38 2025 ספטמבר | עמיתים ל פנות ערב, כשעולים מהכביש, או יורדים מהמצודה ההולכת ונחשפת, קשה לא להרגיש שמחנה החופרים המבודד נראה כמו תחנת מחקר מסרט, אם לא תחנת חלל על מאדים. שני האוהלים הגדולים, הזוהרים, ולצי־ דם מכל מים, בולטים בחשיכה היורדת על מדבר יהודה השומם וים המלח. הגנרטור מטרטר בת־ חתית הגבעה, במקום שמרבית כלי הרכב חונים, אבל כאן למעלה באוהלים, נשמע רק המהום. באוהל הראשון, שנראה מקרוב כמו חממה פתוחה משני צדדיה, יושבים מתנדבים מקול־ חים, עייפים אך נינוחים לאחר יום של חפירות וממצאים, ומקשיבים בהתלהבות לאטרקציה של ערבי החפירה: הרצאה של אחד הארכיאולוגים מצוות החופרים. זה השבוע השלישי שבו חופרים מתנדבי רשות העתיקות את המצודה המרתקת שהתגלתה פה, וחלק מהם ומהארכיאולוגים כבר הספיקו לק־ שור קשרים חמים. אוריה עמיחי, הארכיאולוגית שמרצה הערב, היא דוגמה מובהקת: אף שכמו האחרים כבר החליפה את חולצת רשות העתי־ קות בבגדי שינה, היא בולטת במרחב, והמתנד־ בים גומעים בשקיקה את הסיפורים על הצוות שלה ביחידה למאבק בשוד עתיקות. "במשך כמה עשורים", מספרת עמיחי, "אס־ פנו עתיקות שנשדדו מהמערות במדבר יהודה, מנסים ללכוד בכל פעם את השודדים. לפני כמה שנים החלטנו שבמקום להיאבק ביתושים, צריך לייבש את הביצה". היא מראה תמונות שמספ־ רות כיצד הצוות שלה מיפה וחפר בזו אחר זו מערה אחר מערה באזור, ואת הממצאים המר־ תקים שמצאו, חלקם פורצי דרך. המאזינים המ־ רותקים תוהים בינם לבין עצמם אם גם הם יזכו למצוא מחר דבר מה דומה. ע � מהמ 60% "עד היום, סרקנו וחפרנו יותר מרות במדבר יהודה", מספרת עמיחי, "אבל חשוב להסביר שבארכיאולוגיה אין נקודה שבה ניתן לומר שהאתר חפור לחלוטין. זו החלטה שנותרת פתוחה לארכיאולוג – באיזו נקודה הוא יגרום יותר נזק מתועלת, ומה ישאיר לארכיאולוגים של העתיד". אף שההרצאה של עמיחי הסתיימה בשמונה, והותירה לארכיאולוגית העייפה ולמתנדבים די זמן להשלים שעות שינה, רבים נותרו באוהל, וגם היא, לשיחות על ארכיאולוגיה ועל כל נ � האוהל מתרוקן, והמת 23:00 השאר. רק סביב דבים פורשים לשקי השינה. מרביתם הקימו את אוהליהם בתוך האוהל הענקי השני, שנועד לסו־ כך מהרוח ולספק חמימות; אחרים בחרו להקים את שלהם תחת כיפת השמיים. מבצע להצלת עתיקות החפירה של רשות העתיקות באתר "מצד זוהר", בנחל זוהר, סמוך לים המלח, היא חלק ממבצע גדול יותר של הצלת העתיקות במדבר יהודה, מבצע שהחל לפני כשמונה שנים במי־ מון משותף של רשות העתיקות, משרד המור־ שת וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי. היקף החפירה ואופייה הייחודי, באתר יוצא הדופן שנחשף כאן, היו הזדמנות לפתוח צוהר לציבור הרחב. הרשות הזמינה מתנדבים לחפירה, והיא מס־ פקת להם מקום לינה, חשמל ומים, וכמובן אוכל וחברה טובה. החפירה הנוכחית נמשכה יותר מאשר בדרך כלל, כמעט חודש. חופרים מיום ראשון עד חמישי, ובסופי שבוע נשאר במקום רק כוח מצומצם לשמור על המחנה ועל העתיקות. על הבוקר: קפה שחור ורוח קלה אחרי ליל כוכבים, בא הבוקר. ההשכמה בס־ ביבות שבע. באוהל הגדול כבר מחכים לחופרים ולמתנדבים ירקות פרוסים, פיתות וקפה