2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס ס״מידעו ביטאון העובדות והעובדים הסוציאליים 2023 ספטמבר || 102 גיליון תוכנית "קבוצות יוצרות שכונה" בשדרות גונן הראל 22 ׳ עמ || אוטונומיה, הרצון לעשות טוב והרצון למנוע נזק אפרת ביגר 44 ׳ עמ || פינקוביץ' מחר ורוד? זה בידיים שלנו התערבות קהילתית להכשרת אנשי מקצוע למתן שירות רגיש ומיודע־הקשר ללהטב״ק ליאור בר, רג'דה 15 ׳ עמ || אלנאבולסי
| כיצד מבטיחים קצבה מקרן הפנסיה עבור ילדים עם מוגבלות? עבור רובנו, קרן הפנסיה היא החיסכון המשמעותי ביותר בחיינו – ומקור ההכנסה העיקרי שלנו בגיל הפרישה. פרט לקצבת הזקנה שהיא מעניקה לנו, המשמשת תחליף למשכורת שאנו מקבלים מעבודתנו, קרן הפנסיה כוללת שני ביטוחים חשובים: ביטוח למצב של אובדן כושר עבודה (נכות), וביטוח שאירים, שנועד לדאוג לבני או בנות זוג , אם ישנם, במקרה של מוות בטרם עת. 21 ולילדים עד גיל 21 ) ולילדים עד לגיל 60% אם חלילה נלך לעולמנו, קצבת השאירים תשולם לבן/בת הזוג שלנו לכל החיים (בשיעור של ולשארית 21 - החל מגיל 40% ). יוצא דופן הוא מקרה של ילדים עם מוגבלויות, להם מובטחת קצבה בשיעור של 40%( ימי חייהם. הכיסוי לילד עם מוגבלות בקרן הפנסיה החדשה בפרק ההגדרות בתקנון קרנות הפנסיה מצוין כי ילד* יהיה זכאי לקצבה לשארית ימי חייו בכפוף לתנאים הבאים: • הילד הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאי לקצבת נכות כללית לאחר הצטרפות ההורה לקרן הפנסיה, אך בטרם 21 הגיעו של הילד לגיל • הילד אינו מסוגל לכלכל את עצמו ואין לו הכנסה למחייתו במועד פטירת ההורה הילד הוכר 2022 . בשנת 2021- , לחוסך שהצטרף לקרן הפנסיה כעבור שנה – ב 2020 ניקח לדוגמה ילד שנולד בשנת על ידי המוסד לביטוח לאומי כילד עם מוגבלות. כיוון שההכרה במעמדו של הילד נעשתה לאחר הצטרפות החוסך לקרן הפנסיה, הילד ייחשב לעניין התקנון כ"בן עם מוגבלות" ובמקרה של פטירת ההורה – יהיה זכאי לקצבה חודשית לכל חייו. ומה קורה כאשר ההורה הצטרף לקרן הפנסיה לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בילדו כבעל מוגבלות? ובכן, חלק מקרנות הפנסיה בישראל מאפשרות רכישת כיסוי מיוחד המקנה לילד קצבה במקרה פטירה. נבהיר כי במקרה שכזה, בעת מעבר בין קרנות פנסיה הכיסוי לא יישמר, אלא אם נייד לקרנות פנסיה בהן קיים כיסוי זה. בשל כך, על הורים לילדים עם מוגבלויות, המעוניינים לנייד את כספיהם מקרן פנסיה אחת לאחרת, להבין את ההשלכות השונות ולבדוק האם הקרן החדשה תעניק להם ולילדיהם את מלוא הזכויות גם לאחר המעבר, כפי שנעשה במנורה מבטחים. * האמור בלשון זכר מתייחס כמובן בהתאמה גם בלשון נקבה לילדה עם מוגבלות ("בן מוגבל" כהגדרת קרן הפנסיה) מובא על ידי ), העוסקת בשיווק פנסיוני ולא בייעוץ. האמור 168( מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ החברה המנהלת של מנורה מבטחים – פנסיה מובא כמידע כללי בלבד, על בסיס פרטי התקנונים המפורסמים, אין באמור משום חוות דעת או תחליף לקבלת ייעוץ /שיווק מבעל רישיון המתאים לנתוניו וצרכיו של אדם. לפרטים נוספים יש לסרוק את הברקוד פרסום לסיכום: . אם לחוסך יש ילד בעל מוגבלות, חשוב לבדוק כי הוא עונה להגדרה של 'בן מוגבל', בהתאם 1 לתקנון קרן הפנסיה. . ככל שהוא עונה להגדרה זו, אין צורך לבצע כיום כל פעולה מול קרן הפנסיה ומעמדו של הילד 2 ייבחן במעמד פטירת החוסך כעמית פעיל. . בעת מעבר בין קרנות פנסיה, יש לבחון מה יהיה מעמדו של הילד. 3 האם הקרן תכיר בו 'כבן מוגבל' בדומה לקיים במנורה מבטחים. מה קורה כאשר עוברים לקרן פנסיה אחרת? הכיסוי לבן עם מוגבלות קיים בכל קרנות הפנסיה החדשות, וכפי שציינו - יהיה רלוונטי ככל שהחוסך הצטרף לקרן הפנסיה לפני ההכרה במעמדו של הילד על ידי המוסד לביטוח לאומי. מה קורה כאשר מניידים כספים מקרן פנסיה אחת לאחרת? ובכן, חלק מקרנות הפנסיה מעניקות פרשנות שונה לתקנון וטוענות שההכרה בבן עם מוגבלות לא גוררת ותק. במילים פשוטות, הקרן המקבלת לא תכיר בכיסוי לבן עם מוגבלות, כפי שהיה קיים בקרן שממנה הועברו הכספים. במנורה מבטחים, נבהיר, קרן הפנסיה תכיר במעמד של בן עם מוגבלות – גם בעת ניוד. כלומר, אם החוסך הצטרף לקרן הפנסיה שבחר לפני שהביטוח הלאומי הכיר בילדו כ"בן עם מוגבלות" וכעת ברצונו לנייד את הכספים שחסך לקרן הפנסיה של מנורה מבטחים, זו תכיר במעמדו של הילד וכפועל יוצא הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית לשארית ימי חייו, כאשר ההורה החוסך ילך לעולמו. ) של חוסכים 21 קצבת שאירים בקרן פנסיה מספקת רשת ביטחון כלכלית לבני/בנות זוג ולילדים (עד גיל שהלכו לעולמם. במקרה של ילדים בעלי מוגבלות – הקצבה המשולמת היא לכל החיים. מה חשוב לדעת ומה קורה במקרה של מעבר בין קרנות פנסיה?
