2024 , אוגוסט 104 מידעו"ס לדילמות האתיות המגולמות לא אחת בזמן אמת בעת חשיפה למצבים טראומטיים ייחודיים; כאלה שאיש לא העלה בדעתו עד לאחרונה שיהיה צורך להתמודד עימם, כגון זיהוי קורבנות של רצח המוני (גור קול .)2024 ,' ושות אכן, למחקר המוצג במאמר זה יש חיסרון אונטולוגי ומתודולוגי שכן הוא מבוסס אך ורק על חוויות סובייקטיביות אישיות של החוקר הראשון (יהונתן), כך שאיננו משמיע את קולם של הסובייקטים המתוארים בסיפורים ואיננו מביא תיקוף לחוויות אלו על ידי הרחבת הפרספקטיבה על האירועים המסופרים מזוויות נוספות. נוסף על כך, המחקר איננו מעוגן בכלי איסוף מידע כגון תצפיות וראיונות, ומשכך לא מגולמת בו טריאנגולציה. עם זאת, למרות מגבלות משמעותיות אלו, המקרים המתוארים מגלים לקונה משמעותית, מאחר שאפיוניהן של הדילמות האתיות משתנים בהתאם לתחום הבעיה ). לפיכך, אנו ממליצים Viscarret et al., 2020( כי נוכח הנסיבות הייחודיות המאפיינות את מציאות החיים בישראל, יתקיים סיעור מוחות במשרד הרווחה, בשיתוף עם איגוד העובדים הסוציאליים - הן ביחס לאופן שנושא הטראומה משתלב ברמות התערבות שונות בהיבט של ידע ומיומנויות, והן בהקשר לדילמות אתיות בזמני חירום הנגזרות מכל תחום מומחיות. כמו כן, מאחר שנושא הטראומה הוא נדבך בתחום המומחיות של בריאות הנפש, אנו ממליצים לבחון כיצד הנושא מגולם באופן רוחבי בתחום מומחיות זה. ראוי לציין בהקשר זה כי ממצאי המחקר אינם מתיימרים לשקף ולייצג את מלוא המורכבות של הדילמות האתיות שעובדים סוציאליים נחשפים אליהן במצבי חירום. לכן, אין אפשרות להכליל את ממצאי המחקר על סיטואציות אתיות אחרות ויש צורך לבצע מחקרים נוספים בתחום האתיקה בחירום, תוך הצגת נקודות המבט של המטופלים, לשם העשרת הפרספקטיבה האפיסטמולוגית. באשר למשמעויות היישומיות בשדה העבודה הסוציאלית, ניתן להניח שעובדים סוציאליים שעברו הכשרה ואימונים ייעודיים לתפקוד בשעת חירום, לרבות הכשרה להתמודדות עם הדילמות האתיות בעת חירום ומשבר, יתפקדו טוב יותר מעובדים סוציאליים ללא .)Loewenberg, 1992 ;1992 , הכשרה דומה (גרנות בהקשר זה, ביקורת שנשמעת ביחס להתערבויות בתחום בריאות הנפש לאחר אירועי "השבת השחורה", היא שבמערך הטיפולי יש הסתמכות רבה מדי על מתנדבים, ולא על עובדים מיומנים שעברו הכשרה להתערבות מקצועית במצבים אקוטיים אלו. זהו כשל במדיניות Elyoseph et הלאומית להתמודדות עם מצבי חירום ( ). לפיכך, ברמת האינטגרציה בין ההכשרה al., 2024 המקצועית לצורכי השטח והשעה, אנו סבורים שיש מקום לקיים בדיקת עומק לגבי מידת ההתייחסות הבסיסית בתוכניות ההכשרה לעבודה סוציאלית, ברמות הבוגר והמוסמך, לאבחון ולהתערבויות בשעת חירום, עם דגש על הפן האתי - כגון בסוגיות של תיעוד, שמירת סודיות וגבולות בטיפול (מיכאלי, ). לצד זאת, ברמת ההכשרה וההכרה במומחיות 2023 פרופסיונלית, אנו סבורים - לאור תהליך הניתוח של המקרים המתוארים במאמר זה - שיש לשקול את בידולו של תחום הטראומה מתחום בריאות הנפש ברשימת תחומי המומחיות הפרופסיונליים, כך שהוא יהיה תחום המומחיות האחד עשר, ובכך לסמן את תחום הבעיה הנ"ל ככזה הדורש ידע והכשרה ייחודיים, כל שכן מבחינת הקניית כלים ייעודיים להתמודדות עם דילמות אתיות במצבי חירום. לצד הדילמות האתיות, להתערבות במצבים חריגים של חירום וטראומה עשויות להיות גם משמעויות קליניות שונות. כך למשל, ההיענות לרצונו של אבנר לראות את בתו היא התערבות טיפולית שיש בה משום החזרת יכולות שליטה ובחירה לנפגע הטראומה. מאידך גיסא, היא מוסיפה מרכיבי דחק ויזואליים, העלולים להחמיר את מצבו הנפשי של אבנר או להקשות את תהליך ההחלמה העתידי. העובד הסוציאלי נדרש, אם כן, להיות מצויד במיומנויות התערבות במצבי משבר ובהבנה מעמיקה של תגובות טראומטיות אקוטיות. לבסוף, בהסתמך על הניתוח האתי של הסיפורים, אנו מציעים - על בסיס מדרג העקרונות האתיים של דולגוף ) - מודל יישומי עדכני Dolgoff et al., 2011( ' ושות ) המבוסס על חמישה ערכים, שבעינינו 1 (ראו תרשים מותאמים לאופיין של הזירות שבהן מתהוות דילמות אתיות בזמני חירום. לפי מודל עדכני זה, אנו סבורים כי בסיפור "מאיה של אבנר", בשם עקרון האי נזק, היה על יהונתן לעודד את אבנר להימנע מלראות את גופת בתו במצב ריקבון, גם במחיר של שכנוע והפעלת לחץ אינטנסיבי כדי שהאב יוותר על זכותו החוקית (למשל, יש לשקול את בידולו של תחום הטראומה מתחום בריאות הנפש ברשימת תחומי המומחיות הפרופסיונליים ובכך לסמן את תחום הבעיה הנ"ל ככזה הדורש ידע והכשרה ייחודיים, כל שכן מבחינת הקניית כלים ייעודיים להתמודדות עם דילמות אתיות במצבי חירום 53 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=