2024 , אוגוסט 104 מידעו"ס תקציר מאמר זה מתאר קבוצה טיפולית פסיכו־חינוכית להורים לנוער טרנס במסגרת שירותי הרווחה של עיריית אשקלון. הרציונל להקמת הקבוצה התבסס על הצורך שעלה במסגרת עבודת השדה של עו"ס להט"ב, המטפלת בנוער טרנס והוריהם במחלקת הרווחה בעיריית אשקלון. הקבוצה הורכבה משישה הורים לנוער טרנס המטופלים.ות בשירותי הרווחה באשקלון, וכללה עשרה מפגשים פרונטליים. מאמר זה מציין ומאיר חוויות ייחודיות וקשיים שעלו בקרב ההורים לנוער טרנס ומתאר את התהליך הטיפולי המשמעותי שעברו, אשר סיפק תמיכה, הזדהות ולמידה. תחילה מציג המאמר רקע תאורטי, המצביע על כך שקבוצות תמיכה פסיכו־חינוכיות מאפשרות עיבוד רגשי בתוך קבוצת השווים ומהוות כר פורה לשיתוף, הזדהות וקבלה. אצל הורים לטרנס עולה כי פעילות חברתית )agency ואקטיביזם מגבירים את תחושת הסוכנות ( ). בהמשך מוצגות התמות 2020 , והמסוגלות (צפתי ונדן . התמודדות 1 : המרכזיות שעלו מתוך התהליך הטיפולי . הכלה וליווי בתהליך ההתאמה המגדרית; 2 ; משפחתית . עבודה קבוצתית בהתמודדות עם תחושות של אובדן: 3 "הבת שהייתה ואיננה עוד". מתוך התמות עולה כי השייכות לקבוצה מאפשרת מקור תמיכה, הזדהות ושיתוף ברגשות מורכבים, שבחלקם דומים ועולים אצל כל ההורים. לצד זאת, ניכר שהשונות בין ההורים - הן בשלבי הקבלה, הן במאפיינים אישיותיים והן בקשרים עם ילדיהם.ן - מציעה אפשרות לצמיחה וללמידה. המענה הקבוצתי נמצא יעיל ביותר לתמיכה, להפגת בדידות ולסולידריות. המסקנות לפרקטיקה הן שיש צורך משמעותי בהקמת מענים מסוג זה במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, שכן ככל שיהיו יותר קבוצות, הורים רבים יותר יקבלו תמיכה אשר תגדיל את הטולרנטיות ותחזק את הקשר בינם לבין ילדיהם.ן. מילות מפתח: טרנס, נוער, הורים, קבוצה, יציאה מהארון, התאמה מגדרית, הנחיה בקו הרקע להקמת הקבוצה , בעיצומה של מגפת הקורונה בישראל, 2020 בחודש מאי נפגשנו: ליאת אוזנה - עו"ס להט"ב, נוער וצעירים במנהל הרווחה באשקלון, ועומרה לוי־חזן - עו"ס, מנחת קבוצות ומטפלת זוגית־משפחתית מוסמכת (אז בשלבי קבוצת תמיכה להורים ללהטב"ק. 2 ארגון הפועל במרחב הרשת ומקיים מפגשים פרונטליים עבור הורים לילדים.ות טרנס. הארגון פועל 3 .)https://leviot.org.il לשינוי מדיניות עבור ילדים.ות טרנס בישראל. (/ ההתמחות) במחלקה לשירותים חברתיים באשקלון. הנרטיב המרכזי שאפיין את התקופה היה אי־ודאות. אי־ודאות חברתית, ציבורית, מדינית. וכך, בתוך הלא נודע שאפף אותנו, ניסינו לייצר ודאות אצל משפחות שמרגישות שהקרקע נשמטה תחתן והיציבות המוכרת להן התערערה למדי. במסגרת תפקידה של ליאת, כעו"ס להט"ב בעיריית אשקלון, היא מטפלת בנוער וצעירים.ות טרנס, וכן נמצאת בקשר ונותנת מענה טיפולי למשפחותיהם ולמעגלים נוספים בחייהם כגון צוות ביה"ס, הפסיכיאטר.ית המטפל.ת ועוד. דגש טיפולי משמעותי ניתן לקשר עם ההורים ולליווי שלהם בתהליך המורכב שהם עוברים בעת יציאת הילד.ה מהארון. מתוך ניסיונה המקצועי, ליאת זיהתה מאפיינים משותפים אצל רוב ההורים לנוער טרנס שליוותה, כגון: קושי בקבלה והכלה של הזהות הטרנסית של ילדיהם.ן, חוסר היכרות עם התחום, תחושות של בושה ואשמה, בדידות וחוסר חיבור להורים נוספים במצב דומה, ועוד. על אף שישנם מענים כגון קבוצת , ברחבי הארץ וכן בעיר 3 וקבוצת ברית הלביאות 2 תהל"ה אשקלון, מענים אלה כוללים מגוון קבוצות אך אינם כוללים קבוצה טיפולית־חינוכית עבור הורים לנוער טרנס. מתוך כך עלה הרציונל למתן מענה זה, אשר הוקם בלשכת הרווחה באשקלון, ועל כן הקבוצה מהווה מענה חלוצי בארץ. לאור זאת, נוצר שיתוף פעולה בין ליאת - עו"ס להט"ב שמכירה היטב את המטופלים.ות והוריהם ואינה משתייכת לקהילה הלהט"בית, לבין עומרה - אשת מקצוע המשתייכת לקהילה, מכירה היטב את תחום הלהט"ב ובפרט הטרנס ובעלת ניסיון בהנחיית קבוצות. זאת כדי ליצור הנחיה איכותית בקו. רקע תאורטי הורים למתבגרים.ות שנמצאים בתהליך של יציאה מהארון סביב זהותם המגדרית מתמודדים.ות לרוב עם הקשיים ה"נורמטיביים" של גיל ההתבגרות, אך לכך נוספת מורכבות גבוהה סביב גיבוש הזהות המגדרית של ילדיהם.ן והקשיים הרגשיים, הנפשיים והתפקודיים שמתלווים לכך. ה"יציאה מהארון" של הילד.ה גוררת בעקבותיה "יציאה מהארון" גם של ההורה, ולתהליך זה יש משמעויות והתמודדויות רבות מבחינת ההורים ). לעיתים קרובות, ילדים.ות בגיל 2011 ,' (פרדס ושות ההתבגרות יבחרו תחילה להימנע מלצאת מהארון מול ההורים, בשל חשש שהיציאה תסכן את היחסים ביניהם. ההימנעות היא פתרון זמני, ולאורך זמן היא מעצימה 15 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=