2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס חוסר בידע הדרוש לשם הגשת שירות מיודע־הקשר ללהטב״ק בקרב אנשי מקצוע מהשירות הציבורי בסקירה בין־לאומית שנערכה על ידי זוהר ואחרים ) נמצא כי הדעות הקדומות השליליות של אנשי 2021( מקצוע כגון רופאים, אחים, עובדים סוציאליים, עורכי דין ושופטים, המעורבים בתהליכי מימוש הורות ובחיי המשפחה של להטב״ק, הן בגדר חסם למימוש הורות ) מצביעים על 2022( להטב״קית בפועל. ימין ואחרים כך ששירות שאינו מותאם ושאינו מיודע־הקשר מתקשר לחוסר בידע ובהכשרה מקצועית רלוונטית. היבט זה ,)Ben-Ari, 1998( גם נדון במחקרה של בן־ארי לפיו קבלת ידע על להטב״ק, במסגרת קורס אקדמי, משפיעה לטובה על עמדות של סטודנטים כלפי חברי הקהילה. חרף זאת, סקירת תוכניות הכשרת אנשי מקצוע מהדיסציפלינות המגישות שירותים ציבוריים מלמדת כי קורסים כאלו אינם כלולים בכל תוכניות הלימוד במוסדות האקדמיים בישראל. ), אשר עסק 2016( מחקרם של פורר־עילם וטטר בעמדותיהן של יועצות חינוכיות בבתי ספר כלפי תלמידים ״הומו־לסביים״, מציף את חוויית היעדר הידע המקצועי בנוגע ללהטב״ק בקרב היועצות החינוכיות. על אף שרוב היועצות במחקר זה דיווחו על עמדות חיוביות כלפי נוער הומו־לסבי ועל כך שהן רואות עצמן כאחראיות ליצור אקלים מיטבי ומכיל עבורם, בפועל ניכר כי הן משתמשות בשפה סטראוטיפית ומתייגת (למשל: ״הומו סטראוטיפי״ או ״נער נשי״). מהמחקר עלה כי חלק מהיועצות רכשו את הידע שלהן בנושא בני נוער הומו־לסביים באופן אוטודידקטי, שלא היה ניתן לאימות בהיבטי הנכונות והרלוונטיות שלו (למשל, ידע שנרכש באמצעות כלי התקשורת). כמה מהיועצות תיארו תחושת חוסר אונים והיעדר הכשרה מתאימה .)2016 , לטיפול בנוער זה (פורר־עילם וטטר הלקונה ביחס לידע המקצועי על אודות קהילת הלהטב״ק ניכרת גם במערכות הבריאות. סקוני ועמיתיו ), אשר סקרו מחקרים רבים Sekoni et al., 2017( בעולם, מצביעים על כך שאנשי מקצועות הבריאות חסרים בידע הנוגע לבריאות להטב״ק, ושכתוצאה מכך השירות שלהטב״ק מקבלים הוא לקוי. ביטוי לכך ), לפיה עובדי 2022( ניתן לראות בסקירתו של ביטון שיקום בתחום בריאות הנפש אינם מעניקים למתמודדי נפש להטב״ק מענים המותאמים לצורכיהם בשל היעדר הכשרתם בנוגע לדרכי טיפול רלוונטיות עבור להטב״ק. ) מתייחסים לחוויית ה״ארון 2022( ימין ועמיתיה הכפול״, הנובעת מכך שלהיות מתמודד נפש ולהטב״ק זו חוויה שקופה, המעמיקה שוליות חברתית, שאנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש אינם מודעים לה. הספרות המחקרית מצביעה על כך שקבלת ידע על אודות קהילת הלהטב״ק וחשיפה לנרטיבים אישיים של חברי הקהילה משפרות עמדות כלפי חברי הקהילה והן בעלות פוטנציאל לשפר את איכות השירות שמקבלים Ben-Ari, 1998; Eick et al., 2016;( להטב״ק ). כמו כן, במסגרת תהליך Sekoni et al., 2017 מיפוי קהילת הלהטב"ק בנתניה, קיים המחבר הראשון שיחות עם חברי וחברות הקהילה המתגוררים בעיר ועם עו״ס הלהט״ב העירונית, שבהן עלה ״מן השדה״ הצורך בשירות מותאם, רגיש ומיודע־הקשר ללהטב"ק. ההתערבות "מחר ורוד" נוסדה לאור זיהוי הצורך ולאור ההבנה כי ניתן לשפר איכות שירות באמצעות הכשרה ייעודית. מטרת ההתערבות הייתה להעניק לאנשי מקצוע ידע והכשרה רלוונטיים להגשת שירות מיודע־הקשר ללהטב״ק, תוך שותפות עם חברי קהילת הלהטב״ק המקומיים. הנחות היסוד שהנחו את ההתערבות היו אלה: (א) להטב״ק צריכים לקבל שירות ציבורי מקצועי ומותאם לצורכיהם הייחודיים; (ב) אנשי מקצוע צריכים ללמוד על מאפייני קהילת הלהטב״ק, לשנות דעות קדומות שליליות ולרכוש כלים רלוונטיים לעבודה עם חברי הקהילה; (ג) שילוב בין קבלת ידע מקצועי ותאורטי רלוונטי לבין חוויית תהליך רגשי של ״קירוב לבבות״, יכול להשפיע לטובה על השירות שאנשי המקצוע יגישו ללקוחותיהם; (ד) הכשרת אנשי מקצוע במסגרת השירות שהם עובדים בו, במהלך שעות עבודתם, מאפשרת גישה לקהל יעד רחב יותר מזה שהיה בוחר ללמוד ולהתעסק בנושא מרצונו, באופן וולונטרי; (ה) תהליך שבו חברי קהילה מודרת פועלים בעצמם למען השגת שיפור מצבם הוא רדיקלי, מעצים ונוטע תחושות תקווה ומסוגלות. |||| www.depositphotos.com : צילום 17
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=