אנחנו מביאות את הכוחות האלה על חשבון שעות שינה ועל חשבון הזמן שלנו עם עצמנו. חשוב שיבינו שכשטוב לנו, טוב לכל מי ומה שבאחריותנו וכולם מרווחים מזה". שתיהן מסכימות שעולם העבודה צריך להשתנות על מנת שנשים תוכלנה לפרוח, וכדי שהמחיר שנשים משלמות לא יהיה כבד כל כך. "צריך להרחיב את הזכויות של נשים עובדות", אומרת בן-ישי. "זאת צריכה להיות ברירת מחדל, לא משהו שאנחנו צריכות להנ תחנן לקבל או שייחשב כמותרות או כדבר בר השגה רק אם יש לך הרבה כסף". ברוח הימים המאתגרים, הן מאחלות לנשות ישראל חוזק נפשי והכרה בכוחן. "שנהיה טובות עם עצמנו, שבתוך כל המשימות והתפקידים שלנו לא נשכח את עצמנו", אומרת בן ישי, וחבנ רתה דואר מוסיפה: "שנצליח לשמור על האיזון הבריא כל הזמן, זאת עבודה לכל החיים ונכונה במיוחד לימים אלו". בין אלפי הנשים ששמחו לחגוג יחד את גבורת הנשים נמנות גם אינה ואמילי בן ארי, אם ובתה מאזור, שהגיעו יחד לאירוע המרגש לכבוד יום האישה. אינה, שבעלה עובד במונ עצה המקומית אזור, משמשת כלכלנית בתחום חוזים והתקשרויות בחברת נתיבי ישראל; ואמילי, בת השלוש עשרה, היא תלמידת חטינ בת ביניים. "עולם העבודה כיום קשוח", אומנ רת אינה. "כדי שנשים יוכלו לבטא את מלוא הפוטנציאל שלהן ולהביא אותו לידי ביטוי בענ בודה, הן חייבות לא להתבייש, לדעת לדרוש, לדעת מה הן שוות. נשים צריכות להראות את עצמן, לדעת שהן יכולות לא פחות מגברים ולא לעשות לעצמן הקלות". אמילי אמנם צעירה ורחוקה משוק התנ עסוקה, אבל כבר כיום בגילה הצעיר, ברור לה שעולם העבודה צריך להציע יותר הזנ דמנויות לנשים. "בבית הספר לימדו אותנו לקראת יום האישה על אי השוויון בזכויות בעבודה", היא אומרת. "למדנו שהמשכורת של הבנים גבוהה מזו של הבנות וזה נראה לי לא הוגן. צריך להיות שוויון. זה שבעבודה של אימא יש גברים שעושים את אותה עבונ דה ומרוויחים יותר, זה לא הוגן ולא מכבד. כולנו בני אדם, נשים וגברים". בן ארי מבינה את תפקידן של אימהות ונשים כמקור השראה עבור בנות הדור הצנ עיר. "אנחנו צריכות ללמד את הבנות שלנו עצמאות. היום יש מודעות גם לפנאי ולצורך לתת לעצמך זמן איכות, לשים את עצמך במנ קום הראשון. נשים היום יודעות לעשות את זה יותר טוב כי יש יותר מודעות לכך. בסוף כולם מרוויחים מזה. אני חושבת שאנחנו בכיוון הננ כון. המדינה נראית לי פחות במקום הזה, אבל מבחינת הנשים – אנחנו בכיוון. אני עובדת במוסד ממשלתי, אז אין יותר מדי מקום להנ תבלבל. צריך שבמקומות עבודה נוספים יהיה ברור לכולם שהזכויות של נשים לא נתונות בסימן שאלה. חשוב לי שנשים יראו כמה הן נלחמות. אנחנו יכולות ומסוגלות להכל". על האתגרים הרבים שבפניהם עומדות הננ שים וגם על העוצמה שלהן, לומדת אמילי בעינ קר מאימא שלה: "אני רואה את הביטחון של אמא שלי ומאוד מעריכה את האימהות שלה", היא אומרת. "אני עוד לא יודעת במה אני רוצה לעסוק כשאהיה גדולה, אבל כשאני רואה נשים סביבי, אני מבינה שזה עולם שבו לא קל לנשים לחיות בו. אני מאוד גאה באימא שלי ובעיקר על האישה שהיא". הזמרות שעלו בזו אחר זו לבימה ביצנ עו דואטים ייחודיים ומרגשים: ריטה ואודיה ביצעו יחד לראשונה על במה אחת את השיר 'מחכה', נסרין וזהבה בן הפתיעו בדואט עוצר נשימה לשיר 'חיים שלי', שלא הותיר עין אחת יבשה באולם, ואלרי חמאתי ואילנית שרו יחד את 'ללכת שבי אחרייך', מירי מסיקה וזהבה בן ביצעו יחד את ׳אהבה כזו׳, ודקלה ונסרין פצחו בדואט מצמרר לשיר ׳שבע בערב׳. בעיצומו של המופע, באחד מרגעיו העונ צמתיים, עלו כל הזמרות על הבמה בזו אחר זו, וביצעו יחד את השיר 'אין לי ארץ אחרת', כשהן ישובות על כסאות צהובים – סמל המאבק להשבת החטופים, וכשמאחוריהן מתנוססים דיוקני החטופים והקריאה הבלתי מתפשרת: "הוציאו אותם מהגיהינום". היה זה רגע השיא באירוע חשוב ומרגש, שבימים של משבר ומלחמה הוכיח לכולנו שניתן ואף הכנ רחי לצאת, להיות יחד, לשיר ולזעוק לשובם של החטופים לביתם, לשיבת המפונים לבנ תיהם ולחזרתם של החיילים והעם כולו לחיי השגרה. אינה בן ארי: ״אנחנו צריכות ללמד את הבנות שלנו עצמאות. היום יש מודעות וגם פנאי לצורך לתת לעצמך זמן איכות ולשים את עצמך במקום הראשון. נשים היום יודעות לעשות את זה יותר טוב, כי יש יותר מודעות לכך. בסוף כולם מרוויחים מזה. אני חושבת שאנחנו בכיוון הנכון״ 21
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=