15 מלחמת חרבות ברזל היא למעשה המלחמה הראשונה בה צה"ל מבצע באופן עצמאי את הזיהוי הגנומי. ״לקיצור הזמן משמעויות מבצעיות רבות בין אם מדובר על אירוע במרכז הרצועה או בכל מקום אחר, המענה שהמעבדה מספקת נותן מידע במהירות ובהיקף לקיום או לשלילה. בנוסף, בעי־ דן הרשתות החברתיות ומהירות הפצת שמועות יש לקיצור הזמן גם משמעות ערכית ומוסרית של כבוד המת והעברה מסודרת ורגישה של הבשורה המרה למשפחות השכולות". איך מצליחים לנתק את הרגש במקרים כאלה טרגיים? "אני חושב שהרגש היה שם בשבוע הראשון, אבל אחרי זה אתה נכנס כבר לרוטינה ואתה גם מבין את המשמעות של העבודה. כשאנחנו חוזרים הביתה אחרי יום מאוד קשה ובדרך שומעים את השמות שהותרו לפרסום, ואנו יודע שהדבר נעשה גם בזכות העבודה של המעבדה שלנו, שהיתה לנו הזכות להיות שותפים בה, זה מציף אותנו באופן שלא ניתן להסביר במילים. גם במעבדת המיקרו מזון של משרד הבריאות קיימת משמעות עצומה לעשייה השוטפת. מוטלת עלינו אחריות רבה הנו־ געת לשמירה על בריאותם של מיליוני אנשים. רוב דוגמאות המזון שמגיעות לבדיקה במעבדת המיקרו מזון תקינות. אבל כשמגיע משהו חריג, ואתה יודע שעלית על איזושהי סיבה לתחלואה או שמנעת תפוצה של מזון עם חיידק שיכול לגרום לתמותה, זה נותן משמעות מוחשית לחשיבות של העבודה. זה אחד הדברים המשמעותיים שחווים האנשים שעוסקים בבריאות הציבור, אני חושב שנפלה בחלקי הזכות להיות שותף בעשייה הזאת". ד"ר פאס מנהל את היחידה למיקרו מזון – מע־ בדה שעוסקת בשני תחומים; הראשון והעיקרי מתמקד בבטיחות המזון, כדי לוודא שאין במ־ זון חיידקים מסוכנים שלא אמורים להיות שם; והתחום השני מתמקד בבדיקה של איכות המזון. "המעבדה שלנו היא ממש קטנה, מעבדת בוטיק", אומר ד"ר פאס, שתחת ניהולו עובדים במעב־ דה שלושה עובדים נוספים. "לא נועדנו לעשות כמויות מאוד גדולות, אבל האיכות חשובה״. הוא גדל בבית חרדי, ולמרות זאת הוריו שלחו אותו לישיבה תיכונית ומשם המשיך לשירות צבאי משמעותי בצנחנים, חיל שבו שירת לאחר מכן . את התואר 40 גם במילואים עד שחרורו בגיל ראשון למד באוניברסיטת בר אילן, את התארים המתקדמים, השני והשלישי, סיים במכון ויצמן, ולאחר מכן יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל היוקרתית. במשרד הבריאות הוא עובד כבר חמש שנים, ואת התפקיד הנוכחי הוא ממלא במ־ סירות בשלוש השנים האחרונות. "הלקוחות שלנו הם גופים שונים במשרד הבריאות", הוא מספר. "זה כולל את שירות המזון, שאוסף ממפעלים וממקומות גדולים אחרים, תחנות הסגר של יבוא, שלפעמים צריכות להיבדק, ומצד שני יש לנו מפ־ קחי מזון שבאים מבריאות הסביבה, שמתמקדים במסעדות, במוסדות חינוך וכל מיני עסקים קטנים, כמו סופרים שמוכרים ישר ללקוח. אלה בעצם שני הלקוחות הגדולים שמביאים לפה מזון לבדיקה". באלו נסיבות מביאים מזון לבדיקה? "לפעמים מביאים מזון לבדיקה לשגרתית, לראות שהכל תקין, למשל, בשביל לקבל רישיון עסק, ולפעמים בגלל אירוע כלשהו שהתרחש, הרעלה, מחדל שהתרחש