2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס YNRCOLLEGE.ORG מרכז י.נ.ר- המרכז המוביל והמקצועי ללימודי ייעוץ והנחייה 053-204-3511 : לפרטים והרשמה > RISHUM@YNRCOLLEGE.ORG YNRCOLLEGE.ORG , באר שבע 64 האבות | , פתח תקווה 100 ז‘בוטינסקי | , ירושלים 30 בית הדפוס חני בן עמרם מובילים מקצועיות שנה 23 כבר הכשרה לטיפול משפחתי וזוגי חדש וייחודי במרכז י.נ.ר תכנית המותאמת לציבור הדתי / חרדי בפיקוח בית דין ובית ההוראה ”שערי הלכה ומשפט“ בשיתוף מרכז בינינו תכנית דו שנתית המשלבת מגוון גישות מתקדמות לטיפול בזוג ובמשפחה לימודים אחת לשבוע, אחר הצהריים, בשילוב של למידה פרונטלית ובזום מיועד לבעלי תואר שני טיפולי )קבלת חריגים בהתאם לקריטריונים של האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי( הכשרה מלאה )תיאורטית ומעשית( מוכרת ע“י: קבוצות גברים / נשים * 2837 : ינר בקהילה - ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי ע"י תלמידי ובוגרי המרכז
המערכת אילנה בן שחר - יו”ר המערכת איה אלמוג זקן - עורכת משנה אהובה אוברשטיין, ד"ר שלי אינדאגו־ונדה, ד"ר עפרה ארן, ד״ר לירון בן־עזרא, פרופ' יעל גירון, מיטל ויסמן־צברי, ד"ר מאיר חובב, נחום מיכאלי, ד״ר עמית צריקר, ד"ר עינב שגב, ד״ר ענת שליו, ד"ר ארנה שמר מו״ל האגודה לקידום העבודה הסוציאלית 62098 , ת”א 93 רח’ ארלוזורוב ,03-6921180 . טל 054-6921148 www.socialwork.org.il meidaos.new@gmail.com הפקה "דבר פלוס" - מבית "דבר העובדים בארץ ישראל בע"מ" ta199@davar1.co.il מודעות ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע”מ צילום השער נבט כהנא - עו״ס, צלמת עריכת לשון נעמה דותן עיצוב גרפי מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות לתשומת לבכם - כדאי לבדוק מראש כל תוכנית לימודים, השתלמות וקורס המוצעים לכם על ידי המפרסמים ולברר אם הם מוכרים ע"י האיגוד לצורך גמול השתלמות. תוכן 2023 ספטמבר || 102 גיליון מן השדה הכלב שלי ואני! אימוץ כלב כחלק מהתערבות טיפולית: תיאור מקרה ג'אנה אוחיון, מריה בראונשטיין, אביגיל בקוביץ, בן דריימן 8 דבר יו״ר האיגוד ענבל חרמוני 7 דבר יו״ר המערכת אילנה בן שחר 6 מן השדה מחר ורוד? זה בידיים שלנו התערבות קהילתית להכשרת אנשי מקצוע למתן שירות רגיש ומיודע־הקשר ללהטב״ק ליאור בר, רג'דה אלנאבולסי 15
meidaos.new@gmail.com : כתובת המייל של המערכת מן המחקר תוכנית "קבוצות יוצרות שכונה" בשדרות מחקר נרטיבי גונן הראל 22 עמדה אוטונומיה, הרצון לעשות טוב והרצון למנוע נזק - שחרור מטופל ממחלקת שיקום לבית שאינו בטוח מספיק אפרת ביגר פינקוביץ' 44 מן המחקר אחאות מיוחדת סקירת ספרות על התמודדות של אחים לילדים ובוגרים עם מוגבלויות והצעת קווים מנחים להתערבות אביב אוסטרוב חסון, אופיר כהן, ענבר סגל, איילת גור 33 מן הכנס התעללות והזנחה בילדים - הקשר ומניעה על כנס חרוב הבין־לאומי השלישי דועאא חרבאווי, אושר ברנע, כרמית כץ 30 על המדף כשפגשתי אותך סיפורן של אם ובת אהובה סקרה: אוברשטיין 40 על המדף המסע של יוגב אהובה סקרה: אוברשטיין 41 על המדף לשמרה קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל איילת מקרוססקרה: 42
קוראות וקוראים יקרים, , העוסק במידה 102 אני שמחה להגיש לכם את גיליון רבה באוכלוסיות מיוחדות: אוכלוסיות מוחלשות, בעלי צרכים מיוחדים, להט"בים, נפגעי טראומה, אוכלוסיות פגיעות ומשפחות המתמודדות עם מצבי קיצון. כותבי המאמרים מציעים דרכי התערבות חדשניות, בחלקן אף פורצות דרך. שנה חדשה בפתח, ואני מקווה שתהיה טובה מקודמתה בכל ההיבטים: החברתי, המדיני, הכלכלי והפוליטי. בהקשר זה האחרון, אני מזמינה אתכם לקחת חלק בגיליון המיוחד: "עבודה סוציאלית ופוליטיקה", שאנו עובדים עליו בימים אלה - במאמר דעה, מחקר או השלכות שונות על השדה המקצועי והאישי. אחד מכותבי המאמרים בגיליון הנוכחי, גונן הראל, סיים את מאמרו במשפט שאני בוחרת לצטט בהקשר זה: "לפלס דרך של תקווה במקומות שהכי נדרש". התקווה נדרשת היום בלא מעט מקומות, ואני מקווה שנצליח להביא אותה אליהם. כולל שני מאמרי מחקר, שיש להם היבטים 102 גיליון יישומיים. מאמרן של אביב אוסטרוב חסון - עו"ס מרחבית, אגף קהילה ורווחה, עמק יזרעאל, אופיר כהן - עו"ס, מרכזת תחום אבחנה כפולה בעמותת אנוש, כרמיאל, ענבר סגל - עו"ס ביחידה להמשך טיפול, קופת חולים כללית, ומטפלת בתחנה לטיפול משפחתי זבולון, וד"ר איילת גור - מרצה בכירה בחוג לע"ס במכללת תל חי, עוסק בהתמודדות של אחים לילדים ולבוגרים עם מוגבלויות. המאמר כולל סקירת ספרות בנושא, עם קווים מנחים להתערבות ולשינוי מדיניות. ייחודיותו בהתייחסות לאוכלוסיית האחאים, בפיתוח מודל התערבות קונספטואלי ובהצגת ההשלכות לפרקטיקה.את המאמר השני כתב גונן הראל, עו"ס באגף לשירותים חברתיים בשדרות, והוא עוסק בתוכנית "קבוצות יוצרות שכונה", אשר משלבת חינוך בלתי פורמלי עם עבודה קהילתית ופועלת בפרקטיקה של עבודת רחוב. התערבות קהילתית נוספת מוצגת במאמר: "מחר ורוד? זה בידיים שלנו", שכתבו ליאור בר - עו"ס ומטפל במרכז דרור לטיפול באלימות במשפחה ובתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי בפ"ת וגבעתיים, וד"ר רג'דה אלנאבולסי - מרצה וחוקרת במחלקה לע"ס במרכז האקדמי רופין. המאמר מציע שיתוף של אנשי הקהילה בהכשרת אנשי המקצוע לצורך מתן שירות רגיש ומיודע־הקשר לקהילת הלהטב"ק. ההתערבות סייעה לחיזוק הקשר בין הקהילה לשירותי הרווחה ובתכנון משותף של מענים מותאמים לצרכים. מאמר העוסק באימוץ כלב כחלק מהתערבות טיפולית נכתב על ידי העו"סיות ג'אנה אוחיון ומריה בראונשטיין, יחד עם אביגיל בקוביץ - כלבנית טיפולית, ובן דריימן - אחראי מחקרים וועדת אתיקה מחקרים בביה"ח אלי"ן. יחד בנו תוכנית טיפולית לבני נוער שנחשפו לטראומה בפיגועי טרור. מאמר עמדה חשוב, העוסק באוטונומיה ומניעת פטרנליזם, כתבה אפרת ביגר פינקוביץ', עו"סית במרכז הרפואי הגריאטרי שוהם בפרדס חנה. המאמר דן בבעיות אתיות העולות בעת השחרור משיקום, כאשר המטופל משוחרר לעיתים לבית שאינו בטוח מספיק. של מכון חרוב, שעסק 3־ את הכנס הבין־לאומי ה בהתעללות והזנחה בילדים, סקרו דועאא חרבאווי - עו"ס ועוזרת מחקר במכון, אושר ברנע - רכזת צוות מחקר במכון ודוקטורנטית לע"ס באוניברסיטה העברית, ופרופ' כרמית כץ - מנהלת תחום המחקר במכון וחברת סגל בביה"ס לע"ס באוניברסיטת תל אביב. הכנס עסק בהיבטים שונים של תופעת ההתעללות וההזנחה בילדים והקשריה, עם דגש על התערבויות טיפול ומניעה. בגיליון זה סקרנו שלושה ספרים מומלצים, בהיבט האישי והמקצועי. "לשומרה" הוא אסופת מאמרים בנושא קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל, בעריכת מלי נבו, יורם רייך, ליה לוין ודניאל מישורי. סקרה ד"ר איילת מקרוס מביה"ס לע"ס באוניברסיטת בר אילן. הספר המיוחד מאפשר תנועה בין החזון ליישום הפרקטי, בין מבט הקהילה למבט הפרט. "כשפגשתי אותך" הוא סיפורן של אם ובת שנכתב על ידי שתיהן - אריאלה פרידמן ואנג'ליקה לינצקיה־פרידמן. הספר נכתב בשני קולות, דואט של רגשות העוברים בין אם מאמצת לבתה המאומצת. סקרה את הספר אהובה אוברשטיין, עו"ס מומחית. "המסע של יוגב", מאת אורה קרופיק, מתאר את תהליך התמכרותו של נער למשקאות חריפים, את התנתקותו ממשפחתו ומלימודיו ואת תהליך ההבראה. גם אותו סקרה אהובה אוברשטיין, מומלץ להורים, ובהחלט לא רק להורים. אני מאחלת לכם הנאה בקריאת המאמרים. בטוחה שתמצאו עניין רב בגיליון. בשם מערכת מידעו"ס, אני מאחלת לכם ולמשפחותיכם שנה טובה ומבורכת. שלכם, אילנה בן שחר עו״ס אילנה בן שחר || דבר יו״ר המערכת 6
עו״ס ענבל חרמוני || דבר יו״ר האיגוד , תשרי תשפ"ד 2023 ספטמבר עובדות ועובדים יקרים, אנו בפתחה של שנה עברית חדשה. השנה שחלפה הייתה מהמורכבות שידעה החברה הישראלית. עניין זה לא פסח גם עלינו, כפרופסיה וכאיגוד. הדאגה סביב פגיעה בשירותים החברתיים ובמקצועיות שלנו, ריבוי הזירות שנאלצנו לעסוק בהן - פעמים רבות בקרב מאסף ולא באופן יזום, לצד החשש מפילוג בפרופסיה, שיפגע בין היתר ביכולת העמידה המשותפת שלנו - כל אלה הותירו ומותירים בנו חותם. לצד הקשיים, אנו ממשיכות במגמת התקדמות, צמיחה ושגשוג כאיגוד. בשנה האחרונה נערכו בחירות למוסדות האיגוד צירים, אשר מייצגים 159 ולתפקיד היו"ר. לצידי נבחרו את המחוזות ומקומות העבודה וגם את תת־הסקטורים השונים בעבודה הסוציאלית. בחודשים הלא רבים שחלפו מאז הבחירות, הספיקה ועידת האיגוד החדשה לקיים שני כינוסים גדולים של כלל הצירים, לעבוד על היעדים האסטרטגיים לקדנציה הקרובה, לאשר סכסוך עבודה בתחום הפרטת עו"ס מגן ולהוציא לפועל מאבק ציבורי בנושא. לצד אלה, כל ועדות האיגוד החלו לפעול, כולל ועדת קידום מקצועי - אשר עוסקת בין היתר בייחודיות העיסוק ובאיומים השונים על הפרופסיה, וכן ועדת שכר - שהחלה להתכנס ולגבש הצעה לפעימה השנייה, אשר תוגש לאישור מוסדות האיגוד. הספקנו לארגן כמה אירועים ציבוריים חשובים, כדוגמת האירוע בבית הנשיא ואירוע התמיכה בנו בכנסת. בה בעת המשכנו לעבוד מול משרדי הממשלה השונים, בעיקר מול משרדי הרווחה והבריאות, והשתתפנו בדיוני ועדות הכנסת השונות. חלקכן השתתפתן בדיונים הללו בשם האיגוד, ועל כך גאוותי הגדולה. האיגוד שלנו ממשיך להתחזק ולגדול. מספר