למרות החוויות הקשות שעברו עליהן, אלוני מתעקשת לומר שהיא ומשפחתה היו ברי מזל ושקרו להם ניסים. "יותר מארבעים אנשים נרצחו בניר עוז בשביעי לאוקטובר. ההחלטה של המחבלים לחטוף אותנו במקום לירות בנו - גם זה סוג של מזל. אלוני גם רואה את החזרה שלה ושל אמיו יום בשבי ממש כנס גלוי, 49 ליה לארץ אחרי ולא ממש בטוחה שהן היו שורדות אם הן היו עדיין בשבי. "יצאתי מחוזקת למרות הכל. שרדנו וחזו רנו, במקום להתדרדר ולשקוע לתהומות בחו רנו לחיות ולחייך כל יום". הגיע הזמן להציל את כולם ימים מסויטים, השתדלה דניאל אלוני לנסות עד כמה שניתן 49 מאז חזרתה מהשבי לאחר להחזיר את חייה למסלולם ובמקום לשקוע לתהומות, היא בחרה לחיות. עד שהגיעו המראות הקשים של החטופים האחרונים ששוחררו ועוררו בה דאגה. כעת, כשהזמן של החטופים שנותרו מאחור אוזל, היא הגיעה לכנס עוצמה נשית של העמותה לקידום מקצועי כדי לספר את סיפורה ולזעוק את זעקת החטופים דפנה איזברוך מ עכשיו "שידרתי לילדה חוסן וביטחון שיוציאו אותנו משם למרות שלא היה לי מושג אם נמות שם או לא. להיות בתפקיד האימהות שמר עלי והכריח אותי לשמור על תקווה"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=