לארה | " תורדשב "הנוכש תורצוי תוצובק אני מקווה שהקריאה תאפשר לחוש מקרוב את היום־יום בשכונות, את המשמעות האישית של הבחירה להנהיג ואת הייחוד בעבודתם של המדריכים. מי ייתן ותהיה זו קריאת כיוון לקידום התפיסות והפרקטיקות של "קבוצות יוצרות שכונה" ברחבי הארץ. מתודולוגיה מדגם המחקר המחקר, שהתקיים במסגרת פרויקט סיום בתוכנית תושבים 30 מנדל למנהיגות בעוטף עזה, נערך בקרב מהם 63% , פעילים מהשכונות הוותיקות בשדרות גברים - ממגוון עדות, עולים ובני עולים, 37%־ נשים ו בעלי משפחות ואחרים, רובם לקוחות אגף הרווחה, מביניהם דיירי עמיגור - וכולם מתמודדים גם עם 70% החיים בצל האיום הביטחוני המתמשך. המשתתפים תושבים, 50־ נדגמו למחקר בדגימת נוחות: פניתי לכ שהייתה לי היכרות קרובה עימם בשל מעורבותם הגדולה נענו להזמנה להשתתף במחקר. 30 , בתוכנית. מתוכם הליך המחקר המחקר נעשה בגישה איכותנית והתבסס על ראיונות נרטיבים אישיים מובנים למחצה עם כל משתתף. הראיונות נשאו אופי של שיחה בסביבה בטוחה למרואיינים, דקות כל אחד ותומללו. מדובר במחקר 45־ ארכו כ ) שנועד לבדוק את Spector-Mersel, 2010( נרטיבי ש"ח), החלטה שנזקפת לזכותה של קבוצת 150,000־ כ תושבים שהתארגנה במסגרת התוכנית לקידום העניין. ובנימה אישית יותר, הייתה לי הזכות להגות וליזום את תוכנית "קבוצות יוצרות שכונה" במסגרת פעילותי בתנועת דרור ישראל, בשיתוף עם חברים ועמיתים רבים. לשמחתי, גופים שנתנו אמון בתוכנית בחרו לתמוך בה ולהוביל את הטמעתה כחלק אימננטי מעיריית שדרות, והם שותפים מלאים להגשמת החזון. כמו כן, כעובד אגף הרווחה בעירייה, התאפשר לי להיחשף לכוחה של הפעולה במסגרת השירות הציבורי. נעשתה עבודה משמעותית מול הממסד במטרה להגביר את הקשב לצורכי התושבים. אחת הדוגמאות לכך היא החלטת חברת עמיגור להחליף את מערכת הביוב באחד הבניינים בעיר ש"ח) 150,000־ (בעלות של כ תפיסותיהם ועמדותיהם של הפעילים כלפי ההשפעה של תוכנית "קבוצות יוצרות שכונה" על מציאות החיים בשכונות, תוך ניסיון לאפשר להם לספר את עצמם במילותיהם. הריאיון כלל שלוש שאלות פתוחות מרכזיות: איך זה לחיות בשכונה? מה זה אומר עבורך להיות פעיל/ה? מה השתנה בשכונה במסגרת התוכנית? אתיקה המחקר התקיים תחת מרכז מנדל למנהיגות בנגב. כדי שהמרואיינים יוכלו לבחור אם ובמה הם מעוניינים להשתתף ולשתף, הוסבר להם מראש שהשיחה תתועד (בעילום שם) ותשמש בסיס למחקר. כל מרואיין נתן לכך את הסכמתו בעל פה, ואף נתבקש לאשר את תמלול הריאיון לאחר קיומו. ניתוח הנתונים הנתונים שנאספו נותחו בשיטת ניתוח תמטי בשלושה שלבים: בשלב הראשון נקראו הראיונות כמה פעמים, כדי להעמיק בתכנים שהעלה כל אחד מהמרואיינים. בשלב השני מוינו קטעי הראיונות ליחידות משמעות, בהתאם למטרות המחקר ולשאלותיו. בשלב השלישי קובצו אמירות דומות וחולצו מהן תמות, שהרכיבו את ). כמו 2003 , השלד הקונספטואלי של המחקר (שקדי כן, נאספו רשמים אישיים במבט־על מחוויית ההקשבה לסיפורי התושבים. ממצאים ודיון החיים בשכונות רוב תושבי השכונות הגיעו אליהן מתוך חוסר ברירה, על רקע אילוץ כלכלי ולאחר תלאות ביורוקרטיות. רבים מהם חיים בשכונות לאורך זמן בחוסר שביעות רצון ובשאיפה לעזוב, אך ללא יכולת ממשית לעשות זאת. כשהתבקשו המרואיינים לתאר את השכונה שלהם מנקודת מבטם, עלו תיאורים רבים של קושי: : רבים תיארו הימנעות משהות מרחב ציבורי לא בטוח בחוץ כתוצאה מתחושות של אי־נוחות וחוסר ביטחון וחשש מליקויי בטיחות והיגיינה. תוארו צעקות, מעשי "מפחיד לחיות אלימות וקריאות למשטרה באופן יום־יומי: כשמתחת לבניין יש נרקומנים. אני מרגישה כאן לא מוגנת, מאוימת, במיוחד כשחשוך. זו תחושה של חוסר כמה תושבים הדגישו שהמצב דוחק בשכנים יציבות". לריב זה עם זה ולהוציא איש על רעהו את התסכול, מתוך הנחת יסוד חזקה שהם עצמם חלשים מכדי להשפיע. : כל המרואיינים תיארו חוויה קשה של חיים סטיגמה בצל ההנחה שהם עבריינים, נרקומנים, אלכוהוליסטים, "אנשים עם בעיות" משכונות מצוקה. כולם מרגישים 24 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=