"כשאני עוזר למשפחות שכולות ומחזק אותן, זה גם מחזק אותי" "אבי היה נכה צה"ל והוכר כחלל לאחר מותו", מספר מג'ד איוב, בן ממע'אר, שמתנדב ביד לבנים הדרוזים ובעמותת גמלאי המדינה. 67 , הוא שירת במג"ב. כאח שכול, אני קרוב למשפחות 1987- "אחי נפל ב השכולות, החלטתי לתת מזמני בפעילויות עם משפחות שכולות, כאן בסניף במע'אר. הפעילות עם המשפחות השכולות מחזקת אותי. כשאני עוזר לאחרים ומחזק אותם, זה גם מחזק אותי". 2011- שנים כאח בחדר המיון בביה"ח זיו בצפת. ב 32 איוב עבד . אני חושב 54 יצא לפנסיה. "יצאתי לפנסיה מטעמי בריאות בגיל שהייתי הפנסיונר הכי צעיר בארגון". איוב מספר שבאחד המפגשים של המשפחות השכולות בגבעת אולגה פגש באח שכול שהציע לו להצטרף לעמותת גמלאי המדינה. כשהבין כי בעמותה אין מתנדבים פעילים בקרב העדה הדרוזית בעקבות כך, בני העדה כמעט ואינם משתתפים בפעילויות השונות של העמותה הוא נרתם למשימה. "החלטתי לגייס פנסיונרים לעמותה. מי שלא מילא טפסים, שלחתי לו טופס הצטרפות. אני מקווה שבקרוב נצא לפעילות משותפת. למה להבנתך הדרוזים והערבים פחות משתתפים בפעילויות? "אין לי הסבר. לא היה שום מחסום, אולי כיוון שלא הכירו באפשרויות שהעמותה מציעה, עוד לא נתקלתי בסיבה מוצדקת". למה זכאי חבר עמותה? "הוא זכאי למגוון פעילויות פנאי ורווחה, החל בייעוץ משפטי בתחום צוואות וירושות וכלה בטיולים לחו"ל, סיורים חד-יומיים בארץ, נופשים בארץ ובחול, כנסים, ועוד תכנים של הרצאות, הצגות מופעים. אני מספר על כל זה בהתרגשות כשאני מציע לגמלאים להצטרף לעמותה ומבין איזו זכות זו להיות שייך לעמותה כזו". איוב קשר בין פעילויות ההתנדבות שלו. "בהלוויה של אחסאן דקסה שנים. זה 46 פגשתי את אביו. הוא היה איתי בצבא. לא נפגשנו היה מרגש מאוד. הלכתי עם עו״ד אהוד סרפיאן, מנכ"ל העמותה, באוקטובר, באותו 7 - לנחם משפחות שכולות שאיבדו יקיריהם ב היום הגענו לבית יד לבנים הדרוזים ובכך יצרתי קשר בין יד לבנים לבין עמותת גמלאי המדינה". לצד טיולים ופעילויות בבית יד לבנים, איוב מנצל את הידע הרב שצבר במהלך עבדותו בבית החולים ומבקר גם בבתי הורים שכולים שאינם יכולים לצאת מהבית. "התחלנו להיות בקשר עם בית יד לבנים בטבריה, אנחנו מבקרים משפחות מטבריה והמשפחות שנה למלחמת יום כיפור, איוב 50 מטבריה באות אלינו". במלאת וצלולה, אבל לא 90 ביקר אם שכולה בצפת. "היא הייתה בת יוצאת מהבית. כל כך נהניתי לבקר אותה. זה סיפק אותי מאוד. היא סיפרה לי על הילדים שלה, דיברנו גם על השכול ושיתפנו ברעיונות למצוא נחמה. "אני מרגיש שהמודעות בארץ לעדה הדרוזית נמוכה. המודעות שיש עכשיו היא לצערי בזכות 'חרבות ברזל'. החברה הישראלית, לפחות עד המלחמה, לא הייתה ערה לתרומה של החברה הדרוזית ולמצב שלה". "החתן שלי עשה שלושה סבבים בעזה, הוא פראמדיק ועובד בבית חולים זיו, אחיו שוטר ושניהם קיבלו מגרש לבנות בתים. חשוב לו לעלות את המודעות של התרומה הדרוזית למדינת ישראלית בנוסף הוא סבור שצריך לתגמל את מי שתורם למדינה. המצב הטוב מבחינתי הוא שיהיה חוק הלאום, ושהיה סעיף על העדה הדרוזית". ממע'אר, מתנדב בעמותת 67 מג'ד איוב, בן גמלאי המדינה וביד לבנים הדרוזים – וקושר בין שתי הפעילויות: "הלכתי עם עו"ד אהוד סרפיאן, מנכ"ל העמותה, לנחם משפחות שכולות" | יניב שרון | www.a-gam.co.il | gimlaim@a-gam.co.il | 08-9161004 | 08-9161002 | ט.ל.ח | 2025 יולי הכל זהב 46
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=