דבורה, נעמה ושאול. צילום: אלבום פרטי הפרדה כזאת, וצועקים: ׳חזק!׳, ׳קדימה!׳, ׳עוד קצת!׳ כ � ווני מוצא את עצמי כאחד שמחכה שנעמה תגיע, ו שהיא מגיעה, עייפה וכפופה מעט, אני אומר לה: ׳נעמה י � עעד קצת!׳ ואז אני רואה שהיא מזדקפת, נותנת ספר צ � ננ, מגיעה לשער, עם אור בעיניים וחיוך, ואומרת לע מה ׳הצלחתי!׳״ לוי החזיק את התמונה הזו בראש מתוך אמונה שהעמידה המנטלית של נעמה כטריאתלטית תשרת אותה בתקופת השבי. ״אמרתי לעצמי שהיא עכשיו בטריאתלון. היא צריכה לאסוף את כל הכוחות, ה � אא הכושר המנטלי ואת כל הכוח הנפשי שלה, כדי ל גיע לקו הסיום – וקו הסיום קיים״. האמונה ששאב לוי מתמונת הסיום אליה פילל בכל כוחו, פגשה מציאות מורכבת, כשקו הסיום המשיך להתרחק ולהתרחק, והזמן הלך ודחק, שעה שנעמה הוחזקה בשבי לאורך ימים. ״אחרי כמה חודשים ככה אמרתי לעצמי, 447 נכון, היא חזקה פיזית, חזקה מנטלית, אבל האם יעמדו לה הכוחות אחרי כל כך הרבה זמן? זו תקופה שהיא בלתי נתפסת!״ היו רגעים שוויתרת? ״אנחנו במשפחה, החלטנו שאנחנו לא מוותרים. אפילו ח � לל משתמשים בניסוחים כמו ׳אנחנו מקווים שהיא ת זור׳, כי כשאתה אומר אני מקווה, יש בזה איזשהו שמץ של אי ודאות, של ספק. לכן אנחנו זרקנו את המילה הזאת ע � ''קווים', ולכל אורך הדרך אמרנו, ׳אנחנו בטוחים שנ מה תחזור׳, והיא חזרה. כל המשפחה שלי ממשיכה להיות מעורבת, מגיעה גם לכיכר החטופים בתל אביב, ואנחנו מניחים תמונות של חטופים אחרים. ואולי השיקום שכל כך מדברים עליו יכול להתרחש רק שכולם יהיו בבית״. לוי, בן להורים מקיבוץ נען, הוא אחד מבין חמישה אחים ס � ––אחיו הבכור נפטר ממחלה בגיל צעיר, שני אחיו הנו פים נהרגו במלחמות, והוא נותר יחד עם אחותו. ״אמא ה � ששי הייתה אישה מיוחדת. היא לא רצתה אף פעם ל קים אתר זיכרון בבית, ותמיד אמרה ׳יש לנו אתכם׳. היא הייתה פותחת בבוקר את הווילונות, דואגת שייכנס אור לבית ומקפידה שתמיד יהיו פרחים בבית. שאלו אותי כמה פעמים, מאיפה אתה שואב את הכוח הזה? באיזשהו שלב חשבתי לעצמי שכנראה גם משם. ההורים שלי שבאמת ר � עערו את האובדן הקשה ביותר, עמדו בזה בעיקר עבו נו״. זאת אולי הסיבה שהמשפחה שהקים לוי, לא במקרה גדולה ומגובשת – חמישה ילדים ועשרים נכדים. בשבת שמשית לפני מספר שבועות התקבצו כולם ביישוב תל מונד, בין הפרדסים, בחצר של אחת המשפחות. ״אני רגע ז � ממקיף מהצד ואני אומר, ׳וואו, כמה שזה טוב, כמה שח רנו לעצמנו׳. זה נתן לנו באמת כמו איזו קרן אור, שפתאום מאירה עלינו ומחזירה אותנו לדבר כל כך יפה שאותו ⚫ פתאום הפסיקו לנו באכזריות״. 33 הסתדרות המעוף מנהיגות. מקצועיות. עשייה.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=