החברים אלף חברי 15־ גדל בהתמדה וכיום אנו מתקרבים ל וחברות איגוד. זהו מספר מרשים, המתקרב למיצוי כמות העו"ס האמורים להיות חברי האיגוד. לפני חודשים מספר מונתה ועדת היגוי לצורך ארגון כנס פרופסיונלי ארצי גדול. אנו בעיצומן של ההכנות, .2024 ואת הפירות נראה כולנו בתחילת מרץ חברות וחברים, אנו נמצאים בעשייה מתמדת, המובילה להתפתחות, גדילה וצמיחה שלנו - כמקצוע וכאיגוד חזק ובעל מעמד. כל אלה לצד אתגרים אמיתיים וקשיים ממשיים, בתוכנו ומחוצה לנו. זוהי התקופה, ולמרות הקושי האינהרנטי בתוכה - אני גאה כתמיד להוביל את האיגוד הזה, כאשר לצידי ועידה חזקה ומחויבת וצוות מופלא. אני רוצה לאחל לכולנו שנמשיך להתחזק, להתעצם, להתמודד, לבכות ולכאוב ביחד, להתווכח ולהתעמת, לשמוח ולהתעלות. כל אלה באים בחבילה אחת, שנקראת "חיים". אותם חיים שבוודאות עדיף להתמודד איתם ביחד מאשר כל אחת ואחד לבדו. וזו מהותו של האיגוד המקצועי. שתהיה לנו שנה של הרבה ביחד, שנחזק אחד את השנייה, שנאהב לזולתנו כמונו, שנפעל למען שוויון וצדק לכול ושנרבה טוב ואור. שנה טובה, ענבל 7
הכלב שלי ואני! אימוץ כלב כחלק מהתערבות טיפולית: תיאור מקרה תקציר חשיפה לטראומה מסכנת חיים כמו פיגוע, תאונה, שריפה וכדומה עלולה לגרום למצבים רגשיים קשים של דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט־טראומטית .)Post Traumatic Stress Disorder - PTSD( מחקרים בנושא מציינים כי בני נוער הם קבוצת סיכון להתפתחות הפרעת דחק פוסט־טראומטית בשל היותם אוכלוסייה פגיעה יותר, בין השאר בגלל קושי ליצור יחסי אמון עם מטפל ולהיעזר בטיפול הרגשי. כמו כן, לא מטופל נמצא בסיכון PTSD אדם המתמודד עם גבוה יותר להתקבעות ההפרעה והפיכתה לכרונית. Animal להתערבות מכוונת עם בעלי חיים ( ) תרומה גדולה להפחתת Assisted Therapy - AAT סימפטומים של דיכאון ולעלייה במגוון ובתדירות של אינטראקציות חברתיות. נמצא כי בני נוער נמשכים במיוחד לכלבים - וכך יש לחיות, ולכלבים בפרט, פוטנציאל אדיר להציע מענה לצרכים הטיפוליים הייחודיים של אוכלוסייה זו. המאמר הנוכחי מתאר התערבות טיפולית שנעשתה עם נערה אשר הגיעה לשיקום בעקבות דחק פוסט־טראומטי, שהתפתח לאחר אירוע של פציעה מסכנת חיים. ההתערבות הטיפולית בוצעה באמצעות אימוץ כלב לבית הנערה ושילובו בתהליך הטיפולי. מאמר זה עוסק בתיאור המקרה ובהצגת תוצאותיו. הרקע למקרה אנשים בפיגועי 500 נפגעו מעל 2016-2015 בין השנים טרור שהתרחשו באזורים שונים במדינת ישראל, בהם מהם נפצעו באופן 42 . פצועים 400 הרוגים ומעל 40 ). נפגעים שנשארים 2016 , קשה (דו"ח מגן דוד אדום בחיים נתונים לא פעם להתמודדות נפשית קשה כתוצאה ישירה מהחוויה הטראומטית, שבהמשך עלולה ). בין PTSD להתפתח להפרעת דחק פוסט־טראומטית ( הנפגעים היו גם בני נוער וילדים, שעקב גילם הצעיר ושלבי ההתפתחות שנמצאו בהם הייתה התמודדותם עם החוויה הקשה ועם השלכות הפציעות על התפקוד .)Kahana et al., 2006( היום־יומי מורכבת במיוחד הפרעת דחק פוסט־טראומטית הפרעת דחק פוסט־טראומטית מתחילה מחשיפה לאירוע טראומטי, כמו איום במוות ואיום של פגיעה חמורה ). בני נוער החווים חשיפה Kahana et al., 2006( כזאת עלולים לפתח מצבים רגשיים קשים כגון דיכאון, הפרעת חרדה והפרעות התנהגות. חומרת הפרעת הדחק בעקבות הטראומה תלויה בגורמים שונים, כגון רמת מצב הדחק, מידת חומרתו, באיזו מידה התקיים איום על החיים ורקע קודם של הפרעת חרדה. הפרעת הדחק עלולה להפוך לכרונית, בפרט אם אינה מטופלת. אצל בני נוער, הסיכוי להפיכת ג'אנה אוחיון, מריה בראונשטיין, אביגיל בקוביץ, בן דריימן 8 johayon@alyn.org . , עובדת סוציאלית במחלקת שיקום בבית החולים אלי"ן MSW | ג'אנה אוחיון , עובדת סוציאלית. MSW | מריה בראונשטיין כלבנית טיפולית. | אביגיל בקוביץ , אחראי מחקרים וועדת אתיקה מחקרים בבית החולים אלי"ן. MSW | בן דריימן מן השדה
2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס הטראומה להפרעת דחק כרונית גבוהה אף יותר, בשל היותם אוכלוסייה פגיעה יותר. גורמי סיכון להיקבעות המצב הכרוני יכולים להיות, בין היתר, תמיכה חברתית נמוכה, תפקוד משפחתי לקוי או נסיגה חברתית. כמו כן, גורמים פרה־טראומטיים כמו מעמד סוציו־אקונומי נמוך, מאורעות חיים שקדמו לטראומה ובעיות פסיכולוגיות אצל ההורים עלולים גם .)2014 , הם להשפיע על היקבעות הפרעת הדחק (תורן רמת הטראומה גבוהה במיוחד כאשר מדובר בכוויות קשות ונרחבות, אשר משנות את המראה החיצוני של האדם וגורמות לצלקות נרחבות המגבילות את תפקודו. לעיתים קיימות צלקות סביב מפרקים, שמגבילות את תנועות המפרק. ניתן לראות תופעת דחק וקושי