יסלובאנלאו רב | ?דורו רחמ אודות להטב״ק משפר לטובה עמדות כלפי הקהילה ומגביר כשירות תרבותית. ההתערבות עסקה בהכשרת אנשי מקצוע מהשירות הציבורי באמצעות הקניית ידע, כלים ומיומנויות להענקת שירות רגיש ומיודע־הקשר ללהטב״ק. הפרק הנוכחי יעסוק בתוצאות ההתערבות ובתובנות שעלו בעקבות יישומה. |||| לאור התכנים שעלו מהשאלונים, נראה כי הסדנאות היו משמעותיות למשתתפים והצליחו לענות על המטרה: העלאת המודעות והרחבת הכלים המקצועיים הרלוונטיים להגשת שירות ללהטב״ק בקרב אנשי ונשות המקצוע בשירותים הציבוריים ראשית, המשובים שהתקבלו ממשתתפי הסדנאות לימדו על חשיבות קיומה של התערבות המקדמת שירות רגיש ומיודע־הקשר ללהטב״ק. שאלוני ההערכה שמולאו על ידי אנשי המקצוע שהשתתפו בסדנאות לימדו כי מטרתה המרכזית של ההתערבות: לשנות את עמדות אנשי המקצוע מן השירות הציבורי ולשפר את ביטחונם ואת המוטיבציה שלהם בהגשת שירות רגיש־הקשר ללהטב״ק, הושגה בצורה משמעותית. היבט זה עולה בקנה אחד עם הנאמר בספרות, כי הכשרה ומתן ידע הם בעלי פוטנציאל לשיפור עמדות Ben-Ari, 1998; ;2021 , כלפי להטב״ק (זוהר ואחרים .)Eick et al., 2016 לצד זאת, יש לקחת בחשבון כי להערכה באמצעות השאלונים היו כמה מגבלות. ראשית, רק כמחצית מהמשתתפים בסדנאות מילאו את שאלוני ההערכה, ויתכן שישנם קולות נוספים של משתתפים בסדנאות, שלא באו לידי ביטוי בגין אי־מילוי השאלון. נוסף על כך, שאלוני ההערכה לא תוקפו מחקרית, ולכן הידע העולה מהם משקף אומנם את התנסותם של ממלאי השאלונים, אך אינו במעמד של ממצאי מחקר מדעי. מגבלה נוספת בהערכת אפקטיביות ההכשרות היא העובדה שנבדקו חוויית המשתתפים בסדנאות וכוונותיהם העתידיות ביחס לשירות שיעניקו, אך לא נבדק שינוי הפרקטיקה המקצועית שלהם בפועל. תוצאה נוספת שהושגה בעקבות התערבות ״מחר ורוד״ הייתה שסטיקרים עם הכיתוב ״מרחב בטוח ללהט״ב״, שחולקו במסגרת הסדנאות, נתלו בלוחות ובמשרדים שונים במנהל הרווחה בנתניה. סטיקרים אלה מסמנים לחברי הקהילה כי אנשי המקצוע שמולם הם בעלי עמדות פוזיטיביות כלפי להטב״ק, ויש בהם פוטנציאל לתרום לתחושת נינוחות וביטחון של חברי הקהילה. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי על אף חשיבות הסטיקרים, הם אינם מעידים בהכרח על כך שבפועל יידעו אנשי המקצוע לתת תגובה מיודעת־הקשר ללהטב״ק. היבט נוסף שמצאנו כבעל חשיבות נוגע לכך שההתערבות אפשרה מפגש עם כלל חברי הצוותים המקצועיים בשירותים שבהם התקיימו הסדנאות, מאחר שהיא התקיימה במסגרת ישיבות הצוות. מפגש זה היה בגדר הזדמנות לשינוי עמדות של אנשי המקצוע, שלא בהכרח היו מעמיקים בנושא מיוזמתם. מסקנה משמעותית שהתחדדה בעקבות יישום ההתערבות קשורה לנושא שיתוף חברי הקהילה בהעברת ההכשרות של אנשי המקצוע. הרצון לשתף פעילים להטב״ק בהנחיית הסדנאות נבע מההבנה ששיתוף אוכלוסיית היעד ורתימת חברי קהילה כפעילים חברתיים מחזקים את הקשר בין שירותי הרווחה ללקוחות, וכן מאפשרים איתור צרכים ובניית מענים הרלוונטיים לשטח תוך העצמה של הלקוחות .)Alnabilsy & Liven, 2023 ;2018 , (אברמזון בהתערבות ״מחר ורוד״, מטרה זו הושגה רק באופן חלקי. על אף המשאבים הרבים שהוקדשו לשילוב פעילים חברי הקהילה בהעברת הסדנאות, בפועל הם השתתפו רק ברבע מהסדנאות, משום שההכשרות התקיימו במהלך שעות העבודה והם התקשו להתפנות בשעות אלה. לאור זאת, הסקנו שהבחירה בשיתוף של פעילים חברתיים מצריכה הכנה יסודית, הכוללת בירור פרטים טכניים טרם השקעת המשאבים בהכשרתם. לחלופין, היה מקום להשקיע תשומת לב במחשבה כיצד ניתן להגביר את מחויבות הפעילים. לאור הישגי ההתערבות ״מחר ורוד״, כפי שהוצגו לעיל, אנו ממליצים לקהילה המקצועית להשתמש בפורמט תוכנית ההתערבות שהוצג במאמר זה או ללמוד ממנו, כדי לשפר את איכות השירות הציבורי שמקבלים לקוחות להטב״ק ברשויות ובשירותים השונים ולעשותו מותאם ומיודע־הקשר. כמו כן, בשל ההצלחה להשיג היענות ומוטיבציה של אנשי מקצוע לספק שירות מיודע־ורגיש־הקשר לקהילת הלהטב״ק, אנו מציעים להתייחס לשלבי ההתערבות שהוצגו לעיל כאל פרוטוקול, שיהיה בגדר השראה להתערבויות עבור קבוצות מיעוט מוחלשות נוספות הסובלות מהדרה בעת צריכת שירותים ציבוריים. היום, יותר מתמיד, אנשי מקצועות החינוך, הרווחה, הטיפול והבריאות נושאים בתפקיד שומרי הסף של ערך כבוד האדם והשמירה על זכויות הפרט, מתוקף תפקידם כמספקים שירותים ומענים למגוון האוכלוסיות והתרבויות בישראל. 20
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=