יסלובאנלאו רב | ?דורו רחמ שלבי ההתערבות הלכה למעשה שלב א׳ - בניית סדנאות ההכשרה לאנשי המקצוע השלב הראשון בהתערבות כלל בניית תכנים לסדנאות ההכשרה. הסדנאות היו בבחינת מבוא ראשוני להיכרות עם קהילת הלהטב״ק וכללו את ארבע היחידות הבאות: .א : בחלק זה הועבר ידע מתן מידע על מושגי יסוד מקצועי על אודות מגוון הזהויות הקיים בקהילת הלהטב״ק ועל אודות להטב״קפוביה והשלכותיה. .ב : בחלק זה הוצג סיפור סיפור אישי להטב״קי אישי של חבר קהילה, הממחיש ממקור ראשון את ההתמודדויות ואת החוויות שלהטב״ק מתמודדים עימן ביום־יום. הבחירה להשתמש במתודה זו נבעה מכוח ההשפעה של הסיפור האישי על שומעיו. לפי ), סיפור הנרטיב האישי בצורה Ganz, 2010( גנץ אפקטיבית עשוי לכלול נושאים בשיח הציבורי ולשנות את רגשות הציבור ועמדותיו ביחס אליהם. Eick כמו כן, ממצאי מחקרם של עייק ואחרים ( ) הצביעו על האפקטיביות של סיפור et al., 2016 אישי להטב״קי בשיפור עמדות כלפי חברי הקהילה. .ג : בחלק זה ניתנו כלים ייעודיים להתאמת מתן כלים השירות והנגשתו לחברי ולחברות קהילת הלהטב״ק, ואלה הותאמו לכל שירות בהתאם לדיסציפלינה שאנשי המקצוע השתייכו אליה (עבודה סוציאלית, חינוך ובריאות) ובהתאם למאפייני השירות. מטרת שלב זה הייתה לתת לאנשי המקצוע כלים בסיסיים קונקרטיים וישימים, כך שיוכלו להנגיש שירות ללהטב״ק, הלכה למעשה, מייד בתום הסדנאות. הכלים שהוענקו היו בסיסיים, ובמסגרת הסדנאות הועבר המסר שיש צורך בהמשך העמקה ורכישת ידע וכלים מקצועיים ייעודיים נוספים. להלן הכלים שניתנו במסגרת הסדנאות: סימון המרחב והמשרד בשלט ״מרחב בטוח לקהילה הגאה״ או בדגל הגאווה, אשר מסמנים את איש/ אשת המקצוע ככתובת בטוחה להעלאת נושאים הקשורים בזהות מינית/מגדרית. נקיטת יחס מכבד ושימוש בלשון הפנייה ובשם שבהם הלקוח/ה מציג/ה את עצמו/ה (רלוונטי במיוחד כלפי הקהילה הטרנסית, שחבריה יכולים לבקש לפנות אליהם בשם או בלשון פנייה השונים מאלו המופיעים ברישום הפורמלי). הגברת הידע המקצועי בנושא קהילת הלהטב״ק באמצעות הזמנת סדנאות של ארגון חוש״ן (ארגון ההסברה של קהילת הלהטב״ק) ושל ארגון מעברים (בנושא הקהילה הטרנסית), וכן באמצעות קריאת ספרות מקצועית רלוונטית. בדיקה עם הפונים באיזה אופן הם מעוניינים שיתייחסו לזהותם במרחבים שבהם מתקיימים המפגשים המקצועיים (תוך התייחסות לרגישות הקשורה בחוויית ה״ארון״). יידוע תלמידים/לקוחות/מטופלים על מענים, ארגונים ושירותים ייעודיים ללהטב״ק, דוגמת: עו״ס להטב״ק עירונית, ארגון הנוער הגאה - ״איגי״, קליניקות גאות - המספקות טיפול מיודע־הקשר, וקווי הייעוץ והקשב ללהטב״ק - ״יש עם מי לדבר״ בעברית ועמותת אל־קאוס לייעוץ ותמיכה בערבית. אמירה ישירה המסמנת את איש/אשת המקצוע ככתובת בטוחה בנושאים להטב״קיים (בעיקר למחנכים), דוגמת: "מוזמנים לפנות אליי לשיתוף, להתייעצות או לשאלות בנוגע למשיכה מינית או לזהות מגדרית. אשתדל לסייע או להפנות לכתובת מתאימה". תשומת לב כדי לא לשלול חוויות או זהות של חברי/ות הקהילה. העלאת המודעות למחויבות של הארגון ושל אנשי המקצוע להגיב על אירועים או אמירות פוביות כלפי להטב״ק ולא לאפשר להם לגיטימציה. .ד : בחלקן האחרון של הסדנאות התקיים דיון דיון של אנשי המקצוע על אודות דילמות מקצועיות ואפשרויות לפתרונן (דילמה לדוגמה: "תלמיד מבקש לא לישון עם בנים בחדר בטיול השנתי. איך המורה צריכה לנהוג בבקשה זו?"). ניתן מקום לשאלות מהקהל ולחשיבה משותפת סביב דוגמאות ותיאורי מקרה. שלב ב׳ - גיוס והכשרה של פעילים להטב״ק להשתתפות בהתערבות במקביל לבניית תוכני הסדנאות התקיים מפגש עם קבוצת פעילים מהפורום "גאווה בנתניה" - פורום חברתי ואקטיביסטי של חברי וחברות קהילת הלהטב״ק המתגוררים בנתניה ובסביבתה. במסגרת המפגש גויסו כמה פעילים, שהביעו עניין להשתתף בהכשרת אנשי המקצוע. |||| www.depositphotos.com : צילום 18
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=