טות, גם על הקופה שלנו בעירייה". מה צריך לעשות כדי שזה יקרה? "אנחנו צריכים גוף שיתמוך בקבוצת המתנדבים של הוועד. העמותה מאוד תומכת ויש רצון גדול, אבל חסר סמכויות. ס � ההבוצה שלנו שייכת להסתדרות ויש לנו הרבה זכויות בה תדרות. כאשר יש בעיה מול עיריית נהריה, אנחנו צריכים עוד כוח תומך כדי להילחם על הזכויות שלנו. יש כסף של הגמלאים בקופה של העירייה אבל אנחנו לא משתמשים בכסף הזה לשום דבר, אין מישהו בעירייה שאחראי על הכסף הזה מתוך הגמלאים. אנחנו רוצים לדרוש להשתמש בו. ברגע שדרשתי, ראש העיר הסכים לדבר איתי ודיברנו על הצורך לעלות את הזכויות שלנו כמו לעובדים". "אנחנו מקבלות הרבה מאד אהבה מכל הגמלאים" גם אסתר דוידוביץ', גמלאית של עיריית כרמיאל, שעבדה מ � שנה, רואה את קבוצת הג 30 ככייעת בגני ילדים במשך לאים כמקום מרכזי בסדר יומה. "בקבוצה אנחנו משתתפים ג � בבעילויות רבות, יוצאים לטיולים, לנופשים, לאירועים של ה מלאים. אנחנו מארגנים פעילות ומפעילים את כל הגמלאים ר � בברבים משותפים, מפנקים את כולם במתנות לאירוע, ומא גנים לכולם מתנות גם לימי הולדת. הרבה גמלאיות היו סייעות לפני כן וממש הפכנו לקבוצה מגובשת". איך הגעת לתפקיד? שנה, והייתי כמעט כמו 30 "הייתי סייעת בגני ילדים במשך גננת. עד היום יש אנשים שפוגשים אותי בעיר ועדיין זוכרים ב � אאתי מאז שהם היו בגן. היום הם כבר גדולים, יש כמה שעו דים כעורכי דין ומורים, ואני מרגישה שכולם הם כמו הילדים שלי. אחרי שהחלטתי לפרוש הבנתי שהפעם אני רוצה להיות אחראית על הגמלאים. הייתה לי חברה שהייתה גם סייעת וצירפה אותי לוועד של הגמלאים. באחד הימים היו בחירות לוועד הגמלאים ונבחרתי למקום שלישי. הראשונה נפטרה, השנייה ביקשה לעזוב, ומאז צירפתי חברה בשם זהבה ואנחנו פועלות ביחד בוועד הגמלאים". דוידוביץ' רואה בתמיכה שהיא מקבלת מחבריה הגמלאים מרכיב חשוב בהצלחת הפעילויות. "אנחנו מקבלות הרבה י � ממוד אהבה מכל הגמלאים", היא אומרת. "הם ממש מער כים את כל מה שאנחנו עושים. הם מעריכים ונהנים אפילו מהשוקולדים שאנחנו מחלקים באוטובוס, ומרגישים טוב בעיקר מתשומת הלב שאנחנו מעניקים להם, ומכך שחשבנו עליהם". מלבד התמיכה מצד הגמלאים עצמם, מציינת דוידוביץ׳ גם את התמיכה והסיוע של הסתדרות המעוף. "הקשר עם ההסתדרות ובמיוחד עם אילנית, אשת הקשר, הוא קשר טוב מאוד", היא אומרת. "היא עוזרת לי בכל דבר שצריך, ואף פעם לא אומרת לי לא. היא מסייעת לי בכל יוזמה, פעילות ואירוע שאני רוצה לקדם. התמיכה הזאת מאוד עוזרת. היא זמינה תמיד, בכל דבר שאני צריכה היא מסייעת ועוזרת לי לתאם כל פעילות לטובת הגמלאים". איך נראתה הפעילות בזמן המלחמה? מ � ""זמן המלחמה אנחנו לא התפנינו. יש לנו קבוצה, פרל נט כזה, שאנחנו יושבות יחד בקניון, ובאחד הימים ישבנו יחד וחשבנו מה אפשר לעשות. החלטנו שצריך קודם כול לדאוג לכך שיהיה לכולם למי לפנות ולראות שכולם בסדר. יש לי כמה קבוצות וואטסאפ של גמלאים שאני מעבירה להם הודעות. התקשרנו לנשים בודדות ושאלנו אותן איך הן מסתדרות ואם הן צריכות משהו. יש לי בעל נכה צה"ל בבית, אז שבועיים לפני המלחמה הקימו לנו ממ"ד בבית, ככה שלמזלי באזעקות היינו ב � ההלכים יחד לממ"ד. בכל פעם שהייתה נפילה ישר התכת נו בקבוצות כדי לוודא שכולם בסדר. לא יכולנו לצאת מהבית תחת הטילים, אז הקשר היה בעיקר באמצעות הטלפון. אני רוצה להדגיש שהעירייה תפקדה נהדר בזמן המלחמה. אנחנו י � בבשר טוב עם ראש העיר ומדברים איתו ישירות, אבל מבח נת תקציבים, לא עוזרים לנו. "בנעמת זה ממש הבית שלנו. אנחנו עושים הרבה מסיבות ומפגשים. בחנוכה, בזמן המלחמה, עשינו אירוע גדול בנעמ"ת. פתחנו ארבעה שולחנות ארוכים וגדולים ועיצבנו את המפות עם דגלי ישראל. הבן שלי עזר לי מאוד באירוע הזה, בכל שולחן ה � בבינו מגן דוד, הדלקנו נרות יחד והזמנו את ראש העיר, ש גיע למפגש, בירך את המשתתפים ואמר שהוא גאה בפעילות שלנו ומעריך אותנו". מה מיוחד בקבוצת הגמלאים שלכם בכרמיאל? "כולם נהנים בקבוצה שלנו. גם ראש העיר הקודם היה מגיע ומשתתף במפגשים שלנו. במשרדים שלנו בנעמת תלויות תמונות שלנו מכל הטיולים, כדי שזה יגרום לכולם להרגיש בבית. בטיולים עולים לי רעיונות לגיבוש. באחד הטיולים ק � חחבתי איך אפשר לזהות את כל החברים בקבוצה, אז בי שתי מכל החברים להגיע בחולצות אדומות כדי שנוכל לזהות אותם, ובאמת כולם הגיעו בחולצות אדומות, וזה היה יפה, כולם התרשמו מהקבוצה המגובשת של הגמלאים מכרמיאל. "בכל אירוע שאנחנו מוציאות, אני קודם כול בודקת אם האנשים יודעים איך מגיעים, ואם הם מכירים את היעד של הטיול. מדובר באנשים מבוגרים, לכן חשוב שהטיולים יהיו ו � ממתאמים לקבוצה שלנו ושהאוטובוסים יגיעו למקומות בט חים". ספרי על אירוע מיוחד שארגנתם לאחרונה מ � ""אחד הטיולים שלנו הקראתי לקבוצה באוטובוס את ה שפט הבא: 'מה שהיה אתמול מת, מה שיהיה מחר עוד לא ידוע, היום – היום זה היום שצריך לחיות וליהנות.' אני חושבת שחשוב לחיות את היום, ליהנות ממה שיש ולעשות פעילות שמאפשרת לגמלאים להיפגש ולהרגיש מוערכים". מה תדירות הטיולים שאליהם אתם יוצאים? "אנחנו יוצאים פעמים בשנה לטיולים בארץ. טיולים לחו"ל זה כבר יותר בעייתי, אנחנו עדיין מפחדים לטוס לחו"ל. היום 36 , פסח תשפ"ה 2025 אפריל המעוף ״שלך״ לגמלאי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=