רגשי בעקבות כוויות נרחבות גם שנים רבות לאחר שחלף אירוע הפציעה. אדם עם כוויות נרחבות מתמודד עם תגובה קשה מהסביבה כמו נעיצת מבטים, הערות על המראה החיצוני ושאלות חודרניות לגבי מהות הפציעה. לאנשים עם כוויות נרחבות יש הערכה עצמית ירודה ותודעת גופם השלילית משפיעה עליהם בהיבטים רגשיים. אנשים אלו חשופים יותר לתופעות של דחק ולחץ רגשי, תחושות מועקה מתמדת, דיכאון, הימנעות חברתית, בדידות חברתית ובעיות הקשורות במיניות. לאחר הפציעה, בהיותו מאושפז בבית החולים, האדם עטוף במטפלים רגשיים ובצוות תמיכה, אולם לאחר השיקום והשחרור - לרוב תמיכה זו פוחתת. האדם נשאר בודד עם פציעתו. במצב פגיע זה, יכולים להופיע כעס המופנה פנימה כלפי העצמי, בושה מדימוי הגוף, דיכאון, תחושת אבל על האובדן של הגוף הבריא ופחד .)Thombs et al., 2008( התערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים העבודה עם בעלי חיים לטובת הרווחה הנפשית של בני שנה. המושג המוכר בספרות הוא 200־ האדם מוכרת מזה כ ) - התערבות Animal Assisted Intervention( AAI טיפולית בעזרת בעלי חיים. המושג מכיל בתוכו כל התערבות ששימוש מכוון בבעלי חיים הוא חלק ממנה - החל מהתערבויות טיפוליות ממוקדות בעזרת ) ועד Animal Assisted Therapy בעלי חיים ( Animal לפעילויות העשרה לא מובנות עם בעלי חיים (- ), וכן הכשרת בעלי חיים Assisted Activities Service Assistance לסיוע במטלות יום־יומיות ( .AAI ). במאמר הנוכחי נתמקד ב־ sAnimals ) מוגדרת AAI התערבות מכוונת בעזרת בעלי חיים ( ) ככל התערבות 2010( Kruger & Serpell על ידי שבה שילוב מכוון של בעלי החיים הוא חלק מהטיפול. Animal בניגוד לטיפול ממוקד בעזרת בעלי חיים ( ), שיטה שבה הטיפול הרבה Assisted Therapy יותר מובנה, להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים ;2016 , ) יש יותר חופש פעולה (אקסלרוד AAI( .)Kruger & Serpell, 2010 בעל החיים מתפקד כאובייקט מעבר בשביל האדם. הוא מרכך את המפגש של האדם עם הקושי ומאפשר לו למצוא מרחב בטוח ולהכיל את תחושותיו. הכלב מתייחס אל בני האדם באמפתיה ובאהדה |||| www.depositphotos.com : צילום 9
׳חאו ןויחוא | !ינאו ילש בלכה - נמצא כי לנוכחות של כלב יש יחסי כלב-אדם תרומה גדולה להפחתת סימפטומים של דיכאון ולעלייה במגוון ובתדירות של אינטראקציות חברתיות. התקשורת עם הכלב מעודדת תקשורת בין־אישית ספונטנית, .)Souter & Miller, 2007( אינטואיטיבית ואקטיבית ממצאים רבים מלמדים על הפוטנציאל שיש לבעלי החיים לסייע בתהליכים של ויסות רגשי. בעל החיים מתפקד כאובייקט מעבר בשביל האדם. הוא מרכך את המפגש של האדם עם הקושי ומאפשר לו למצוא מרחב בטוח ולהכיל את תחושותיו. הכלב מתייחס אל בני האדם באמפתיה ובאהדה. יש לו יכולת לחוש את מצב רוחם ולהגיב בהתאם. התייחסות הכלב לאדם איננה שיפוטית אלא מקבלת, וכך היא מאפשרת התקשרות Kruger רגשית חיובית בין האדם לבין הכלב (& .)Serpell, 2010 גידול כלב מחייב את בעליו לדאוג לצורכי הכלב ולקבל אחריות ומחויבות. תפקיד זה מעצים את תחושת הביטחון של האדם, מאפשר לו לרכוש אסטרטגיות של שליטה בחיים ולהפחית את חוויות חוסר הישע והפגיעות. משימת גידול הכלב היא משימה של החיים האמיתיים, בשונה מעבודה שנעשית רק בחדר הטיפול הרגשי. בתפקיד חדש זה, האדם הוא הדואג והמטפל. האחריות הבלעדית היא עליו ומאלצת אותו לאמץ תכונות חדשות ולהטמיע אותן בהתנהלות היום־יומית ). מחקרים הראו Kruger & Serpell, 2010( שלו שחוויית חיים משותפת, של אדם עם מוגבלות וכלב, מסייעת לאדם לצלוח מצבים חברתיים שונים ובכך לשפר את ההשתלבות החברתית הכללית שלו בשגרת היום־יום. אפשר גם לציין כי בהכללה, החברה מגיבה באופן חיובי לאדם המלווה בכלב במרחב הציבורי. יחס חיובי זה גם הוא מסייע לאדם עם מוגבלות לצלוח מצבים חברתיים שונים ולהשתלב בצורה טובה יותר ). לבעלי החיים יש Hilary et al., 2015( בחברה יכולת לעודד את בעליהם להשתתף בחיים, וכן לעודד פעילות גופנית (למשל, לצאת להליכות עם הכלב) או .)Kruger & Surpell, 2010( לצאת מהבית בכלל |||| העבודה עם בני נוער במצבי מצוקה היא לרוב מורכבת יותר מעבודה עם מבוגרים. מאתגר יותר ליצור איתם קשר טיפולי, אמון ורצון לשיתוף פעולה. אולם נמצא כי בני הנוער נמשכים באופן מיוחד לבעלי חיים, וכך יש לבעלי חיים, ולכלבים בפרט, פוטנציאל אדיר לאפשר תחושת ביטחון, יחד עם שיפור ביחסים הבין־אישיים ובתקשורת בקרב בני הנוער, אשר כל כך נזקקים לאלה. החיות יכולות להיות מקור לתמיכה במצבי לחץ ומקור לנחמה ולהגברת תחושת הערך העצמי עבור בני Kruger et al הנוער שנמצאים באינטראקציה איתן (,. ). להתערבות שכזאת יש לא מעט יתרונות עבור 2004 בני נוער המשתקמים מאירוע טראומטי, אשר מלווה בתהליך ארוך של שיקום, עם כוויות נרחבות בגוף אשר משאירות גוף מצולק לצמיתות. העבודה הנוכחית מתארת תהליך טיפולי שנעשה בו ) עם AAI ניסיון להתערבות מכוונת בעזרת בעלי חיים ( נערה המתמודדת עם תסמונת דחק פוסט־טראומטית וכוויות נרחבות בגופה כתוצאה מפיגוע טרור. תיאור המקרה , היא הצעירה משתי בנות 16 נטע (שם בדוי), בת במשפחה. למשפחה סיפור חיים מורכב. כבר מתחילת הקשר, היחסים בין ההורים היו מעורערים וטעונים מאוד. לאורך שנים, האב היה מעורב בעולם העבריינות, לא היה שותף בגידולן של נטע ואחותה וכמעט שלא היה בקשר איתן. האם עבדה כסייעת בגן ילדים והאחות עבדה כמוכרת בחנות בגדים. לאורך השנים, המשפחה הייתה נתונה בקשיים כלכליים, התגוררה בדיור ציבורי ונזקקה לסיוע נרחב ממחלקת הרווחה. כאשר נטע יצאה יום אחד לקניות עם אימה, אירע פיצוץ עז במקום. זה היה מטען נפץ שהופעל על ידי מחבל. האם נפצעה קל מההדף, ואילו נטע נפצעה קשה מאוד. האש אחזה בשיערה וברוב חלקי גופה. היא פונתה לבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת מגופה, פרט לפנים. נטע 80%־ וסובלת מכוויות ב שהתה כחודשיים במחלקת טיפול נמרץ. לאט לאט מצבה השתפר, היא נגמלה מהנשמה ועברה לשיקום בבית החולים אלי"ן. בחודשים הראשונים שהתה נטע באשפוז מלא, ובהמשך במסגרת אשפוז יום. בעקבות הפציעה, היא הייתה מוגבלת מאוד פיזית. רוב גופה היה פצוע ומצולק והיא נאלצה ללבוש חליפות לחץ (חבישות מיוחדות שלובשים לאחר כוויות קשות). תחילה התקשתה להפעיל את הידיים ולא הצליחה ללכת. נוסף על כך, התמודדה עם ההשלכות הרגשיות בעקבות הטראומה והמוגבלות. היא סבלה מדכדוך ומקושי לגייס כוחות לפעילות ולשיקום ונמנעה מפעילות, ממפגשים חברתיים ומלימודים. העבודה הנוכחית מתארת תהליך טיפולי שנעשה בו ניסיון להתערבות ) עם AAI( מכוונת בעזרת בעלי חיים נערה המתמודדת עם תסמונת דחק פוסט־טראומטית וכוויות נרחבות בגופה כתוצאה מפיגוע טרור 10
2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס ליווי פסיכוסוציאלי לאחר שנפצעה, נטע קיבלה ליווי אינטנסיבי מעו"ס שיקום של הביטוח הלאומי ועו"ס של בית החולים אלי"ן. כמו כן, היא קיבלה טיפול רגשי שבועי בשיחות עם פסיכולוגית שיקומית בבית החולים וטיפול רגשי שבועי על ידי מטפלת באמנות בבית החולים. בהמשך, מצבה הפיזי של נטע השתפר באופן חלקי. היא הצליחה להגיע ליכולות פיזיות כמו הליכה, עלייה במדרגות ולבוש, אולם לא הצליחה לממש יכולות אלו לצורך עצמאות. הפציעה העמיקה את התלות של נטע באימה ואחותה והיא לא הצליחה לתפקד ללא הסיוע שלהן. מבחינה רגשית, ניכר היה כי היא עדיין שרויה בדכדוך עמוק ובחוסר רצון לעשייה כלשהי. לרוב, היא בחרה בדרך ההימנעות: נמנעה מלצאת מהבית, נמנעה מלחזור ללמודים, וסבלה מפחדים ומחוסר ביטחון. הייתה תחושה שהשיקום של נטע אינו מתקדם. בגלל תחושה זו, נעשה ניסיון לחשוב על פתרונות יצירתיים שעשויים לסייע לנטע. מתחילת האשפוז, נטע אמרה שהייתה רוצה לאמץ כלב, אך לאור הנסיבות המשפחתיות ולאור פציעתה לא הייתה מסוגלת לעשות זאת. מתוך סקירת ספרות עלה כי לבעל חיים, ולכלב בפרט, יתרונות שיקומיים רבים. נבנתה תוכנית שיקומית מיוחדת, שמטרת־העל שלה הייתה לשפר את העצמאות, את תחושת הביטחון ואת ההשתלבות החברתית של נטע באמצעות שילוב של כלב בחייה, בביתה ובמשפחתה, כחלק מהעבודה הטיפולית הרגשית עימה. התוכנית הטיפולית בשילוב כלב התוכנית נבנתה במשותף על ידי עו"ס שיקום של הביטוח הלאומי, עו"ס של בית החולים אלי"ן וכלבנית טיפולית. על פי התוכנית, הוחלט כי הכלבנית תמצא כלב מתאים לאימוץ על ידי המשפחה. על הכלב להיות מתאים בהיבטי הגזע, הגיל והמזג. לאחר מכן, הכלבנית תמסור את הכלב לבנות המשפחה ותלמד אותן מיומנויות אילוף בסיסיות. הלימוד והאילוף ייעשו תוך הדגמה בביתן. פגישות בנות שעה כל אחת. ההחלטה 10 הוחלט על על מספר המפגשים באה מתוך ניסיונה של הכלבנית הטיפולית בעבודה עם בני נוער במצבי חיים לא פשוטים. מטרות ההתערבות מטרות־העל: 1. שיפור התפקוד היום־יומי העצמאי; 2. יצירת שגרה מיטיבה; 3. השתלבות חברתית והרחבת המעגלים החברתיים; 4. הפחתת החרדה, ההימנעות וסימפטומים .PTSD אחרים של |||| מטרות הביניים: 1. ללמד את האם והאחות כישורי טיפול בסיסיים בכלב; 2. ללמד את נטע כישורי טיפול בכלב ואילופו. הוחלט כי רוב הפגישות יוקדשו לעבודה ממוקדת עם נטע: ללמדה לטפל בכלב, לסייע ביצירת החיבור הרגשי ביניהם, ובהמשך - ליזום יציאה אל מחוץ לבית והשתתפות הדרגתית בחיים הרגילים, יחד עם הכלב