לארה | " תורדשב "הנוכש תורצוי תוצובק ועל הביוב שהחליפו, נזכרת בטרקטורים שעבדו כאן, ויודעת שיש השפעה ענקית למה שאנחנו עושים. למדנו איך להתארגן כקבוצה, איך לכתוב מכתב, איך לגייס את השכנים, איך לבוא לפגישה רשמית, ובעיקר איך לעבור מתלונות לדרישות. בסוף, זה מה שהזיז את המצב". חוזה חברתי חדש בין השכנים אחת מההשפעות שזיהינו היא רקימה עדינה של מערכות יחסים בין התושבים, ששינו לבלי הכר את קשרי השכנות בבניינים ויצרו חיבורים בין עדות ודורות. שמענו עדויות רבות על הגיבוש החזק שנוצר ועל כך שהסכסוכים פחתו, הלבבות נפתחו, והיו מי שהכריזו כי השכונה הפכה עבורם למשפחה. ההתקרבות יצרה מקום לחשיפת סיפורים אישיים, לזיכרון משותף של יקרים שאינם ולגילוי הפוטנציאל שבהכרה מהקהילה. "לפני זה לא הייתי יוצאת אחת התושבות סיפרה: מהבית, הרגשתי זרה. בשנים האחרונות נהיו לי כאן חברות, כל מי שאני מכירה בשכונה זה מהפעילויות. עכשיו אני פחות בודדה". פעילים שמתערבים בקשיים ביורוקרטיים של שכניהם, עוזרים במילוי טפסים ובהתמצאות דיגיטלית, מלווים לייעוץ משפטי ומהווים כתובת לנושא בשכונה. חבילות המזון המועברות בסתר למשפחות מספרות סיפור של סולידריות שנרקמה, אשר מרככת את הלב, מגבירה את האמון והופכת את המאבק להתקיים לקצת פחות בודד. תמכו בשכניהם במצבי כמו כן, רבים סיפרו כיצד שנקלעו אליהם: כאשר השכנה התגרשה, חיים אישיים בזמן אבל, בהתפרצות של מחלה נפשית, במשבר כלכלי "הפתענו או כשהנכד לא נרדם. אחת הפעילות שיתפה: את השכנה בביקור חולים. שיפרנו את ההרגשה שלה, . ניכר שלנוכחות השכנים ואני בטוחה שגם תרמנו לריפוי" בשעת משבר אישי יש משמעות גדולה, כמעשה שמאתגר חוויות קיומיות של בדידות. חזרה על עצמה הקביעה שבזכות התוכנית יש בשכונות פחות אנשים שמרגישים לבד, ויותר אנשים שחיים בידיעה שיהיה מי שידאג להם. יחסים חדשים עם הממסד חזרו ונשנו התייחסויות לשיפור ההרגשה במפגש עם נציגי המערכות. תואר כי הנציגים קשובים ומכבדים יותר ומגיעים יותר לבקר ולראות את הדברים בעיניהם, מה שמגביר את התחושה שיש טעם לפנות, להיעזר ולהתריע. כשנשאלו התושבים לסיבת השיפור, התמקד ההסבר בארבע סיבות עיקריות: הפנייה כקבוצה מחזקת ומזמינה התייחסות רצינית יותר; נוכחות המדריכים סוללת ערוץ נגיש ולא מאיים למערכות ומקצרת הליכים ביורוקרטיים; התושבים חווים שינוי במבט המוסדות עליהם לאור צמיחתם כמנהיגים; התחזק ביטחונם של התושבים ביכולתם לעמוד מול הממסד באופן מיטיב. "למדתי שאפשר להשיג הישגים אחת התושבות סיכמה: גם ברוגע ובאלגנטיות, שלא חייבים תמיד בכוחנות". מנהיגות והורות נראה כי התמקמותם של הורים רבים כמנהיגים חוללה אדוות מרחיקות לכת, הן ברמת התא המשפחתי והן במרקם השכונתי. היו שסיפרו בהתרגשות על ההטבה ביחסים עם ילדיהם, שנבעה ממאמציהם להוות עבורם דוגמה אישית ומהביטחון שצברו כפעילים. הדאגה לשלומם של הילדים בלטה כמוטיבציה שמתוכה התעלו מעל סכסוכים ממושכים והתפייסו עם שכנים. כמו כן, היו שסיפרו שהפעילויות שאורגנו בחופשות "זה המון עבור ילדי השכונה הקלו את המעמסה בבית: בשבילי כחד־הורית; אני יכולה לשלוח את הבנות שלי ויהיו אימהות אחרות שיחזיקו". הגברת הביטחון האישי חזרו תיאורים על כך שהשכונה נהייתה בטוחה יותר, שבפחות מקרים נאלצים לקרוא למשטרה ושיש יותר שקט החיבורים הרב־תרבותייםנוסף על כך, הודגשו שנוצרו בשכונה. עולים חדשים סיפרו על קבלת פנים חמה משכניהם, שהתאמצו לעטוף אותם ולהעניק להם את מה שחסר להם כשהיו הם עצמם עולים חדשים. הילדים החלו לשחק זה עם זה, מה שיצר גשרים המפצים על פער עדתי ועל קשיי שפה, למשל עם קהילת בני המנשה. רבים נחשפו לראשונה לסיפורי העלייה של "גיליתי את העלייה שכניהם כשחגגו איתם חגים ומועדים: מאתיופיה, זה היה נס! פתאום הן נפתחו. הייתי צמאה לטעום, הכול בהם סקרן אותי, ההיסטוריה, הריחות, התבלינים, הכלים המעוצבים. כל כך התרגשתי". חלק מהזיקה החדשה בין השכנים לתושבים בא . שמענו על סיוע ביורוקרטי וכלכלילידי ביטוי גם ב צילום: רם משה 26 ||||
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=