שחור. מזג האוויר נעים יחסית, הרוח קלה והקרירות מרעננת. שיחות הבוקר עוסקות במידע על הח־ פירה הצפויה היום ובניחושים של מה ימצאו. עבור רוב המתנדבים זו לא הפעם הראשונה. מהחופרים היום 60% סקר מהיר מגלה שלפחות הם מתנדבים חוזרים; ואף שהגיל הממוצע הוא , הם נמרצים, ותוהים בקול אם יפגשו 40- יותר מ היום דבר מה יוצא דופן. תנאי ההתנדבות גמישים, והמתנדבים מגיעים לתקופות שונות: חלקם באו ליממה אחת של חפירות ושינה תחת הכוכבים; חלקם הגיעו ליום ובחרו להישאר ימים נוספים; אחרים חופרים כאן כבר שבועות. "ארכיאולוגיה היא מדע מיוחד", אומר אמיר גנור, ארכיאולוג בכיר ומנהל המשלחת. "אתה לא יודע אף פעם מה תמצא. אתה יכול לבוא פסימי, להיות יום שלם פסימי, ואז למצוא ממצא שישנה את פני המחקר. או לבוא אופטימי ולסנן אבק כל היום". לא פירמידה, במה עם מגדל שמירה גנור מתדרך את החופרים החדשים שהצטר־ פו, ויוצאים לדרך. הליכה קצרה אך תלולה במ־ עלה הגבעה, סוחבים ג'ריקנים ודליים. בפסגה מקבלת את פנינו המצודה החרבה, זו שלשמה התכנסנו. זו מעין פירמידה רחבה – בנויה מס־ לעים גדולים ולא מסותתים – שכמו ניצבת על במה מוגבהת. "כשרק חשפנו את המצד", מספר גנור, "הצורה המשולשת גרמה לנו להאמין שזו פירמידה קטנה, וכך גם פורסם הממצא בכלי התקשורת. אבל אחרי שהתחלנו לחפור הבנו שלמעשה היה פה מבנה יותר מורכב – מעין במה עם מגדל שמירה מוגבה עליה. כאשר היא קרסה, ככל הנראה בשל רעש אדמה, נו־ צרה צורה של פירמידה". מכאן המתנדבים מתפצלים. חלקם נשלחים לאתר החפירה ב', השם שניתן למבנה צנוע יותר, אך מסתורי לא פחות, שהתגלה במורד הגבעה (זמן קצר אחרי המצודה). חלק מהארכיאולוגים מעריכים שהמבנה שימש מעין חאן דרכים; אח־ רים מנחשים שהיה מגורי חיילים. האתר כולו היה ככל הנראה מוצב צבאי שנועד להגן ולפקח על דרך המסחר באזור. נכון לעכשיו, מתוארך 323 האתר לתקופה ההלניסטית, בין השנים לפנה"ס. מציאת ראיות משכבה 167- לפנה"ס ל קדומה יותר, מהתקופה הפרסית או הישראלית, נותרה חלומם הרטוב של המתנדבים, חלום שהארכיאולוגים מנסים להרגיע, אך ככל הנראה שותפים לו בעצמם. לפני שניגשים לחפור אל החלום, המשימה הראשונה והחשובה היא להקים צליות, לפני שהשמש הקופחת תהפוך את עבודת החפירה לסיוט. הצליות מפורקות מדי לילה, כדי שלא ייחשפו לרוחות המדבר, ולא יפריעו למאבטחי הלילה, השומרים ששודדי עתיקות לא ינצלו את החשיכה. וממילא, הן מוזזות קצת מדי יום כדי לכסות באופן מיטבי את האזורים הנחפרים. אף שמגוון הגילים רחב, ולא כולם מכירים זה את זה, החופרים עובדים היטב ביחד, ברוח של שיתוף פעולה. לאחר שמסתיימות ההכנות, האנשים מחולקים לצוותים ותפקידים: חופרים, מסננים וסוחבי דליים. ועכשיו מתחילה מלאכת החפירה. האתגר: לחפור בלי לפספס אף פריט חפירה ארכיאולוגית נתפסת, ובצדק, כאומנות עדינה. אך משימת החפירה, ביסודה, כשמה כן היא – חפירה, במטרה להוציא כמה שיותר אדמה ולהגיע כמה שיותר עמוק, ורצוי במהירות. האת־ גר הוא לא לאבד או להרוס בדרך אף פריט, גם אם הוא קטן כמו חרוז, או עדין כמו פפירוס. לכן,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=