46 2025 ספטמבר | עמיתים שים שלהם – נזהרים". בין הגדרות הצבא לאלה של המדינה נפלו הרבה מהשירותים האזרחיים. "כמה פעמים במה־ לך המלחמה סגרו לנו את המרפאה שמשרתת בעיקר את האנשים המבוגרים. אלה אנשים שצ־ ריכים שיביאו להם תרופות, צריכים את הרופא שהם מכירים. הדואר לא הגיע. המדינה אמרה 'אמרנו לכם להתפנות, אז מבחינתנו אתם לא מקבלים שירותים'. זה שהצבא לא פינה אתכם זה לא עניין שלנו". גם את משרד החינוך חיפשו בעלמה בתקו־ פת מלחמה. לדבריו, הילדים למדו במקלט מימי ילדים מ-א' עד ו' במקלט אחד. 30 . הקמת המושב במקלט, ילדים עם ארבע 30 "את ילדי הגן שמו נשות צוות, בלי אפשרות לצאת לחצר. זה סיוט. "יש פה ילדים שלא יודעים לקרוא ולכתוב, משפחות התפרקו בגלל הדברים האלה. זה לא מגיע להם. מה כל כך קשה למדינה לתת להם חבילת פיצוי כלשהי? לדאוג לפסיכולוגים ליל־ דים? למה האטימות הזו? זה אחד הדברים שבא־ מת נותנים תחושה קשה. ק"מ מהגבול דאגו לפחות 3.5 "לתושבי עד ק"מ מהגבול, עשו 5-3.5- למשהו. עלינו, שחיים ב ניסוי ביזארי. ללכת עם ולהרגיש בלי. כנראה היה חסכוני למדינה להשאיר אותנו בשטח האפור. רואים פה תסיסה סביב העניין הזה. "מי שקובע את המחיר בסוף זה לא לפי הע־ לויות שלי, אלא לפי מה שהסופר מוכן לקנות. רשתות השיווק כל הזמן משתכללות בשיטות איך להגדיל את אחוז הרווח שלהם בכל השרשרת, מייבאות, מחזיקות מרלו"גים." הוא חושש מהכיוון שאליו הדברים הולכים. 50% דונם אגס. זה 50-40 "עד לפני שנה גידלנו ממה שיש לנו. מאז שאבא שלי התחיל לגדל אגס, שקלים לקילו. זה 3-2.5 המחיר שהוא קיבל היה היה בסדר, כי עלות הטיפול הייתה נמוכה, דלק היה עולה כמה שקלים לליטר, השכר לעובדים היה סביר. עכשיו אני עדיין מקבל את אותו מחיר, אבל אני משלם יותר מכפול על דלק, על עבודה. יותר יקר לגדל. ככה זה כשמי שקובע את המ־ חיר בסוף זה לא לפי העלויות שלי, אלא לפי מה שהסופר מוכן לקנות. רשתות השיווק כל הזמן משתכללות בשיטות איך להגדיל את אחוז הר־ ווח שלהם בכל השרשרת, מייבאות, מחזיקות מרלו"גים". שיקום האזור נראה לו עוד רחוק, אבל חיוני ביותר. "הלוואי שקריית שמונה תתפתח. היא צריכה להיות עיר רצינית. זאת העיר המרכזית היחידה באזור. המדינה לא עושה את זה באמת". לדבריו, העובדה שקריית שמונה לא חזרה לעצמה מעמיסה קושי נוסף על תושבי האזור החנוקים כלכלית. "בעבר אנשים היו נוסעים לשוק בקריית שמונה. מאז המלחמה הכול סגור, אז נוסעים לטבריה, לכרמיאל, הרבה יותר רחוק". יש לאן לחזור (?) כמו רבים באזור, הוא מבין שמי שהעביר את העסק שלו למרכז לא יחזור. "גם אם שכר הדירה והארנונה לעסקים במרכז יקרים יותר, זה עדיין יותר משתלם. המחזור גדל בהרבה כי יש שם יותר אנשים. מדינת ישראל צריכה להתביית על הצפון עכשיו, להגיד שזה חשוב לה, שהפריפריה הצפונית חשובה לה, שקו העימות הזה חשוב לה ולהתחיל לעבוד. "לא צריך לשפוך פה כסף, צריך לתכנן בחו־ כמה. השקעות זה דבר חשוב, אי אפשר בלי זה, אבל צריך לתכנן אותן בצורה כוללת. תביאו לנו חכות, לא דגים. לפתח מרכז חדשנות באזור התעשייה בדלתון. לבנות מחדש תשתית בשביל חברות הפודטק שפעלו בקריית שמונה. כל החב־ רות שהיו שם עזבו, כי המדינה לא נתנה להם את הביטחון המספק להיות שם במלחמה. הן התפנו והתמקמו מחדש. תפקידה של המדינה להבטיח לחברות שיהיה להן את הביטחון הזה. למה להן לחזור ולהשקיע בהקמת המעבדות באזור הזה? הרי בטח בעוד עשר שנים שוב תהיה מלחמה. למה להן כאב הראש הזה? צריך להביא לפה אוכלוסייה חזקה יותר, לעודד אנשים לבוא לפה". מה הכי חסר לך? "במושב יש בערך עשרה חבר'ה בגילי. בני חבר'ה. יש גם משפחות צעירות. 