2024 , אוגוסט 104 מידעו"ס חלק מההורים הפגינו תחושות של אֵבֶל על הילד שהיה ואיננו עוד בעקבות השינוי המגדרי, בעוד אחרים הדגישו את החשיבות של תמיכה בתהליך ההתאמה המגדרית, כדי לא לחוות בהמשך אֵבֶל אמיתי במקרה של אובדנות של הילד. נראה כי התמודדויות אלו של הורים הן אוניברסליות, כאשר גם בעבודה שלנו, במהלך הטיפול בהורים לילדים.ות טרנס, זיהינו מאפיינים וחששות דומים. בבואנו לחשוב על המענה המתאים ביותר, ובהתחשב בהבנת היתרונות הגדולים של הטיפול הקבוצתי והתרומה שיכולה להיות לו עבור הורים לנוער טרנס, מצאנו לנכון להקים את הקבוצה כמענה חשוב בשירות. מהלך הפעלת הקבוצה גיבוש הקבוצה - מטרות ואתגרים הקבוצה נועדה להיות קבוצה טיפולית להורים לנערים.ות טרנסג'נדרים.ות, שתעניק להורים ידע וכלים להתמודדות מיטיבה עם ילדיהם.ן, תוך היכרות והבנה של התהליכים שילדיהם.ן עוברים ויעברו בהמשך חייהם. גיוס ההורים לקבוצה היה תהליך מאתגר, וכלל כמה שלבים. הראשון היה בקשת הסכמתם.ן של המטופלים.ות לפנות להוריהם.ן, והשני - פנייה להורים להשתתף בקבוצה. הקריטריון המרכזי לבחירת ההורים היה שילדיהם.ן מטופלים.ות אצל ליאת. ליאת חיזרה אחרי ההורים, ומי שהביעו התעניינות ורצון - השתתפו בקבוצה. לא נמצאו הורים לא מתאימים. תגובות ההורים להצעה היו מגוונות: בעוד חלק מהם הגיבו בשמחה ובציפייה, היו הורים שרצו להצטרף אך חששו מהחשיפה בקבוצה ואף התביישו להשתייך אליה. הורים אלה ראו את עצמם נבדלים מחברי הקבוצה, שכן "במקרה שלנו, הילדה עדיין לא בטוחה שהיא בן ואולי זה עוד ישתנה ויעבור לה". טרם פתיחת הקבוצה התקיימו מפגשי הכנה, שכללו התייחסות למיקומים השונים של מנחות הקבוצה. למשל, מיקומה של ליאת גם כעו"ס הנוער וגם כמנחת קבוצת ההורים. למיקום זה יתרונות וחסרונות וגם סוגיות אתיות ייחודיות. היתרון העיקרי היה ההיכרות האינטימית של ליאת עם בני הנוער, שאפשרה לה ליצור חיבור בין בני הנוער להוריהם; חיבור שמקדם את הטיפול הן בנוער והן בהורים - בנפרד וביחד. החיסרון המרכזי היה ההתמקמות המורכבת של ליאת בקשר שבין הנוער להורים, שכן ההורים בקבוצה היו עבור ליאת בגדר מטופלים.ות, בדומה לנוער, ולעיתים זה יצר ניגוד אינטרסים: "מי המטופל.ת שלי?", בעיקר משום שהקבוצה לא הייתה משותפת. מיקום זה חייב הקפדה על אתיקה מקצועית של שקיפות, אמפתיה והכלה משני הצדדים. שמירת הסודיות פעלה בשני מישורים: מידע על הנוער לא הועבר להורים, ומידע מקבוצת ההורים לא הועבר לנוער, אלא אם אחד מהצדדים ביקש להסתייע בנו כדי להעביר מידע ולתווך אותו. נושא האתיקה דובר כבר במפגשי ההכנה ולאורך הקבוצה. יעדי הקבוצה כללו חשיפה של ההורים לתכנים ולמאפיינים של קהילת הלהט"ב בכלל והטרנסג'נדרים בפרט; יצירת שיח ושיתוף בין ההורים בקבוצה לצורך תמיכה הדדית ויצירת תחושת שייכות, הזדהות ומרחב בטוח לחוויות המשותפות והשונות בהתמודדות עם ילד.ה טרנס; חיזוק הקשר בין ההורים למחלקה לטיפול בנוער וצעירים ולתהליך הפרטני שעוברים ילדיהם.ן בשירות. הקבוצה כללה שישה הורים, בהם אב חד־הורי אחד והשאר נשואים (נכחו בעיקר אימהות), וכן סבתא אחת. זוג הורים גרוש הצטרף לקבוצה במפגש הרביעי. התקיימו עשרה מפגשים פרונטליים, שנערכו בחדר קבוצות במחלקה לטיפול בנוער וצעירים באשקלון, אחת לשבוע, בשעות אחר הצהריים. משך כל מפגש היה כשעה וחצי. יחידת ההנחיה למנחות ולצורת ההנחיה הייתה חשיבות רבה בהתפתחות הקבוצה, תפקודה והתקדמותה. הספרות בתחום הטיפול הקבוצתי מציינת יתרונות רבים למודל ההנחיה המשותפת. העבודה המשותפת מקנה למנחים.ות טווח קוגניטיבי ואבחנתי רחב יותר, כאשר נקודות המבט השונות מעשירות את הכמות והאיכות .)2006 , של הגישות ושל אסטרטגיות הפעולה (יאלום הנחיה בקו גם משפרת את היכולת של המנחים.ות לזהות את התהליך שעובר הפרט בקבוצה, את התהליך שעוברת הקבוצה כשלם ואת הדינמיקה בין הקבוצה ליחידת ההנחיה. היא מעניקה תמיכה רגשית הדדית, המפחיתה את לחצי ההתמודדות עם אינטראקציות קבוצתיות קשות ומורכבות ומסייעת למטפל.ת לצאת Dick et מהבדידות שהוא חווה בדרך כלל בפרקטיקה ( הקבוצה נועדה להיות קבוצה טיפולית להורים לנערים.ות טרנסג'נדרים.ות, שתעניק להורים ידע וכלים להתמודדות מיטיבה עם ילדיהם.ן, תוך היכרות והבנה של התהליכים שילדיהם.ן עוברים ויעברו בהמשך חייהם 17 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=