במקום או סיבה אחרת. זה גם יכול להיות בגלל אירוע של תחלואה – אירוע שממנו אנשים יצאו עם שלשולים, כאבי בטן והקאות. זה אירוע חירום בדרך כלל. במקרים כאלה, יקראו לנו בכל שעה במהלך היום, כי יכול להיות פה סכנה לבריאות הציבור". מתרחשים הרבה מקרים כאלה? "לא, אבל אירועים כאלה מגיעים בדרך כלל לתקשורת. אחד האירועים הידועים היה הרעלה בבית דפנה בחולון, זה המקרה הכי חמור שהת־ רחש מאז שאני נמצא בתפקידי. זה היה אירועי המשמעותי ביותר, שלצערינו הסתיים בתמותה 30- של שלושה אנשים מחיידק שנמצא בבשר. כ אנשים במוסד זה, שנועד לאנשים בעלי מוגב־ לויות, חלו. זה שליש מהחוסים ושלושה מתוכם נפטרו. הדוגמאות הגיעו לפה בארבע בצהריים כשמעבדה בדרך כלל נסגרת, אני ומרכזת הת־ חום של המעבדה גליה בציס, שהיא בעצם המ־ נהלת המקצועית, נשארנו פה וביצענו את הב־ דיקות וכבר למחרת בבוקר ראינו חריגה באחת מהדגימות – דגימה שבה נמצא החיידק הזה". אתם בודקים גם קוליפורמים בחומוס, או שזה כבוד ששמור לרפי גינת? "אנחנו בודקים גם קולופורמים, אבל קוליפורם הוא לא בעיה בפני עצמו, הוא יכול להיות סמן לב־ עיה של היגיינה. אחד הקוליפורמים הוא אי קולי, המגיע ממערכת העיכול של יצורים עם דם חם, כמו יונקים והוא לא שורד טוב מחוץ לגוף, ולכן אם מצאת אותו במזון כנראה שמישהו לא חיטא טוב את הידיים או שאין הקפדה על נהלים. זה לא אמור להיות במזון. למעשה, מציאת כמות גבוהה של קוליפורמים במזונות מסויימים יכולה להצביע על בעיית היגיינה או איחסון לקוי". לא נעים בכלל. ישנן סכנות נוספות באוכל? "יש לא מעט מקרים של מציאת סלמונלה במזון. כולנו זוכרים את הסלמונלה בשוקולד של חברת שטראוס, בשנה שעברה למשל נמצא במס־ עדה מאוד יוקרתית סלמונלות וחיידקים בעיתיים אחרים. לאורך השניש לא מעט מקרים של עסקי מזון שנאלצים להיסגר וריקולים למוצרים של יצ־ רני מזון בשל כשלים ואירועי תחלואה שנגרמים מחיידקים כמו סלמונלה. בחלק הניכר מהאירועים הללו המעבדות המזון של ממשרד בריאות מעור־ בות בזיהוי הכשל". מה איכות האוכל שהגיעה לחיילים במלחמה? הגיע אליהם מזון מהמון עמותות ואזרחים, הייתה בקרה כלשהי על האוכל? "להבנתי לא, בתחילת המלחמה הרבה אנשים בישלו בבית והביאו אוכל לחיילים, בלי שיודעים מה עבר על המזון גם בבית וגם בדרך. אני זוכר שניהלתי שיחה עם עמיתה משירות המזון, ושא־ לנו איך מתנהלים, אולי צריך להמליץ איזה סוגי מזון אפשר להביא ואיזה לא, אבל הייתה החל־ טה לא להתערב. זו שאלה של איזונים בין סיכון לסיכוי, כי אתה לא רוצה לפגוע במורל ולעצור את האזרחים מלהתנדב ולהביא אוכל לחיילים, שמצדם שמחים לקבל אהבה ומזון ביתי חם. יש פה שיקולים רחבים יותר שהם לא רק בריאות. ברוך השם, החיילים קיבלו את המזון ולא היו אירועים חמורים". לפנות בוקר באחד מלילות המלחמה הקשים. צילום: באדיבות המרואיין 3- צוות המעבדה ב מעבדות במלחמה ד״ר אפרים פאס. צילום: באדיבות המרואיין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=