30- יש כ 40-20 מתוכם עובדים בחקלאות אולי חמישה. בילדותי ל � י 90 הייתה פה חברת ילדים גדולה. היו בערך דים. מתוכם נשארו בודדים. מעטים גרים בסבי־ בה, הרוב הולכים למרכז. מה יש לחפש פה? "לאנשים צעירים כמוני אין הרבה סביבה בא־ זור. מישהו פתח פאב במושב. זה נחמד, אני מכיר את האנשים, אבל זה לא מרחיב את המעגל. רוב החברים שלי נמצאים בעמק החולה וחלקם התפ־ נו. עכשיו אני בקטיף אז אני עובד בטירוף ואין לי זמן לבילוי או לחברים, אבל כשאין קטיף זה יותר מורגש. בשביל לצאת צריך לנסוע לחיפה, בשביל לראות סרט אני צריך לנסוע לכרמיאל. אני אוהב את הצפון, את הגליל. אני רוצה לגור פה". הוא חולם להקים משפחה במושב. לדבריו, רוב הצעירים עוברים למרכז ומתחתנים, ואז חוזרים ומקימים פה משפחה. חלק חוזרים לפה כבר עם ילד או שניים. "מי שפה לא פותח משהו חדש כי ההרגשה היא של מצב ביניים. אף אחד לא מחדש, לא מתחדש. הכול על אש קטנה. זה מה שמחזיר את כל האזור אחורה. זה לא עוצר אותו, זה מחזיר אותו אחורה. "אחרי הקורונה ולפני המלחמה הייתה הר־ ,100- ל 0- גשה של תזוזה חיובית. לא קפיצה מ . אנשים בדקו את 60- ל 20- אבל הייתה תזוזה מ השטח. ואז באה המלחמה, פתאום פינו את כולם, המדינה גם עשתה הרבה בהלה עם הפינוי הזה. אנשים באמת נבהלו בצדק – כאמור אנחנו מול החיזבאללה. "אני לא מאמין באמירה שבשנה הבאה יהיה בסדר. אם תשב ותחכה שיהיה בסדר, אז אולי יהיה בסדר ואולי לא. עונה טובה מגיעה במזל פעם בעשר שנים. אם אני רוצה שבשנה הבאה יהיה בסדר, אני צריך לעשות הכול בעונה הנוכחית כדי שהעונה הבאה תהיה טובה. "זה התלם האחרון. אני לא יודע אם יישאר דור כזה. למה שאנשים יבואו וישימו את הילדים שלהם בקו הראשון אחרי שראו מה שקרה באותם יישובים בגליל? אני מסתכל על הגליל המערבי, שם האזור יותר חזק בזכות נהריה ועכו. אומנם גם של לא פשוט, וקשה להחזיר את התושבים, אבל זה עדיין חצי שעה מהקריות. אני חצי שעה דקות מכרמיאל. למרכז אני 40- מקריית שמונה ו לא נוסע עם הרכב, אני נוסע ברכבת מכרמיאל. "קריית שמונה צריכה להיות באר שבע" גואטה לא יושב ומחכה. בבחירות האחרונות למועצה האזורית החליט לעשות למען המושב והאזור ונבחר למליאת המועצה. "היו אנשים ששאלו למה אני צריך את כאב הראש הזה, אבל אם יש מקום שבו יש לי סיכוי להשפיע – אני רוצה להיות בו". בחודשים האחרונים הצטרף לחבורת הצעירים צעירים 25 בארגון 'מצפינים'. "יש לנו קבוצה של שמנסים ביחד לקדם מדיניות לטובת הצפון. זה כבר קורה, רק צריך לא להפריע לזה". "בדרום היה אירוע מזעזע, אבל זה היה נקודתי. תוך שלושה חודשים הצבא השתלט על האירוע, רוב היישובים יכלו לחזור וראשי הרשויות היו על זה. פה אנחנו כמעט שנתיים באירוע, וכל מי שצריך לטפל בעניינים משרכים רגליים. גם ביחס לפתרון הביטחוני" אז מה משאיר אותך פה? חקלאות אתה יכול לעשות גם במקומות אחרים. "אני ציוני. בדרום היה אירוע מזעזע, אבל זה היה נקודתי. תוך שלושה חודשים הצבא השתלט על האירוע, רוב היישובים יכלו לחזור וראשי הרשויות היו על זה. פה אנחנו כמעט שנתיים באירוע, וכל מי שצריך לטפל בעניינים משרכים רגליים. גם ביחס לפתרון הביטחוני. גואטה לא מדמיין את עצמו חי במקום אחר. "אני מקווה שלא יבוא רגע שאני אגיד זהו, חלאס, לא רוצה יותר. בשביל זה המדינה צריכה להיכנס לאירוע. אם זה לא יקרה אז הצפון יהיה בבעיה, ואם הצפון יהיה בבעיה אז מדינת ישראל גם תהיה בבעיה. מי שלא רואה את זה הוא או עיוור ⚫ או טיפש". "מי שקובע את המחיר בסוף זה לא לפי העלויות שלי, אלא לפי מה שהסופר מוכן לקנות. רשתות השיווק כל הזמן משתכללות בשיטות איך להגדיל את אחוז הרווח שלהם בכל השרשרת, מייבאות, מחזיקות מרלו"גים"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=