ובעזרתו. ליווי והדרכה של הכלבנית הוחלט כי שתי העובדות הסוציאליות, אשר מכירות את המשפחה ונמצאות עימה בקשר של עבודה טיפולית ואמון, והן בעלות הכשרה ויכולת לעבוד במצבים רגשיים מורכבים, יהיו בקשר טלפוני עם הכלבנית מדי שבוע או יותר, על פי הצורך, כדי להדריך אותה ולייעץ בהתאם לאתגרים שיעלו. תהליך הטיפול אף על פי שנטע הסכימה להחלטה שאת הכלב תבחר הכלבנית, היא שינתה את דעתה בהמשך והחליטה לא להמתין עד שיימצא כלב מתאים. היא בחרה גור כלבים באינטרנט, ואחותה הביאה אותו עבורה. האחיות עשו זאת בלי לשתף את העובדות הסוציאליות או את הכלבנית. הכלב, בהיותו גור קטן, לא היה מאולף ולא מורגל לעשיית צרכים. לאחר יומיים עם הכלב, בנות המשפחה לא הצליחו להתמיד בטיפול בו ולהיקשר אליו והרגישו שהוא עול כבד מדי עליהן. רמת הייאוש שלהן עלתה, והן החליטו לוותר על הכלב. נטע והאם פנו לעובדות הסוציאליות ושיתפו כי אינן מצליחות להתמודד עם הגור. בשיחה, הן הסכימו לתת לו הזדמנות נוספת, בסיוע הכלבנית. הכלבנית נכנסה מייד לתמונה וקיימה איתן שיחה טלפונית ושתי פגישות. www.depositphotos.com : צילום 11
׳חאו ןויחוא | !ינאו ילש בלכה בפגישות, יחד עם האם ושתי האחיות, החלה הכלבנית להדריך אותן כיצד לקבל את הכלב, לטפל בו ולאמן אותו להישמע להוראות בנות המשפחה. אלא שגם לאחר הפגישות, הן היו מיואשות ורצו להיפטר מהכלב ולהפסיק את העבודה עם הכלבנית. היו לכך כמה סיבות: האם והאחות התקשו לקבל מציאות שבה רוב עבודתה של הכלבנית היא עם נטע בלבד. הן רצו להיות חלק מהותי מהטיפול ולנתב את המפגשים לפי רצונן. ניכר כי ההתערבות הטיפולית של הכלבנית נגעה בדפוסים המושרשים במשפחה, שהיה בה קושי רב בנפרדות בין האחיות והאם. הן התקשו להתגייס למשימות הטיפוליות בכלב ולא הצליחו לעמוד בחלוקת התפקידים. במשפחה נוצר כאוס ממשי, והאם והאחות התקשו לקבל את סמכותה של הכלבנית. |||| ההתערבות הטיפולית של הכלבנית נגעה בדפוסים המושרשים במשפחה, שהיה בה קושי רב בנפרדות בין האחיות והאם בשלב זה קיימו שתי העובדות הסוציאליות, כל אחת בנפרד, כמה שיחות עם האם ונטע. מטרת השיחות הייתה להכיל את הקושי שלהן ולהגיע להסכמה לגבי המשך התוכנית. התקיימו גם שיחות הדרכה עם הכלבנית, במטרה לפרש ולהבין את מה שקורה במשפחה ולבנות כלים להמשך העבודה. העובדות הסוציאליות ביקשו לתת לתוכנית הזדמנות נוספת ולאפשר לכלבנית לעבוד עם נטע ללא נוכחות האם והאחות. הודגשה שוב מטרת־העל: שנטע תוכל להיעזר בכלב ולהיות עצמאית ופעילה יותר, הן במישור התפקודי והן במישור הרגשי; תתחיל אט־אט לצאת מהבית, להגדיל אינטראקציות חברתיות ולחוות עצמאות במישורי החיים השונים. נטע והאם הסכימו להמשיך בתוכנית העבודה עם הכלבנית, אולם לאחר כמה מפגשים, שוב אמרו שאינן עומדות בנטל. האם הייתה טרודה בניקיון אחרי הכלב, שלא היה מורגל לעשות צרכים, ושלושתן לא הצליחו לבנות לוח זמנים יומי ליציאות עם הכלב, כולל טיולים, ביקורים אצל וטרינר ועוד. נטע לא הצליחה להתחבר לכלב. היא נסוגה, החלה לפחד ממנו והתקשתה להיקשר אליו ולהתגייס לטיפול בו. בשאר תחומי החיים, היא המשיכה בדפוס של הימנעות: היא לא הכינה לעצמה אוכל (במסגרת היכולות שלה), לא השתתפה בניקיון הבית, לא סייעה בקניות, לא ביקרה בבית הספר. התקיימה תלות מוחלטת שלה באימה ובאחותה בכל הקשור בתפקוד היום־יומי. בשלב זה, העובדות הסוציאליות קיימו שיחות טיפוליות עם נטע והאם, וכן כמה שיחות הדרכה עם הכלבנית. בשיחות עם הכלבנית, הוחלט על דרכי פעולה שיכולות לסייע לנטע. העובדות הסוציאליות ביקשו להתמיד ולתת עוד הזדמנות לתוכנית. אינטגרציה מלאה במקום חלקית לאור חוסר ההצלחה עד כה, הצוות הטיפולי החליט לנסות להתאים את תוכנית ההתערבות למתכונת המתוארת בספרות בנושא זה ולנסות ליצור אינטגרציה מלאה של הכלב בחייהן של נטע ובנות משפחתה. המטרה הייתה לשלב את הכלב בכל התחומים האפשריים ולא להגביל את האינטראקציות למתרחש בבית בלבד. התקווה הייתה שדרך האינטראקציה המוגברת, הקשר בין נטע לכלב יתחזק ובעקבותיו יחולו השינויים המתבקשים בטיפול. העובדות הסוציאליות נתנו לנטע ולאימה הדרכה מפורטת על התהליך המתבקש. הן עודדו אותן לצאת לסידורים יחד עם הכלב, כולל מקומות שבדרך כלל לא היה אפשר להכניס אליהם בעלי חיים. ציידנו את נטע במכתב המבקש לאפשר לה להיכנס יחד עם הכלב למקומות ציבוריים כגון הסופרמרקט השכונתי, בית הדואר בשכונה ומקומות ציבורים נוספים. מאז, היציאות עם הכלב הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת היום־יום של נטע. שינוי זה הוביל לתפנית משמעותית בתהליך הטיפולי. יכולנו לראות התקדמות ניכרת, ההולכת ומתפתחת אצל נטע ככל שעבר הזמן. היא התחילה לצאת לטיולים בסביבת הבית עם הכלב והכלבנית, ללא נוכחות האם או האחות. בהמשך התרחבו הטיולים להליכה בשכונה, ביקור אצל הווטרינר, טיול בפארק ובמקומות נוספים בשכונה. www.depositphotos.com : צילום 12
