׳חאו ןויחוא | !ינאו ילש בלכה - נמצא כי לנוכחות של כלב יש יחסי כלב-אדם תרומה גדולה להפחתת סימפטומים של דיכאון ולעלייה במגוון ובתדירות של אינטראקציות חברתיות. התקשורת עם הכלב מעודדת תקשורת בין־אישית ספונטנית, .)Souter & Miller, 2007( אינטואיטיבית ואקטיבית ממצאים רבים מלמדים על הפוטנציאל שיש לבעלי החיים לסייע בתהליכים של ויסות רגשי. בעל החיים מתפקד כאובייקט מעבר בשביל האדם. הוא מרכך את המפגש של האדם עם הקושי ומאפשר לו למצוא מרחב בטוח ולהכיל את תחושותיו. הכלב מתייחס אל בני האדם באמפתיה ובאהדה. יש לו יכולת לחוש את מצב רוחם ולהגיב בהתאם. התייחסות הכלב לאדם איננה שיפוטית אלא מקבלת, וכך היא מאפשרת התקשרות Kruger רגשית חיובית בין האדם לבין הכלב (& .)Serpell, 2010 גידול כלב מחייב את בעליו לדאוג לצורכי הכלב ולקבל אחריות ומחויבות. תפקיד זה מעצים את תחושת הביטחון של האדם, מאפשר לו לרכוש אסטרטגיות של שליטה בחיים ולהפחית את חוויות חוסר הישע והפגיעות. משימת גידול הכלב היא משימה של החיים האמיתיים, בשונה מעבודה שנעשית רק בחדר הטיפול הרגשי. בתפקיד חדש זה, האדם הוא הדואג והמטפל. האחריות הבלעדית היא עליו ומאלצת אותו לאמץ תכונות חדשות ולהטמיע אותן בהתנהלות היום־יומית ). מחקרים הראו Kruger & Serpell, 2010( שלו שחוויית חיים משותפת, של אדם עם מוגבלות וכלב, מסייעת לאדם לצלוח מצבים חברתיים שונים ובכך לשפר את ההשתלבות החברתית הכללית שלו בשגרת היום־יום. אפשר גם לציין כי בהכללה, החברה מגיבה באופן חיובי לאדם המלווה בכלב במרחב הציבורי. יחס חיובי זה גם הוא מסייע לאדם עם מוגבלות לצלוח מצבים חברתיים שונים ולהשתלב בצורה טובה יותר ). לבעלי החיים יש Hilary et al., 2015( בחברה יכולת לעודד את בעליהם להשתתף בחיים, וכן לעודד פעילות גופנית (למשל, לצאת להליכות עם הכלב) או .)Kruger & Surpell, 2010( לצאת מהבית בכלל |||| העבודה עם בני נוער במצבי מצוקה היא לרוב מורכבת יותר מעבודה עם מבוגרים. מאתגר יותר ליצור איתם קשר טיפולי, אמון ורצון לשיתוף פעולה. אולם נמצא כי בני הנוער נמשכים באופן מיוחד לבעלי חיים, וכך יש לבעלי חיים, ולכלבים בפרט, פוטנציאל אדיר לאפשר תחושת ביטחון, יחד עם שיפור ביחסים הבין־אישיים ובתקשורת בקרב בני הנוער, אשר כל כך נזקקים לאלה. החיות יכולות להיות מקור לתמיכה במצבי לחץ ומקור לנחמה ולהגברת תחושת הערך העצמי עבור בני Kruger et al הנוער שנמצאים באינטראקציה איתן (,. ). להתערבות שכזאת יש לא מעט יתרונות עבור 2004 בני נוער המשתקמים מאירוע טראומטי, אשר מלווה בתהליך ארוך של שיקום, עם כוויות נרחבות בגוף אשר משאירות גוף מצולק לצמיתות. העבודה הנוכחית מתארת תהליך טיפולי שנעשה בו ) עם AAI ניסיון להתערבות מכוונת בעזרת בעלי חיים ( נערה המתמודדת עם תסמונת דחק פוסט־טראומטית וכוויות נרחבות בגופה כתוצאה מפיגוע טרור. תיאור המקרה , היא הצעירה משתי בנות 16 נטע (שם בדוי), בת במשפחה. למשפחה סיפור חיים מורכב. כבר מתחילת הקשר, היחסים בין ההורים היו מעורערים וטעונים מאוד. לאורך שנים, האב היה מעורב בעולם העבריינות, לא היה שותף בגידולן של נטע ואחותה וכמעט שלא היה בקשר איתן. האם עבדה כסייעת בגן ילדים והאחות עבדה כמוכרת בחנות בגדים. לאורך השנים, המשפחה הייתה נתונה בקשיים כלכליים, התגוררה בדיור ציבורי ונזקקה לסיוע נרחב ממחלקת הרווחה. כאשר נטע יצאה יום אחד לקניות עם אימה, אירע פיצוץ עז במקום. זה היה מטען נפץ שהופעל על ידי מחבל. האם נפצעה קל מההדף, ואילו נטע נפצעה קשה מאוד. האש אחזה בשיערה וברוב חלקי גופה. היא פונתה לבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת מגופה, פרט לפנים. נטע 80%־ וסובלת מכוויות ב שהתה כחודשיים במחלקת טיפול נמרץ. לאט לאט מצבה השתפר, היא נגמלה מהנשמה ועברה לשיקום בבית החולים אלי"ן. בחודשים הראשונים שהתה נטע באשפוז מלא, ובהמשך במסגרת אשפוז יום. בעקבות הפציעה, היא הייתה מוגבלת מאוד פיזית. רוב גופה היה פצוע ומצולק והיא נאלצה ללבוש חליפות לחץ (חבישות מיוחדות שלובשים לאחר כוויות קשות). תחילה התקשתה להפעיל את הידיים ולא הצליחה ללכת. נוסף על כך, התמודדה עם ההשלכות הרגשיות בעקבות הטראומה והמוגבלות. היא סבלה מדכדוך ומקושי לגייס כוחות לפעילות ולשיקום ונמנעה מפעילות, ממפגשים חברתיים ומלימודים. העבודה הנוכחית מתארת תהליך טיפולי שנעשה בו ניסיון להתערבות ) עם AAI( מכוונת בעזרת בעלי חיים נערה המתמודדת עם תסמונת דחק פוסט־טראומטית וכוויות נרחבות בגופה כתוצאה מפיגוע טרור 10
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=