גיבורות על נשים וביניהן מאות נשות 7,000־ למעלה מ מילואים מרחבי הארץ, חברות מועדון "שלך" ועמיתות 'שחר-און', התכנסו לאירוע יום במופע | 2024 האישה הבינלאומי במרץ מעורר השראה וייחודי בהיכל נוקיה שעמד בסימן גבורת הנשים במלחמת חרבות ברזל – ואיזה חשמל היה באוויר מאיה רונן במתקפת השבעה באוקטובר. בנאומה החגיגי, על רקע התקופה הקשה שבה התקיים האירוע, הדגישה מנכ"לית מונ עדון "שלך", הילה קניסטר בר דוד, עד כמה חשוב בכל זאת – למרות האבל, הקושי והצער – לקיים אירוע מסוג זה שמשלב הצדעה והוקרה גם יחד, ערב שמצד אחד נותן קצת אוויר, מאנ פשר לשיר ולרקוד, ומצד שני מאפשר להנציח ולהדגיש את הגבורה. בדבריה ציינה קניסטר בר דוד את גבורת הנשים במלחמה – מי בחזית ומי בעורף, מי עם הילדים ומי בעבודתה: "גינ בורות מלחמה", כך אמרה. "מנשות צו שמונה ועד לנשים שמחזיקות את העבודה והמשפחה ברגישות וביכולות ניהול מדהימות – זה בדיוק היום לטפוח על השכם למי שלצדנו ולומר לה 'כל הכבוד, אנחנו איתך'". עוד לפני האירוע, מחוץ לשערי הכניסה להיכל ובמסדרון שמקיף את האולם, השתרכו תורים ארוכים של נשים צעירות, בוגרות, גמנ לאיות, אימהות ובנות, ולכולן מכנה משותף – כולן הגיעו כדי לחגוג את גבורת הנשים באירוע מלא תקווה והשראה. ביניהן אפשר היה למצוא את דינה רמבך, עידית לוי חדד, מזל לוי ואסתר גיאת, עובדות וגמלאיות של עיריית ירושלים וחברות המועדון, שהגיעו מירושלים מלאות התרגשות וציפייה. "זה ערב מדהים של נשים", 30 אומרת לוי. "עבדתי בחינוך המיוחד במשך שנה, וכל יום הגעתי לעבודה עם חיוך על הפנים וכוחות חדשים. לא הרגשתי שהעבודה מתישה או שוחקת אותי. החיבור לחינוך המיוחד ולתנ למידים היה בנפשי. כל מה שרציתי היה פשוט לעבוד ולקדם את הילדים, לדעת שאת מגיעה להישגים עם ילדים שמאבדים תקווה, לדעת שאת זו שנותנת להם יותר תקווה, לראות את היכולות שיש בהם, להראות שהם מסוגלים להנ תקדם ולהיות חלק מהחברה. כל אישה שנותנת תקווה היא גיבורה". חברתה גיאת מדגישה גם את היתרון הגנ דול שהיא מוצאת בעבודתה, "העבודה בחינוך המיוחד התאימה לי יותר מבחינת שעות העבונ דה", היא אומרת ומספרת שעבדה לפני כן כקנ לדנית. "העבודה בחינוך איפשרה לי גם לעבוד וגם לגדל את הילדים ולהיות איתם בחופשות, וגם להרגיש שאני בעבודה משמעותית. יש בזה משהו שהוא יותר מותאם". היתרונות האלה מושכים יותר ויותר עובדות מעיסוקים שונים לתחום, ובהן גם את לוי חדד, שהגיעה לחינוך המיוחד לאחר קריירה בהייטק. "הרגשתי ריקנות מוחלטת", היא משחזרת. "לא חשבתי שאני מתאימה לחינוך מיוחד בכלל, אבל חיפשתי משהו שימלא אותי והחלטתי לנסות. האמת שזה הדבר הכי טוב שאני עושה". לכולן ברור ששוק העבודה אינו מקום קל עבור נשים בימינו. "לנשים יש שתי משרות: גם בבית וגם בחוץ וצריך להצליח לשלב ביניהן", אומרת רמבך. "לאישה עובדת יש מטלות ומנ חויבויות בשתי המשרות; בבית יש את הילדים, ובעבודה יש את דרישות העבודה. אני, ברוך השם, אימא לשבעה ילדים. באופן טבעי, היה צורך להגיע הביתה מוקדם ולקבל אותם. אצלי אף ילד לא היה במשפחתון. רציתי להיות האימא שמקבלת אותם בבית לארוחת צהריים ושמענינ קה להם זמן איכות. אני חושבת שזה משהו שמנ עסיק הרבה נשים עובדות. לצערנו, הרבה גברים לא מרגישים את המחויבות הזאת כמו נשים. הם לא עושים את השיקולים האלה". "הדבר הכי חשוב לקידום נשים, הוא קידום בתחום העבודה", קובעת גיאת ומציעה כמה שיפורים נחוצים בתנאי העסקה. "צריך לדאוג לשכר ולדירוג גבוהים יותר, כך שיכירו בערך של העבודה שלנו, במיוחד בתחום של החינוך המיוחד. יש פה סייעות שלא קיבלו קידום מפני שלא רואים את התרומה שלהן בצורה נכונה. אני חושבת שבנושאים האלה באמת צריך להילחם למען האישה – להרים אותה, שהיא לא תרגיש שהיא פחות שווה מגבר, שהיא לא תרגיש לבד. מעודדים אותנו, אומרים לנו שאנחנו מקסימות, אבל בסוף, בתלוש, כלום". 19
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=