נילי צפר פרקטיקת מיצוי זכויות מודעת־הקשר במערכת החינוך המיוחד במגזר החרדי אני מבקשת להודות לפרופ' אבישי בניש, ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, על עזרתו בתהליך כתיבת מאמר זה. כסטודנטית שלו בקורס "מיצוי זכויות בעבודה סוציאלית", הגעתי להבנה שנדרש מאמץ רב כדי להתגבר על החסמים הרבים במיצוי זכויות, ובמיוחד בקרב אוכלוסיית החינוך המיוחד במגזר החרדי. הוראתו והדרכתו היוו לי השראה והנעה לעבודה המאומצת בפרויקט המתואר במאמר זה. תודה גדולה נתונה למר אלי ניזרי, שבזמן הפרויקט ניהל את סניף ירושלים במוסד לביטוח לאומי, לגברת אושרת זליאסניק, שניהלה בזמנו את מחלקת נכות כללית, ולסגניתה, גברת סלי ספיר - על ההתגייסות והשותפות היוצאות מן הכלל בקיום הפרויקט. תודה מיוחדת לגברת אסתר יעקובוביץ, שהקימה את מערך החינוך המיוחד בבית הספר והובילה אותי ואת הצוות למצוינות, מקצועיות ואנושיות, לטובת התלמידות עם הצרכים המיוחדים. מבוא במאמר זה אתאר פרויקט ייחודי וחדשני של מיצוי זכויות, העוסק בהנגשת זכויות לקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי בקרב תלמידות החינוך המיוחד שמלאו שנים. הכרת המוסד לביטוח לאומי בנכות כללית 18 להן עשויה לזכות את האדם בסיוע של מחלקת שיקום של הביטוח הלאומי, משרד הרווחה או משרד הבריאות. פרויקט ייחודי זה התקיים במסגרת עבודתי כיועצת חינוכית ועו"ס בבית ספר תיכון חרדי גדול בירושלים. ששובצו 200־ תלמידות, מתוכן כ 2,000־ בבית הספר כ בכיתות חינוך מיוחד לאחר שעברו ועדת השמה. לתלמידות אלה אפיונים של קשיים רגשיים־התנהגותיים, הנמכה קוגניטיבית ולקויות למידה, לקויות פיזיות וחושיות, אוטיזם או קשיים נפשיים. הפרויקט התאפשר בזכות שיתוף פעולה עם עובדי מחלקת נכות כללית בסניף ירושלים של המוסד לביטוח לאומי, אשר נערך לקיום הוועדות בתוך מבנה בית הספר. קיום הוועדות במרחב הבית ספרי הוא תקדים יוצא דופן ומציג מודל להנגשת זכויות לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, המשתייכת במקרה זה למגזר החרדי, מתוך גישה מודעת־הקשר ובהתאמה תרבותית. גישה מודעת־הקשר מבקשת להתבונן ולהבין תופעות שונות מבעד להקשרים השונים שאנשים חיים בהם. הגישה נסמכת על גישות ביקורתיות וכוללת מושגים דוגמת הצטלבות מיקומים, היברידיות ויחסי כוח Nadan & Ganz, 2018; Shalhoub-Kevorkian( &). מבעד לפרספקטיבה תאורטית Roer‐Strier, 2016 זו, ההנחה היא שחברי קבוצות חברתיות וקהילות שונות יתמודדו עם מוגבלויות ועם הזכויות הנלוות להן בדרכים שונות. לדוגמה, במגזר החרדי ניתן משקל כבד לשמם הטוב של הנערה ומשפחתה, ובפרט כשמדובר בנערה הנחשבת "נורמטיבית", שהמוגבלות שלה אינה נראית כלפי חוץ (שלא כמו במקרים של נכות או מוגבלות שכלית). בבואה בקשרי שידוכים, עלולים להיפגע סיכוייה של נערה המקבלת קצבת נכות לבוא בקשרי שידוכין עם בחור ממשפחה שאינה מתמודדת עם נכות או מוגבלות של אחד מבני משפחתה, וזאת עקב הסטיגמה המיוחסת למילה "נכות". קיום הוועדות בתוך מבנה בית הספר ועבודת ההסברה שנערכה על ידי הצוות החינוכי היו, בין השאר, ביטוי לגישה זו. המאמר מציג את האפיונים הייחודיים של המגזר החרדי, העשויים להשפיע על היקף מיצוי הזכויות בקרב המשתייכים לו. כך, המאמר תורם לפרקטיקה של מיצוי 22 , עו"ס קלינית במרכז טיפולי למגזר החרדי "למרחב"; יועצת חינוכית בכיתות חינוך מיוחד MSW | נילי צפר nili091967@gmail.com . בבית ספר תיכון חרדי לבנות; מטפלת בסביבת סוסים ובעלי חיים מן השדה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=