2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס הפעילים עברו הכשרה לקראת הצטרפותם להעברת הסדנאות לאנשי המקצוע וקיבלו הזדמנות ומקום להביע את דעתם ולהשפיע על מהלך הסדנאות. הכשרת הפעילים כללה יום עיון בנושא הבניית נרטיב קוהרנטי, היכרות עם תוכני סדנאות ההכשרה ומפגש עם מתנדבים מארגון חוש"ן, שסייעו להם לבנות את סיפוריהם האישיים באופן קוהרנטי ועם מסרים משמעותיים. תפקיד הפעילים בפועל במסגרת הסדנאות היה לספר ולחלוק מהתנסויותיהם האישיות. שלב ג׳ - שיווק הסדנאות במקביל לגיוס ולהכשרה של הפעילים, שווקו סדנאות ההכשרה למנהלות שירותים מתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך בעיר. הפניות נעשו באמצעות מיילים, שיחות טלפון ושיחות פנים אל פנים. כדי לגייס את המנהלות להקצאת משאבי זמן מישיבות הצוות שלהן לטובת ההכשרה, נעשה שימוש גם בקשרים האישיים של השותפות לפיתוח ההתערבות, מיחידת הנוער והצעירים ומהיחידה למשאבי קהילה, תוך הדגשת ערכן המוסף של ההכשרות. רוב הפניות נענו בחיוב, ומנהלות הצוותים הקצו פגישת צוות ייעודית בת כשעה וחצי עד שעתיים לטובת קבלת ההכשרה. אנו משערים שההיענות של מנהלות הצוותים נבעה מתחושת היעדר ידע מקצועי עדכני בנושא מתן שירות לקהילת הלהטב״ק. שלב ד - קיום הכשרות אנשי המקצוע במסגרת ההתערבות התקיימו שמונה סדנאות הכשרה חד־פעמיות לאנשי מקצוע ממגוון שירותים של השירות הציבורי. בסדנאות שהפעילים השתתפו בהן (רוב הסדנאות הועברו ללא השתתפות הפעילים בשל קשיי תיאום, סוגיה שתידון בפרק הדיון), הם העבירו את החלק של הסיפור האישי. בסדנאות שלא השתתפו בהן פעילים, את הסיפור האישי סיפר המחבר הראשון של המאמר, שביצע את ההתערבות והנחה את ההכשרות. סדנאות ההכשרה התקיימו בצוותי רווחה אזוריים בנתניה, במחלקת צעירים ונוער של מנהל הרווחה, במרכזים עירוניים לגיל הרך (שכללו צוות רב־מקצועי ממקצועות הטיפול, החינוך והבריאות), במתנ"ס עירוני, במרכז התעסוקה העירוני ובמחלקה לעבודה סוציאלית 90־ במרכז האקדמי רופין. בכלל הסדנאות הוכשרו כ סטודנטים וסטודנטיות לעבודה 60־ נשות ואנשי מקצוע וכ סוציאלית. לקראת כל סדנה נערך דיוק של התוכן, כדי להתאימו לדיסציפלינה שהעובדים משתייכים אליה ולסוג השירות הספציפי שבמסגרתו נערכה הסדנה. שלב ה׳ - הערכת ההתערבות בתום סדנאות ההכשרה התבקשו המשתתפים למלא שאלוני הערכה דיגיטליים, שכללו שאלות סקאלה עם |||| הספרות המחקרית מצביעה על כך שקבלת ידע על אודות קהילת הלהטב״ק וחשיפה לנרטיבים אישיים של חברי הקהילה משפרות עמדות כלפי חברי הקהילה והן בעלות פוטנציאל לשפר את איכות השירות שמקבלים להטב״ק - מסכים במידה 5 ; - לא מסכים כלל 1( 5-1־ דירוג מ רבה) ביחס לכמה היגדים, וכן מקום להתייחסויות ולהערות בשפה חופשית. שאלוני ההערכה מולאו על ידי משתתפים בסדנאות, שהם כמחצית מהמשתתפים. 77 האחוזים שיוצגו להלן מייצגים את שיעור המשיבים שהסכימו עם ההיגדים בדרגות הגבוהות של הסקאלה מהמשיבים העידו כי 65% :)5 או 4 (משיבים שדירגו 83% . הסדנה חידשה להם ידע שלא הכירו קודם לכן מהמשיבים העידו כי הסדנה הגבירה את הבנתם לגבי הביעו נכונות 87% . האתגרים שלהטב"ק מתמודדים עימם ליישם כלים שניתנו בהכשרה במסגרת עבודתם בשדה. מהמשיבים העידו כי חל שינוי במידת הביטחון 56% שלהם במתן שירות מקצועי ללקוחות מקהילת הלהטב״ק. כמו כן, הטון הבולט בתכנים שנרשמו בשדה ההערכה המילולית החופשית התייחס להיות ההכשרה מעניינת, ...״ )1( : רלוונטית ומשמעותית. להלן כמה דוגמאות כל רצף ההרצאה היה מלמד מאוד; הפירוט על הזהויות השונות, הסיפור האישי בדגש על הטיפול הפסיכולוגי והשפעותיו, התמודדות עם אתגרי הלהט״ב והכלים שניתנו לנו להעניק שירות נכון יותר ומדויק לפונים. ) ״מאוד תורם לפתיחת הראש והלב 2( ;״ תודה רבה ) ״מעניין, 3( ;״ לכל צבעי וצורות האנשים באשר הם רלוונטי וחשוב במידה רבה לעבודתי. החומר הוגש ) ״הסברה מעולה לנושא הזה. 4( ;״ באופן מקצועי וברור פתח הרבה קווי מחשבה שנוגעים לכלל האוכלוסיות ה'חריגות' באוכלוסייתנו. תודה רבה!״ לאור התכנים שעלו מהשאלונים, נראה כי הסדנאות היו משמעותיות למשתתפים והצליחו לענות על המטרה: העלאת המודעות והרחבת הכלים המקצועיים הרלוונטיים להגשת שירות ללהטב״ק בקרב אנשי ונשות המקצוע בשירותים הציבוריים. דיון ההתערבות ״מחר ורוד״ פותחה לאור האפליה וההדרה שלהטב״ק מתמודדים עימן בעת צריכת שירותים ציבוריים, ולאור הספרות המעידה כי מתן מידע על 19
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=