2023 , ספטמבר 102 מידעו"ס ) לשני הצדדים. הסיפורים על WIN-WIN הדדי ( אודות המאבקים השונים גם מספקים מגוון טקטיקות, פרקטיקות וטיפים לניהול מאבקים עתידיים דומים. לספר זה חשיבות רבה ורלוונטיות לשדה העבודה הסוציאלית. ראשית, החשיפה המעמיקה למשמעות החיים בקהילות מקיימות, למשפחות ולפרטים שבהן, מחדדת את ההבנה לגבי התמיכה הנדרשת ממערכות סוציאליות, פורמליות ובלתי־פורמליות, כדי שקהילות אלו יוכלו להתקיים ותתאפשר רווחה לחבריהן. תמיכה ציבורית, כלכלית ומקצועית בקהילות אלו עשויה להרחיב את הלגיטימציה שלהן ולהקל את ההתמודדות עם האתגרים המרובים. שנית, הספר מחזק את הצורך בהטמעת הרעיון של קהילות מקיימות במערכות ובארגונים, תוך בניית תהליכי שותפות ופיתוח קהילתי, שבהם יש למקצוע העבודה הסוציאלית מה לתרום. שלישית, השיח המקצועי בעשור האחרון מעלה את הצורך במעורבותם של עובדים סוציאליים בתהליכים של שינוי מדיניות וחקיקה, במטרה להגביר את הסיוע והליווי של אוכלוסיות שזכויותיהן נפגעו. סיפורי המאבקים הסביבתיים שנחלו הצלחה מספקים עידוד ודחיפה לעסוק בתחומים אלו, להגביר את היכולת של עובדים סוציאליים לסייע לאוכלוסיות שנפגעו זכויותיהם ולחתור להגברת הצדק החברתי ולשינוי ביחסי הכוחות בחברה. אני ממליצה בחום על קריאתו של הספר ועל שימוש בו ברמה הרעיונית והיישומית - הן בתחומי הקיימות ||| והן בקידומן של קהילות בכלל. פוספט בעיר ערד (בתיה רודד); סיפורו של קונפליקט סביבתי ויצירת מרחב הידברות ביחסי יישובי כיכר סדום ומפעלי ים המלח (בלהה גבעון, אורנה בראון־לבינסון ואבינועם מאיר); והמאבק להצלת עצי הפיקוס בשדרות ירושלים ביפו (מלי נבו וגליה לימור שגיב). בבסיס החשיבה הקונספטואלית של הקהילות המקיימות יושב הרעיון של חיבור בין האדם לטבע, והספר מדגיש את חשיבות החיבורים האקולוגיים העמוקים שניתן לייצר בין אנשים, קהילות, ארגונים והטבע בכללותו. הטמעת הקהילות המקיימות בתוך מערכות וארגונים מדגישה את היכולת להבנות את התהליכים הללו ולרתום שחקנים רבים לקידום הרעיון וליישומו. החשיפה לסיפורן של הקהילות המקיימות, בשער השני, מאפשרת הבנה מעמיקה של חיי היום־יום של הקהילות וחושפת את הקורא להתמודדותן עם האתגרים הרבים שמספקים החיים בקהילה המקיימת. לקורא מן הצד נראה לעיתים הרעיון תמוה: מדוע בוחרים אנשים לחיות במרחב הטבעי, הכל כך ראשוני ובסיסי, כשאנו חיים בתקופה שיש בה מערכות חשמל, תחבורה, תברואה ועוד? בד בבד, הבחירה בסוג זה של חיים מעוררת הערכה והשראה רבה, במיוחד משום שאנו חיים בעידן שבו אנשים רבים מוצאים עצמם "עבדים" ו"מכורים" להתפתחות הטכנולוגית ולמרוץ האין־סופי של חיי היום־יום. נהניתי מהאופי הכן והאותנטי של הכתיבה בפרק זה, שאפשר הבנה מעמיקה והזדהות עם החוויות ועם ההתמודדות הלא קלה בבניית הקהילות, ועוד יותר - במאמץ לשמרן לאורך זמן. החשיפה העלתה גם תחושות של תסכול, כאב וצער על קהילות שבסופו של דבר לא הצליחו לשרוד ופעילותן הופסקה. לעומת הפרק השני, שיוצר חוויה של "רעיון יפה אך קשה ליישום", מצאתי את הפרק הרביעי, העוסק במאבקים הסביבתיים, מעורר השראה ונוטע תחושות של תקווה ואופטימיות. רוב המאבקים היו לסיפורי הצלחה. זה כלל אינו ברור מאליו כשמדובר במאבקים של תושבים מול גופים ממשלתיים וכלכליים רבי־עוצמה. ההתארגנות של התושבים והשותפויות שיצרו מלמדות על היכולת לייצר כוח ועוצמה, על היכולת להתמודד עם קונפליקטים באמצעות הידברות ודיאלוג, ועל היכולת לזהות אינטרסים אצל הצד שנתפס כ"אויב" ולגייסו לשיתוף פעולה, תוך שימוש באסטרטגיה היוצרת רווח www.depositphotos.com : צילום PDF להורדת המאמר בקובץ 43
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=