2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס בהמשך התהליך, היה אפשר לראות את התחזקות הקשר בין נטע לבין הכלב. בניגוד לעמדתה בתחילת הדרך, היא התחילה להביע רצון לטפל בו, הפכה להיות קשובה יותר לצרכיו, תכננה בעצמה את הלו"ז שלו ליציאות מהבית ולקחה חלק פעיל יותר ויותר בטיפול השוטף. לקראת סוף התהליך, בפעם הראשונה מאז הפציעה, התחילה להסכים להישאר לזמן קצר לבדה בבית, ללא נוכחות אדם אחר. נטע הרגישה שהיא מסוגלת לעשות דברים באופן עצמאי לגמרי, ללא תלות באימה ובאחותה. היא התחילה ללמוד יותר, לצאת לבדה מהבית באופן תכוף יותר, ואף קיימה כמה מפגשים עם חברות בנות גילה. הכול - יחד עם הכלב. במשך כל התהליך, נטע לא הייתה מסוגלת להגיע לבדה לביקורים באלי"ן. הביקורים ארכו בדרך כלל כמה שעות ודרשו התנהלות עצמית גבוהה למדי. לקראת סיום התוכנית, הביקור באלי"ן ללא ליווי משפחתה נקבע כמטרה טיפולית חשובה. כחודשיים לאחר תחילת ההתערבות הטיפולית עם הכלב, נטע ניסתה להגיע לביקור לבדה. תחילה הגיעה עם הכלבנית והכלב, דקות כבר הייתה מוכנה לסיים את כל 20־ אך לאחר כ הביקור באופן עצמאי. היא ביקרה במחלקת האשפוז שבה שכבה חודשים מספר, תחילה מרותקת למיטה ובהמשך על כיסא גלגלים. כעת חזרה לשם כשהיא הולכת על רגליה ועם כוחות חדשים. בשביל נטע, זו הייתה התקדמות של ממש. היא הסתובבה עם הכלב במחלקות שבהן עברה תהליך שיקומי ארוך ומורכב כשהיא קורנת מאושר. בהמשך הדרך, ההתקדמות נמשכה וכללה כמה ציוני דרך: 1. חזרה מלאה ללימודים. נטע סיימה בהצלחה את לימודי התיכון, כולל בגרויות; 2. נטע השתתפה במפגשים חברתיים עם בנות כיתתה ועם המשפחה המורחבת; 3. נטע השתלבה בשירות לאומי במשרד ממשלתי גדול. כיום, הכלב הפך להיות בן משפחה לכל דבר. עבור נטע במיוחד, הוא ממשיך להיות דמות תומכת משמעותית בחייה. דיון וסיכום , נפצעה קשה בפיגוע ונכוותה 16 נטע , נערה בת ברוב חלקי גופה. היא סבלה מכאבים, הגבלה קשה בתנועה והפרעת דחק פוסט־טראומטית. נטע עברה שיקום בבית החולים אלי"ן והצליחה להגיע ליכולות פיזיות כמו הליכה, עלייה במדרגות, לבוש ועוד, אולם לא הצליחה לממש יכולות אלו לצורך עצמאות. היא נותרה תלויה לחלוטין בסיוע של אימה ואחותה כדי לתפקד. ניכר היה כי היא עדיין שרויה בדכדוך עמוק ובחוסר רצון לעשייה כלשהי. היא בחרה לרוב בדרך ההימנעות, נמנעה מלצאת מהבית או מחזרה ללימודים וסבלה מפחדים ומחוסר ביטחון. בשלב זה, השיקום של נטע לא התקדם. בשל תחושה זו, נעשה ניסיון לחשוב על פתרונות יצירתיים שיכולים לסייע. נבנתה תוכנית שיקומית מיוחדת, שמטרת־העל שלה הייתה לשפר את העצמאות, את תחושת הביטחון ואת ההשתלבות החברתית של נטע באמצעות שילוב כלב בחייה, בביתה ובמשפחתה כחלק מהעבודה הטיפולית הרגשית עימה. כדי ליישם תוכנית זו, הוחלט על עבודה משותפת עם כלבנית טיפולית ושתי העובדות הסוציאליות (הן מאלי"ן והן ממחלקת השיקום של הביטוח הלאומי), אשר עבדו בשיתוף פעולה כדי להגדיר יעדים טיפוליים - לקראת הגברת העצמאות באמצעות שילוב הכלב בחייה של נטע ומשפחתה. יישום התוכנית היה מורכב ודרש זמן רב. נטע ומשפחתה לא התחברו לכלב ונטע לא הצליחה להיעזר בנוכחותו לשיפור המצב הרגשי והתפקודי שלה. בשל קשיים אלו, הוחלט לנסות וליצור אינטגרציה מלאה של הכלב בחייהם של נטע ובני משפחתה. המטרה הייתה לשלב את הכלב בכל התחומים האפשריים ולא להגביל את האינטראקציות למתרחש בבית בלבד. שינוי זה הוביל לתפנית משמעותית בתהליך הטיפולי. הקשר בין נטע והכלב הלך והתחזק, היא הפכה להיות קשובה יותר לצרכיו ולקחה חלק פעיל יותר ויותר בטיפול השוטף. לקראת סוף התהליך, נטע הרגישה שהיא מסוגלת לעשות דברים מסוימים באופן עצמאי לגמרי, ללא תלות באימה ובאחותה. היא התחילה ללמוד יותר, לצאת יותר מהבית באופן עצמאי ואף קיימה כמה מפגשים עם חברות בנות גילה, הכול יחד עם הכלב. לאחר סיום ההתערבות הטיפולית, הכלב הפך לחלק מהמשפחה ולאחד ממקורות התמיכה הרגשית של נטע. נטע ממשיכה לקבל סיוע וליווי רגשי. לצד אלה סיימה את לימודי התיכון ואת מבחני הבגרות והשתלבה כבת שירות לאומי במשרד ממשלתי גדול. לנוכחות של כלב יכולה להיות תרומה גדולה להפחתת סימפטומים של דיכאון מחד־גיסא, ולעלייה במגוון ובתדירות של אינטראקציות חברתיות מאידך־גיסא |||| 13
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=