עמיתים - ספטמבר 2024

66 איפה מתחבא הסוכר שלי? , נטורופתית ומומחית מורן זוהר לתזונה בריאה בטור מיוחד ברוכים הבאים למדינת ישראל, הזוכה במקום הראשון בתואר צרכנית הסוכר הגדולה בעולם. כן, כן, שמעתם נכון. הישראלי הממוצע צורך את כמות הסוכר הגדולה ביותר ליום בעולם עם ! כפיות סוכר ביום. 43 ממוצע של הנתון המדאיג הזה מתרחש כשההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא צריכה של עד שלוש כפיות סוכר ביום לילדים, עד שש כפיות סוכר ליום לנשים ועד שמונה כפיות סוכר ליום לגברים. ואנחנו? עברנו את ההמלצה כבר מזמן ובהרבה. אם אתם שואלים את עצמכם איך זה קורה, התשובה היא פשוטה למדי. ראשית חשוב לדעת שישנם שני סוגים של סוכר: הראשון הוא 'הסוכר הגלוי', שנמצא בכל המוצרים שאנחנו מודעים לכך שהוא קיים בהם כמו עוגות, סוכריות, גלידות וכו׳, ושאם להיות כנה, איתו אני חיה בשלום (כמובן כשהוא נצרך במידה). והשני הוא 'הסוכר הסמוי', שזה אותו הסוכר שנמצא במוצרי מזון שאנחנו לא מעלים על דעתנו שהוא נמצא בהם- כמו חטיפים מלוחים, נקניקים, לחמים, מוצרי ״בריאות״ ועוד. הסוכר הסמוי הוא סוג הסוכר שמביא אותנו לצריכת הסוכר המוגזמת, כי אנחנו אוכלים ממנו מבלי שאנחנו בכלל מודעים לכך. אתם בוודאי תוהים, מה בכלל עושה הסוכר במוצרי מזון מלוחים? התשובה היא שהוא נמצא שם משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהוא גורם לנו להתמכר, כלומר שנרצה לצרוך עוד מאותו מוצר. סוכר לא סתם נקרא גם 'הסם הלבן'. כשהוא נמצא במזון שלנו אנחנו רוצים לצרוך עוד ועוד ממנו ולכן בתעשיית המזון מאוד אוהבים להחביא אותו בתוך המוצרים. השנייה היא שסוכר הוא חומר משמר מאוד זול וכשהוא נמצא במוצרים הוא מאריך את חיי המדף שלהם. שתי הסיבות האלו יחד מחברות אותנו לסיבה המרכזית, שהיא הרצון בהגדלת הרווחים של תעשיית המזון. כמובן שאין מה לבוא בטענות לתעשייה הזו, כי בסופו של יום זוהי מטרת העל של כל תעשייה שהיא: רווחים וכמה שיותר מהם, אבל אנחנו כצרכנים צריכים להיות מודעים. כשאנחנו אוכלים פרוסת עוגת שמרים שוקולד ומתפנקים על כל ביס ממנה, אנחנו מודעים לכך שאכלנו את המשהו המתוק שלנו להיום ויודעים לאזן את המשך יום האכילה שלנו. אבל, כשאנחנו אוכלים כריך ״בריאות״ שמורכב מלחם שנמכר כ״בריא״, אבל בפועל כפיות סוכר לפרוסה, ובתוך הכריך יש 2 מכיל גם פסטרמה דלת קלוריות אך עתירה בסוכר, שאנחנו לא מתארים לעצמנו שהוא שם, עם עוד כף ממיונז שמכיל סוכר גם הוא - אנחנו בטוחים שאכלנו מזון בריא ובהמשך נרשה לעצמנו להוסיף גם מתוק על ה״בריאות״ שאכלנו. בפועל, אכלנו כבר כמות גדולה של סוכר ועל הסוכר שאכלנו, הוספנו עוד ממנו. אותו הדבר קורה לנו עם חטיפי ה״בריאות״ השונים שמשווקים לנו אותם כבריאים, ככאלו שיטיבו אתנו אבל בפועל הם לא ממש מספקים לנו אנרגיה. צריכת סוכר ברמות גבוהות מאלו שמומלצות תגרום לנו להתמכרות, תגרום לנו לעייפות שתגיע בצורה חדה אחרי העלייה הלא מאוזנת ברמות הסוכר בדם, לחוסר יכולת להתרכז ולירידה בפרודוקטיביות, לבעיות מטאבוליות שונות כמו סכרת, מעי רגיש, מעי דליף, השמנה ועוד, לכבד שומני, וגם לסוגים שונים של סרטן, ולאלצהיימר שכבר הוכח כקשור לצריכת סוכר גבוהה. איך נוכל לדעת שהמוצר שהרמנו מהמדף בסופר מכיל סוכר? הנה כמה טיפים חשובים: תבדקו רשימת רכיבים. לא ערכים תזונתיים, לא כמות קלוריות. ר-כ-י-ב-י-ם! תחפשו את המילה סוכר וגם עוד מילים נרדפות לה כמו- לתת, רכז פרי, 60 מעל מולאסה, סירופ אגבה, פרוקטוז ועוד. דעו שכל המילים הנרדפות האלו הן שוות ערך לסוכר. אל תתנו לכותרות מפוצצות על גבי האריזה כמו ״פיטנס״, ״בריאות״, ״ללא סוכר לבן״ ועוד לבלבל אתכם. כשאתם רואים כותרת כזו, דווקא היא צריכה להדליק אצלכם נורה אדומה ולגרום לכם לחפש את הסוכר שמתחבא שם. זכרו שסוכר יכול להימצא גם במזונות מלוחים כמו לחם, ממרחים שונים, נקניקים ועוד. העובדה שאתם אוכלים מוצר מלוח לא מחייבת שהוא אינו מכיל סוכר. כשבא לכם, תאכלו את המתוק שלכם. תשתדלו רק לדחות את האכילה שלו כמה שיותר מאוחר ביום שלכם כדי למנוע את התנודות בסוכר בדם במהלך היום כולו, מה שרק יגרום לכם לרצות יותר לנשנש ולהיות בחיפוש מתמיד אחרי אוכל במהלך היום כולו. וכשכבר אכלתם מתוק, תתפנקו עליו. דעו שהוא שם. אל תתפרשו על חטיפי ״בריאות״ כשאתם בעצם אוכלים סוכר בהסוואה. ותזכרו תמיד: הגוף שלנו הוא כלי חד פעמי. בניגוד לרכב שאפשר לתקן במוסך ובמקרה הכי גרוע להחליף במודל חדש יותר, כשהגוף שלנו קורס הוא קורס ואין לנו את האופציה להחלפה. Shutterstock : אילוסטרציה מורן זוהר. צילום: באדיבות המצולמת

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=