לארה | " תורדשב "הנוכש תורצוי תוצובק תושבי השכונות כבר התרגלו שכשנורים הקסאמים השכנים דופקים על דלתם ושואלים לשלומם. רבים הסבירו כי מעגלי התמיכה שנוצרו בשגרה מפחיתים חרדה, ואף מרחיבים את אפשרויות ההתמודדות עם צרכים שעולים בבתים בעיתות חירום "שום דבר כאן לא זר להם, אחד התושבים הוסיף: על אף שגם הם יכלו לעצום את העיניים. כל מה שהם רואים נהיה גם שלהם, גם מה שיפה וגם מה שמסריח. הם באמת איתנו. זה מצמרר!" סיכום ומסקנות המחקר היה הזדמנות נדירה להתבונן בתוכנית ממעוף הציפור, לגבש תמונה מצרפית של עשרות התהליכים שהתרחשו במקביל בשכונות השונות בחמש השנים האחרונות, לדייק את ליבת העשייה, להעריך את שהצליח להיווצר ולסמן את מה שעוד לפנינו. מקריאה חוזרת של הממצאים שנאספו במחקר, התחדדו התובנות הבאות: פיתוח מנהיגות צמיחתה של שכבת הנהגה כה נרחבת, דווקא בקרב אוכלוסייה מוחלשת המתמודדת עם עוני, נותנת תוקף )Saleebey, 2009 : וחיים לגישת הכוחות (להרחבה ראו מבעד לדימויים הסטריאוטיפיים שדבקו ומוכיחה כי שרק בשכונות, ישנם בני אדם בעלי חוזקות חבויות זקוקות למרחב, למבט לא שיפוטי ולאמונה (להרחבה על מקומה של גישת הכוחות בעבודת רחוב ראו: שיינטוך, ). השתקף כי מאות מתושבי השכונות בשדרות 2013 מגדירים את עצמם היום כפעילים, מבטאים עמדות של אחריות, ערבות הדדית ותקווה ומקדישים מזמנם ומכוחותיהם לעשייה קהילתית. במבט רחב, מתבהרת תמונה של שינוי נרטיבי שמתרחש: הולך ונרקם סיפור של שכונות, שכנגד כל הסיכויים והסטיגמות מתגלות ומתהוות בהן עוצמה, הנהגה ואהבה. השפעה מערכתית ישנן התחדד כי לתהליכי ההעצמה הפנים־שכונתיים אדוות גם בהשפעתם על האופן שהמערכות ואנשי . לאורך שנות המקצוע תופסים את תושבי השכונות פעילותה של התוכנית, יותר ויותר אנשי מקצוע פגשו אנשים שהכירו קודם לכן כמטופלים שלהם - ועכשיו לקחו צעד קדימה והתמקמו כמנהיגים בסביבתם. ההבנה שבשכונות התגבשה הנהגה שאפשר ואף צריך לדבר איתה, מדגישה את הפוטנציאל הגלום בקידום תהליכי שיתוף ציבור בקבלת החלטות וביצירתם של יחסים הדדיים יותר בין נותני השירותים לבין התושבים. מפגש עם מציאות החיים בעוני מפגש בלתי אמצעי תובנה מרכזית שהתגבשה היא כי עם עוני שונה בתכלית מלקרוא על כך בעיתון. מדובר בחשיפה לייאוש עמוק, לכאב לא־הכרחי, למצוקה שעוברת מדור לדור, לחסמים ביורוקרטיים מתסכלים ולחוסר צדק. חוסר האונים הוא בלתי נסבל, הייאוש מדבק, ואנשי מקצוע רבים מתקשים להישאר במקומות .)2012 , הללו לאורך זמן (לביא־אג'אי וקרומר־נבו ייתכן שזה מסביר את הסיבה שבגינה מערכות רבות מצויות במגע־לא־מגע עם מציאות החיים בשכונות, ;2013 , ויש שיאמרו אפילו בהימנעות (ברט ואחרים ), מה 2013 , ; שיינטוך 2003 , פרידמן ובנדס־יעקב שמותיר מצבי מצוקה מתמשכים שחסרה בהם נוכחות מיטיבה ועקבית של אנשי מקצוע. הגדלת התקווה אל מול הקושי התבהר כי התמודדות מרכזית, שפחות מדברים עליה ועם זאת היא נדרשת בעבודה בשכונות, . הבחירה הגדלת התקווה בלבבות התושביםהיא לפעול במקומות הללו דורשת לבוא בעיניים פקוחות, לבחור להיפגש עם הרבה כאב, ובד בבד לשמר שמחת חיים שרק איתה ניתן להתמיד בעשייה. צילום: גונן הראל 28 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=